צאן קדשים עז

שהעלה הוי כלאבד בין באבר א' דכ"ע ס"ל דאינו חייב אלא א' ע"כ דוקא אכזית קמא אבל אכזית בתרא לא משום דכזית קמא ה"ה כנאבד ולא הוה האבר שלם מ"ה הקשו מ"מ לחייב אכזית שני נמי:

בא"ד וי"ל דהא דמחייב כו' כצ"ל:

בא"ד אבל אי מהדרינן פוקעים שחסרה ונקטרה עם השאר מזה כו' כצ"ל. פירוש בהא דמחייב להקטיר הכל אין ללמוד דחשובה הקטרה בחצי אבר אבל אי אמרי' דמהדרינן פוקעים מזה יש ללמוד:

ד"ה כמאן מהדרינן פוקעים כו' הא דמחייבינן בריש פירקין לר"ע כו' פי' דלא תיקשי הילכתא אהילכתא מדקאמר כמאן מהדרינן כו' דלא כר"י משמע דלא כהילכתא מהדרינן דר"י ור"ש הלכה כר"י הא לר"ע נמי מהדרינן והלכה כר"ע מחבירו ואהא מתרצו דלר"ע לא מהדרינן מנחה וקטורת שחסרו לר"י אפי' בעולה לא מהדרינן כ"ש מנחה וקטורת ואנן מהדרינן אפי' מנחה וקטורת דלא כר"י ודלא כר"ע הוה דלא כהלכתא:

בא"ד וגבי עולה קתני עולה ואימוריהן מצטרפין לכזית להעלותן בחוץ ולחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא ומשמע בגמרא דבניתותרו מיירי דקתני כו' כצ"ל. פי' כיון דמיירי בנתותרו מאיבוד ושריפה אין לך חסירה גדולה מזו ואפ"ה קתני לחייב עליהן בחוץ:

בא"ד חסרון כב"מ כו' כצ"ל:

בא"ד וצריך לדקדק אי מהדרינן פוקעים דידהו דבפרק המזבח כו' כצ"ל. פירוש אי מהדרינן פוקעים דקומץ ולבונה דלר"ג דדריש מהיא העולה משמע דוקא עולה מהדרינן ולא קומץ ולבונה ולאידך דדריש מאשר תאכל האש משמע אפי' קומץ ולבונה מהדרינן דאיתי' על מזבח החיצון וכ"כ תוספת לעיל דפ"ג ובמנחות דכ"ו וה"ה למאן דדריש מועשית עולותיך לא ממעטינן אלא גידים ועצמות אבל קומץ ולבונה דדומים במקצת לבשר ודם דבאין לכפרה כמו בשר עולה ודם לא ממעטינן לפ"ז יש לדקדק אליבא דהלכתא אי מהדרינן פוקעים דידהו נ"ל. ומ"ו הב"ז נכנס בדוחק לפרש בע"א ואינו מן הצורך:

בא"ד משמע הא דומיא דבשר ודם אפי' במקצת מהדרינן ותימה היכא פליג ר"י כו' כצ"ל פי' היאך ר"י פליג אכל הנך מ"ד דס"ל מהדרינן ור"י ס"ל בכולן לא מהדרינן:

דף ק"ט ע"א גמרא ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן כו' כצ"ל:

שם בשלמא לעלותן עולה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ומנחת כהנים כו' להעלאה בקומץ מנחת ישראל כו' כצ"ל:

ד"ה תלמוד לומר כו' אפי' אינו ראוי לבא מחוץ לפנים כו' פי' שאינו ראוי לבא מתחלה מחוץ לפנים:

ד"ה ולחייב עליהן כו' מועלת פיגול כו' כצ"ל:

ד"ה כאן בנותר כו' דהא איכא אכילת מזבח וכרבי יהושע וכיון דזריקה היא כו' כצ"ל. פי' כרבי יהושע דהכא דאמר אפי' לא נשתייר אלא כזית בשר או כזית חלב זורק את הדם:

ד"ה אין זורק כו' שייך לעמוד ב':

תוס' ד"ה מנחת כהנים כו' ותימה דלא תנו מנחת נסכים הס"ד ואפשר ליישב דמ"ה לא תנו מנחת נסכים כיון שבאה עם הזבח הוה בכלל הזבח אע"ג דלקמן אמרינן דלאו כגופא דזיבח' היא היינו לענין זריקה לזרוק הדם בשבילה אם אבד בשר הזבח אבל לענין העלאת חוץ הוה כגופא דזיבחא לחייב נ"ל:

ד"ה עולה ואימורים כו' ואי לאתחייב בחוץ כו' כצ"ל:

בא"ד קמ"ל אפילו בכמה מינים כו' ודבריהם אינם מובנים לי דלפ"ז אפשר לומר דמיירי לענין מעילה וקמ"ל דמצטרפי אפילו בכמה מינים ולמה כתבו דוקא לענין פיגול ונותר וטמא וכ"כ רש"י שם דמיירי נמי לענין מעילה וקמ"ל אע"ג דמיני אחריני נינהו וצ"ע:

בא"ד למעוטי דאין דם חייבין עליו כו' אע"ג דכבר תנא לעיל דמ"ג במתניתין דאין דם חייבים עליו משום פיגול אפשר לומר דרגילות של משניות לאשמעינן בקצור אף למה שמפורש כבר וכ"כ תוספת במס' ברכות ד"ב ע"א וכ"כ התי"ט במסכת מעילה:

בא"ד בפרק ב"ש ואלו דברים כו' כצ"ל:

בא"ד משקדש בכלי דר"מ כו'. פירוש היינו באים עם הזבח והא דקתני והנסכים הבאים בפני עצמן אין בהם משום פיגול שמביא הזבח היום והנסכים למחר ועיין בתוספת דמנחות דט"ו ע"ב ד"ה כל הפיגולין כו' דהא תני נמי מעילה כו' פי' ואין מעילה בקדשי המזבח אלא בעולה בלבד לאפוקי חטאת ואשם דאין מעילה מפורשת בתורה ועיין בתוספת דמעילה דף ט"ז ע"א ד"ה מחוורתא לומר כו':

ע"ב גמרא או כזית חלב כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה או כזית כו' בהקומץ רבה הס"ד. ואח"כ ד"ה אין זורק את הדם מה שנדפס מע"ל וכצ"ל:

ד"ה והקטרת כו' והיינו כזית הס"ד:

ד"ה ורבי אליעזר פוטר ומדלא פליג ארישא גבי עולה הכי נמי דריש ליה אותו אשיעור הקטרה כו' כצ"ל:

ד"ה וכולן שהקריבו כו' גמורה הס"ד ד"ה המקריב קדשים כו' והאימורין מחוברין כו' כצ"ל:

ד"ה קא סלקא כו' בפנים הס"ד:

ד"ה אמר רבה כו' ומתניתין כולה כו' פי' הך ברייתא:

ד"ה כי פליגי כו' שיעור הס"ד:

ד"ה והא כי כתיבה כו' נעשין אלא פעם אחת כו' כצ"ל:

ד"ה ה"ג אלא כו' דוקא ובפנים דכ"ע כו' הד"א:

ד"ה מר סבר כו' בבמה בחוץ בכזית אף הקטרה שלפנים כו' הד"א:

ד"ה אלא אמר רבא כו'. דקבעיה לכולה פרס במנא כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה כאן בשניתותרו עד שלא כו' כצ"ל:

בא"ד וקשה לישנא דברייתא דלא קתני לזרוק עליהם את הדם לחייב עליהם משום פיגול כו' כצ"ל. פי' דבברייתא תני סתמא ולחייב עליהם ולא לזרוק עליהם את הדם אפי' לכתחלה דקרינא ביה קרבו המתירי' ועיין בתוספת דמעילה דט"ו ע"ב ד"ה בשלמא כו':

בא"ד אשמעינן דזריקה מעלייתא כו' פי' דלא בא לאשמעינן אלא דאם זרק ואח"כ אבדו או שרפו ונשתייר חצי זית מזה וחצי זית מזה דזריקה מעליית' היא:

בא"ד מנא ליה דהא דקתני בברייתא דמצטרפין לענין אכילה קאמר כו' כצ"ל. פי' דאזלי לשיטתן דכתבו לעיל ע"א ד"ה עולה ואימורים כו'. דהא דקתני במתני' ה' דברים בעולה מצטרפין היינו לענין אכילה וע"ז קאמר תנינא להא דת"ר מ"ה כתבו מנ"ל דהא דתני ברייתא מצטרפין לענין אכילה קאמר:

ד"ה ומר סבר מלא חפניו כו' מידי דהוה אקומץ כו'. ודבריהם אינם מובנים לי בשלמא קומץ הוה הקטרתו בכזית אליבא דכ"ע היכי דכולו קיים כדאמרי' במנחות דכ"ו הקטיר קומצו פעמים כשרה וכ"כ רש"י אבל במלא חפניו אי אמרינן דוקא לא הוה הקטרה בכזית אלא דוקא בבת אחת כמו שפרש"י ואפשר ליישב דס"ל דאפי' תימצא לומר בקומץ דבדיעבד אם הקטיר קומצה פעמים כשרה מ"מ סברא למעוטי מדכתיב אותו משמע דוקא על השלם כיון דלכתחלה צריך להקטיר כל הקומץ דוקא ואפ"ה חייב אכזית ממנו בחוץ וה"ה במלא חפניו וסברא זו כתבו תוספת לעיל ע"א בד"ה בכאן מהדרינן כו':

ד"ה דקבעינהו במנא למאי דאסקינן דקבעינהו במנא הוה לבונה דמתני' שיעור שלם לפטור בחוץ כו' כצ"ל. פי' בלא המסקנא הוה קשה לר"א דפליג במתני' ופוטר אף הלבונה אם הקטיר כזית בחוץ הא בלבונה לכ"ע הוה כזית הקטרה בפנים דלר"ש אפי' קורט א' ולר"י בשני קרטין כפירש"י במתני' אבל לפי המסקנא דמתני' איירי דקבעינהו במנא וס"ל דקביעות מנא מילתא היא ולכ"ע צריכה להקטיר כולה בפנים מ"ה פוטר בהקטיר כזית בחוץ אפי' בלבונה נ"ל ומ"ו הב"ז לא פירש הכי ודוחק הוא ע"ש:

דף ק"י ע"א גמרא מה לי חסר מה לי יצא או דלמא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה קמצה וחזר וקמצה כו' ואם הקטיר עלתה לבעלים הס"ד וכצ"ל:

ד"ה הקומץ והלבונה כו' רבי אליעזר פוטר כו' כצ"ל:

ד"ה או אקלושי כו' אכולהו שירים רמז כו' כצ"ל:

ד"ה ר"א כרבנן ס"ל ולא שריא ולא מיקלש כו' הד"א:

תוס' ד"ה אבל בחסרו כו' וכולן שחסרו כו' כצ"ל פירוש מאי קמ"ל רב דבחסרון בפנים מודה רבנן לר"א הא תנינא במתני' וממ"נ אי מתני' איירי בחסרון בחוץ, דמודו רבנן לר"א כ"ש בחסרון בפנים ד"ה קומץ מהו כו' אכולהו שיריים רמו וכי כו' כצ"ל:

בא"ד ומ"מ תימא דאפי' למ"ד יש ברירה היאך מתברר כו' כצ"ל. פי' הא לא הוברר למפרע על איזה חלק הקטיר הקומץ ולא דמי לשאר דברים דס"ל דיש ברירה דאח"כ הוברר אותו רוח שבא החכם או השני לוגין וכאן לא הוברר חלקו של קומץ אח"כ:

ד"ה ואי אליבא דר"מ כו' אי שחט סי' א' וקבלו את דמו וזרקו כו' כצ"ל:

ע"ב גמרא והא ר"א מי החג קאמר אי מה כו'. סיומא דקושיא היא וכ"ת ה"נ ג' לוגין והא מי החג קאמר ואפילו פחות מג' לוגין ועוד אי מה להלן בניסוך היין חייב בחוץ אף בשאר ימות השנה ה"ה במים כיון דראוי לנסך בחג ור"א בחג קאמר במתני' משמע דוקא בחג:

רש"י ד"ה מודה ר"א כו' ומביא פר אחר כו' כצ"ל:

ד"ה אמר ליה ר"ל כו' כנסכי יין כו' כצ"ל. פירוש מדכתיב מלבד עולת התמיד וגו'. ובתמיד כתיב ונסכו רביעית ההין וההין ג"ל: