צאן קדשים צח

על רבינ' ורב שילא אבל על המקשן עדיין הקושיא במקומה עומדת דמנ"ל להקשות דלמא חדא מדאורייתא וחדא מדרבנן עיין במסכת יבמות ד"צ ע"א דמתרצו נמי על המקשן:

דף כ"ו ע"א גמרא בא לעובדה ביד עובדה בימין כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה כמדת ר"א כו' שאין שירים כשירה כו' כצ"ל:

ד"ה והוא שנטמאו כל שירים הא דאמר כמדת ר' יהושע כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה קס"ד כו' אם נשתייר הקומץ שלא כו' כצ"ל וכ"ה בס"י ובד"ח נדפס במקצת וטעות היא בא"ד אפי' לר' יהושע הואיל וכולה בעין קיימא אבל אבד קצת שיריה או נשרפה אמר ר"י דפסולה מדקא נקיט כו' כצ"ל. וכ"ה הגירסא בכל הש"ס רק תיב"ת בעין נדפס בטעות בעינן ומכח זה כתב מ"ו הב"ז דנתחלפו השיטות וגורס הגירסא שלפנינו אבל אינו מן הצורך להחליף השיטות רק לגרום בעין במקום בעינן ונכון הוא:

ד"ה זורק את הדם כו' בשר והדם הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה כחצי זית בשר וחצי כו' הד"א:

ד"ה יותרת כו' ובמנחה אפי' כולה כו' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה בשמאל כו' זריקה כשירה בשמאל כו' כצ"ל:

בא"ד לא כתיב אצבע כו' כצ"ל:

ד"ה בהמיינו אבנט הס"ד:

ד"ה ועצים עצי המערכה הס"ד ד"ה ונתן בשמאלו כו' דביד כו' כצ"ל:

ע"ב גמרא חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת דברי ר"א ור"ש כו' כצ"ל. והשאר יש למחוק וכ"ה בס"י שם נסכים שמעל ומקטירן כו' כצ"ל:

שם השמש ומתעכלין והולכין כו' כצ"ל:

שם במנחו' בעי הכי קומץ שסידרו כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מ"ט משום כו' הוציאו לו נשפך מן הכלי על כו' כצ"ל:

ד"ה ור' יוחנן כו' פעמים כשרה הס"ד ואח"כ ד"ה מאימתי מתיר שירים דקדש קדשים מאשי ה' כתיב אין להם כו' כצ"ל:

ד"ה מבוא השמש אחר ביאת כו' כצ"ל:

ד"ה קומץ כו' הקרבנות שדרכן ליקרב כו' כצ"ל:

ד"ה והא עם בא כו' שקיעת החמה ואי לא כו' הד"א:

ד"ה רבי אלעזר כו' ולבונה שמעלן כו' כצ"ל:

ד"ה תאכל קרי בה תעוכל הס"ד וכצ"ל:

ד"ה עיכולי שפוקעי' הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה אין הקטרה כו' ואביי כר"י כו' כצ"ל:

בא"ד וי"ל דר"י דרש וכל דאפילו למ"ד דלא כו' כצ"ל:

בא"ד וצריך עיון דאי מוכל משרת דריש מאי פריך לקמיה והא משרת כו' כצ"ל וכ"ה הגירסא בתוס' שם בפסחים ובנזיר דל"ו ע"א ולקמן דנ"ח ע"א. ומ"ו הב"ז רוצה לקיים הגירסא שלפנינו ומפ' דהוא קושיא לדבריהם שלמעל' וז"ל כיון דע"כ מוכח דר"י סבר כאביי דיש הקטרה פחות מכזית א"כ ודאי דריש ר"י כל א"כ דדריש כל דשאור ע"כ דדריש נמי כל דתערובות חמץ ג"כ דשקולי' הם כמ"ש התוספות לקמן דנ"ו ע"ב א"כ למה לא חשיב ר"י ג"כ נמי גבי איסורי נזיר תערובות חמץ דהיתר מצטרף לאיסור כו' עכ"ל. ותמיה נשגבה בעיני שנעלם ממנו דיבור תוספות במקומו שם בפסחים דמ"ד ע"א ד"ה וענין חמץ כו' דכתבו בפירוש דלר"י לא מצי פריך דאיהו לא דריש כל ומאי שכתב דע"כ ר"י כאביי ס"ל נמי נעלם ממנו מה שכתבו תוספות לקמן דנ"ח ע"ב ד"ה אביי כו' דאינו מוכח כאביי ס"ל דבההיא דהקטיר קומצה פעמים דהקטיר הכל אבל בשאור מודה דאין הקטרה ואת"ל דס"ל כאביי יליף ר"י מקצת מכי כל ולא מוקמי' לרבות עירוב אבל כל לא דריש ר"י נ"ל:

