צל"ח סדר מועד נו

סובר גם ר"ש שהוא לספלים וא"כ נסתרו דברי שמואל. ועל זה לא משני הגמ' מידי ונדחו דברי שמואל ולכך פסק הרמב"ם דלא כשמואל ומה דקאמר כאן בסוגיין למימרא דשמואל כר"ש ס"ל וכו' על המקשה קמתמה שהוצרך להביא שני ברייתות ולא סגי לי' בחדא משום דלא תימא הא מני ר"י היא ועל זה מקשה למימרא דשמואל כר"ש ס"ל והאמר וכו' אבל לא של עץ וא"כ על כרחין כר' יהודה סבירא ליה [עד כאן מצאתי]

גמ' ולמאי דסליק אדעתא מעיקרא וכו' ואמר ר"נ וכו'. הא דהוצרך להקדים ואמר ר"נ הלכה כר"ש בן מנסיא ולא אמר בקיצור ולמאי דסליק אדעתא דספל הרי הוא כאמבטי. אם כן לר"ש ב"מ רחיצה בחמין ליכא משום דאיכא למימר אין הכי נמי דליכא וכל הנך ברייתות דלעיל דדף ל"ט ודף מ' ע"א דמבואר בהו בשבת רחיצה בחמין דלא כר"ש בן מנסיא אבל לר"נ דאמר הלכה כר' שב"מ ור"נ תלמיד רב ושמואל ורב ושמואל לעיל בדף מ' ע"ב תרווייהו התירו חמין שהוחמו מע"ש אלא דלרב אפילו כל גופו אבר אבר ולשמואל פניו וידיו ורגליו וא"כ לר"נ פריך שפיר ואלא רחיצה בשבת בחמין ליכא

שם מי סברת ר' שמעון ב"מ אסיפא קאי ארישא קאי. והקשה מהרש"א בתוס' ד"ה מי סברת וכו' דמי הכריחו לומר דר' שמעון ארישא קאי ודלמא אסיפא קאי אלא דרב יוסף דאמר ספל הרי הוא כאמבטי אליבא דת"ק קאי דמתיר בכוס בכל גווני וקאמר דספל הרי הוא כאמבטי ואינו מותר אלא חמין יסוך צונן עיין שם במהרש"א ולדידי יפלא דספל הרי הוא כאמבטי משמע שהוא ממש כאמבטי וא"כ אין לחלק בין ת"ק לרשב"מ. ומה שהביא מהרש"א ראיה מדברי התוס' דלקמן בד"ה נותן אדם שכתבו דדברי ר"ח דספל אינו כאמבטי יש לפרש דקאי אר"ש בן מנסיא וכו' עיין שם אומר אני וכי לא יש הפרש בין לשון שלילה דספל אינו כאמבטי ללשון ספל הרי הוא כאמבטי דלשון שלילה די אם שלול ממנו אף לדבר א' כבר אינו כמוהו ושייך לומר שאינו כאמבטי אבל לשון ספל הרי הוא כאמבטי לגמרי מדמהו לאמבטי וכיון שהוא אומר זה מסברא א"כ מצד הסברא אומר שספל יש להחמיר בו כאמבטי אם כן לר"ש בן מנסיא יש להחמיר בו כאמבטי ולקמן בדברי התוס' נאריך יותר

