צאן קדשים סא

שנים לחוץ והשאר מה שנשאר בכלי מים כשרים הם ותמהו עליו הרב ר"ע ברטנורה ותו"י ויש רוצים ליישב דברי הרמב"ם ואומרים דהרמב"ם ס"ל דכ"ש יכול לחלוק לשתים ולכך צריך שתים לחוץ דר"א לטעמיה דס"ל דאם קרב א' מהם תלינן איסור' ביה ע"כ דעתן. אבל אחרי שראיתי מה שפסק הרמב"ם בפ"ה ה"מ ד"ה במקוה שאין בו ארבעים סאה שנפל לתוכה ג' לוגין מים שאובין ואח"כ נחלק לשנים וריבה מים כשרים על כל א' מהן הרי אלו פסולין מוכח דע"כ ס"ל דיוכל להיות שלא יחלקו הכ"ש לשתים מ"ה פוסק כר' יוסי ולא כר' יהושע ועיין בתו"י מס' מקואות פ"ג במשנה א' ותראה שכדבריו כן הוא ואינו מן הצורך להאריך לפ"ז למה מצריך להזות שנים לחוץ יזה א' לחוץ. ולימא דתלינן איסור ביה והשאר מה שנשאר בכלי מים כשרים הם:

ע"ב גמרא ולא נמלך אלו ואלו מודים שיחזור כו' כצ"ל:

שם תחתונים ועוד והא אלו ואלו עלו לו קתני כו' כצ"ל:

שם מתן ד' במתן ד' ה"נ שנתערבו ד' בד' כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה ועוד תניא כו' הא שמעינן לר"א כו' כצ"ל בא"ד אלא קנסא הוא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ה"ג והא תחתונים עלו לו כו' כצ"ל ד"ה נתן למעלה כו' אמרי' ליה לרבנן ישפך לאמה שלא לשנות בתחתונים וכיון דנתן למעלה כו' כצ"ל:

בא"ד ולתחלת עולה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ונתנו במתנה אחת ור"א היא דאיירי בסיפא דמתני' הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ארבע בארבע כו' ודקתני ונתנו במתנות ד' ד' בשביל זה בשביל זה והד"א והס"ד וכצ"ל:

ד"ה מתן ד' במתן אחת וקאמר ר' אליעזר ינתנו כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה ועוד תני כו' משום דיוקא דתחתונים כו' כצ"ל:

ד"ה הב"ע ברובא כו' לא היה אומר ר"א יתן למעלה. פי' כיון דטעמא דר"א דיתן למעלה הואיל ואינו מתכוין התחתונים למעלה אמרינן רואה אני וכפרש"י במתני' ולפ"ז לא מצי לאוקמי ברובא תחתונים וכיון דיהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד אי אפשר שלא יהא מן התחתונים למעלה דהא רובא תחתונים והוה כמתכוין ליתן למעלה מן התחתונים בהא מודה ר"א דאסור לשנות בתחתונים במתכוין מפני הכשר העליוני' ולא אמרינן רואין אבל ברוב עליונים אע"ג דקא יהיב למעלה שיעור תחתונים הוה שלא במתכוין דאפשר דכולה מן העליונים כיון דהוה רובא עליונים כנ"ל ברור ונכון ורש"י דייק דלא מצי לאוקמי הכי מכח סיפא והתחתונים עלו לו ותוספת דייק מרישא דר"א ומ"ו הב"ז כתב מנ"ל לתו' הא. וכאשר כתבתי נכון הוא נ"ל:

ד"ה נתן למטה כו' מדמסיק עלו לו כו' כצ"ל בא"ד לשם שירים הס"ד:

ד"ה מתן ד' כו' אמאי ינתן במתן א' לר"י כו' כצ"ל. ודבריהם אינם מובנים לי דלמא ר"י סבר כר"א בחדא דאמרינן רואה אני לשם מים בניתנין למטה שנתערבו בניתנים למעלה לענין זה שיתן למעלה אעפ"י שהתחתונים מעורבין בו הואיל ואינו מתכוין תחתונים למעלה אמרינן רואה אני מ"ה ינתנו במתן א' ולמעלה ויוצא ידי חטאת אבל ליתן במתן ד' ולעבור אבל תוסיף בידים ובמתכוין לא אמרינן רואה אני:

ד"ה הג"ה בל תוסיף מהיכא כו' זהו שיכול להיות מזה הדם לבדו כו'. פי' דאין בילה מועיל שיכול להיות מזה הדם לבדו מה שאין יכול להיות אי אמרינן יש בילה אבל לומר כיון דאין בילה שלא יוכלו לחלוק לשתים זהו אי אפשר:

בא"ד וה"ה במתנה אחת כו'. פי' לר"י דס"ל דינתנו במתנה א' דלמא יש בה מדם זה ומדם זה ובדם העולה ליכא שיעור נתינה לשתי קרנות וא"כ היאך הקרבן נאכל בא"ד והכי פריך נהי דבנתערב ארבע בא' לא תקשי מאין בילה אכתי תקשי קושיא כו' כצ"ל. פי' השתא דפריך מאין בילה דהוה ספק בל תוסיף ולא ודאי ממתניתין ה"ל להקשות מ"ה כתבו דקושי' קאי בלשון את"ל:

בא"ד אין כלום אלא יעשה אותה שיריים בשביל עולה שתי מתנות שהן ארבע כו' כצ"ל. פי' דליהוי מתנה שניה בשביל שירים של בכור ולא עבר אבל תוסיף וכי עביד עוד שיריים בשביל עולה ליהוי אותה שיריים בשביל מתנה שנייה של עולה ואי דלא יהיה שיריים לעולה שיריים אינו מעכב בא"ד וי"ל דמתנה ראשונה של עולה כו' כצ"ל:

בא"ד רק מצד אחד ואי נמי כו' כצ"ל:

בא"ד מתנה א' מתנה שניה כו' כצ"ל. וראיתי בדפוס חדש גירסא אחרינא ושיבוש הוא:

ד"ה הא קתני אלו כו' כצ"ל ד"ה כגון שנתערבו כו' ודקתני ינתן כו' כצ"ל:

בא"ד שיעור הא' ועוד אמאי כו' כצ"ל בא"ד מדם הפסולים ושיריים מן הכשרים אלא כיון כו' כצ"ל. בא"ד ונראה לפרש דהכי פריך כו'. פי' דבאמת המקשן ס"ד דבמתנה א' דקתני היינו שנותן כל הדם במתנה אחת רק דפריך דלמא לא ישמעו לנו ליתן כל הדם ויהיב מהאי ומהאי לא יהיב ומוטב שיאמרו לו ליתן שתי מתנות ומשני דבאמת הכי פירושא דמתניתין מתנה מכל אחד:

דף פ"א ע"א גמרא דברי הכל מקום עולה מקום שיריים כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה אלא אמר כו' דאיכא לשנוייה דמתניתין דהא כו' כצ"ל:

בא"ד את דם העולה למעלה כו' כצ"ל בא"ד וכן בעולה ועולה ורבנן כו' כצ"ל ומ"ו הב"ז מוחק זה ואינו מן הצורך. פי' מתן ד' במתן ד':

בא"ד ואע"ג דהך פלוגתא בבלול איכא נמי לא פלוגי בהכי ופליג למפלוגי בהכי ופליגי נמי ביש כו' כצ"ל. פי' דפלוגתא דמתניתין דלא קתני התם והתחתון עלו איכא לאוקמי בבלול וכדמשני לעיל דאיכא רובא עליונים מ"ה כתב רש"י דמתניתין היינו ברייתא דקתני והתחתונים עלו לו דמשמע דיש בילה ס"ל. ובדפוס חדש נדפס נ"א ואינו מן הצורך:

בא"ד קיימי ולעולם לר"א כו' כצ"ל ד"ה שרבי אלעזר ברואין אף בחטאת כו' כצ"ל:

ד"ה ומשני רבי יהודא כו' דאין כשר אלא אחד מתני בין בבלול בין בכוסות ומוקי לה רב אשי לר' אלעזר לענין בלול כו' כצ"ל:

ד"ה לא שנו כו' חטאת הס"ד ואח"כ ד"ה אבל סוף חטאת שנתערב כו' כצ"ל:

ד"ה קדש הם כו' תן יסוד למזבח כו' כצ"ל ד"ה האי מולקח כו' שמערבים דם הפר ודם השעיר של יוה"כ כו' כצ"ל:

בא"ד והדבר ידוע כו' כצ"ל והד"א:

ד"ה מת"ל כו' הכהנים את הדם וזרקו את הדם והקריבו בני אהרן כו' כצ"ל:

ד"ה ה"ג מנין כו' בדם חולין שיקרבו כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אבל סוף חטאת כו' ויתן שיריים בשתי קרנות כו' לא ידענא מה הועילו בתקנתו דמ"מ יתן שירים בקרן מזרחית צפונית מה לי ראשונה מה לי שניה ד"ה מא קמ"ל ושמא י"ל כיון דיהיב לשם מים כו' דבריהם אינם מובנים לי אע"ג דפשיטא לר"א כיון דיהב לשם מים מ"מ ר"י פליג וק"ל דלא כר"י וכן הקשו תוספת לקמן ד"ה תנאי כו' ויש ליישב:

ד"ה תנאי הוא כו' והתם קאמר ר"י להך דרשא כו'. פי' היאך משני תנאי היא הא חד תנא הוא דר"י יליף הכא מקדש הם והתם יליף מולקח דם הפר והתירוצים חסר כאן ונ"ל ליישב בדרך אמת דלרבנן דס"ל התם דמין במינו בלא עולין כגון דם חולין בדם קדשים מבטלין זה את זה וילפי מולקח מדם הפר דדוקא עולין אין מבטלין זא"ז וכי פריך לרבנן ואימא עד דאיכא תרוויהו ומסיק קשיא אפשר דרבנן נמי מודים עד דאיכא מין ומינו ועולין וילפי מולקח מדם הפר ומ"ה ס"ל במין ומינו לחוד דמבטלין ולא דרשי הך דרשה דקדש הם אבל לר"י דס"ל דאפילו מין במינו לחוד אין מבטלין זא"ז בלא עולין וכי השתא דפריך ואימא עד דאיכא תרוויהו ומסיק קשיא ע"כ צ"ל לר"י דיליף מקדש הם בא א"ע דאפילו במין ומין לחוד אין מבטלין זא"ז ומ"ה משני תנאי היא נ"ל ברור והכל אליבא דר"י פי' אפילו אליבא דר"י אתיא כתנאי:

בא"ד שלא יעבור אבל תוסיף ועל בל תגרע כו' פי' שלא יבא לידי תקלה ויתן שתי מתנות שהן ד' ואח"כ מתנה א' ויעבור על שתיהן דבשתי מתנות יהיה מדם הבכור ויעבור אבל תוסיף וליכא למימר דיהיב לשם מים כיון שאח"כ יהיב במתנה א' לשם בכור ע"כ הנך שתי מתנות לא לשם מים יהיב וכשאח"כ יתן במתנה בידים ולא הוה שב ואל תעשה ויעבור אבל תגרע דשמא מדם העולה הוא כנ"ל ולא שייך הכא תרוצים דלעיל ד"ה מאי קמ"ל:

בא"ד ואין משנים זה להכשיר זה:

ע"ב גמרא דאין עולין מבטלין זא"ז כו' כצ"ל שם מעיקרא דבבלול פליגי ומסקנא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה יכול אין לי כו' אותו המין והדר הוו כו' כצ"ל:

ד"ה ונימא מר כו' חיצונה כמותה כו' כצ"ל ד"ה והא אוקימנא כו' שיעור תחתונים ועוד וא"נ מוקמת כו' כצ"ל פי' אף אם תימצי לאוקמי:

בא"ד דכיון דעולה לא מתכשר כו'. פי' והא דקתני אלו ואלו עלו לו דמשמע ידי עליונים וידי תחתונים אתאן לרבנן כדמשני לעיל:

תוס' ד"ה מנין כו' למאן דנפקא ליה נמי מולקח מדם הפר כו'. ונ"ל ליישב אליבא דהאי תנא דנ"ל מדכתיב אח"כ והזה עליו מן הדם באצבעו וגו' דהאי דם ג"כ מיותר דמה יש לו להזות אם לא דם כמו כפרש"י לתנא דדריש מדם דם ע"כ לרבויא אתיא אפי' מה דלא דמי לכל העולין שאין מבטלין זא"ז נ"ל:

בא"ד מנא ליה דנתערב בדם עולה כו' כצ"ל. לפ"ז יש להקשות מאי פריך מאי קמ"ל כו' דהא איצטרך לאשמעינן דאי מפר ושעיר ה"א ששוין לגמרי קמ"ל קודש הם ואי מקדש הם ה"א דוקא קדשים הנאכלים מ"ה איצטרך פר ושעיר וצ"ע:

ד"ה ואין תמורתו כו' אמאי הדר ביה כו'. פי' היה לו לומר דס"ל כהאי