ד"ה תורת העולה כו' דרשינן מיני' בפ' יוצא דופן וכו'. וסוגיא זו איתא נמי בזבחים דכ"ז ודפ"ד וא"ל דדריש הכא מה"א דהעולה קמא דמצי למכתב זאת תורת עולה והתם דריש מתורת והא דכתבו תו' בזבחים שם ובנדה דהעולה קמא איצטריך לכדרבא דדריש בתמיד נשחט העולה עולה ראשונה ולפ"ז איצטריך למיכתב בה"א דמורה על העולה ידוע ראשונה אבל בעיני יפלא על מה שכתבו דהעולה קמא איצטריך לכדרבא דהא רבא דרש בפ' תמיד מוערך עליה העולה ולא מהעולה קמא דתורת וצ"ע ליישב זה:

דף כ"ז ע"א רש"י ד"ה אליבא דמ"ד על בסמוך כו' כצ"ל:

ד"ה היין כו' דמנחת נסכים שהוא כשיעור היין בין כו' כצ"ל:

ד"ה שאם חיסר כו' פסולה מסלתה מריבוי' דה"א דריש הס"ד וכצ"ל:

ד"ה מסלתה ומשמנה כו' לעכב גרש וסולת כו' הד"א. ד"ה על כל. כל הלבונה כו' לעכב הס"ד ואח"כ לציין מתני' ד"ה שתי חלות עצרת הס"ד ואח"כ ד"ה ג' שבפרה כו' תולעת הס"ד ואח"כ ד"ה וד' שבמצורע נוסיף ציפורים במצורע הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שעל הפרוכת בויקרא הס"ד ואח"כ לציין גמרא:

ד"ה חוקה במעשה יום הכפורים כו' כצ"ל ואח"כ ד"ה הוייה סלת תהיינה הס"ד. ואח"כ ד"ה בלחם הפנים כו' ואכלהו קאי כו' כצ"ל. ואח"כ כן יעשה כו' עיכובא הס"ד ואח"כ ד"ה חוקה כו' התורה הס"ד ואח"כ ד"ה שלמי נזיר כו' התורה שמן בפרק התודה הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה תהיה הויה עכובא הס"ד ואח"כ ד"ה לקיחה כו' כאחד הס"ד ואח"כ ד"ה שאין לו כו':

תוס' ד"ה ארבע שבמצורע כו' ושני תולעת וציפורין כו' כצ"ל בא"ד שהיה מערב בהם הדם כו'. פירוש דהדם הי' העיקר כדאמרינן במסכת סוטה די"ז ע"ב דצריך שיהא הדם ניכר במים וכתבו תוספות התם שיהא ניכר ממשותו של דם וכיון דדם עיקר של ציפורין וכבר חשיב צפורין נ"ל:

בא"ד וי"ל דתנא ושייר כו'. ובזה מתורץ נמי קושיא ראשונה דלא חשיב מים חיים אבל דעדיפי משני:

ד"ה ולקחתם כו' שאול וגזול לא בעי כו' כצ"ל:

ד"ה לא שנו כו' ור"ת הגיה בספרו לא שנו דמעכבי' משום תמה כו' כצ"ל. פי' דלא ניחא לר"ת שיועיל זא"ז משום דמצוה אחת הן ולפי הגירסא שלפנינו לא שנו פירוש כו' לא ניחא דמשמע דמפרש דברי ר"ח הכי לפ"ז לא שייך דר"ת הגי"ה בספרו דבגירס' אינם מחולקין אלא דכך הגיה בפני' בפירוש משום תמה וכ"מ גירסא זו בהרא"ש מסכת סוכה דס"ג ע"א:

בא"ד אא"כ אגדו ולכולה פירוש דגמרא אפי' לפירוש ה"ג כו' כצ"ל. ע"ב גמרא מדאל דוקא על נמי דוקא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה שאם חיסר אחת מהן לא עשה כלום והכי מפרש לה בזבחים בפ' ב"ש אין לי אלא מתן ז' דפרוכת הוא דמעכבי שכן כו' כצ"ל בא"ד דמצורע מניין לרבות כו' כצ"ל בא"ד ת"ל כן יעשה ומרבינן כל עשייתו שיעכבו מרישא דקרא ועשה לפר לפר לרבות פר יום כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה להיכל כו' נכנס להשתחות שלשה אוחזין בו כו' כצ"ל בא"ד אלמא להיכל שרו כו' כצ"ל. פי' דהגביה לו את הפרוכת של האולם להשתחוות בהיכל גם אחיו הכהנים השתחוו בהיכל ד"ה למעוטי דרך כו' אבל בזבחים בפי' התערובות פירשתי דרך משובש כו' כצ"ל:

דף כח רש"י ד"ה הא דקאי כו' אפי' אינו כו' כצ"ל:

ד"ה וכי אשם כו' בקדשים היקש דחטא' ואשם דכתיב כחטאת וכאשם כו' כצ"ל. ותיבת בחטאת יש למחוק דבאשם כתיב כחטאת וכאשם ולא בחטאת:

ד"ה לרצות להיות עולה לשם חובה כו' כצ"ל:

ד"ה שבעה נרותיה בראש כל קנה כו' כצ"ל:

ד"ה משאר מתכות כו' כתיב זהב טהור וכתיב כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה אמר קרא כו' מתכות הס"ד:

ד"ה ומשני האי כו' ושאר מתכות כו' כצ"ל ד"ה היינו דאיצטריך כו' תרומה ומקשה מקשה כו' הד"א:

בא"ד כדדרשינן לקמן באה זהב כו' הד"א:

בא"ד ככר שאינ' באה כו' הד"א:

בא"ד אלא לדידך מאי. אינו באה זהב הא לא צריכה לבוא הס"ד וכצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה מקשה דסיפא כו' פרחה מקשה היא הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה דתניא ככר כו' וצ"ע דהשתא כו' כצ"ל:

בא"ד כדבסמוך והדר כתב כולה כו' כצ"ל:

בא"ד וכסדר זה שפירשתי כתיבי כו' כצ"ל:

ד"ה מקשה כו' והשתא צריכ' כו' פירוש אותן ד' מקשה כולהו צריכא:

ע"ב רש"י ד"ה א"ל רב פפא כו' לקמן ועשית כו' הד"א:

ד"ה ועשית מנורת כו' דבר הס"ד:

ד"ה וטפחיי' חלק בלא שום כו' כצ"ל ד"ה וטפח שבו כו' ומצד שלישי פרח כו' כצ"ל. ולפ"ז היה משונה משאר כפתורי' ופרחי' וגביעים שלא הי' סביב הקנה:

ד"ה שבהן ג' גביעים יהיו בגוף המנורה ד' גביעים ותרי כפתורים ותרי פרחים כו' כצ"ל בא"ד וחד כפתור וחד פרח וחד גביע אוקמינא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה גובהה של מנורה כו' י"ב טפחים למעלה כו' כצ"ל. פירוש דלר"מ היה הלחם הפנים גבוה מעל השולחן י"ב טפחים והשולחן היה גובה ט' טפחים שהוא אמה וחצי היה בין הכל ד"א טפחים ע"כ הסניפי' נמי היה גובהן ד"א טפחים לר' מאיר אבל מה שכתב מ"ו הב"ז דלר"י ך"ד טפחים תמיה לי שנעלם ממנו פלוגתא דלקמן דצ"ז ע"א דלר"י אמת כלים באמת ה' טפחים נמצא גובה של השולחן מרגלי השלחן לר"י לא היה רק ז' טפחים ומחצה נמצא בין הכל היה כ"ב טפחים ומחצה לר"י ול"נ ליישב דברי הי"א בשם ר"ת דאפשר דאמר ר"ת דבר זה ואליבא דר"י דאמר לקמן דצ"ד ע"ב דלחם הפנים היה כמין ספינה רוקדת וע"ג השולחן היו מונחים כדמסיק לקמן וע"כ היה מקדש למעלה ט"ז טפחים מחמת שיפוע הדפנות כדדייק תוספת התם ד"ה כמין ספינה כו' ומחמת הקנים