צאן קדשים עח

ד"ה והא ר"א מי החג כו' בלוג היה מנסך כל שמנה הס"ד וכנ"ל:

ד"ה ביש שיעור למים כו' אבל אי הוה טפי כו' פירוש דלא קדשי כלל לענין לחייב עליו בחוץ או ליפסל בלינה כדמוכח בסוכה דמ"ט ע"ב אבל לענין מעילה מועלין באותן ג"ל הראוי לכלי וכן מוכח בסוגיא דמעילה די"ג ע"ב,. תוס' ד"ה אי מה להלן כו'. ואומר ר"ת דמצא בס"י כו' כצ"ל. בא"ד וכדאמרינן לעיל דמעלה כו' כצ"ל:

בא"ד ומיהו לא דמי כו' פי' בשלמא גבי מעלה ע"ג הסלע חזי בפנים דהא בפנים אם עלה לא ירד כמו שפירש"י לקמן אבל נסכים כל השנה לא חזי בפנים כלל אבל לפירוש זה יש לדקדק מאי משני ניסוך המי' הלכה למשה מסיני מ"מ כיון דאשכחן חיוב דחג בפנים לחייב עליו בחוץ כל השנה ואפשר לומר כיון דהילכתא גמירא לה דוקא בחג קאמר ואפילו בחוץ דוקא בחג:

בא"ד כמחוסר מעשה דמי הס"ד והאי א"ת שייך לקמן דקי"א בד"ה בקרבו נסכים במדבר כו' וכצ"ל וכ"מ בס"י:

ד"ה אישתמיטא כו' ר' יוחנן ויש מפרשים דאישתמיטא כו' כצ"ל:

בא"ד ולפירוש זה משמע דאיכא למ"ד כו' כצ"ל פירוש כיון דבשיטת ר"ע אמר ולא מטעמיה דאיהו ס"ל דמדאורייתא ואיהו ס"ל דלאו מדאורייתא אלא הל"מ משמע דאיכא למ"ד כו':

בא"ד שתקנו חכמים כו' פירוש היאך תקנו חכמים להביא חולין ניסוך המים לעזרה כיון דלאו דאורייתא בא"ד ושמא לפי שהוא כו' כצ"ל:

בא"ד וקצת קשה דמשמע בריש כו' כצ"ל בא"ד ופריך למימרא דקסבר ר"ל כו' כצ"ל:

בא"ד ופירש בקונטרס כו' ובאמת רש"י לא פי' הכי התם אלא יש מפרשים הכי והובא בתוספת שם:

בא"ד אבל איהו סבירא כו' כצ"ל:

דף קי"א ע"א גמרא אמר ר' יוחנן תנא ר' נחמיה כו' כצ"ל ועיין במסכת יומא ד"ס ע"ב:

רש"י ד"ה בקרבו נסכים כו' בלא קדושת כלי הואיל כו' כצ"ל:

בא"ד בבמה קטנה שהיא שלא בכלי שרת כו' כצ"ל:

ד"ה רבינא אמר כו' לא אשכחן דהא חובת כו' כצ"ל:

ד"ה ובפלוגתא דהני תנאי ר"א בר"ש כרבי דאמר כו' כצ"ל:

ד"ה ואם איתא כו' עבודה הן כשאר מתנות הס"ד וכצ"ל ד"ה וכי תניא ההיא דאודי לי ר"נ דשירי מצות הן כשיריים החיצונים כו' כצ"ל ד"ה אי הכי כו' כי אמר אנא בפנימים ולא בחיצונים כו' כצ"ל:

ד"ה השוחט את העוף כו' בחוץ פסול הוא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה בקרב נסכים כו' לאו דוקא וא"ת לת"ק דס"ל דלא בעי בנסכים קדושת כלי מאי שנא נסכים בכלי חול מקבלת דם בכלי חול דאמר רבא לעיל דקבלה בכלי חול לרבי פטור וי"ל דלא דמי לקבלה בכלי חול בפנים וזרק בחוץ אין לנו לחייב מחמת דכשר בבמה הואיל וכבר נפסל בפנים ולא דמי לנסכים שמקריבין בחוץ בכלי חול דלא נפסלו בפנים הס"ד וכ"ה בס"י:

ד"ה במה גדולה כו' לבמה גדולה ודריש כו' כצ"ל. פי' לפ"ז הוה במה גדולה בשעת איסור הבמות בא"ד מכ"מ אף כשהותרו כו' כצ"ל. פי' דבנוב וגבעון קרי במה גדולה שעת היתר הבמות ולאחר ירושה וישיבה ודוק:

ד"ה כי קאמר כו' ושם פרשתי הס"ד וכצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה נמצא דרך כו'. פטורו בפנים דרך חיובו כו' הד"א וכצ"ל:

בא"ד אם נעשית עבודה הראשונה בפנינו כגון במליקה פטור על העלאתו אם נעשית המליקה בחוץ ודרך שמתחייב כו' כצ"ל ד"ה רבי שמעון כו' בגמרא מפרש כו' בחוץ חייבים עליו בנעשית עבודתו כו' הד"א וכצ"ל ד"ה והשתא דתנא כו' במתני' כל שחייבים כו' הד"א בא"ד דאיכא למידק ממילתא דר"ש כו' כצ"ל:

בא"ד שלא היה פסולן בקודש כגון הרובע ונרבע כו' הד"א וכצ"ל בא"ד לא הביא אהעלאתן כו' כצ"ל ד"ה והפנימי מכפר כו' כיוצא בו הס"ד וכצ"ל:

ד"ה כשם שדמה כו' המעילה דהיה בה שעת כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה השוחט בלילה כו'. עיין לעיל דס"ט ע"א תוספות ד"ה לאתויי כו':

דף קי"ב ע"א גמרא בפנים אלא בפנים וחזר ונתן בחוץ שיריים נינהו מ"ת דפליג עליה דראב"ש הא מני ר"נ כו' כצ"ל וכ"ה בס"י וכן גירסת רש"י:

שם לרעייה ושחטו סתם כו' כצ"ל:

הדרן עלך השוחט ומעלה פרת חטאת פרק י"ד גמרא והנעבד והאתנן והמחיר כו' כצ"ל. רש"י ד"ה מאן תנא כו'. מתנות מאחד מהם כו' כצ"ל:

בא"ד נשפכין לאמה ורבי אליעזר כו' הד"א:

ד"ה הא מני רבי כו' טעמא דאבדה כו' כצ"ל:

בא"ד משום דכרבי ס"ל כו' כצ"ל:

בא"ל עולה אלא דמיה כו' כצ"ל:

ד"ה פרת חטאת חוץ מגיתה כו' הד"א:

ד"ה גיתה לשון גת כלומר מקום ששחטה כו' הד"א:

ד"ה כל שאינו ראוי כל שאינו עתיד לבא ובגמרא כו' ולהתוודות הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שנאמר לפני כו' שכשר לבא כו' אהל מאד הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה אלא בפנים כו'. אלא א"כ נתן לכולם הס"ד. פירוש נתן לכל המתנות מכוס אחד אז הוה אידך דיחוי א"כ רישא נמי איירי שנתן לכל המתנות בפנים ומשיריים נתן בחוץ:

ד"ה כשם שדמה כו' שייך למתני':

בא"ד וכן מוכחת הסוגיא הס"ד ודבריהם אינם מובנים לי דאדרבא דמסקנא דסוגיא דהתם מוכח דלאו טעמא דר"ע דבבת אחת חשיבי כחד גופא אלא טעמא דר"ע דבבת אחת רצה מזה זורק מ"ה דין הוא שיפטור מן המעילה אף בשר חברתה ותשובה גנובה השיבו ר"ע לאותו תלמיד עיין שם וצ"ע ועיין שם ד"ז ע"ב ברש"י:

ד"ה הא מני כו' מיירי הכא בכל ענין כו'. פירוש דלמ"ד במתכפר בשאינה אבודה לכ"ע אבודה מתה ועל מה נחלקו במתכפר באבודה דר' ס"ל מפריש לאיבוד כאיבוד דמי ושאינה אבודה מתה לפ"ז מיירי הכא בכל ענין אפילו שחט אבודה בפנים ושאינה אבודה בחוץ פטור דשאינה אבודה למיתה אזלא בא"ד מודה רבי דאם נתכפר באבודה כו' כצ"ל. פי' דרבי ס"ל דאמרינן ליה לך התכפר בשאינו אבודה אבל מודה דאי אמרי ליה לך התכפר באבודה דשאינה אבודה רועה:

בא"ד וקצת קשה מאי רבי הוא כו' פירוש אי מיירי הכא משך מדעתו כ"ע מודים דשניה מתה וה"ה בנמלך כ"ע ס"ל השניה או מתה או רועה:

ד"ה והכי קאמר כו'. כשהלכת לכפר פאני כו' עד כו' כצ"ל:

בא"ד דרועה לב"ש לית ליה כלל כו'. פירוש דר"ש לית ליה רועה כלל בחטאת יחיד אפי' הפריש שתי חטאות לאחריות ונתכפר באחת מהן השני' תמות א"כ ע"כ אבדה התם לאו דוקא וק"ל:

בא"ד לאשמעינן דרבי הוא הס"ד. ד"ה חדא מינייהו מעיקרא עולה הוא ואפילו כו' כצ"ל ד"ה בשעיר נשיא כו' דחמש חטאות בחד מקום גמיר להו כו' פי' דבחד מקום נצטוה לישראל על ה' חטאות דהיינו הלכה למשה מסיני שיהיה נהוגים יחד במקום אחד דוקא וכיון דלא משכחת בוולד חטאת חטאת זכר ה"ה באידך ד' דוקא חטאת נקבה הל"מ דימותו ולא בחטאת זכר ילמוד סתום מן המפורש מה מצינו בוולד חטאת בנקבה דברים אמורים בה ולא בזכר ה"ה באידך ד' וק"ל:

ד"ה פרת חטאת כו' וה"ה בשחיטה דאין חייב כו'. פירוש ה"ה שחטה חוץ לגתה פסולה רק דאין חיוב חוץ כו':

ע"ב גמרא והטיב את הנרות כו' ולא קתני המעלה את הנרות דעל העלאת נרות פשיטא דפטור כיון דעדיין לא נעשה שום עבודה מזה בפנים אבל הטבת סד"א דחייב קמ"ל:

רש"י ד"ה מחוסר זמן כו'. פטור בין שהוא מחוסר זמן בגופו כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה עולותיהן דזב וזבה דעוף ודיולדת כו' הד"א ד"ה חייבים כו'. לשמן הס"ד פי' דאי שלא לשמן אמרי' בגמרא אפי' אשם נמי הואיל וראוי שלא לשמן בפנים:

ד"ה, ומותר העומר לאחר קמיצה הס"ד:

ד"ה אין בהם משום שיש כו'. שיש אחריה עבודה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ולא משום כו' נפק' מוינזרו ולא כו' כצ"ל:

ד"ה ועבודה בכהנים כו' המזבח הס"ד:

ד"ה ק"ק הנאכלין כו'. שכל שאין כו' כצ"ל ד"ה קדשים בכל מחנה כו' כצ"ל:

ד"ה תקרה כו' נסרים הס"ד:

ד"ה בכל הרואה כו' יליף לה הס"ד. ד"ה קדשים קלים כו'. דהא בכל מקום שהוא כו' כצ"ל:

ד"ה והיא היתה כו' הבמות הס"ד:

ד"ה קרבנות יחיד שהוקדשו כו' למשכן הס"ד דקי"ג ע"א מתני' אבל הזמן והנותר והטמא שוין בזה ובזה כו' כצ"ל רש"י ד"ה אין מנחה כו' מנא ליה הס"ד:

ד"ה בגדי שרת כו' כהונה הס"ד ד"ה מקום שפורשת כו' כצ"ל:

ד"ה איה הרוגי כו' בה הס"ד ואח"כ. ד"ה הא איפני כולם ואין אחד כו' כצ"ל: