צאן קדשים קב

א' ובב' דפין והיינו דלא כרש"י. ובמרדכי מביא הירושלמי בסגנון אחר דבתחלה קתני יש בספרים משא"כ בתפילין ומזוזות שספרי' נכתבי' בב' דפין ותפילין ומזוזות בדף א' ולבסוף קתני שהספרים נכתבים בב' עורות כו' וע"כ ברישא דקתני תפילין ומזוזת בדף אחד היינו בעור א' כרש"י וצ"ע עיין שם ד"ה תלי דשא כו' קבע סיפי ברישא כו' פי' דדשא היינו שערים ומה צורך מהם:

ד"ה דעבידא כו' ואי מעומד יניחנה כאחת מן הקנים כו' פי' דהקנים נמי היה הסיפי' ועומדים מלמטה למעלה והיה יכול להניח המזוזה באחת מן הקנים מעומד אבל לפר"ת ניחא כיון שהיה צריך להניח המזוזה מושכב מ"ה הי' צריך לחתוך שפופרת אחת:

בא"ד ומיהו הא דאמר בירושלמי בפרק ב' דמגילה צריך כו' כצ"ל בא"ד אין ראיה לפירוש הקונטרס כו' פירוש דלפירוש רש"י ניחא בשגוללה מאחד כלפי שמע מכיון כשמעמידה שיהא שמע לצד אויר הפתח ולא לצד פנים לצד הכותל וזה אינו לפר"ת מ"ה כתבו דגם לפר"ת יש ליישבו:

בא"ד בד' בתים יצא לא קשיא מידי כו' פירוש בשלמא לפר"ת ניחא דמכניס הד' פרשיות מושכבות יכול להניח פ' אחת בבית הא' ובסוף הפ' יהיה כפול מעט ומשם יוצא לבית וכן בג' וד' ויהיה הד' בתים ניכרים אלא לפרש"י דבעומד לא משכחת מ"ה כתבו דמעומד נמי יש ליישב, פירוש שיכתוב כל הד' פרשיות לאורך הקלף זו אחר זו כזה ויניח ריוח ביניהם וחותך הקלף בין הפרשיות ויניחם מדובקים למטה ויכניסם כך לבתים ועיין במרדכי בה"ק:

בא"ד משמע שהשפופרת פתוחה מצד אחד כו' פירוש לרש"י ניחא שנתנה השפופרת בכותל צד הפתוח למעלה וצד הסתום למטה וקבע בה מזוזה מלמעלה למטה דרך קבלתה טמאה שלא כדרך קבלתה שנתן השפופרת בכותל צד הפתוח למטה הוי שלא כדרך קבלתה שהמזוזה נופלת ממנה טהורה אבל לר"ת שמניח מושכב והוי לעולם דרך קבלתה:

בא"ד פתוחה לאורכה ומשני ראשיה סתומה כו' כן צ"ל. פי' שהיה פתוחה כזה ואם מניח המזוזה בתוך החלל של השפופרת והחלל למעלה הוי דרך קבלתה אבל אם כפאה החלל למטה הוי שלא כדרך קבלתה שנופלת ממנה:

בא"ד אבל שאר מזוזתא דעלמא לא עבידא כמין נגר כו'. פי' והיאך עבידין שלא היה לא מיושב ולא מעומד וע"כ בין דרבי בין דעלמא לא היו פסולות ומ"ה כתבו הלכך נראה כו':

ע"ב רש"י ד"ה או שטלה כו' כנגד המזוזה אם יש כו' כצ"ל:

בא"ד או באותו מלבן שטלה כו' כן צ"ל:

ד"ה בפתח שאחורי כו' וקבע מזוזה בפנים כו' כצ"ל:

בא"ד וכשהדלת פתוח הוי למערב אחורי הדלת כו' כצ"ל:

בא"ד ואם לאו א"צ מזוזה אחרת כו' והקשה המרדכי על רש"י א"כ לא הוי מימין לזה ולזה מיישב הר"ן בדוחק וגם הב"ח האריך בביאורו ובדרישה ופרישה בי"ד סי' רפ"ו ועיקר כונת' כשנכנס בפתח המערב הוי המזוזה לשמאלו שהרי הפצים הוא לשמאל הנכנס שם והאיך יצא במזוזה ההיא ולדידי נראה הא דכתב רש"י אין צריך מזוזה אחרת הכי פירושו דצריך לקבוע המזוזה בחלל פתח המערבי ואין צריך מזוזה אחרת לפתח דרומי כיון שאין ביניהם טפח הרי כמונח באותו פתח עצמו של דרומי והוי לשניהם ימין אע"פ שפתח זו לדרומי ופתח זו למערבי ומכ"ש אם היו ב' פתחים זה בצד זה בכותל פשוטה ואין ביניהם טפח שסגי במזוזה א' לצד ימין שניהם וט"ז בי"ד סי' רפ"ו האריך מאד לפרש דברי רש"י בע"א ומסיים ואולי מן השמים מקום הניחו לי לפרש כן. ובאמת דבריו אינם מובנים לי רק מה שרוצה לפרש דשני הפתחי' הם בפצים עצמו מחותכים בו דהיינו שבמקצוע מערבית דרומית עומד פצים א' עב ורחב ונחתך בו חתך א' כשיעור פתח מצד דרומי וכשיעור פתח מצד מערבי כו' ודייק מדכתיב מחותכי' משמע בפצים עצמו אבל גירס' זו תיב"ת בו אינו לפנינו וגם פצים משמע קצת לשון רבים ב"פ ולדבריו לא הי' אלא פצים א' עב והנ"ב כתבתי:

בא"ד ריבה את עביו והגדיל את הבדלתו כו' כצ"ל, פי' שהגדיל עד טפח:

בא"ד שער הגדול תמיד ופתח הקטן פתוח תמיד והכי קאמר כו' הד"א וכצ"ל כ"ה בהרא"ש:

ד"ה כיצד קתני כו' טפח כו' כיצד כגון כו' כצ"ל:

ד"ה מלב של קנים כו' מלבן הוא סף המזוזה הס"ד וכצ"ל:

ד"ה אבל חתך כו' העמיד המלבן בצורת הפתח לא משום דכתיב כו' כצ"ל וכ"ה בס"י:

ד"ה אכסדרה כו' אבל למעלה יש דופן כו' פירוש למעלה סמוך לתקרה:

ד"ה אספלידי כו' דבי רב הס"ד וכצ"ל:

ד"ה ההיא דקתני כו' דבי רב שיש לה כו' כצ"ל ד"ה אינדרונא קמבר"א הס"ד פי' חדר גמור:

ד"ה נדון כבית שער כאויר הגינה ואין צריך כו' כצ"ל:

ד"ה מגנה לבית כו' והנה מ"ו הב"ז מגיה בדיבורי רש"י אלו עד ל"א ועיקר וכתב כך הגהתי מתוך פרש"י שברי"ף ועיק' עכ"ל והוסיף איזה גירס' משלו ועדיין קשה למבין ותמה אני עליו לשבש כל הגירסא כפי שנדפסו בס"י גירסא נכונה וישרה כפי הפירוש שכתב רש"י ברי"ף ולי נראה וכו' עיי' שס רק איזה תיבות שנדפסו בטעות כדרכן בסדר זו אבל אינו מן הצורך לשבש בע"א והכי הגירסא בס"י:

ד"ה מגנה לבית באותו פתח שבין הגנה לבית שער דלכ"ע חייב דביאת בית שער הוי אותו שער שבו נכנסי' לקיטוניות שהבאי' מן הגנה דרך בית נכנסי' בו לקיטוניות כ"ע ל"פ דחייב הס"ד וכצ"ל פי' באותו פתח העשוי' לקיטוניות והוי בין גנה לב"ש כזה כ"ע ל"פ דחייב דזה הוי ביאת ב"ש פי' מלשון ביאתך שבו נכנסי' לקיטוניות אותן הבאים מן הגנה דרך בית שער ואח"כ ד"ה כי פליגי מבית לגנה פתח החיצון שיוצא מבית שער לגנה שהיוצאים מן הבית דרך בית שער יוצאים בו לגנה הס"ד וכצ"ל. פי' ולא הוי אותו שער דרך ביאתו שאותו שער הוא דרך יציאה שכשיוצאים מן הבית יוצאים בו לגנה. ואח"כ ד"ה מר סבר עיקר בית שער כו' לשם כניסת קיטונית נעשה והוי כשאר בית שער דעלמא שחייבי' כל פתחיו במזוזה הס"ד וכצ"ל. ואח"כ ד"ה ומר סבר עיקר ב"ש לגנה נעשה ליציאה מקיטוני' לגנה הלכך נדון כאויר הגנה ולא כבית שער הס"ד וכצ"ל:

בא"ד ל"א ועיקר היא מגנה לבית אם כשהוא פותח פתח מגנה לבית היכר הציר הוי כבית דכ"ע ל"פ דחייב כ"פ מבית לגנה דהיכר ציר הוי בגינה מ"ה קיטוני' עיקר וחייב ואע"ג דציר סובב בגנה דכי אמרי' לעיל הלך אחר היכר ציר ה"מ בין תרי בתי דתרוייהו עיקר אבל הכא עיקר קטוניות כו' כצ"ל וכ"ה ברש"י ברי"ף:

בא"ד לשם גנה עביד ולשומר ופטור הס"ד וכצ"ל:

תוס' ד"ה ומאי תחלת שליש כו' וחולק על הש"ס שלנו הס"ד. והמרדכי כתב דה"ק דלמעלה מכתיפיו לא יניחנה אם הפתח גבוה כ"כ:

ד"ה דלית' להו תקרה כו' וכענין זה דלי' כו' כצ"ל:

בא"ד וכעין זה איתא בפ"ק כו' כצ"ל:

בא"ד מי גרע משערי חצרות וכו' והרא"ש בה"ק מתרץ וכתב דאין ראיה מחצר לבית דחצר דרכו להיו' כך ומשמש לדירת הבית אבל בית אין ראוי' לבית בשאינו מקורה וכ"כ הרמב"ם דבית שאינו מקורה פטור מן המזוזה ע"כ:

ד"ה אכסדרה כו' והר"י אלפס תירץ כו' ותוספת במסכת סוכה ד"ח ע"ב דוחי' תירוץ זה דא"כ ה"ל לשנויי הכא דהא דאמר אכסדרה פטורה כשאינה פתוחה לבית אבל מלשון פטורה משמע אפי' מדרבנן עכ"ל. ול"נ שלא מצי לשנויי הכי מדמסיק דר"ח ה"ק אע"פ שיש לה פצימים פטור שאין עשויה אלא לחיזוק לתקרה ואי איירי כשאינה פתוח' לבית אע"פ שאין עשויה לחיזוק לתקרה פטור משום דכתיב בית דבעינן דוקא מיוחד לדירה כבית אלא ע"כ דר"ח איירי בפתוחה לבית ואפ"ה פטור כיון שאין עשויה אלא לחיזוק לתקרה פריך שפיר ומשני באכסדרה רומית' נ"ל. ועיי' במס' יומא די"א ע"א דמתרץ עוד ד"א:

דף ל"ד ע"א גמרא ריבוי אחר ריבוי כו' לכאורה איפכא משמע כיון דמזוזות משמע דוקא שתים ומיעט אחת הוי מיעוט אחר מיעוט לרבות סף א' וצ"ע:

רש"י ד"ה ואע"ג דרגיל כו' הגאונים כי אמרינן אחר הרגל שהיה הרבה בני אדם רגילים כו' כצ"ל:

בא"ד נעשו לביאת כל בני הבית כו' כצ"ל בא"ד ותשמיש אחד באותו חדר תדיר כו' כצ"ל:

בא"ד שנתמעט התשמיש ואינו כו' כצ"ל ד"ה פצים אחד כו' ואין אצלו מצד האחר כלום כו' כצ"ל ד"ה מימין בבוא כו' של מזבח מימין בבא אצל מזבח אלמא כו' כצ"ל:

ד"ה שנא' להלן כו' כצ"ל ד"ה רחמנא אמר כו' דמשמע לכתבה כו' כצ"ל ד"ה לכתבא אאבנא כו' דהוי' כתיבה תמה הס"ד. יש רוצים להקשות לפי המסקנא הקושי' במקומה עומדת התורה אמרה על מזוזות ואת אמרת כתיבה כו' מא"ל דכתיב וכתבתם כתיבה תמה דהא אפש' לכתוב כתיבה תמה על האבנים כמו שפרש"י ואי לאו וכתבת' ה"א דלכתוב אמזוז' בדיו אע"ג דלא הוי כתיבה תמה מ"ה