צאן קדשים צא

דטעמא דר"י דקסבר אין מפגלין בחצי מתיר ה"ל ר"י לשנויי לחכמים דאמרו ליה מה שינה זו מן הזבח הל"ל שהזבח דם כולו מתיר לאימוריו ולבונה חצי מתיר וצ"ע ויש ליישב בדוחק:

רש"י ד"ה ל"ל אי למידק כו' חצי זית שירים ולאכול חצי זית קומץ דאין מצטרפין הס"ד וכצ"ל:

ד"ה איצטרך לאשמעינן כו' כצ"ל:

ד"ה דסד"א התם כו' דבשירים ובקומץ כי אורחא כו' כצ"ל. ד"ה וקיימא לן כו' ושייך לדף י"ב ע"א והוא פירוש מן איבעיא לך ואילך:

בא"ד לא מצי למיקבעי' בפיגול כו' כצ"ל בא"ד והואיל ואסורין באכילה כו' כצ"ל בא"ד שאין דרכו לאכול הס"ד ואח"כ ד"ה ולאפוקי מידי כו' הך הקטרה כשאר הקטרת כו' כצ"ל:

ד"ה ואפילו לר"ע כו' מתירתו באכילה הס"ד ואח"כ ד"ה מחמת כו' שום פסול הס"ד ד"ה מנא אמינא כו' אבל אי כזית משיריה כו' כצ"ל. בא"ד דהא אכתי לא חיסר שירים כו'. פירוש דעכ"פ בשעת קמיצה יכול למיתני לאכל שיריה למחר או כזית משיריה למחר כיון דבשעת קמיצה לא היה חסר ושייך למיתני או הא או הא בא"ד חדא מילתא היא ולא אתרמי ליה אלא כזית דהא כו' כצ"ל. וליכא למימר דה"ל למיתני או כזית ולצדדים לאכול שיריה היכא דלא חסרו או כזית היכא דחסרו וקמו להו אכזית דהיא היא דאם חסרו וקמו להו אכזית הוי כמו לאכול שירים כמו שהיא וק"ל:

בא"ד ול"ג בשירים הס"ד:

ד"ה הא מני ר"א כו' ולא משום דחסר שירים דהא לא מיירי ר"ח בחיסור שירים כו' כצ"ל:

ד"ה אמר ליה אביי כו' לאו כדקאמרת כגון דחיסר שירים אלא כו' כצ"ל:

ד"ה ורבי אלעזר כו' דאי, אמר הריני כו' כצ"ל:

ד"ה ע"א הוא בלחם כו' אבל לרבא לא אתיא כו' כצ"ל:

ד"ה אבל יוצאת כו' למיתני יוצאת ולא למיתני נפרסה לחוד והא דקתני כו' כצ"ל:

ד"ה אין מפגלין כו' שאם חישב להקט' לבונה למחר עבודת חצי מתיר הוא ופליג ר"י נמי ארישא הס"ד וכצ"ל:

הדרן עלך כל המנחות פרק שני תוס' ד"ה קמ"ל כו' דר"י דלא כר"מ כו'. פירוש היאך ס"ד דר"י ס"ל אין מפגלי' בחצי מתיר ודלא כר"מ הא קתני במתני' דמודי ר"י בקומץ את המנחה להקטיר קומצה למחר שהוא פיגול ע"כ כר"מ ס"ל דמפגלי' בחצי מתיר מ"ה כתבו דלא דמי אע"ג דקומץ חצי מתיר מ"מ כיון דהוי עבודה שלימה שאין כיוצא בה בלבונה שאין מפרישי' קומץ מן הלבונה מודה ר"י שהוא פיגול ואפ"ה אי לא הוי תני במתני' מודה ר"י ס"ד דפליג נמי ארישא דאין מפגלי' בחצי מתיר אפי' בעבודה שלימה קמ"ל דטעמא דר"י דאין מתיר מפגל מתיר:

ע"ב גמרא אי בעי האי מקטר ברישא ואי בעי כו' כצ"ל:

שם איבעית אימא סברא לא עדיפי מחשבה ממעשה כו' לפ"ז יש לדקדק למה אמר ר"י לא נתפגל הירך של שמאל דמשמע דפסול מיהא איכא ה"ל להכשיר לגמרי כמו במעשה הטומאה דאילו איטמי חד אבר שאר איברים טהורים לגמרי בשלמא אי יליף מקרא דמשמע ממנו עונו תשא דהיינו כרת ולא מחברו כרת אבל פסול מיהא איכא אבל אי אמרינן מצד הסברא ה"ל להכשיר לגמרי ואפשר ליישב בדוחק:

רש"י ד"ה אין מתיר כו' אין עבודת מתיר זה כגון קומץ מועלת כו' כצ"ל ד"ה וכן אתה אומר כו' לפגל הס"ד ואח"כ ד"ה מאי וכן פשיטא כו' כצ"ל:

ד"ה אינה בעיכוב כו' בשעת עבודת דם כו' כצ"ל:

בא"ד עכוב שירים דאין כו' כצ"ל והד"א:

בא"ד מלהקטיר כי היכא דמעכב לשירים כו' כצ"ל:

בא"ד בפני עצמו הס"ד ואח"כ ד"ה כי אמרו אין מתיר מפגל את המתיר אלא היכא דלא כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה משום הולכה כו' שזר שליקטה כו' כצ"ל. ואפשר לומר דכוונת רש"י בזה לתרץ קושית התוספת דהתם גבי טבילת אצבע לא קאמר עלה הולכה שלא ברגל הוא דוקא הכא דמדקדק רש"י בצחות לשונו דממעט בהילוך הכהן:

ד"ה שלא ברגל כגון זה שלא זז כו' כצ"ל:

ד"ה תנינא כו' היא הס"ד ואח"כ ד"ה זה הכלל כו' בפ' קמא קחשיב כו' כצ"ל ד"ה קדושת כלי הוא דמקבל מקדש הדם בכלי והנותן מקדש הקומץ בכלי ובדבר זה כו' כצ"ל:

ד"ה אילו איטמי כו' הבשר הס"ד:

ד"ה עד שיפגל כו' החלות הס"ד ואח"כ ד"ה בכזית כו' פיגול הס"ד ד"ה אי אמרת כו' דמזבח אחד אתו חד כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה לאכל אחד כו' ושמא גם לענין טומאה אם כו' אע"ג דלענין אם איטמי חד אבר לא איטמי כוליה סבירא ליה לר"י ע"כ צריך לומר כטעמא דלעיל הואיל והוקבעו בסדר אחד חשיב טפי כחד מטומאה בירך של ימין דלא איטמא ירך של שמאל אבל לפי זה יש לדקדק דע"כ כיון דלר"י איטמי כוליה כ"ש לרבנן דס"ל דאפי' בחישב לאכל א' מן הסדרים דזה וזה פיגול מכ"ש בנטמא א' מן החלות דאיטמי כוליה ס"ל ורבנן בסיפא דפליגי על ר' יהודא היינו בניטמא א' מן הסדרים ס"ל הטהור יאכל אבל בניטמא א' מן החלות מודים דנטמא כוליה לפ"ז לעיל די"ב ע"ב בנפרסה א' מן החלות דמסיק הא נטמאת הנך כשירות אתיא דלא כמאן צ"ע ליישב:

בא"ד הכא משום רבותא דר"י כו' כצ"ל:

בא"ד אותו סדר דוקא פיגול וטמא כו' פי' פיגול לר"י והשני אינו פיגול ולרבנן אותו סדר טמא והשני טהור:

ד"ה אי אמרת כו' משום הכי מצטרף נמי כשמערב כו' כצ"ל:

בא"ד מה מועיל מה שעשאן הכתוב כו'. פי' דהא שתי יריכות נמי מחד גופ' אתא ואפ"ה חשיבא תרי גופי לפ"ז מה מועיל שעשאן הכתוב לחלות גוף א':

בא"ד דאפשר נמי דקסבר רב הונא כו' כצ"ל:

בא"ד אם איתא דחשוב כתרי גופ' לאתר כו' כצ"ל. פי' דליכ' למימר דלענין זה מועיל שעשאן הכתוב גוף א' היכא דערבינהו שחישב לאכל כזית משתיהם אבל בשתי יריכות שלא תישב אלא בחד מ"ה ס"ל לר"ה דלא נתפגל אידך מ"ה כתבו דאפשר דקסבר ר"ה בשתי יריכות נמי אפי' חישב משתיהם בכזית דלא הוי פיגול אי חשיב כתרי גופי אפי' ערבינהו:

בא"ד וצ"ע כו'. פי' דמנ"ל להקשות דלמא ר"ה מודה אפי' בשתי יריכות היכא דערבינהו שחישב משתיהם בכזית דמצטרפים וה"ה בחלות:

דף י"ד ע"א גמרא אבל אמר כזית משתיהם מצטרף כו'. ליכא למידק דילמא היכא דאמר חצי כשר לגמרי ובכזית משתיהם מצטרפים לפסול אבל לא לפגל לפ"ז ה"ל לאשמעינן דבכזית משתיהם מצטרפים לפסול וממילא ידעינן דבחצי חצי כשר לגמרי:

שם עד שיפגל בשתיהן אלא אימא עד שיפגל בשניהן ואפי' באחת מהן ולאפוקי כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא אי כו' כזית משתיהן מי מצטרפו כו' כצ"ל בא"ד דלא מהני להו להצטרף הס"ד וכצ"ל:

ד"ה רבי הוא כו' לרב הונא הס"ד ד"ה לאכל. פי' למחר הס"ד:

ד"ה ולאפוקי מדר' מאיר כו' ולא בלבונה כו' וחכמים כו' הד"א:

ד"ה לעולם כו' ממילתא טומאה ס"ד וכצ"ל:

ד"ה ולאפוקי כו' ומדקאמר הכא ובשתיהן דמשמע אף בשתיהן הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ולאפוקי נמי כו' נתפגלה חברתה היינו דקאמר לעולם כו' כצ"ל:

ד"ה פיגל בדבר כו' אהרן הס"ד ואח"כ ד"ה להזות כו' הפרכת הס"ד ואח"כ ד"ה להקטיר אימורין דהקטרת אימורין כו' כצ"ל:

ד"ה לשפוך כו' החיצון הס"ד:

ד"ה לאיפגולי מאי כו' פיגול הס"ד:

ד"ה הקומץ כו' האימורין ליקרב והבשר כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה פיגל בדבר כו' מהימן לאו דוקא כו' כצ"ל בא"ד דזבחים גבי ר"ש כו' כצ"ל. ד"ה הקומץ והלבונה כו' וקשה כו' עיי' מה שכתבתי בזבחים דמ"ב ע"ב:

ד"ה והלבונה כו' וכמה דלא כו' כצ"ל:

ד"ה מנחת נסכים כו' דהך משנה דקתני והנסכים כו' כצ"ל:

ע"ב גמרא כולו מתיר וחצי אכילה מי שמעת ליה כו' יש לדקדק דילמא ר' בחצי מתיר וחצי אכילה מכשיר לגמרי ובכולו מתיר וחצי אכילה ס"ל דמצטרפי' לפסול ולא לפגל ולוי דס"ל דד' עבודות אין מצטרפים לפיגול כר' ס"ל ורבי בכולו מתיר וחצי אכילה גזר לפסול אטו כולו מתיר וכולו אכילה דפיגול כר"י אבל לגזור חצי מתיר וחצי אכילה לפסול משום כולו מתיר וחצי אכילה דאינה אלא פסול לא גזר וצ"ע ליישב:

שם גזר ר"י קומץ דלבונה כו' כצ"ל:

שם ולפני זריקה במאי פליגי כו' פי' בשלמא אי לאחר זריקה פליגי וקודם זריקה כ"ע מודים דשניהם יצאו לבית השריפה פליגי לאחר זריקה אי גזרינן אטו קודם זריקה אבל אי לאחר זריקה כ"ע מודים דטהור יאכל א"כ קודם זריקה במאי פליגי:

רש"י ד"ה מיפגל בשר הס"ד:

ד"ה פלגינהו כו' עמה מי פגלה ואין חבירתה כו' כצ"ל:

ד"ה פיגול בלחמו כו' המינים מי פליגי ר"י ו' כצ"ל ד"ה במנחה מאפה כו' פליג הס"ד וכצ"ל: