צאן קדשים מה

רש"י ד"ה או אינו כו' ואי ס"ד כו' אי לא כתב אלא אל יסוד כו' כצ"ל:

בא"ד ומהם אתה לומד ששירי כו' כצ"ל:

ד"ה בזקיפה כו' דכולה האי אמה בין כו' כצ"ל:

בא"ד דהיינו גגו כו' כצ"ל:

בא"ד מי שנכנס דמו כו' כצ"ל תוס' ד"ה גג יסוד כו' פשיטא דעדיף מגג יסוד כו' כצ"ל:

ד"ה לימוד כו' ותימא להאי תנא דהכא סמיכה כו' כצ"ל:

ע"ב גמרא הכהן המחטא אותה כו' פי' העובד עבודתיה שהיא נעשית חטאת על ידו וכפר רש"י בחומש פ' ויקרא ו' וכתיב בתריה יאכלנה במקום קדש:

רש"י ד"ה המחטא אותה כו' אם חטא את דמה כו' כצ"ל:

ד"ה וכי מאין כו' לפסול הס"ד:

ד"ה שכן סופן כו' שירים נותנים ליסוד הס"ד והד"א וכצ"ל:

ד"ה שסופן לחוץ שפיכת כו' כצ"ל ד"ה ואם עשאן כו' כתב בהו כדרבינן מועשה כו' כצ"ל ד"ה אי הכי דשירים מבחוץ כו'. פי' מדם הפנימי דשירים חיצונים לכ"ע לא מעכבי:

ד"ה משמעות דורשי' כו' מדריש ובכפר' דהיינו כו' כצ"ל:

ד"ה לדברי האומר כו' כדי שיהיה לו שירים דאע"ג דאמרינן כו' כצ"ל:

בא"ד שירים מעכבי' לא אמרינן אם גמר כו' הד"א וכצ"ל ד"ה תנא ר"נ כדברי האומר כו' דקתני כו' כצ"ל בא"ד אחרים קאי ולא אהני תנאי דלעיל א"ר יהודא כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה אותה שנתן כו' ולא שייכי כאן כו' יש מקשין לא ידעתי למה לא שייך כאן הא דשמואל דהא מפורש שם דהניתנים למעלה שנתנם למטה פסול בשר ונתכפרו בעליה וא"כ בע"כ ס"ל דמיעוט אותה קאי, אבשר וצל"ע רב אפשר להגיה כאן ולא ס"ל כאן ההיא דשמואל עכ"ד. ולענ"ד אינו מן הצורך להגיה ויש ליישב גירסא זו והכי פירושו דקאמר הכא וכי מאין באת להכשיר שהוצרך להביא מקרא לפסול וקאמר מכלל שנאמר ודם זבחיך ישפך ולא קאמר מכלל דכתיב ואני נתתיו לכם על המזבח לכפר כיון שהגיע דם למזבח נתכפר כההיא דשמואל משום הכי כתבו ולא שייכי כאן ההיא דשמואל כיון דהאי תנא ס"ל דשלא במקומו לאו כמקומו דמי ע"כ לא ס"ל הך דרשא דשמואל כיון שהגיע דם למזבח נתכפר מ"ה קאמר מכלל שנאמר ודם זבחיך ישפך כנ"ל וברור הוא. ומ"ו הב"ז כתב נמי דיש מקשים והניחו בצ"ע:

ד"ה מה דמים כו' ותימא הא בבהמה כו'. ונ"ל ליישב דבבהמה כתיב היא בשחיטה וילפינן מיניה לעיל ד"ה שישחטנו לשם חטאת ואם לאו פסולה אבל בזריקה לא כתיב היא למילף מינה שאם שינה הזריקה שתהא פסולה אבל בחטאת העוף כתיב היא בהזאה וילפינן מיניה שפיר שאם שינה בהזאה פסול ומ"ה דייק רש"י בלישנא דהא כתיב בהזאת חטאת היא כנ"ל ברור ונכון:

דף נ"ג ע"א רש"י ד"ה עלה בכבש כו' למזבח כשר הס"ד:

ד"ה ובאלו כו' למזרח ופונה לימינו כו' כצ"ל. ד"ה לפנים מן הקלעים כו' חומת העזרה בבית עולמים ובחטאת כו' כצ"ל וכ"ה בס"י ומ"ו גורס שלא לצורך:

ד"ה לזכרי כהונה דכתיב הכהן המחטא כו' ודברי רש"י אינם מובנים לי למה לא מביא רש"י מה שנאמרו למטה בהך קרא דבהדיא כתיב כל זכר בכהנים יאכל אותה ועוד בחומש פ' צו פי' רש"י בע"א דוהמחטא אותה אתי למעוטי כהן שהיה טמא בשעת זריקת דמים שאינו חולק בבשר עיין שם. ונ"ל ליישב דברי רש"י דכונת רש"י לאשמעינן דהא דקתני בחטאת ובאשמות לקמן דנאכלים לזכרי כהונה היינו לעיכובא ולא למצוה לחוד רק דבעינן בקדשים שנה הכתוב לעכב וכ"כ תוספת לעיל דף ד' ע"ב וליכא למימר הא בחטאת שינה הכתוב דכתיב גבי חטאת גופא כל זכר בכהנים וגו' ובויקח קרח נמי כתיב גבי חטאת כדלקמן דאפשר לומר דבויקח קרח כתיב כל זכר משום מנחה ואשם דכתיבי בהאי פרשה ולא משום חטאת לעכב מ"ה כתב רש"י דבחטאת גופא שינה הכתוב דהכהן המחטא אותה נמי לאפוקי נשים שאינם ראוים לחיטוי כמו כהן טמא וא"כ ע"כ כל זכר בכהנים דכתיב גבי חטאת לעיכובא אתי ובויקח קרח כתיב גבי אשם ומנחה למצוה וילפינן עיכובא מחטאת בהיקישא כנלע"ד ברור:

בא"ד ואשם ומנחה כתיב כל זכר כו' כצ"ל:

ד"ה הוא עצמו כו' דלא בעינן חודה כו' כצ"ל ד"ה וההראל מזבח הס"ד. ואח"כ:

ד"ה ארבע אמות כו' הד"א:

ד"ה אלא על כרחך כו' כלומר שם ורשות כו':

ד"ה אל יסוד כו' החיצונה הס"ד:

ד"ה או אינו כו' אהל מועד וילמד סתום מן המפורש הד"א והס"ד:

ד"ה ילמד כו' מיציאתו מן ההיכל ושירים הפנימיים בידו מה יציאתו מן ההיכל ביסוד מערבו כצ"ל:

ד"ה קסבר כו' כנגד הפתח ואחת מהן כו' כצ"ל. פי' כיון שכל המזבח היה בצפון ופתח ההיכל היה חללה י' אמות ה' אמות צפון וה' אמות דרום ופתח ההיכל באמצע עזרה היה ולפ"ז אם היה המזבח כולו בצפון לא היה מכוין רק ה' אמות מדרום המזבח נגד פתח ההיכל נגד אותו ה' אמות של פתח ההיכל שהיה בצפון:

תוס' ד"ה כולי' מזבח כו' והוו חמש אמותיו כנגד הפתח ואחת כו' כצ"ל בא"ד בצפון קאי הוי חמש כו' כצ"ל בא"ד דהא דתנן כו' כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה שתי מתנות כו' הילכך בעי הנך תרתי דאמרן כו' כצ"ל:

ד"ה וזרקו כו' בעולה כתיב וכן כתיב בשלמים כו' כצ"ל:

ד"ה טורף כו' בסמוך לקרן אמה וכן אכילת כו' כצ"ל:

בא"ד נמצא יסוד לשלשה קרנות כזה הס"ד וכנ"ל:

ד"ה רצועה היתה כו' רגל הכהנים וישראל כו' כנ"ל:

בא"ד מלבד אמה כו'. פי' מלבד שאותו אמה לא היה בחלקו של יהודא:

בא"ד בדרום למזבח ונכנסות בחלקו כו' הד"א:

תוס' ד"ה וסימני כו' פ' בתרא וסימניך משכינהו גברי לגברא כו' כצ"ל:

ד"ה העולה כו' כדדרשינן לעיל תן יסוד למזבח של עולה לפי' הקונטרס כו' כצ"ל. וה"ה לפר"ח אלא לאפוקי ליש מפרשים עיין לעיל בא"ד דליתא בה שירים אבל בחטאת דבאצבע כו' כצ"ל בא"ד ואע"ג דחשיב בכל פנימיים היינו משום כו' כצ"ל פי' כמו שחשיב בכל פנימיים יסוד ליתני נמי בכל חיצונים מ"ה כתבו דאין רוצה להפסיק ד"ה משום דלא כתב בה קדשי קדשים תימא כו' כצ"ל. ואפשר ליישב דלא איצטרך גבי זבחי שלמי ציבור כיון דכבר שמעינן דעולה ק"ק סמוך אהיקישא דעולה כדלקמן נ"ל:

דף נ"ד ע"א גמרא ונעשה אושפיזיכן להקב"ה כו'. פי' שהיה הארון נתון בחלקו וכפרש"י ביומא די"ב ובמגילה דכ"ז:

שם ומביא חלוקי אבנים כו' וזהו סובב וחוזר ומביא כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה וממצה מדמה על קיר המזבח נטל את הראש והקיף מחבר כמו אין מקיפין שתי חביות בית מליקתו כו' כצ"ל. וכ"ה לשון המשנה לקמן דף ס"ד ע"ב ואפשר שלרש"י היה הגירסא בפנים כך:

בא"ד למטה מרגליו אפי' אמה א' כו'. פי' אותו אמה למטה מהסובב עד חוט הסיקרא:

ד"ה רב אמר כו' כדאמרינן אוכל תוס' ד"ה ואי אמרת כו' מדלא מדקדק בקונטרס אלא מהא כו'. פי' ואי הוה כתיב בהך ברייתא שירי הדם היה שופך ליסוד ועל קרן מזרחית דרומית נעשים ה"ל לדקדק כפשוטו דקתני התם בפירוש דאותו קרן היה לו יסוד ודברים אלו קשה להולמן למה דייקו מפי' הקונטרס ולא דייקו מלישנא דברייתא גופא דקתני באויר בעלמא קעביד ה"ל להקשות כפשוטו דקתני התם שירי הדם היה שופך ליסוד דמשמע דהיה לו יסוד ומפירוש הקונטרס אין לדקדק דמפרש ללישנא דברייתא ואפשר לפרש איפכא דבאמת היה כתיב בהך ברייתא שירי הדם היה שופך ליסוד כמו שמפרש ה"ר חיים והמקשן ס"ד דהיה שופך לקרן דרומית מערבית שהיה לו יסוד ומ"ה לא פריך מהך דקתני שם שירי הדם היה שופך ליסוד דמהא ליכא למישמע מיניה שהיה יסוד לקרן מזרחית דרומית ופריך מהזאה גופיה שהיה ממצה דמה על קיר המזבח ואי לא היה לו יסוד באויר' בעלמא הוא דקא עביד כנ"ל ברור ונכון ודברי תוספת צריכים ישוב הדעת:

בא"ד שם היה שופך שירי הדם וקרי לה כו' כצ"ל:

בא"ד דלאחר זריקת מוראה ונוצה הלך לשפוך כו' כצ"ל:

בא"ד ארבע קרנות כחטאת כו' כצ"ל:

בא"ד דכל דמים נמי לאחר שנשפכו ליסוד כו' כצ"ל בא"ד והכא איירי למ"ד כו'. פי' מ"ה מכשרינן למלוק אפילו תחת הסובב והוי במקום הקטרה ועיין לקמן דס"ה ע"א:

ע"ב גמרא לכל קרן וקרן וכ"ת דגייז ליה אבנים כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה דמחית מידי כו' במקומו על חלקו כו' כצ"ל בא"ד ועוביו כעובי המלבן וחלק והניח בתוך המלבן כו' כצ"ל:

ד"ה דמחית מידי כו' לפגום פגומות לנקבים הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שהיו