שם אמר ר"ה ברי' דר"י חזינא לרבא דלא קפיד אמנא מדתני ר"ה נותן אדם קיתון של מים וכו' וכתב הרי"ף דמסקנא דשמעתין דהלכתא כב"ה דקאמר ר"ה ברי' דר"י חזינא לרבא וכו'. וכתב הרא"ש דסבר הרי"ף אף למסקנא אכתי ר"ש ב"מ ארישא קאי וקאתי ר"ה לאפוקי מרב נחמן דפסק כרשב"מ [ופסק זה קולא הוא להקל באבמטי חמין לתוך צונן עיין ברא"ש] וכתב הרא"ש שאין הכרח לזה ומצינן לאוקמי פסק דרב נחמן גם למסקנא ולומר דלמסקנא ר"ש ב"מ אסיפא קאי דדוקא לפי ההוה אמינא של רב יוסף הוכרחנו לומר דארישא קאי אבל לרב חייא קאי אסיפא ורב הונא ברי' דר"י לאפוקי מרב יוסף אתי דאמר ספל הרי הוא כאמבטי וקאתי רב הונא לומר דרבא לא קפיד אספל והתיר בו כמו בכוס דלא כרב יוסף עיין ברא"ש. ואני אומר דשמעתין קשיתיה לרי"ף לפרש כן שאם אנו מפרשים דרב הונא לאפוקי מרשב"מ א"כ כשבא לדחות ולומר שאני התם דמפסיק כלי הוא שפיר דדחי ואומר לעולם הלכה כרשב"מ ואסור צונן לתוך חמין ושאני הכא דמפסיק כלי. אבל אם נפרש דאתא לאפוקי מרב יוסף א"כ רב אשי [צ"ל רב הונא] שבא לדחות דברי רב הונא ברי' דר"י הכי קאמר לעולם כרב יוסף דספל כאמבטי ושאני הכא דמפסיק כלי א"כ כיון דמקיים דברי רב יוסף דספל כאמבטי א"כ למה אמר ר' חייא קיתון של מים לתוך ספל של מים הוה לי' למימר רבותא יותר שאפילו לתוך אמבטי מותר בהפסק כלי שהרי אם מותר בספל מותר גם באמבטי לרב יוסף דספל הרי הוא כאמבטי. אלא ודאי כפי' הרי"ף דרב הונא ורב אשי לא לדחות ולקיים דברי רב יוסף אתי אלא לדחות ולקיים דברי רב נחמן ורב אשי [צ"ל רב הונא] אתי לקיים דברי רב נחמן ושאני הכא דמפסיק כלי ולכן אפי' בספל מותר אפילו צונן לתוך חמין אבל בלא הפסק כלי אפי' כוס אסור צונן לתוך חמין ודוק. אמנם יש לדחות ולומר דלמסקנא [רשב"מ] אסיפא קאי ור"ה ורב אשי לדחות ולקיים דברי רב יוסף והא דלרב אשי אמר ר' חייא לתוך ספל ולא אמר רבותא יותר אפילו לאמבטי יש לומר דאף דמועיל הפסק כלי בספל מ"מ באמבטי ממש אינו מועיל ואף דלרב יוסף ספל הרי הוא כאמבטי ולא לגמרי כאמבטי קאמר לכל מילי וכסברת מהרש"א ותוס' הנ"ל אך למה שכתבתי דלשון דספל כאמבטי לגמרי משמע א"כ ניחא דעת הרי"ף ויבואר אחר זה בדברי התוס'

בתוס' ד"ה מי סברת וכו' היינו דוקא למה דס"ד וכו' וא"ת למה דס"ד דארישא קאי וכו' כוס נמי הרי הוא כאמבטי וכו' ולכאורה יפלא דקושיא זו היה להם להקדים בתחילת הדיבור קודם שפירשו דרשב"מ אסיפא קאי. ונראה דלכאורה אין מקום לקושיא זו דהרי רב יוסף היא גופה קמ"ל דר"ש ב"מ ארישא קאי והכי קאמר ספל הרי הוא כאמבטי ואם כן על כרחין רשב"מ ארישא קאי. אלא דקשה הרי מזה עדיין אין הוכחה דרשב"מ ארישא קאי אלא בצירוף דברי ר"נ דהלכה כרשב"מ וכולי האי הוא עפ"י קושיא דאל"כ רחיצה בחמין בשבת ליכא ועדיפא ה"ל לרב יוסף לומר כוס הרי הוא כאמבטי ואז ממילא שמעינן דרשב"מ ארישא קאי דאל"כ איך משכחת כוס כאמבטי לא לת"ק ולא לר"ש בן מנסיא אלא ודאי דארישא קאי וגם שמעינן דהלכה כרשב"מ דלת"ק כוס אינו כאמבטי אלא ודאי דלרב יוסף בספל גופה קמ"ל שהיא כאמבטי ושפיר הקשו דמאי קמ"ל והוכרחו לתרץ דלב"ה קמ"ל. אלא דאכתי יש לתרץ כמו שכתבתי דהיא גופה קמ"ל דרשב"מ ארישא קאי ומה שכתבתי דהוה ליה למימר כוס הרי הוא כאמבטי די"ל דאף דכוס הוא כאמבטי לרשב"מ דאסור צונן לתוך חמין כמו באמבטי אכתי יש הפרש דבאמבטי אסור צונן לתוך חמין אפילו בהפסק כלי משא"כ בכוס דאפילו לרשב"מ דאוסר צונן לתוך חמין מ"מ בהפסק כלי שרי אבל ספל לגמרי הרי הוא כאמבטי דאפילו הפסק כלי לא מהניא להכי קאמר ספל הרי הוא כאמבטי ולא קאמר כוס הרי הוא כאמבטי. אלא דלפי זה מוכרח הוא דלרב יוסף דספל הרי הוא כאמבטי דאפילו הפסק כלי לא מהני א"כ קשיא במסקנא דשמעתין דקאמר ר"ה לרב אשי דלמא שאני התם דמפסיק כלי והנה למסקנא דשמעתין רבא דלא קפיד אמנא היינו לאפוקי מרב יוסף וכמו שכתב הרא"ש לדחות דברי הרי"ף וא"כ ר"ה דאמר לרב אשי שאני התם היינו לקיים דברי רב יוסף וא"כ איך קאמר שאני התם דמפסיק כלי והרי מוכח דלרב יוסף לא מהני בספל הפסק כלי. אלא ע"כ דגם לרב יוסף מהני בספל הפסק כלי והוה לי' לרב יוסף לומר כוס הרי הוא כאמבטי ושפיר הקשו התוס' לומר דמה קמ"ל רב יוסף בספל יוכל זה כשכבר הקדימו בריש הדיבור דלמסקנא ר' שמעון ב"מ אסיפא קאי אבל אי הוה אמרינן גם למסקנא ארישא קאי רשב"מ וא"כ רב הונא בריה דר"י ורב הונא דאמר לרב אשי לדחות ולקיים דברי רב נחמן קאי כפי' הרי"ף ולא לדחות ולקיים דברי רב יוסף וא"כ לרב יוסף שפיר י"ל דספל הוא כאמבטי ולא מהני הפסק כלי א"כ לא היה מקום לקושית התוס' ודו"ק: ומעתה הרי"ף לא ניחא לי' בתירוץ התוס' דרב יוסף לב"ה אתי לאשמועינן שהרי אין הלכה כב"ה ועל כרחין צריך לתרץ כפי שתירצתי דהיא גופה קמ"ל דארישא קאי ומוכרח לומר מדנקט ספל ולא נקט כוס דבספל לא מהני לרב יוסף הפסק כלי א"כ ממילא מוכח דדברי ר"י ברי' דרב יהושע לדחות דברי רב נחמן בא כפירוש הרי"ף ודו"ק

בתוס' ד"ה נותן אדם וכ' וי"ל דהשתא קמ"ל בין חמין לתוך וכו' דההיא דספל אינו כאמבטי הוה אמינ' דקאי ארשב"מ וכו'. והנה יפלא אכתי הוה ליה למימר ספל הרי הוא ככוס ושפיר הוה ידעינן הכל [ואולי דגם בזה הוה אמינא לחצאין דספל הוא ככוס שאינו אסור חמין לתוך צונן דאמבטי אפי' חמין לתוך צונן אסור אבל אינו ככוס לגמרי להתיר אפילו צונן לתוך חמין ואולי מזה יש ראיה למהרש"א לעיל בדברי התוס' בד"ה מי סברת לחלק בדברי רב יוסף דספל כאמבטי אפ"ה אינו לגמרי כאמבטי רק לת"ק ולא לר"ש ב"מ] ועוד קשה תינח דלא סגי בהך מימרא דספל אינו כאמבטי לחוד אבל איפכא קשה דסגי ליה לר' חייא במה דתני נותן אדם קיתון של מים וכו' ולמה ליה לר' חייא למיתני כלל הך דספל אינו כאמבטי. ונראה דפלוגתא דר' חייא ורב יוסף הוא פלוגתא רחוקה