צל"ח סדר מועד צה

פרק כל הכלים

סוגיא דנגר הנגרר

דף קכ"ה ע"ב פקק החלון ר"א אומר שקשור ותנוי פוקקין בו ואם לאו וכו' ובגמ' מאי בין כך ובין כך אר"א בין קשור ובין אינו קשור והוא שתלוי וכו' עד סוף כל הסוגיא: הנה קשור ולא תלוי משכחת לה אבל תוי תלוי ואינו קשור לא משכחת דבמה הוא תלוי אם אינו קשור ואם אינו ניטל באגדו עיין עירובין דף ק"א ע"ב] כשם שאינו קרוי תלוי כך אינו קרוי קשור: ולפי זה כיון שקשור הכל נידון בתלוי או לא הי' לו להזכיר רק תלוי וכך הי' לו לומר אם תלוי פוקקין ואם לאו אין פוקקין וכו' וצריך לומר דאם כן לא הי' סובב הבין כך ובין כך של חכמים רק על תלוי שהרי קשור, לא נזכר כלל בדברי ר"א והוה אמינא שחכמים מקילים רק שאין צריך תלוי אבל קשור בעינן לכך הזכיר בדברי ר"א שאפילו קשור ותלוי כדי שיאמר על זה דברי חכמים בין כך וכו' שאפי' אינו קשור כלל פוקקין בו: ולפי זה קשה אם כן מאי מספקא לי' בשמעתין מאי בין כך ובין כך וכו' הרי מוכח שחכמים לא בעו אפילו קשור וגם על ר' ירמי' קשיא שרוצה באמת לפרש משנתינו דחכמים בעו קשור ודע דגם בברייתא דמייתי בשמעתין איזהו נגר הנגרר שנועלין בו במקדש אבל לא במדינה כל שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ג"כ יש לדקדק דלמה לו להזכיר קשור כיון שהזכיר תלוי: ואמנם שם יש לתרץ דנקט קשור שבזה הוא עיקר ההיתר במקדש דאפילו אינו תלוי כלל ושני ראשיה מונחים בארץ מותר במקדש וכמו"ש התוס' בד"ה קשור וכו' א"כ נקט קשור על היתר המקדש ונקט תלוי לרבותא דאפ"ה אסור במדינה

והנה יש לומר דנקט קשור לומר ואם לאו דהיינו שאפי' אינו קשור אין פוקקין בו אבל הטלטול אינו אסור ולא פליגי ר"א ורבנן רק לענין אוהל ודלא כסברת התוס' אלא כסברת רש"י דגם נגר הנגרר משום בנין הוא ובזה ניחא מה דאמר ר' יוחנן כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר כו' והנה הדבר יפלא דתלי תניא בדלא תניא דלפי פשטן של דברים לא הורה לנו בזה שום חידוש רק לידע דרבנן דמשנתינו בעו קשור ולא הקילו אלא שא"צ להיות תלוי ובנגר מפורש פלוגתתן דת"ק בעי קשור ותלוי ור' יהודה בעי רק קשור ובכאן דברי חכמים סתומים ולא נתפרש אי בעי עכ"פ קשור או לא והוה לי' לר' יוחנן לומר כמחלוקת בנגר כך מחלוקת כאן. ובשלמא לשיטת התוס' דנגר קיל ולא שייך בו בנין ויש מקום לומר דפלוגתייהו דת"ק ור"י בנגר הוא אליבא דר"א וסובר ר"י שר"א לא החמיר אלא בתוספת אוהל אבל בטלטול גם ר"א מודה דסגי בקשור לחוד קמ"ל ר' יוחנן כמחלוקת כאן ור"א מחמיר בנגר כמו כאן ור' יהודה דהתם היינו חכמים דכאן

ובזה ניחא מה דאמר לי' ר' ירמי' לר' אבא ונימא מר וכו' הלשון הזה ונימא מר מורה שאין כאן הכרח והברירה בידו לפרש המשנה לאיזה צד שירצה. וקאמר לי' כיון שאפשר לפרש לחומרא הי' לך לומר לחומרא ולכאורה יפלא הוה לי' למימר בלשון אתקפתא. מתיב ר' ירמי' או מתקיף שהרי הכריחו מכח משנה דנגר. ועוד יפלא למה הוצרך להקדים דברי ר' יוחנן דאמר כמחלוקת כאן כך מחלוקת בנגר וכו' והלא ממשנה וברייתא דנגר לחוד סגי דעל כרחין ר' יהודה כרבנן דר"א דלר"א ודאי בעינן קשור ותלוי ואם כן הרי מוכח דלרבנן בעינן קשור ולמה הוצרך להקדים דברי ר' יוחנן בריש דבריו וכן לסיים דברי ר' יהושע ולפמ"ש שנוכל לומר דת"ק ור' יהודה תרווייהו אליבא דר"א פליגי ניחא שהוצרך להביא דברי ר' יוחנן כמחלוקת כאן וכו' וכנ"ל ומה שהביא דברי ר' יהושע מאן תנא נגר וכו' היינו כמו שכתב מהר"מ דהוא כמו ועוד האמר ר' יהושע וכו' דאפי' לא הי' אומר ר' יוחנן כמחלוקת כאן אכתי מוכח מדברי ר' יהושע דאמר מאן תנא נגר וכו' ר"א הוא א"כ [ע"כ] דר' יהודה כרבנן ואף דאיכא למימר כונת ר' יהושע מאן תנא נגר הנגרר ולא קאמר סתם מאן תנא נגר ר"א הוא מכלל דדוקא נגרר אתי' כר"א אבל מונח אתי' גם אליבא דרבנן כיון שמונח ואינו קשור כלל אסרי ומוכח דרבנן ג'"כ בעו קשור וכל זה לשיטת התוס' אבל לשיטת רש"י דגם בנגר שייך בנין קשיא מה הן דברי ר' יוחנן שאמר כמחלוקת כאן וכו' איפכא הוה לי' למימר כמחלוקת בנגר וכו' וכן למה הוצרך ר' ירמיה להביא כלל דברי ר' יוחנן ודברי ר' יהושע: ונראה עפ"י מ"ש דבמשנתינו פליגי רק לענין אוהל ולר"א אין פוקקין בו אבל הטלטול מותר. וקמ"ל דכשם שפלוגתייהו במשנתינו לענין בנין כך בנגר פלוגתייהו רק לענין בנין ולא לענין טלטול אי נמי דלא תימא דנגר חמור יותר ותאמר דפלוגתייהו דת"ק דנגר ור' יהודה תרווייהו אליבא דרבנן. וס"ל לת"ק דבנגר גם רבנן מודו דבעינן קשור ותלוי ור' יהודה ס"ל דדי בקשור וקמ"ל ר"י כמחלוקת כאן וכו' וקמ"ל דלרבנן ודאי לא בעינן בנגר תלוי ות"ק דשם ר"א היא ולא חמיר נגר מפקק

וא"כ גם לשיטת רש"י הוצרך להקדים דברי רבי יוחנן: והנה אף דברי מוהר"ם שמה שמביא א"ר יהושע בר אבא הוא כמו ועוד האמר ר' יהושע וכו' הוא דוחק וגם הלשון בגמ' אמר ר' יהושע וכו' אם הוא שייך להקושיא הוה לי' למימר ואמר ר' יהושע וכו': וגם מה שמביא ותניא, איזה וכו' הוא ללא צורך אם להביא ראיה שר' יהודה אוסר באינו קשור כלל. הלא מבואר במשנה בדברי ר' יהודה שאמר המונח במקדש והנגרר במדינה מכלל שהמונח אסור במדינה. והנה יש לתרץ דלכאורה יש לומר דהא דאוסר ר"י מונח במדינה היינו באינו מוכן כלל ומשנתינו במתוקן דהיינו שמוכן מאתמול לכך. והא דאמר ר"י והנגרר במדינה ולא קאמר רבותא יותר שהמוכן במדינה משום דעל דברי ת"ק קאי דמיירי במונח ונגרר הזכיר גם הוא אלו תרווייהו ולכן הביא הברייתא דקאמר כל ששומטו ומניחו וכו' אסור במדינה ומשמע שאפילו כבר נעל בו. אלא ששמטו אסור וא"כ מוכח דאף המוכן אסור ועוד נראה שהרי מדברי ר' יוחנן אין ראיה דחכמים בעי קשור. ואי משום דאמר כך מחלוקת בנגר אכתי מאן יימר שכיון על דברי ר' יהודה ודלמא בעי למימר דרבנן דהכא פליגי גם בנגר. ומתירין כמו שמתירין בפקק. ואמנם מדאמר ר' יוחנן כך מחלוקת בנגר הנגרר ולא קאמר סתם כך מחלוקת בנגר שהרי גם במונח שייך למימר כמחלוקת כאן אלא ודאי דגם רבנן דכאן לא התירו במונח אלא שלא תאמר וליטעמיך אכתי נימא סתם מחלוקת בנגר שהרי גם הקשור מ"מ כיון ששני ראשיה מונחים בארץ ג"כ נקרא מונח ובזה ודאי חכמים מתירים שהרי מ"מ קשור הוא ולכן הקדים ותניא וכו' ואם כן מונח דר' יהודה היינו שאינו קשור כלל וכמו"ש התוס' שם. ולכך הוצרך לומר כך מחלוקת בנגר הנגרר

אמר ר' יהושע וכו'. ר' יהושע בא לתרץ הקושיא של ר' ירמי' ואמר מאן תנא נגר הנגרר ר"א היא פי' כל הפלוגתא שמביא התנא בנגר הנגרר הכל הוא אליבא דר"א ות"ק ור"י פליגי אליבא דר"א ופליגי בפלוגתא דרש"י ותוס'. ת"ק סבר דשייך בנין בנגר ולכך אסור המונח במקדש שהוא איסור תורה והנגרר במדינה מדרבנן. דלאפוקי מאיסור בנין החמיר ר"א ובעי קשור ותלוי ור' יהודה סבר דליכא בנגר איסור בנין רק איסור טלטול ואין כאן איסור דאורייתא. ולכך במקדש מותר לגמרי ובמדינה סגי אפי' לר"א בקשור לחוד אבל לרבנן לא בעינן אפי' קשור לא בפקק ולא בנגר ואין להקשות אם כן גם בדברי ר' יהושע למה אמר נגר הנגרר הוה לי' למימר סתם מאן תנא נגר יש לומר דמונח הוא מימרא שאינה צריכה דפשיטא דלרבנן ליכא איסור תורה כלל דהרי תוספת אוהל מותר לרבנן. וכמו שהוכיחו התוס' סוף ד"ה בין קשור ומאן דאמר דרבנן בעי קשור היינו רק משום טלטול וזה ודאי ליתא מן התורה ופשיטא שמותר במקדש וקמ"ל ר' יהושע רבותא דאפי' נגרר מאן תנא ר' אליעזר הוא ולהורות דר' יהודה אפי' לר"א מתיר משום דסובר דבנגר לא שייך בנין רק טלטול וסגי בקשור: ועל זה השיב ר' ירמי' אנא דאמרי כהאי תנא קנה שהתקינו וכו' ובקנה ודאי ליכא בנין. וכמו שהוכיחו התוס' בד"ה ר' יהודה ואפ"ה סובר ת"ק דבעינן קשור ותלוי ועל כרחך ר' אליעזר הוא. ואם כן על כרחך ר"א אפי' באיסור טלטול בעי תרתי. ואם כן על כרחך