צאן קדשים קמ

דבקרבן קטן נמי מרוצה להב"ה אפי' ביכול להביא קרבן גדול דאין רצונו של הב"ה אלא אם מכוין לבו לשמים: שם שלא ליתן פה לבעל דין לחלוק כו'. והנה רש"י מפרש לאומרי' רשיות הרבה ואפש' לפרש בדרך אחר שלא ליתן פתחון פה לבעל דין לחלוק לאומרים שהקרבה ג"כ לשרים משרי מעלה ושם אל ושם אלקים משותף בהם לכך נאמר לה' דוקא לשם המיוחד שהוא שמו המיוחד ית' ולזה תהיה הקרבה ובזה מתיישב מה דקאמר ושמא תאמר לאכילה צריך פירוש השתא דהקרבה יהיה דוקא לשמו המיוחד שמא תאמר ח"ו לאכילה הוא צריך. וסברא זו מצאתי בס' קרבן אהרן פרשת ויקרא דמ"ד ע"ד: רש"י דה מכירין את ישראל כו' ואין מכבידי' עולם הס"ד פירוש ארנוניות ומסים: ד"ה ואת אביהם שבשמים שמתאמצי' בקב"ה ואין מתאמצים בעכו"ם הס"ד. פירוש אע"פ שעובדי' ע"ג אין מתאמצי' כ"כ בע"ג שלהם אלא בקב"ה. ד"ה שנת העובד כו' ומביאו למזבח כו' כצ"ל: ד"ה לבעל הדין כו' מנחה וזה ששמו כך כו' כצ"ל: ד"ה לא לרצוני כו' להנאתי שאני רוצה כו' כצ"ל: תוס' ד"ה ומיכאל שר הגדול כו' ויש מי שאומר כבשים של אש כו' ולפי' יש מי שאומר צריך לפרש הפסוק לעולם זאת על ישראל בשביל ישראל הוא מקריב כבשים של אש: הדרן עלך הרי עלי עשרון וסליקא לה מסכת מנחות. בעזרת אל אלהי הרוחות עד כה עזרני ה' לגמור מסכת מנחות ואתן שבח והודיה ורוב ברכות. לה' צבאות אלהי המערכות: