צאן קדשים נ

ושלמה לא הבין לדרשו כו' צ"ע למה מפרש רש"י דשלמה לא הבין לדרשו דלמא הבין דראוי לקדשו עד ששים רק דלא הוצרך להוסיף שאש השמים מסייעתו והם ג"כ הבינו ועשו לפי הצורך ומדת ארכן אין מעכבין ואפשר לומר דרש"י מפרש אליבא דר"י דחזר בו מההיא דלעיל דאש של שמים מסייעתן וע"כ צ"ל דשלמה הבין ומ"ה לא עשאוהו גדול אבל על ר"י גופא יש להקשו' לפרש"י למה הדר מנ"ל דלהם נגלו מה שלא נגלה לשלמה דלמא להם נגלה ולשלמה ג"כ נגלה והוא עשה כפי הצורך והם עשו כפי הצורך ויש ליישב בדוחק:

ד"ה בין קרן לקרן כו' שכנגד בין הקרנות כזה:

ד"ה אלא הכי קאמר כו' לשפת המזבח כו' כצ"ל:

ד"ה והכתיב גבי מכבר כו' מאמצעו ולמטה לבוש כו' כצ"ל:

ד"ה חד לנוי וחד כו' הי' היקף בליטה קטנה וחוגרתו סביב כו' כצ"ל:

בא"ד ורחבו מגיע מלמטה עד חציו המזבח כו' כצ"ל:

בא"ד כדדרשינן באיזהו מקומן כו' כצ"ל:

ד"ה וחד לכהנים כו' מעמיקו סביב כמין כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה אף מזבח כו' בריש כיסוי הדם כו' כצ"ל בא"ד היינו כשיהיה המזבח כו' כצ"ל:

ד"ה אחד שהעיד כו' והאריאל שתים עשרה אמות ומהאי קרא דרשי' במתני' דמדות שמן האמצע הוא מודד י"ב אמה לכל רוח אלמא מקום המערכה כ"ד על כ"ד וא"כ עדותן ל"ל וי"ל כו' כצ"ל:

בא"ד היית' מפרש עם מקום כו' כצ"ל פי' שהיה מודד י"ב אמה מן האמצע עם מקום הקרנות והי' אמה מקום הקרנות ואמה הילוך הכהנים נמצא מקום המערכה לא היה כ"אך' על ך' כמו המזבח של שלמה לכך צריך להעיד וק"ל:

ד"ה מדת ארכו כו' ומיירי אף גב מזבח כו' כצ"ל. פי' אף מדת גבהו כמו שכתבו תוס' לעיל בד"ה אף מזבח כו' דמגובה פריך:

בא"ד דמה בית ששים אף מזבח כו'. דברים אלו קשה למבין ולפרש' דמשמע דה"ה למדת קומתו נמי היה בכתב מיד ה' אם ירצו ולא שיהא חובה לעשות כן כמו מדת ארכו ורחבו ומ"ה מדת קומתו נמי אין מעכב לפ"ז עדיין הקושי' במקומה עומד מאי פריך התם קמוסיף על הבנין הא מדת קומתו אין מעכב ואי תימא אע"ג דאינו מעכב עכ"פ מצוה איכא שלא להוסיף מ"מ מנ"ל התם דכסוי הדם אינו נוהג במוקדשים דלמא נוהג ואי משום שצריך שיתן עפר למטה ובמזבח לא אפשר למה לא אפשר ליבטלי' למזבח אע"ג דקמוסיף אבנין כיון דלשם מצות כיסוי קעביד ומדת קומתו אינו מעכב וצ"ע נ"ל. ותמי' לי על מ"ו הב"ז שלא הרגיש בזה וא"ל דגירסת תוס' היה רק מדת ארכו ומדת רחבו אין מעכבי' ולא מדת קומתו כאשר נרשם בשתי אלו וה"ג עלי השכיל מיירי לגבי גובה מזבח כדאיתא כו' כצ"ל:

בא"ד ומה בית ששים כו' כצ"ל. פי' קאי על ארכו ורחבו:

ע"ב גמרא קרי עלייהו בני קטורה כו' ויש ליתן טעם למה קרי דוקא בני קטורה דהא ודאי לגנאי קרי עלייהו הכי ולא קרי להו בני עשו בשלמא לגבי בני אחתי דר"ט לא קשי' דלמא לא קרי עלייהו בני עשו מפרש מהרש"א בח"א שלו דהיה חס על כבוד גיסו ואחותו ובני קטורה לא היה זלזול דכשרה היתה אבל כאן צריך ליתן טעם. ונ"ל טעם לשבח דהא באמת צריך ליתן טעם למה אמר ר"י על דברי ר"א אמה וכי לא היה יודע ר"י שמזבח של משה היה ה' אמות אורך וה' אמות רוחב אע"ג דחלה ונשתכח ממנו תלמודו כדמצינו כמה פעמים בש"ס מ"מ תורת משה לא נשתכח ממנו אלא ע"כ צריך לומר דר"י תפס העיקר דעיקר של מזבח מקום המערכה ובין הקרנות מקום הילוך רגלי הכהנים הם ההוספה של המזבח ובאמת התוספת של המזבח היה מרובה על העיקר והוא היה תופס העיקר והם שהיו מחכו עליו משום כיון שהתוספת מרובה על העיקר תפסו התוספת ולא העיקר שהיה אמה ואיתא במדרש פ' חיי שרה בשם בר קפרא דתוספתו של הקב"ה מרובה על העיקר ויליף מבני קטורה אע"ג דישמעאל היה עיקר בני קטורה שהיה התוס' דכתיב ויוסף אברהם וגו' אפ"ה היה מרובה משל ישמעאל ומ"ה הם שאזלו בתר התוספת לפי שהיה מרובה על העיקר קרי עלייהו בני קטורה שהיה ג"כ התוס' והיה מרובים על העיקר אע"ג דהמדרש יליף ג"כ מבנימין ויוסף ומקין והבל קרי עלייהו בני קטורה לגנאי נ"ל:

שם שני' עשר בקרא כו' כצ"ל. שם הוא זורקו והתם משום כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה באמה גדומה כו' חוץ למערכה כו' כצ"ל:

ד"ה והאי רובע כו' דמרבה ריבוע כו' כצ"ל ד"ה ומעלותיה כו' וקאמר שתעמוד כבש כו' כנ"ל:

ד"ה לא ס"ד כו' ימין הס"ד ד"ה לא יהו כו' אתה הולך הס"ד ד"ה למזרח כו' דמהכא נפקא כו' כצ"ל ד"ה מה דם כו' האויר הוא זורק כו' כצ"ל ד"ה אמר לו כו' למערכה דליקה כו' כצ"ל:

בא"ד דלא אפשר הוא ועל כרחך כי אתא כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה שני כבשים כו' שיריים של חטאת כשיורד כו' כצ"ל ד"ה ומשני נמצא כו' מובלעי' בל"ב אמות של מזבח הס"ד וכצ"ל. ועיין לעיל ברש"י דנ"ד ע"א:

תוס' ד"ה באמה גדומה כו' ורב יוסף פריך כו' פי' לפרש"י הוי ר"י כמו תנא דמסייע אבל לפי הערוך דגורס בריש והוי יתר מאמה לפ"ז פריך ר"ת ממתניתי' שלא יהא העצים יוצאים:

ד"ה דאריך וקטן כו' ומיהו קשה דלעכב כו' פי' דכתיב ועשית את המזבח וגו' חמש אמות אורך וגו' וכ"מ שנאמר המזבח לעכב כדאמרינן לעיל ונ"ל ליישב בדוחק דכי אמרינן דכ"מ שנא' המזבח לעכב היינו היכא דכתיב המעשה תחלה כמו קרנות המזבח יסוד המזבח פני המזבח רבוע יהיה המזבח וקאי תיבת המזבח על האי מעשה דוקא כשהוא כן דאיקרי מזבח ואי לא לא אבל הכא כתיב תחלה תיבת המזבח ואח"כ כתיב המעשה חמש אמות אורך וגו' אפשר לומר דלא אתי לעיכובא כיון דקודם לכן לא כתיב כיצד יהיה:

ד"ה שיתין וד' היינו כלוי דאמר לעיל בדמים ונקטינן כוותי' משום דתרגום דידן מתרגמי' כו' כצ"ל:

בא"ד אבל לרב דלא הוי לי' יסוד בבנין כו'. ודבריו קשה להולמן דהא אפילו לרב דס"ל דגוף המזבח לא היה מן הצפון ולדרום כ"א ל"א אמות אפשר לומר דתפיסת קרקע העזרה של המזבח היה ל"ב אמות ואותו אמה היה בחלקו של יהודה ונמצא קרקע העזרה של תפיסת המזבח והכבש היה אפי' לרב ס"ב אמות ואותן שתי אמות של הכבש היה פורח' כנגד אמה יסוד ועל אמה סובב כדמשני לעיל דנ"ד ע"א אליבא דרב ומ"ה לא פריך לעיל מהך מתני' דקתני הכבש והמזבח ששים ושתים לענין תפיסת קרקע העזרה דקשה ממ"נ לרב אי מני ל"ב לכבש הוו ס"ג ואי לא מני ל"ב לכבש דשתי אמות היה פורח על כנגד היסוד ועל הסובב הוה ס"א אלא א"כ אף לרב היה תופס קרקע עזרה של מזבח ל"ב והכבש ל' וב' אמות היה פורחת על כנגד אמה יסוד ועל אמה סובב נמצא היה תפיסת קרקע עזרה של המזבח והכבש ס"ב וצריך ישוב הדעת ליישב דברי תוס' נ"ל:

דף ס"ג ע"א גמרא חוץ מכבשו של מזבח כו' כצ"ל. כתב לי חכם אחד וז"ל קושיא עצומה יש להקשות דמכאן מוכח דאורך הכבש באלכסונו היה ל"ב אמה במשך עלייתו מלמטה למעלה וא"כ מוכח מזה דאורך הקרקע בשטח שלמטה מהכבש עד המזבח היתה פחותה מל"ב אמות ובמס' מדות מבואר דרוחב העזרה היה קל"ה אמות בשטח הקרקע וחשיב המזבח והכבש ס"ב אמות במדת הקרקע שתחת הכבש וכ"כ רש"י לעיל דף נ"ו ע"ב ואם שיעור הקרקע שתחת הכבש שיעורו ל"ב אמות בע"כ באורך הכבש באלכסונו בעלייתו היה יותר מל"ב קרוב לל"ד אמות ליודע קצת בחכמת התשבורת והחוש מבואר ג"כ וצ"ע מאוד בקושיא זו עכ"ד. ודבריו אינם מובנים לי מה שכתב ואם שיעור הקרקע שתחת הכבש שיעורו ל"ב אמות כו' משמע דרוצה לדייק ממתניתין דמס' מדות דחשיב שיעורו שטח הקרקע שתחת הכבש ל"ב אמות משום דקחשיב המזבח והכבש ס"ב אמות ואינו כן דמתניתין קחשיב שטח הקרקע שתחת הכבש והמזבח ס"ב אמות דהיינו שטח הקרקע שתחת המזבח ל"ב אמות דהמזבח היה ג"כ אורך ל"ב אמות ושטח הקרקע שתחת הכבש ל' אמות דהוי ס"ב אע"ג דהכבש היה אורך ל"ב כיון שהיה באלכסונו לא מגיע לשטח הקרקע שתחתיו כ"א ל' אמות ואי קשיא לי הא קשיא דמשני לעיל נמצא פורח אמה על יסוד ואמה על סובב לפ"ז לא היה אורך הכבש כ"א ל' אמות וע"כ אורך שטח הקרקע שתחת הכבש היה פחות מל' אמות נמצא לא היה אורך שטח הקרקע שתחת המזבח והכבש ס"ב אמות במתני' קחשיב ס"ב אמות וצ"ע מאוד ליישב ואפשר ליישב בדוחק דתנא דמתניתין דקחשיב שטח הקרקע ס"ב אמות היינו למדת מזבח וכבש ומה שחסר