צאן קדשים יג

פריך לעיל ר"י ב"א הא תשובתו בצדו דרבא יליף מקרא אלא ע"כ דבא לא פירש הפסוקים והך דלקמן נקט לאשמועינן לחלק בחטאת גופא דלשם חטאת נזיר ומצורע פסולה וגם נקט הך דלקמן משום בעי' דאח"כ נ"ל, ודברי מ"ו הב"ז דחוקים הם:

ד"ה חטאת ששחטה כו' הוה ליה בעל מי שאינו מחייב כלום את"ל כו' כצ"ל. פי' את"ל דלא מכפרה כו' אפשר לאוקמי שהפריש ואפ"ה לא הוי בעל מי שאינו חייב כלום דהא העולה אינו מכפרת על עשה דאחר הפרשה ואי תימא הא חטאת נמי מכפרת על עשה והוי כחטאת ששחטה לשם חטאת מ"ה כתבו דמסתמא עולה יביא:

ד"ה על מי שאינו מחויב כלום פסולה אית דגרסי כו' כצ"ל. פי' דיש גורסי' בהאי מימרא דרבא כתיב עולה ששחטה על מי שאינו מחויב כלום דפסולה משום דגבי עולה לכפר עליו ולא על חבירו כתיב:

ד"ה על חייבי עשה לכ"ש מהאי ק"ו כו' כצ"ל:

ע"ב רש"י ד"ה יש בעלים כו', בעלים הס"ד ד"ה דוקא קאמר מר לאפלוגי אדרבא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה עולה דורון כו' התשובה על עשה היא כו' כצ"ל:

ד"ה פסח מנ"ל כו' בההוא קרא דזאת התורה כו' כצ"ל ד"ה לדבר הבא כו' בנקיבות והוקבע בזכרים כו' כצ"ל:

ד"ה ביום צוותו כו' קרבניהם לרבות כו' הד"א:

ד"ה אף כל כו' דרבינן להו לעיל לש"ק ולשינוי בעלים ועשית פסח כו' בעלים הס"ד והד"א וכצ"ל:

ד"ה וכשלמים כלומר כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה עולה דורון כו' דהא מכפרת מקבעא הס"ד. פי' אפ"ה דורון הוא לגבי חטאת דחטאת מכפרת אלאוין וכריתות:

ד"ה ריצה פרקליט כו' אפ"ה חטאתם כו' כצ"ל:

ד"ה ואמרתם כו' הא קרא דכתב ברישא כו' כצ"ל בא"ד כל עבודות דכתיב ועשית פסח דמסתמא כל עשיות משמע הילכך כו' כצ"ל ד"ה וזבחת פסח כו' נמי מייתי הך דהכא הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ומאי ניהו כו' כדלקמן הס"ד ד"ה וזבחת פסח כו' וזבחת פסח שתהא שחיטתן לשם פסח שחטו שלא לשמו פסול אין לי אלא זביחה כו' כצ"ל:

ד"ה הוא לעכב כו' איתא לן לאוקמי הוא דזביחה כו' כצ"ל:

בא"ד לא ניחא להאי פירוש כו' פי' דלפ"ק אשכחן בשינוי קודש לעכב בכל עבודות ובשינוי בעלים בזביחה אמרינן הואיל וגלי בש"ק בכל עבודות ה"ה בש"ב בכל עבודות אבל לאידך פירוש' לא מצינו דגלי קרא בכל עבודות לעכובא רק בזביחה בין בש"ק בין בש"ב היאך שייך לומר הואיל וגלי גלי דשאר עבודות מזביחה ליכא למילף כדאמרינן לעיל ד"ד ע"א. אע"ג דשינוי בעלים מש"ק נמי ליכא למילף דאיכא נמי למיפרך שישנו בד' עבודות כדאמרינן לעיל וא"כ לפ"ק נמי לא ניחא אפשר לומר כיון דהוא קאי בש"ב וילפינן מיניה עכוב' בש"ק בכל עבודות ובש"ב בזביחה אמרינן הואיל וגלי בש"ק בכל עבודות ה"ה בש"ב משום דקאי בש"ב ולאו משום דילפינן מש"ק ונכון הוא:

ד"ה מה שלמים כו' לישתוק קרא מזביחה כו' דבריהם אינם מובנים לי דאי קושי' התוס' דתיב"ת זבת ל"ל דהוא איצטרך כדאמרי' לקמן לגלוי' על הוא דגבי אשם דהא תרוייהו איצטרך זבח והוא לגלות דהוא לא משמע לשמו אלא בשכתוב הוא עם שם הקרבן וגבי אחת מעבודות הדם לאפוקי אשם אע"ג דכתיב באשם קדש קדשים הוא קודם שחיטה כתיב וכ"כ רש"י לעיל דף ה' ע"ב בד"ה ההוא כו' ואין ליישב דבחטאת נמי כתיב הוא עם שם הקרבן וגבי שחיטה לגלו' על הוא דאשם כדאמרי' לעיל ולקמן ד"י וא"כ קושי' התוס' הוא דפסח ל"ל הא כתבו תוס' במנחות ד"ד ע"א בד"ה חטאת וכו' דאיצטרך גבי פסח וגבי חטאת ע"ש נ"ל וצ"ע:

ד"ה אלא הוא ל"ל כו' ובפסחים בפ' תמיד נשחט דריש כו' כצ"ל:

דף ח ע"א גמרא חטאת נזיר מחטאת חלב לא גמרה כו'. יש מקשי' למה מהדר הש"ס דחטאת נזיר מחטא' חלב לא גמרה ה"ה חטאת מצורע לא גמרה מחטאת חלב הא אפי' אי הוה גמרינן חטאת נזיר וחטאת מצורע מחטאת חלב למצוה והנך קראי בנזיר ומצורע אתי לעיכובא אכתי צריכא להיקיש' ושלמים משום חטאת חלב כיון דלא גמירי מינייהו ויש ליישב דאי הוה גמרינן חטאת נזיר וחטאת מצורע מחטאת חלב למצוה והנך קראי הוה אתי לעיכובא הוה גמרי אח"כ חטאת חלב מזאת תורת החטאת תורה אחת לכל החטאות כדלקמן ד"ט ע"ב אע"ג דבמסקנא לא קאי כמו שכתבו תוס' נד"ה הילכך מצוה כו' כיון דסוגיא דהכא אליבא דרבא קאי ורבא ס"ל הך דרשא דזאת תורת דמפרש טעמא דר"ש במנחות ד"ג מזאת תורת מ"ה מהדר תלמודא דחטאת נזיר ומצורע נמי לא גמרינן מחטאת חלב וכולהו למצוה איצטריכו נ"ל:

רש"י ד"ה אמר רב הונא כו' הרי למצוה וכשלמים כו'. פי' הרי למצוה בשאר עבודת בש"ב ואח"כ ילפינן מזריקה לעכב מהיקישא דשלמים. אין לדקדק לפ"ז נילף שאר עבודות בשינוי בעלים מזריקה בין למצוה בין לעכב מהיקישא דשלמים דלא חלקת בין זריקה לשאר עבודות וחטאת חטאתו ל"ל. אין ה"נ רק דמהדר מעיקרא דכתבו כולהו בגופ' כמו שפרש"י לעיל בד"ה אשכחן כו'. בא"ד לקמן נ"ל הס"ד ד"ה ההוא מיבעי כו' ונסכיהם גבי קרבנות החג אפי' בלילה ואפי' כו' קרבו עם זבחו הס"ד וכצ"ל:

ד"ה שכן כרת מכפרת כו' תרוייהו למצוה כו' כצ"ל:

ד"ה והנך קראי כו' לא חלקת כו' אף חטאת כו' כצ"ל:

תוס' ד"ה זריקה מנ"ל כו' גבי כשבה והאי קרא דוכפר עליו הכהן כו' כצ"ל:

בא"ד על חטאת כתב כו' כצ"ל בא"ד אשכחנא חטאת חלב כו' כצ"ל בא"ד לקמן אשכחנא כו' כצ"ל:

בא"ד וקבלה נמי לא הוצרך כו'. פי' דהוי ילפינן מזביחה דלא חלקת:

בא"ד ולא חלקת לא נימא בזריקה לפי שהוא כו', פי' דש"ק ישנו בד' עבודות וזריקה הוא, עיקר כפרה לא ילפינן שאר עבודות מזריקה אבל ש"ב לא שייך כ"א בזריקה או בשאר עבודות ע"מ לזרוק ילפינן שפיר בש"ב שאר עבודות מזריקה מ"ה כתב רש"י נמי בד"ה אמר רב הונא כו' דילפינן שאר עבודות מזריקה בש"ב. ומ"ו הב"ז כתב בע"א והוא דחוק וכאשר כתבתי נכון ודוק:

בא"ד מחטאתו וגם חטאת חלב הוא כו' כצ"ל. פי' על חטאתו כתיב גבי כשבה דנשיא ומחטאתו כתיב בשעיר נשיא בא"ד אשר חטא ולא מיירי בחטאת קרבנו ולא משעיר נשי' כו' כצ"ל נ"ל:

בא"ד לא כתיב זה כו'. פי' לא כתיב אשר חטא ולא ונסלח לו:

ד"ה וזריקה בש"ב כו' תימא דמהאי קרא כו' ואיני מבין תמי' זו בשלמא ש"ב ילפינן שפיר מהאי קרא לעיכובא דשנה בה לעכב דעליו משמע ולא על חבירו היינו ש"ב וחטאתו נמי משמע חטאתו ולא חטאת חבירו דהיינו ש"ב מ"ה ילפינן מיניה עיכובא בש"ב אבל ש"ק ילפינן מתיב"ת חטאת דמיותר דמשמע דוקא לשם חטאת ולא שנה הכתוב מ"ה לא ילפינן מיניה עיכוב' בש"ק:

ד"ה ועשה את חטאתו כו' ולגירס' זו לא צריכינן תו לקרא כו'. פי' בשלמא לגירס' רש"י דילפינן מועשה את חטאתו דכתיב גבי נזיר לעיכובא בש"ק בכל העבודות וש"ב ילפינן מחטאת למצוה בשאר עבודות מ"ה איצטרך וכפר עליו מחטאתו דשמיעת הקול לזריקה בש"ב בין למצוה בין לעכב וילפינן שאר עבודות לעיכוב' בש"ב מזריקה מהיקיש' דשלמים דלא חלקתי אבל לגירס' זו דילפינן מועשה את חטאתו דגבי נזיר ש"ב למצוה בכל העבודות דמשמע שיהו כל עשייתו באא"ע וכשילפינן מחטאתו דגבי נזיר לעכב בש"ב משלמים נמי בכל העבודות לעיכובא ולפ"ז לא צריכינן להאי וכפר עליו הכהן מחטאתו דגבי שמיעת הקול:

בא"ד דמשמע דעיקר מלתא לא איתמר כו'. פי' דלגירס' רש"י אפי' אליבא דמסקנ' אכתי צריכא להאי חטאתו דשמיעת הקול לעיכוב' בזריקה בש"ב ולפ"ז הל"ל אמר ר"ה דמשמע דאמר נמי אחטאתו דשמיעת הקול אבל לגירס' זו ניחא כיון דאליבא דמסקנא לא צריכא להאי חטאתו דשמיעת הקול רק חטאתו דגבי נזיר ור"ה לא אמר חטאתו דשמיעת הקול ומ"ה גרסי' שפיר כדאמר ר"ה וק"ל:

ד"ה מנחתם ונסכיהם כו' לאו מהאי קרא קדריש הס"ד וכצ"ל. פי' דלאו מהאי מנחתם ונסכיה' דכתיב גבי נזיר קדריש דגבי נזיר מנחתם ונסכיהם נמי כתיב אלא ממנחתם ונסכיהם דכתיב גבי עצרת ילפינן אפי' בלילה אפי' למחר. ועיין בתוס' דמנחות דמ"ד ע"ב ד"ה מנחתם ונסכיהם כו' והוכרח לפרש זה דאי אמרינן דמהאי מנחתם ונסכיהם דגבי נזיר קדריש לענין אפי' בלילה אפילו למחר לפ"ז יהיה קושית המקשן במקומה מנחתו ונסכו דכתיב גבי נזיר ל"ל מ"ה כתבו דה"ק כמו דרשינן ממנחתם ונסכיהם דגבי עצרת דאפי' למחר ואפי' בלילה ה"נ דרשי' להאי מנחתו ונסכו דגבי נזיר ואי תימא ל"ל לילף מעצרת איצטריך גבי נזיר דהוי נסכי יחיד ולא ילפינן מנכסי צבור וכ"כ תוס' התם במנחות ד"ה הילכך מצוה כו' ליכתוב בחד ואינך כו' כצ"ל:

בא"ד תורה אחת כו' כצ"ל בא"ד ע"ב ושייך לכאן. במילתא דכתיבי התם כו', פי' כיבוס בגדים כתיב בההוא פרשת' דזאת התורה אבל ש"ק לא כתיב בחטאת כלל רק מיתורא דקרא דריש ועיין במנחות ד"ג ע"ב בתוס' ד"ה לר"ש כו':

בא"ד וא"ת מנ"ל בחטאת כו' אין לומר דילפינן משלמים דמה שלמים לא חלקת בין ש"ק לש"ב למצוה אף חטאת נזיר לא תחלוק בין שינוי קדש לשינוי בעלים לעיכובא