צאן קדשים צה

מיניה אבל בחדא מילתא כי הכא בנשואי' אינו שני דברים הבאים כא' אלא קראי יתירי נינהו:

ד"ה כנגד חודה כו' הגש' מנחה גופא כו' כצ"ל:

ד"ה למערבה של קרן כו' ובזבחים פרק ק"ק כו'. והנה רש"י גופא גריס שם ובמס' סוטה די"ד ע"ב או לדרומה של קרן וצ"ע למה גרס רש"י הכא כאן וכאן:

בא"ד אלא בנר הסמוך אע"ג כו' כצ"ל ד"ה הרי מלח כו' עיכוב אחר במנחות אלא משום שהחזיר הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה דתניא ברית מלח כו' שכתוב בספרים ר"ל כו' כצ"ל בא"ד גריס נמי ר"ת כו' כצ"ל:

דף כ' ע"א גמרא אימא אחרים דבאין חובה לה מאי ניהו לבונה כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז מוחק גירסא זו בחנם:

שם מדאיצטריך מעל מנחתך כו' לפ"ז איכא למידק כללא בתרא על כל קרבנך ל"ל וליכא למימר דס"ד דאין בכלל אלא מה שבפרט א"כ מעל מנחתך ל"ל כיון דאין בכלל אלא מה שבפרט דוקא מה דדמי למנחה בב' צדדים דם נמי ממועט דאינו דמי למנחה אלא כחד ויש ליישב בדוחק:

רש"י ד"ה רב דאמר החזיר. ד"ה אף כל כו' עצים ודם הס"ד ואח"כ ד"ה שמתרת קומץ דמנחה מתיר כו' כצ"ל בא"ד ובשר לכהנים והכי פריך אי אימא כו' הד"א וכצ"ל:

בא"ד חובה להן תרביה נמי כו' הד"א:

בא"ד במידי תלמוד לומר מיעוטה כו' הד"א וכצ"ל:

בא"ד ולרבויי צד דאחרים באין חובה לה וליכא לפרושי כו' כצ"ל:

בא"ד מינייהו הס"ד ואח"כ ד"ה כולה גם השירים הס"ד ואח"כ ד"ה ת"ל קרבן היינו קומץ וכל קרבן כו' כצ"ל:

ד"ה והא אמרת כו' באין כו' ומהתם כו' כצ"ל ד"ה הכי קאמר כו' הכי קא פריך כו' כצ"ל:

ד"ה הדר אמר כו' כלל ופרט וכלל כו' כצ"ל ד"ה אדרבה כו' שנתכפר חטאו שמא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אלא להכי כו' אחד כו' וכצ"ל:

בא"ד אחד הס"ד וכצ"ל:

ד"ה מדאיצטריך כו' דטעון מלח משום כו' הד"א:

בא"ד מחד צד אתו כיון דדמו בחד צד דאחרים כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה אימא מה הפרט כו' כללא בתרא דוקא בעינא כו' כצ"ל בא"ד וצ"ע בפ' ג"מ כו' פי' דשם משמע דלמ"ד כללא בתרא דוקא סגי בחד צד:

בא"ד ושמא יש מקומות ששנים ושלשה צדדים לא חשיבו ליה להש"ס אלא כחד צד הס"ד וכצ"ל פ' ה"ה כאן חשיבי הב' צדדים כחד ואתיא אפי' למ"ד כללא בתרא דוקא אבל דבריהם אינם מובנים לי דהא עכ"פ שיהא הב' צדדים קרובים להיות שווים לגמרי חשיבי כחד כמו שכתבו תוס' במס' חולין דס"ו ע"א ובמס' עירובין דכ"ח ע"א וכאן הב' צדדים אינם שווים לגמרי וצ"ע:

ד"ה מדאיצטריך כו' בברייתא אביא דם כו' כצ"ל:

ד"ה ואימא כו' ומה ראית' לרבות איברים כו' כצ"ל. ע"ב רש"י ד"ה דם נפסל כו' להקריב וגו' ולמחר נפסלו כו' כצ"ל ד"ה וכן הוא אומר בעצים קרבן כו' כצ"ל. ד"ה לדברי רבי דמקיש עצים למליחה ולהגשה כמנחה צריך קמיצה כמנחה הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה צריכא עצים המתנדב כו' להסיקו הס"ד וכנ"ל ד"ה דם כו' סליק אדעתין מעיקרא דאע"ג דאף כל הוה ממעט נמי עצים הוה מצי למיפרך דמרבי בצד אחרים כו' כצ"ל:

בא"ד מרבית לדם ואף כל כו' כצ"ל בא"ד למעוטי מאי וקראי למאי אתי כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה נפסל בשקיעת כו' עד הלילה תלתא ריבעו מיל כו' כצ"ל בא"ד דקיימא לן גבי דם אם כו' כצ"ל בא"ד וכי תימא משום דילפינן מדם כו' פי' הא דעצים ולבונה מיפסלי בלינה השתא דאיצטריך קרא לדם דנפסל בשקיעת החמה וע"כ נפסל בלינה אף ע"ג דאין לו מתירים ילפינן השתא עצים ולבונה מדם דג"כ מיפסלי בלינה אף ע"ג דאין להם מתירים אבל אי לאו קרא דדם נפסל בש"ה ס"ד דדם לא נפסל נמי בלינה וה"ה עצים ולבונה מ"ה כתבו דע"כ עצים ולבונה דמיפסלי בלינה לאו מדם ילפי' דאיכא למיפרך שאני דם דמתיר:

בא"ד ולא חשיב ה' מילין כו' כצ"ל וע"ש בסוגיא דהתם דלעולא הוה ה' מילין ולר"י הוי ד' מילין וסוגיא זו עולא קאמר ליה:

בא"ד וי"ל דלעולם נפקא ליה שפיר כו'. ובתירוץ זה מתרץ מה שהניחו תוס' בתימא שם במס' פסחים דצ"ג ע"ב ד"ה עולא כו' ע"ש:

ד"ה מלמד שמתנדבים כו' לשופר וכהנים לוקחים כו' כצ"ל בא"ד ואין נאותין בהם ומועלין בהם כו' כצ"ל:

דף כ"א ע"א גמרא יצאו דם ויין כו'. צ"ע לשמואל דאמר ס"פ התדיר המתנדב יין מביא דמזלפו ע"ג האישי' ואפשר לומר דשמואל איירי ביין הבא בפ"ע והכא איירי ביין הבא עם הזבח וכפרש"י שם דצ"א ע"ב:

שם אדכרתן מילתא דאמר רבה אמר רב חסדא כו' כצ"ל, ומ"ו הב"ז כתב דתיבות דאמר רבא יש למחוק דרבא גופא אמר אדכרתן מילתא עכ"ל וקשה לשבש כ"ה וגירסא רבה ניחא וכ"ה בס"י:

שם ורבה דידיה אמר כו' כצ"ל:

שם דם שקרש בחטאת חיצונות ואכלו חייב כו' כצ"ל רש"י ד"ה קשיא קטורת דהא רבינן לעיל כו' כצ"ל ד"ה עצים כו' מקבלי טומאה הס"ד ואח"כ ד"ה דם שבשלו בין דחולין בין דקדשים ואכלו אינו עובר כו' כצ"ל ד"ה מהו דתימא כו' מתורת דם הס"ד וכצ"ל:

ד"ה הקפה כמו קפאו תהומות הוקרשו באור ואכלו חייב משום דם או חלב הס"ד ואח"כ ד"ה בחמה כו' כצ"ל:

ד"ה דם שקרש כו' כצ"ל בא"ד דחולין הס"ד ואח"כ ד"ה כאן בחטאת כו' ד"ה דם חמיר כו' דלא חייביה תורה כרת כו' כצ"ל בא"ד לקרבן ואין קרבן בטמאים כו' כצ"ל ד"ה דלא פריך כו' ונפסק הדם הסיד וכצ"ל. פירוש שחוט הדם הנמשך נפסק ולא סריך אחר האצבע ומ"ו הב"ז מפרש בע"א והוא דוחק:

ד"ה שאינה שובתה כו' ובחורף הס"ד ואח"כ ד"ה מלח סדומית כו' כצ"ל:

ד"ה אסתרקונית כו' ובידי אדם הס"ד ואח"כ ד"ה כל שהוא בין כו' כצ"ל בא"ד אסתרקונית סדומית דקה וסתרקונית גסה הס"ד וכצ"ל. וכתב מ"ו הב"ז וצ"ע דבפ' לא יחפור ד"כ ע"ב פרש"י סדומית עבה וקשה כאבן וכן מוכח שם דמסיק אפי' מלח אסתרקונית הא דאיכא קורה כו' עכ"ל ובאמת דברי רש"י סותרי' אהדדי אבל מה שכתב וכן מוכח לאו הוכחה היא דאפשר לפרש דהכי קאמר אפי' מלח אסתרקונית אין עושין מחיצה אא"כ איכא קורה דכובד הקורה מעמיד המלח אבל מלח סדומית דדקה לא מהני קורה ע"ש ואח"כ ד"ה מ"מ ואפילו מחוצה לארץ הס"ד ואח"כ ד"ה תקרוב בשבת כו' כשאר עבודות הס"ד ואח"כ ד"ה יכול כו' בטיט הס"ד ואח"כ ד"ה כבנין כו' כצ"ל בא"ד שורה הס"ד ואח"כ ד"ה כבינה נותנות טעם באדם הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה אפיק עצים כו' דהא כדי שלא נאמר צד של מתיר כו' כצ"ל פירוש דהא דאיצטרך מעל מנחתך למעוטי דם ע"כ מהאי טעמא שלא תאמר דמתרבי דם מההוא צד דמתיר דמה מנחה מיוחדת שמתרת אף דם מ"ה איצטריך מעל מנחתך למעוטי דם ולפ"ז ליכא למימר איפכ' דנמעט דם מבמה מנחה מיוחדת כו'. ומ"ו הב"ד גורס תיבת משום ואינו מן הצורך:

ד"ה יצאו עצים כו' כעצי דעלמא קאמר כו' כצ"ל פירוש כעצים שלא שיפו לגיזרין והוה כמו שלא קדשו בכ"ש דלא חזו לעצי המערכה וכ"כ תוספת במסכת זבחים דף ל"ד ע"א בא"ד וי"ל דההיא דמרבינן עצים בכל מקום היינו לר' כו' וצ"ע דלקמן דף ק"א ע"א כתבו תוספת דאין לפרש דהא דאמרינן במסכת זבחים לרבות עצים ולבונה מיירי אליבא דר' כיון דמסיק דנעשה כמי שקרבו מתירין כו' ובד"ח נרשם כאן דיבור תוס' מה שהובא בשו"ת מהר"ל חביב:

ד"ה כאן בחטא' החיצונה כו' ועוד דרבא דידיה אמר אפי' בחטאת הפנימי' חייב ומשמע לפרש"י דרבא לית' ליה דזעירא ולעיל קאמר יתיב רבא וקאמר להא שמעתתא משמע דס"ל כזעירא עכ"ל כו' כצ"ל. אבל לפי הגירסא דגרסינן אמר רבה אמר ר"ח ורבה דידיה אמר ולא רבא לפ"ז לא קשיא מידי לפרש"י:

ד"ה דם שבשלו כו' והיינו הא דתנן כו' כצ"ל. פירוש דהתם נמי מיירי לאחר בישולו ומ"ה אינו עובר עליו אפי' בלב בהמה ועיי' שם דק"ב בתוספת:

בא"ד אינו עובר עליו הס"ד. ואח"כ צריך לציין ד"ה דם שמלחו אינו עובר עליו מדמייתי הנך תרי מילי בהדי הדדי כו' כצ"ל בא"ד ובפרק כל הבשר פרש"י גבי אין נאכל מחמת מולחו היינו דלא ראוי לאכילה בלא הדחה הס"ד וכצ"ל ואח"כ ד"ה יתן בו טעם כבינה שהבינה מתקנת האדם הס"ד וכצ"ל:

ע"ב גמרא היאך נאכלים כו'. פירוש דמנחת כהן כולה כליל מ"ה דורשים שכהן אינו מביא שקל ואין להם חלק בעומר ושתי הלחם ולחם הפנים:

רש"י ד"ה תנן התם כו' שבעה דברים כו' כצ"ל:

בא"ד שנים מהן כו' כצ"ל ד"ה הכי גרסינן יאכלו שיאכלו עמה כו' בתורת כהנים קא דריש האי קרא כו' כצ"ל:

ד"ה והביא עצים כו' כצ"ל ד"ה עצים כו' לקמן הס"ד:

ד"ה מלח בא עם הקומץ בכלי הס"ר וכצ"ל:

ד"ה ברית עולם בלחם כו' כצ"ל. תוס' ד"ה כו' בלשכת המלח כו' וקשיא לפי' זה כו'. פי' דבל"ז לא קש'