צאן קדשים קצא

דמקשן דע"כ ס"ד הכי דאפי' מדרבנן ליכא מעילה ומ"ה פריך לעולא ולישנ' דרש"י הכי דייק דכתב דלא מיתריץ למימר הכי כו' ולא כתב בהך לישנ' דליכא למימר הכי מאי דלא מיתריץ אלא ע"כ כוונת רש"י דהמקשן לא מיתריץ לי' קושיתו לעולא למימר הכי ומשני אליבא דידי' דס"ל דבחטאו' המתות ליכא מעילה כלל אפי' מדרבנן לא קשיא לעולא משום דבחטאות המתות בדילין מנהון אבל לפי האמת איכא בהון מעילה דרבנן כמו שפרש"י לקמן אבל תוספת לא ס"ל הכי אלא ס"ל דבחטאות המתות ליכא מעילה כלל אפי' מדרבנן כמו שכתבו לקמן די"א ע"ב ד"ה תורים ע"ש:

ד"ה אמרי חטאת כו' לאפוקי שאר קדשים כו' כצ"ל:

בא"ד מחיים איצטרך כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה חדא מגו חדא כו'. פי' כל שיש לו הכשר במקו' אחר כו'. פי' מליקה דפסולה בעולת העוף למטה וכשרה בחטאת העוף וקרי פסולו בקודש שאין כאן פסול גמור אלא נפסלה בקדושתו וכ"כ תוס' במס' נדה דמ"א ע"א ובזבחים דס"ח ע"ב בהג"ה:

בא"ד ואם עלו לא ירדו והאי דשינוי עולת העוף שעשה למטה כלומר שמלקה למטה וקאמר ר"ש דאם כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

בא"ד רוצה לומר דשני בהזאה כו' כצ"ל בא"ד כמו שינוי דשחיטה ותני דאם עלו לא ירדו וא"ש דקרי חדא מגו חדא כו' שלא היה יכול כו' כצ"ל:

ד"ה שהכניסה לפנים כו' וקשה דא"כ היכא קאמר דקלטה מחיצה כו' כצ"ל בא"ד ע"ב ושייך לאותו דיבור הוי מחיצה של במת ציבור כו' כצ"ל:

ע"ב גמרא לכל דבר בעי רבי זירא עלו מהו שירדו כו' כצ"ל. ומ"ו הב"ז כתב נראה דה"ג לפרש"י עולת במת יחיד שנפסלה ועלו מהו שירדו עכ"ל וכן ראיתי בד"ח שנדפס גירסא זו ועיין מה שאכתוב בס"ד ברש"י שאינו מן הצורך לשבש הגירסאות בפנים:

רש"י ד"ה קלטה מחיצתו כו' בקדשי מזבח שנפסלו בהן ומבעי ר' זירא עלו מהו שירדו כגון ששחטה לההוא כו' כצ"ל. ולפ"ז הגירסא שלפנינו גירסא נכונה היא בא"ד אי כרב יוסף ומשני לא לעולם כו' הד"א וכצ"ל:

בא"ד מיבעי' ליה והכי קמבעיא כו' הד"א:

בא"ד להקריבה בפנים דהיינו כו' כצ"ל:

ד"ה אמר רב גידל כו' שחישב בשחיטה לפגל כו' כצ"ל ד"ה שחטה חוץ לזמנה כו' חוץ למקומה אע"פ שזרק בשתיקה קדש הלחם כו' כצ"ל. פי' כיון שזרק בשתיקה הוה קרב המתיר כמצותו כדאמרינן במס' זבחים במתני' דכ"ט ע"ב ע"ש. ובד"ח נדפס נ"א ושיבוש הוא מהיכא תיתא דס"ד דזריקה נמי היה במחשבת פיגול דשחיט' קתני אבל צ"ע ליישב למה מביא ר"פ הך מתני' השוחט את התודה כו' ולמה לא פריך מהך מתני' לחוד דשחטה חוץ לזמנ' כו' דמשנה אחריתא היא ויש ליישב בדוחק:

