צאן קדשים נג

ועצם לא ישברו בו וע"כ ללאו אתי ועיין בפסחים שם נ"ל:

הדרן עלך קדשי קדשים פרק שביעי פ"ב רש"י ד"ה האמר מר כו' בכל מקום כו' הס"ד:

ד"ה אלא במצוי כו' למטה ליתא וזה כו' כצ"ל:

בא"ד בה משם עולה כו' כצ"ל:

בא"ד שאין בה מעילה אבל היכא כו' כצ"ל:

ד"ה וכולן אפי' כו' נבילה ואין כו' הד"א:

ד"ה רבי יהושע כו' ומעשיה ומקומה כו' כצ"ל:

ד"ה לדבר שיש בו מעילה לשם עולה הס"ד ותיבת גמרא יש למחוק:

תוס' דיה חטאת העוף כו' דהא מליקה בכ"מ כשירה כו' וה"ה דהוי מצו למידחי דקאי על רישא דקתני עשאה למטה אלא קושטא דמילתא נקט:

ד"ה דשני במליקה כו' תימ' לי טעמא דר"י כו' פי' מאי פריך דילמא כל הך בבא דעולה מיירי דשני במליקה והך סיפא מועל בהן לא קאי על הך סיפא דעשאה למטה כמעשה חטאת אלא ארישא עשאה למעלה כמעשה חטאת דבהא מודה ר"י דמועלי':

בא"ד הזה למטה כחטאת כו' כצ"ל:

בא"ד סי' אחד כחטאת כו' כצ"ל:

בא"ד וגם לא הזה דהשתא לא כו' כצ"ל:

ד"ה ואלא במיצוי כו' ותימא כמעשה חטאת כו' כצ"ל:

בא"ד וכ"ת דלא מוקי כו'. פי' לפי מאי דס"ד דהך סיפא וכולן מוטלי' קאי נמי על הך בבא עשאה למטה כמעשה חטאת:

בא"ד הוה מצי לאקשויי רישא וסיפא כו' כצ"ל:

בא"ד ועוד דהיינו סיפא הקתני עשאה כו' כצ"ל:

בא"ד וה"פ הקונטרס לעיל גבי כו' כצ"ל:

בא"ד וא"ת אי לא שני אלא במיצוי כו' ודבריהם אינם מובנים לי דמשמע דהקשו נמי על עולה ובעולה לא שייך היתר לכהנים ומועלין בה אף כי נעשית כדינה דעולה כולה כליל וכ"כ רש"י במס' מעילה ע"א כ"כ תוס' שם:

ד"ה חדא מגו כו' ותמי' לי על מ"ו הב"ז שלא הרגיש בזה ואפשר לומר דטעות סופר יש כאן וה"ג וא"ת אי לא שני אלא בהיזה אמאי מועלין בהן כו' וקאי על חטאת ולא על עולה נ"ל:

בא"ד שעת הכושר היתר מליקה הס"ד וכצ"ל:

ועיין לקמן בתוס' דפ"ד ע"ב סוף דיבור הניתני' כו' דכתבו דיש לדמות פסול מיצוי לפסול שחיטה וה"ה פסול הזאה:

דף ס"ז ע"א גמרא אמר לו ר"א אשם כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה לדבר כו' באימורין הס"ד ד"ה ומועלין בהן מפני כו' כצ"ל ד"ה נחית ר"א כו' נמשכות משם כו':

בא"ד כשנשתנית לשם חטאת ע"י מעשיו כו' כצ"ל:

ד"ה תימשך ותיהוי כו' דחטאת כשירה הוי הס"ד וכצ"ל. פי' דס"ד דחטאת כשירה אפי' לשם חובה אבל למסקנא לא קאמר דנעשית חטאת אלא לאפוקי מידי מעילה:

ד"ה דבשלמא עולות כו' וגמר עבודתה כו' כצ"ל ד"ה וזו היא כו' כשני סימנים כו' כצ"ל:

ד"ה וכי הדר כו' עולה הס"ד:

ד"ה נמשכת ונעשית כו' הד"א:

תוס' ד"ה אמר ר"א כו' פסול כחטאת כו' כצ"ל בא"ד שינוי בעלים ליפרך נימא ליה כו' כצ"ל:

ד"ה ועולת העוף כו' בשני סימנים לא היתה נמשכת ונעשית חטאת כו' כצ"ל:

בא"ד מיפסלא בה נימא כיון כו' כצ"ל:

בא"ד שהיה המקום גורם כו' כצ"ל:

בא"ד והאי בשני סימנים תיפוק ליה דהיתה נמשכת כו' כצ"ל:

בא"ד צריכי' שני טעמים כו' כצ"ל בא"ד וי"ל שהמליקה מושכתו כו'. פי' דבעינן במליקה שני פסולים למשוך אחר קרבן אחר וכאן ליכא במליקה שני פסולין:

ע"ב גמרא חציין למעלה וחציין למטה אינה כשירה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מחצה כו' פסולה עולה כו' הד"א:

ד"ה תימשך כו' ותצא כו' ונעשית חטאת וחבירתה אינה צריכה לה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה חציין כו' וכגון דפשיטא ליה דכל כו'. פי' דאל"כ דילמא קן סתומה כולה עביד למעלה ד"ה והיא מתחלקת כו' ויקחו קן אחד עוד כו' ודברי רש"י אינם מובנים לי הא לא סגי בקן אחד דעדיין צריכא להשלים חטאת ועולה שהיה שם בעלים עליהן דג"כ אינם כשירים וכ"כ הרמב"ם בפירוש המשניות שלו וצ"ע:

ד"ה ואמאי בשלמא כו' עולה אחת ויאמרו אם כו' כצ"ל ד"ה אחת לנדבתה דאמרה הרי עלי קן הס"ד וכנ"ל. ואח"כ ד"ה ואחת לחובתה כו':

ד"ה ומשתי מיני' כו' תביא שתים תור ובן יונה כו' כצ"ל ד"ה ואם שני מינים כו' ולהביא קן שלם ממין א' לא סגי שהרי אינה כו' כצ"ל:

ד"ה אחת לנדבתה דאמרה הרי עלי קן הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ואחת לחובתה כו':

ד"ה ומשתי מינים כו' תביא שתים תור ובן יונה כו' כצ"ל:

ד"ה ואם שני מינים כו' ולהביא קן שלם ממין א' לא סגי שהרי אינה כו' כצ"ל:

ד"ה צריכה שתביא כו' שלש עולות יחד כו' כצ"ל:

בא"ד עולה יחד מתחלתם כו' כצ"ל:

בא"ד שני ממין אחר לא סגי כו' כצ"ל. פי' להשלים ידי נדרה:

בא"ד אין חבירו עולה לה כו'. פי' אותה פרידה שהביאה אח"כ לחובתה:

תוס' ד"ה בתרי גברי כו' ושתים לזו ג' לזו וג' לזו כו' מחצה כשר כו' כצ"ל:

בא"ד ואי בהנך דלמטה כו'. פי' בשלמא את שלמעלה לעולם אינה כשר אלא מחצה דהיינו העולות אם היו כל הג' של אשה אחת שצריכה ג' עולות העולות כשירים ואם היו שני קינים של אשה אחת וא' של אשה אחרת נמצא בשנים יש ב' עולות שכשירה ובקן ג' יש ג"כ עולה דכשירה אבל הא דקתני למטה מחצה כשר דמשמע דלעולם רק המחצה כשר הא תינח אם היה כל הג' של אשה אחת שאינה צריכה אלא לג' חטאות אינה כשירה אלא מחצה דהיינו החטאת אבל אם ב' של אשה אחת שצריכה ג' אע"ג דבאותן שתים ליכא אלא ב' חטאת תמשכה עולה דידה ונעשית חטאת ותיהוי ג' חטאת באותן שתים ופרידה אחת יפסלה וקן הג' של אשה אחרת לא. תיפסל כלום דהא חד בלאו הכי חטאת ואידך עולה דידה תימשכה ג"כ לחטאת דהא חד גברא הוא וא"כ מכל הג' קינים שלמטה משכחת דלא נפסלה אלא פרידה א':

ד"ה חטאת ועולה לא הוה צריך למיתני אלא סתומה ומפורשת כו'. ולענ"ד דבסתומה ומפורשת לחוד פשיטא ליה לתנא דמתני' דמפורשת אינה כשירה כיון דחדא אינה צריכה אלא עולה וחדא אינה צריכה אלא חטאת ולפ"ז במפורשת דאיכא למיחש שמא העולה הצריכה לחדא קרבה למטה דליכא למימר תימשך ותיהוי חטאת דחברתה דהוי בתרי גברא דלא אמרינן דקרבנה של זו יעלה לזו מ"ה אשמעינן חטאת ועולה וסתומה ומפורשת. אע"ג דתרוויהו צריכא עדיין לחטאת לא אמרינן תימשך כקושית המקשן כנ"ל ברור:

דף ס"ח ע"א רש"י ד"ה וחטאת אחת כו' אחר החטאת בן עזאי כו' הד"א:

ד"ה אמר ר"י כו' ד' לנדרה וד' לחובתה כו'. פי' ד' לחובתה ב' עולות וב' חטאות כב"ע:

ד"ה ואינו מטמאים כו' שנפסל בקודש כו' כצ"ל פי' שהיה פסולו בקודש וכל שפסולו בקודש אם עלו לא ירדו:

ד"ה ה"ג שחט כו' אין שחיטה לעוף בפנים וכן כו' כצ"ל בא"ד אין שחיטה מ"מ אין כו' כצ"ל:

ד"ה מלק כו' דבעצמו של כהן כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה נתון לכהן כו' דהך בבא מיתוקמא שפיר כו' פי' דד' פרידין צריכה להביא בלאו הכי משום נדרה לספק פירושה ומשני מינים ושתים צריכא להביא לעולת חובתה תור ובן יונה משום שמא הראשונים כולן למטה נעשו ונעשו חטאת ואינה יודעת מאיזה מין היה והכל הולך אחר החטאת להביא עולה מאותו המין ומה שכתב רש"י שמא הראשונים חציין למעלה כו' לזה אינה צריכה דמשום האי חששא לחוד שמא כולן למטה צריכה להביא שתים לעולת חובה כדלעיל וק"ל וכ"כ התי"ט:

ד"ה כשהוא חי כו'. ומיהו קשה דבמסכת ע"א איירי כו' פי' וע"כ חצוצרות דע"א לאו היינו שופר וצ"ל כתירוץ ראשון דחצוצרות דמנחות מיירי בחצוצרות שתוקעים הכהנים ודע"א איירי בחצוצרות של לוים שהיו משוררים על השיר של קרבן. ועיין במסכת ע"א דף מ"ז ע"א:

ד"ה אימר דאמר כו' פ"ק דמנחות דשירים שחסרו בין קמיצה להקטרה שאסורים באכילה והקטרתן מוציאן מידי מעילה וזריקה מועלת ליוצא ופיגול כדאמרינן בפ"ק דמעילה דמפקא כו' כצ"ל:

בא"ד וחולין שנשחטה בעזרה כו' כצ"ל. פי' דאל"כ הוי נבילה בא"ד דחייב להביא על הספק כו', פי' דאיתקש נקבה לזכר מה זכר מומין שהוא מביא על הודאי מביא על הספק דהיינו בהמה אף נקבה ממין העוף שהביאה על הודאי מביאה נמי על הספק ל דה וזיבה ועיין במסכת נזיר דף כ"ט ע"א. ד"ה מלק בשמאל כו' והיינו בשחיטת דרום כו' כצ"ל. פי' דעולה שעשאה למטה כשחיטת דרום היא וכ"כ תוספת לעיל דף ס"ד ע"א ד"ה והרי כו':

בא"ד מלק בשמאל פסל ור' שמעון מכשיר כו' כצ"ל בא"ד דלא תימא כל פסולי דעוף כו'. פי' אף שלא היה פסולו בקודש:

ע"ב גמרא ונילף מבמה וכ"ת מבמה כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה תורי' כו' קרא וליכתוב מן כו' כצ"ל:

ד"ה שמאל כו' בלילה הס"ד:

ד"ה מבמה כו' במקדש דבמה כו' מקדש הס"ד והד"א: