צאן קדשים קעד

ע"ב רש"י ד"ה לאפוקי דאיכא גמלא כו' כצ"ל בא"ד וביהוד' דלא הוי כו' כצ"ל ד"ה אינך דליכא כו' כצ"ל:

ד"ה אלא מקיש כו' דהאי כי כו' כצ"ל:

ד"ה ואגין זכות' דעזרא עלייהו כי סוכה כו' יש ליתן טעם למה דוקא כי סוכה משום דאית' דביה"כ היצה"ר נעשה סניגור לישראל ואמר יש לך עם א' בארץ כמ"ה והנה היום הראשון לחשבון עונות שלא יקטרג נתן הקב"ה מצות סוכה וד' מינים כדי שנוכל לומר גיר' בעיניך סיטנא מ"ה מרמז דהיה בטלים יצה"ר כי סוכת ועוד יש לפרש דמצות סוכה מרמז לסוכה שבג"ע ששם יושבים צדיקים ועטרותיהם בראש' אחר הפרדות הגוף ויצה"ר בהאי עלמא ליכא:

ד"ה דבכל דוכתא כתיב יהושע והכא יושע משום כו'. יש נמי ליתן טעם לזה בשביל שלא בעא רחמי כתיב ישוע בלא ה"א ונ"ל דע"כ טעמו דיהושע דלא בעי רחמי משום דמשה נמי לא בעי רחמי ולא היה עובר דזכותא דא"י יגין עליו ומשה הוסיף לו יו"ד והיה מתפלל עליו י"ה יושיעך מעצת מרגלים שהיה מוצאי' דבה על א"י וכיון דטעה בזה הוי כאלו הוציא דבה על א"י מ"ה ניטל ממנו הה"א וכתיב יושע ולא בעי קרא ליטול היו"ד מה שנתן לו משה:

תוס' ד"ה וקדשו ערי חומה כו' אבל שאר עיירות לא ודוקא אבנים מנוגעות צריך כו' כצ"ל:

בא"ד על העיר ועל העזרות אבל שאר עיירות כו' כצ"ל:

ד"ה מנו יובל כו' בזמן שאתה משמט שביעית עתה משמט יובל בזמן שאי אתה משמט שביעית אי אתה משמט יובל וכאן כו' כצ"ל:

בא"ד בת"כ ואומר ר"י דתנאי היא דהא דירושלמי והך ברייתא דמייתי כו' כצ"ל בא"ד כספים רבי היא אבל רבנן פליגי עליה דרבי כו' כצ"ל:

בא"ד שאין יובל כדתני' בת"כ מנין שיעש' שביעית אעפ"י שאין יובל ת"ל והיו לך כו' כצ"ל והשאר יש למחוק:

דף ל"ג ע"א גמרא שדה הוא דפרט ליה ונפקא כו' כצ"ל:

שם אמר ר"פ ל"נ אלא למוכר בית בבתי החצרים ופגע בו יובל בשנה שנייה כו'. יש לדקדק למה נקט שנה שנייה דאי נמי פגע בו יובל בשנה ראשונה נמי איצטריך ביובל יצא דממ"נ דאי לשדה אחוזה מדמית ליה הרי בעי השלמה ואי לבתי ערי החומה מדמית ליה הא אמר רב ספרא לעיל דל"א ע"ב אפי' פגע בו יובל בתוך שנתו דאינו יוצא ומ"ה איצטרך ביובל יצא ואין לפרש כי אמרינן בשדה אחוזה דבעי השלמה ה"מ היכא דאכלה שנה אחת לפני היובל דנחית לאכילה אבל היכא דפגע בו יובל בתוך שנתו דלא אכלה שנה שלימה הוי כמו דלא נחית לאכילה לא בעי השלמה דזהו דוחק דמשמע לעיל בריש פירק' דכ"ט ע"ב דוקא היכא דקונה בשנת היובל עצמה הוי לא נחית לאכילה עיין ברש"י לעיל וצ"ע:

רש"י ד"ה והא כתב כו' שביעית והתם כתיב ועבדך כו' כצ"ל ד"ה ובגירעון כסף כו' ממכרו וגו' הס"ד ואח"כ צריך לציין גמרא ואח"כ ד"ה על שדה כו' כתב הס"ד ואח"כ ד"ה ובגירעון כו' היובל הס"ד ואח"כ ד"ה מאי קאמר כו' כצ"ל. ויש למחוק תיבת גמרא:

ד"ה לוקח הוי דהכי כו' כצ"ל:

ד"ה לכהנים נפקא כו' ולהכי נקט שנה שניה כו'. דברי רש"י קשה להולמן דאי משום הא לא איריא דה"ל למינקט שנה ראשונה משום דאי לשדה אחוזה מדמית לי' בעי השלמה כאשר כתבתי בפנים ומשום הכי איצטרך ביובל יצא וצ"ע:

תוס' ד"ה אלא מלמד כו' שהיה להם קודם שגלו כו' פי' שעבר שנת היובל קודם שגלו על העבדים:

ע"ב גמרא עושים שדה מגרש ולא מגרש שדה כו', ומ"ו הב"ז מוחק תיבת ולא ומביא ראי' מסוגיא דפרק לא יחפור דכ"ד ע"ב מדפריך התם אהאי דתנן מרחיקי' האילן מן העיר כ"ה אמה ותיפוק ליה דאין עושים מגרש שדה ולהרחיק אלו אמה ומשני לא צריכא אלא לר"א דאמר עושים מגרש שדה אפ"ה כ"ה אמה בעינא משום נוי העיר הרי מבואר להדי' כמ"ש כו' עכ"ל ולענ"ד אין לשבש כל הספרים בשביל סוגי' דהתם דגירס' דהכא לפי מסקנא דהתם וה"ק ר"א דבשדה עושים כל השדה מגרש אבל מגרש אין עושין כל המגרש שדה דהא עכ"פ צריך להרחיק כדקתני התם במתני':

רש"י ד"ה אינו יודע כו' הסמוכות הס"ד:

ד"ה וכי האי גוונא כו' למעוטי הס"ד ואח"כ ד"ה בית מושב עיר חומה בית שהושב ונבנה עיר כו' הד"א וכצ"ל:

דף ל"ד ע"א תוס' ד"ה הן ומגרשיה' כו' ושמא י"ל דאתיא כר"י ב"י אי נמי שאני הכא כו' כצ"ל פי' דר"י ב"י ס"ל לעיל דל"ב ע"ב דלא קדשה לע"ל ס"ל נמי כיון שאין לו עכשיו וחרוב בטלה קדושתי' דהא בהא תלי' ועיין לעיל ברש"י ד"ה חדא מינייהו כו' ובד"ח גורס גירסא אחרינא ומשבש כל הספרים ואינו מן הצורך:

ד"ה אמר רמי ב"ח איצטרך כו' אלא אמר ר"נ איצטרך ס"ד כו' וא"ת כו' כצ"ל בא"ד דאיש את קדשיו לרמי כו' כצ"ל:

ד"ה הא קמ"ל כו' וא"ת הא לעיל ילפינן כו' כצ"ל בא"ד מהיקשא דמקשינן כו' פי' או לאו הקישא אלא מעוטא דאחוזתו לחוד לא הוי ממעטינן חרמו דסד"א דהאי חרם כיון שבא ליד כהן אחוזתו היא ויש לו גאולת עולם ואינו מתחלק לכהנים ביובל ואהני היקשא לחלק בין אחוזתו לחרמו דאל"כ מאי אהני היקישא ודוק:

הדרן עלך המוכר וסליקא לה מסכת ערכין ימינו למען יארוכין. בעזרת נותן התורה ערוכה בכל ושמורה אתחיל ואגמור מסכת תמורה:

דף ב' ע"א גמרא והדר תני לא שאדם רשאי להמיר דיעבד כו' כצ"ל ועיין ברש"י ותוספת ותראה דגירסא נכונה והשאר יש למחוק:

רש"י ד"ה ה"ג אלא הכי כו' אפי' דיעבד נמי דאם כו' כצ"ל. ובד"ח נ"ב נ"א ואינו מן הצורך:

ד"ה מוסיף הקדש כו' לבסוף שתכף לסמיכה שחיטה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ואייתר ליה כו' ואכתי כו' קרבן אביו דס"ד דשל אביו כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה וסופג כו' עוד י"ל דלעולם לא לקי אלא מ' כו' וראיתי בכתב מחכם א' שכתב דהני ב' תירוצים תלוי בשני גירסאות שבדף ד' ע"ב דפריך שם והא מימר דלאו שניתק לעשה כו' וסופג את המ' ומשני ה"ל ב' לאוי וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר ב' לאוי ולפי גירסא זו ע"כ סובר רב דימא דהני ב' לאוי הוי בחד עניינ' דאי חד בשלו וחד בשל חבירו א"כ כשהמיר בשלו אמאי לוקה הא לא הוי אלא חד לאו בשלו וכבר נתקו לעשה אלא בע"כ ס"ל דהוי ב' לאוי בחד עניינ' ולפיכך סופג פ' אבל לפי גירסא שהביא רש"י שם ז"ל שאני התם דהוי לאו ששוה בכל אפי' חד לאו הוי סגי דהא שוה בכל ובע"כ הלאו השני צריך לשל חבירו וא"ה אינו לוקה אתמורה שלו כ"א מ' וכן על תמורה של חבירו מ' ולפי זה הא דפריך בדף ט' ע"א וליכתוב לא יחליפנו ולא בעי ולא ימיר היינו לפי גירסא דלאו השוה בכל אבל לפי גירסא דהוי ב' לאוי לא פריך מידי דהא לדיד' בעינן משום ב' לאוי ולא מצרכינ' כלל לשל חבירו ודוק ובזה מיושב כו' דלא כמהרש"א דפרק קמא דחולין כו' עכ"ל וכ"כ מ"ו הב"ז. והנה מה שכתב דלפי גירסא דהוי ב' לאוי ע"כ סובר ר"ד דהני ב' לאוי הוי בחד עניינ' גם מה שכתב הא דפריך בד' ט' ולכתוב לא יחליפנו כו' לא פריך לפי גירסא דהוי ב' לאוי אינו מוכרח דא"ל אפי' לפי גירסא דהוי ב"ל סובר. ר"ד דהוי בתרי עניינ' חד בשלו וחד בשל חבירו דלשון חילו' משמע ע"י ב' אנשים כמו שפרש"י בד"ט ואין סברא לומר שר"ד חולק על משמעות הלשון ואפ"ה שפיר משני דהוי ב' לאוי דהא בלאו הכי יש לדקדק לקמן דפריך וליכתוב לא יחליפנו ולא קאמר בלשון צריכותא וצריכא לתרוייהו כמו הסוגיא בכל הש"ס היכא דכתיבי תרי קראי בחד עניינ' עביד צריכות' בתרוייהו אלא הכי פירושו כיון דאמרינן דמ"ה לוקין אע"ג דהוי לאו שניתק לעשה משום דהוי ב' לאוי וחד לאו מיותר וקאמר דליכא למימר דלאו דלא ימיר מיותר דס"ד דמימר דתרוייהו קא מקדיש להו אימא לא לקי קמ"ל אבל לא ליכתוב לא יחליפנו ואנא אמינא מה מימר דתרוייהו קא מקדיש להו לקי מכ"ש בשל אחרים אלא ע"כ דהכתוב אתי לאשמעינן דלא הוי לאו הניתק לעשה ולוקים עליה דלא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי ומ"ה דייקו תוספת בלישנא וכתבו עוד יש לומר דלעולם לא לקי אלא מ' כו' פי' דלעולם היינו אליבא דכ"ע ואפי' המיר בשלו הוי כאלו עבר אתרי לאוי ולוקין ואון לי כזה מצאתי