תוס' ד"ה אמר ר"ג כו' ואחרי כן זרק סתם כו' כל שיטת תוספ' דלא כפרש"י בא"ד רחמנא לזריקה להוציא מידי מעילה או להביא ולמיהוי כאלו קבע חלק גבוה כו' כצ"ל בא"ד מידי מעילה או להביא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אלמא פיגול כו' לכך נראה הא דקאמר קדש הלחם לפסול ולא להביאה לידי מעילה והכי קאמר כיון דקדש הלחם ה"נ נימא גבי זריקה כו' כצ"ל:

ד"ה א"ל בזריקה כו' גבי לחם דכשנשחט הוי קדוש אמרינן קדש הלחם כו' כצ"ל בא"ד מזריקה מייתי לידי פיגול דאי נקבע כו' כצ"ל ד"ה קומץ פיגול כו' במנחות ד' עבודות שבמנחה כו' כצ"ל בא"ד שבזבח ותני קומץ כו' כצ"ל. בא"ד וא"ת והיכא ס"ד לומר כו' כצ"ל:

בא"ד ע"כ פקע פיגול כו' כצ"ל בא"ד בעלמא הוי ולא קרבו מתיריו וא"כ האיך כו' כצ"ל:

דף ד' ע"א רש"י ד"ה והא עלה כו' במחשבה דקמיצה כו' כצ"ל:

בא"ד הכי קאמר אם אתה חשוב כו' כצ"ל:

בא"ד כפיגול גמור ולא אמרינן דכיון דהעלהו כו' כצ"ל:

ד"ה מחלוקת כו' דקא' כו' הזמן פסול ואין כו' כצ"ל:

בא"ד זה וזה פסול ואין כו' כצ"ל ד"ה אמר לך ר"ג כו' אי בעבודה אחת כו' כצ"ל. ד"ה אי הכי דלטעמיה דקאמר דעד דזריק לא הוי פיגול תיקשי ליה גבי תודה נמי כו' כצ"ל בא"ד הא דמאי קדש הלחם דקאמר מאי לאו כו' כצ"ל ד"ה אלא לעולם כו' בחטאת ואשם ופריך דע"כ בחטאת ואשם מיירי כו' הד"א וכצ"ל:

תוס' ד"ה והא אמר אילפא כו' אלמא שחל הפיגול כו' כצ"ל:

ד"ה אלא מאי קדש הלחם לאו כו' כך היה הגירסא לפני תוס':

בא"ד דהא פירשתי לעיל כו' כצ"ל בא"ד בשחיטת פיגול ומ"מ לא מהני' זריקת פיגול כו' כצ"ל. ובד"א ציין תיבת פיגול ולא ידעתי למה:

ד"ה לימא מסייע כו' אע"ג דאיזריק דם כלומר כו' כצ"ל. ד"ה אי בעולה כו' כדאמר לקמן הס"ד:

ד"ה ועוד תניא כו' אלא כו' והשתא הוי סייעתא מ"מ להדיא דרישא דהיינו זריקת פיגול ופריך סיפא ודאי כו' כצ"ל וכ"ה בס"י. פי' אע"ג דמסיפא ליכא לסיועה דאיכא למימר דלן דוקא קתני אבל מרישא דאיירי בזריקת פיגול הוי סייעת' ומ"ו הב"ז מוחק הני שתי תיבות מ"מ ולא ידעתו למה:

בא"ד דלא מסייע לי' דלעולם בחטאת ואיזריק וקמ"ל כו' כצ"ל. ע"ב גמרא נמי רישא א"ד סיפא ודאי מסייע ליה רישא לא וסיפ' מי פשיטא דמסייע ליה ומ"ש הלנה דקעביד כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

רש"י ד"ה סיפא ודאי כו' ה"ה בפיגול כו' כצ"ל:

ד"ה וקא פריך כו' למחשבת פיגול ומהדר ליה אמאי לא דמי ומ"ש כו' הד"א וכצ"ל:

ד"ה אבל מחשבת פיגול כו' ורישא בעולה קמיירי כו' וכתב מ"ו הב"ז וקושיא ראשונה אי בעולה פשיטא וצ"ל דלא חש להשיב עליה ותוס' לשיטתי' תי' בע"א עכ"ל ואפשר ליישב בדוחק:

ד"ה הכי נמי דאין מועלין בו דזריקת פיגול מוציאה מידי מעילה והיינו דלא כר"ג הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אמאי קתני סיפא דההיא הפיגול כו'. פי' סיפא דהך רישא דקתני הפיגול בק"ק כו' בא"ד בו באימורין כלומר כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה ליפלוג ברישא כו' דמועלין בו ומסייע כו' כצ"ל:

ד"ה אמר ליה רישא כו' דאין מועלין אמאי קתני כו' הד"א בא"ד מועלין בו לאחר זריקה אין מועלין בו כדדייק מרישא הילכך כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה הפיגול כו' וא"ת א"פ מאי אירי' פיגול כו' וליכא לשנוי' דלמא הא קמ"ל דלא אמרי' כמאן דחנקינהו דמי ולא קרינ' בהו קדשי ה' כמו שהקשו תוספת לעיל ע"א ד"ה אי לא זרק כו' דא"כ ליתני סתם הפיגול מועלין בו ותו לא ל"ל בק"ק:

בא"ד מידי מעילה הס"ד ואח"כ ד"ה אמאי קתני סיפא כו' כצ"ל בא"ד מועלין בו אלא ודאי כו' כצ"ל:

בא"ד כגון בעולה דבהא אפי' ר"ג מודה וגם כו' כצ"ל:

בא"ד דלא הוי לאחר זריקה כו' כצ"ל בא"ד בהתיר ממנו ואפ"ה חשבה רחמנא כו' כצ"ל ד"ה היתר שחיטה כו' אבל לא פקעי קדשי השם עד כו' כצ"ל:

בא"ד כי נעשית השחיטה בהכשר וא"כ הל"ל היתר קבלה שנינו כלומר שבא ליד היתר קבלה יש לומר כו' כצ"ל:

דף ה' ע"א גמרא אמר ר"ז לא דייק מתני' כו' כצ"ל:

שם ונפסל' שלנה ושנטמאת כו' כצ"ל:

רש"י ד"ה מתקיף לה ר"י כו' שניתז מדמה על כו' כצ"ל בא"ד על הבגד תכבס וגו' בראוי להזאה הכתוב מדבר הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה חזקיה אמר כו' כלומר לר' יוחנן קשיא ממתני' כו' כצ"ל וכ"ה בס"י ד"ה לאו דלן דם כו' כחזקי' לא דייקא כו'. פי' דלחזקיה לא קשיא ממתני' דאפשר לומר דמתני' אתי' כחזקי' ואיירי בלן דם ומ"ה אין מועלין משום דשחיטה נעשית בהכשר והיתר שחיטה שנינו אבל לא מטעם דכל העומד לזרוק כזרוק דמי כמו שפרש"י ומש"ה כתבו תוספת דכחזקיה לא דייק' דא"כ ה"ל למינקט רבותא טפי אפי' קיבל בפסול נמי אין מועלין משום דשחיטה נעשית בהכשר ודיוק זה אינו חשוב בעיני הש"ס:

ד"ה לא דלן בשר ומ"ה אין מועלין דאיכא כו' כצ"ל ד"ה שקיבלו פסולי' כו' כך הוא אי דקבלו פסולין או דקבלו כשירי' כו' כצ"ל בא"ד אמאי תני כלל קבלה בפסולין ליתני כו' כצ"ל בא"ד הא קבלוהו כשירי' כו' כצ"ל:

בא"ד תנא קבלוהו פסולין לחוד כו' כצ"ל בא"ד כשירי' אין מועלין דאל"כ הוה פריך ל"ל למיתני קבלוהו פסולין אי אמרי' כו' כצ"ל. ד"ה חטאת פסולה כו' חטאת פסולה הס"ד ואח"כ ד"ה קיבלו פסולין כו' כיבוס כמו דלגבי כו' כצ"ל:

בא"ד כך דקבלוהו כשירי' כו' כצ"ל בא"ד לומר דוקא כמו כן כו' כצ"ל בא"ד גבי מעילה לאו ק דוקא כו' כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה הכי נמי כו' לאו דוקא תני דנימא כו' כצ"ל בא"ד דבעינן זריקה בהכשר ליכא כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה אלא לעול' שו' כדאמרן והני פסולי' דתני גבי חטאת לאו דוקא כו' כצ"ל ד"ה ה"ג הא כו' כלומר הא דתני גבי חטאת פסולין כו'