צל"ח סדר מועד קפ

ד"פ כי יאמרו שיש עוד כמה קרואין לעלות הרי דלשיטת התוס' אין חשש אם נקרי תרי מהא וחד הנך רק לחד נכנסין שיבואו באמצע קריאת השלישי ועתה כשדולג יש ג"כ חשש נכנסין וקשיא קושיית הרמב"ן מה הועילו חכמים בתקנתן

ובמה שכתבתי יש לתרץ הדקדוק של הפני יהושע שדקדק למה אחז הגמ' נקרי ב' מהא וחד מהנך ה"ל למימר נקרי ב' מהא וב' מהנך ולדידי ניחא לא מבעי' תרי מהנך ודאי דלא דיש לחוש גם לנכנסין בעת התחלת קריאת הרביעי ויאמרו שזה שקדים לא קרא רק ב' ואף שזה קורא ג' אין ראי' דה' פסוקים יש בכל הפ' ואי אפשר להשוותם ועל כרחך קורא א' ב' וא' ג"פ ולכן אמר וחד מהנך ואז אין לחוש לנכנסין בעת קריאת הרביעי שיאמרו שזה השלישי לא קרא רק אחד דא"כ למה יקרא זה ארבעה ועל זה קאמר אפ"ה אין מתחילין בפ' משלשה משום חשש נכנסין באמצע קריאת השלישי ויצאו בין גברא לגברא ולא ישמעו כמה יקרא הרביעי ויסברו שזה קרא רק פסוק אחד

והנה הר"ן תירץ על קושי' הרמב"ן דזה תקנת חכמים שאין משיירין ואין מתחילין בפחות משלשה פסוקים ואף שבר"ח אין ברירה מ"מ העומדים בבה"כ יסברו שמותר לעשות כן תמיד ויבא מזה תקלה בפעם אחר מחשש נכנסין ויוצאים ולכך עשו שינוי שידלג וישאלו על מה זה השינוי ויאמרו להם משא"כ אם יקרא כדרכו וזה השלישי יקרא תרי מהא וחד מהנך לא יהי' שום שינוי ויעשה כן בפעם אחר ויבוא מזה תקלה. ובזה אפשר להבין קושיית הגמ' למאן דאמר דולג נדלוג דמה נתקן בזה ואיזה חשש יש שנתקן בזה הדילוג וצ"ל שזה חשש הוא מי שישמע בבה"כ שזה מתחיל ב"פ סמוך לפרשה ויצא באמצע קריאה יסבור שלא יקרא רק ב"פ ולכן יותר טוב לדלוג ואי משום שיתחיל ב"פ תוך הפרשה ויש לחוש לנכנסין שיסברו שזה שלפניו קרא רק שתים זה אינו שהרי ת"ק סובר נכנסין שיילי ויודיע להם שדילג משא"כ עתה שלא ידלג יש לחוש ליוצאים שיסברו שזה לא יקרא רק ב"כ ולמי ישאלו שהרי אין מי שיגיד להם מה שעתיד לקרא ובזה מתורץ דברי התוס' בד"ה ואי איתא וכו' מ"מ הי' להם לתקן שלא יטעו הנכנסים לפי שמתחיל בשני פסוקין וכו' ולכאורה דבריהם מחוסרי הבנה הלא הנכנס ישמע שיקרא עוד פסוק מפרשה שאחריו אלא ודאי כוונתם הנכנסין ישמעו התחלתו ויצאו באמצע ולדעתי טעות סופר בדבריהם וראוי' להיות היוצאים שגם אלו שהמה כבר בבה"כ ויצאו באמצע קריאתו יש חשש זה ועכ"פ כל חשש דבריהם מחשש היוצאים באמצע קריאה והנה מדבריהם בדיבור הקודם מוכח דלא חיישינן שיצאו באמצע קריאה וכמו שפירשתי לעיל דאל"כ אכתי יש לחוש גם לנכנסין אחר התחלת הרביעי ויצאו באמצע קריאה שלא ידעו כמה יקרא הרביעי אלא ודאי שאין זה חשש אמנם הכוונה בדברי התוס' שבודאי לפי האמת אין זה חשש לפי שאסור לצאת באמצע קריאה רק בין גברא לגברא וכאן דבריהם לפי קושיית המקשן נדלוג א"כ סובר שמותר לצאת באמצע קריאה א"כ גם למ"ד פוסק קשה ג"כ נדלוג ונתחיל מחצי הפסוק וזה כוונת המג"א בסי' קל"ח ס"ק א' ודו"ק

ואין להקשות כיון שהמקשן חשש לזה היכא מצינו במסקנא שאין זה חשש יש לומר שזה עצמו תירוץ הגמ' שאני התם דאפשר בהכי פירוש בזה שקורין בפרשה שאחריו כבר מתוקן חשש זה שהרי יראו שקורא שלשה וליוצאים באמצע קריאה אין לחוש לפי שאסור לצאת באמצע קריאה. והנה לסברת הר"ן הקושי' של הגמ' כפשוטה נדלוג בשביל חשש פעם אחר שיסברו שמותר להניח פחות מג"פ ובזה יש לתרץ מה שרש"י במס' תענית סותרים לדברי רש"י כאן דשם פירש רש"י בהדיא דגרסינן למ"ד פוסק נפסוק וכאן פרש"י דלא גרסינן ליה ונראה דסברת הר"ן דחיישינן בשביל פעם אחר הוא אם אמרינן בר"ח דולג ומוכח סברא זו מכח קושיית הרמב"ן ולמאן מוכח דחיישינן בשביל פעם אחר היינו למ"ד דולג אבל למ"ד פוסק התיקון בשביל עתה שלא יהי' עתה חשש נכנסין ולעולם דלא חיישינן בשביל פעם אחר אבל אם לא נימא כסברת הר"ן ואז למ"ד דולג ג"כ לא חיישינן בשביל פעם אחר וא"כ המקשן שהקשה למ"ד דולג נדלוג ע"כ סובר שמותר לצאת באמצע הקריאה א"כ ממילא גם למ"ד פוסק קשה כמ"ש התוס' ומעתה במס' תענית דשם פלוגתא דרב ושמואל לענין מעמדות ומתוקמא מלתא דרב דולג כפשטי' שהרי אין לנו פסוק כל הצורך ואין לנו הכרח שחוששין לפעם אחר א"כ מה הקשה למ"ד דולג אלא ודאי סבר המקשן שמותר לצאת באמצע קריאה ולפ"ז גם למ"ד פוסק קשה ולכך שפיר גרע רש"י שם שהקושי' הוא גם למ"ד פוסק אבל כאן במגילה דקאי פלוגתא דרב ושמואל גם לענין קריאת ר"ח ויש הכרח לסברת הר"ן מכח קושי' הרמב"ן וא"כ אין הכרח לומר שהמקשן סובר שמותר לצאת באמצע קריאה דהרי יש לפרש הקושי' כפשוטים נדלוג בשביל חשש פעם אחר ולכך לא גרס רש"י הכא למ"ד פוסק נפסוק

והנה עכ"פ התוס' לא ס"ל סברת הר"ן דאל"כ לא הי' קשה למ"ד פוסק א"כ נשאר על התוס' קושי' הרמב"ן והנה בגוף דברי הרי"ף שפסק דגם בר"ח דולג לכאורה מוכח כן מדברי הגמ' ונתרץ ג"כ מה שיש לדקדק על מנהגנו בר"ח שהשני דולג והלא לא אמרו בגמ' אמצע דולג ובר"ח שקורין ד' גברא השני והשלישי שניהם אמצעים נינהו מנ"ל דהשני דולג ודלמא השלישי דהיינו שהראשון ושני קורין כל אחד ג' והשלישי דולג פסוק אחז למפרע ועיין בר"ן ואומר אני במעמדות דסבר רב דולג וא"כ קורא הראשון בבראשית שלשה ומשייר פחות מג' פסוקים ויש חשש יוצאי' ושוב דולג ומתחיל השני פסוק למפרע דהיינו ב' פסוקים מהך פרשה ויש חשש נכנסים וזהו כוונת שמואל דלא אמר דולג משום הנכנסין ויוצאי' אלא דקשי' הלא חשש יוצאים קדים לחשש נכנסים והוה ליה למימר להיפוך שמואל מ"ט לא אמר דולג משום חשש יוצאים ונכנסי'. והנראה משום דחשש יוצאים יש רק במעמדות אבל חשש נכנסי' יש ג"כ בר"ח ורב גם בר"ח אמר דולג לכך מקדים לומר משום חשש נכנסי' שהוא שייך גם, בר"ח ואח"כ אמר חשש היוצאי' שהוא רק במעמדות וכל זה אם השני דולג אבל אם השלישי דולג א"כ נהפוך הוא שחשש יוצאי' יש בין במעמדות ובין בר"ח וחשש נכנסי' יש רק במעמדות לחוד וגם במעמדות גופא חשש יוצאי' קדים לנכנסי' א"כ ה"ל למימר להיפוך משום היוצאים ומשום הנכנסי' ומדהקדים נכנסין מכלל שהשני דולג בר"ח ומזה מוכח כדברי הרי"ף דגם בר"ח אמר רב דולג. ומדהא גופא שהשני דולג ולא השלישי מוכח דלמסקנא יותר חיישינן לחשש יוצאין מחשש נכנסין היכא דאי אפשר לתקן תרוייהו עדיף הוא לתקן חשש יוצאי'

אמנם להתוס' לא נראה להו לדקדק זה להקדים חשש היוצאים לנכנסי' שזה אורחא דגמ' וכמו שכתבו התוס' בריש מס' פסחים גבי לעולם יכנס אדם וכו' וא"כ היא גופא קשי' לפי הנראה מדברי התוס' בד"ה אין מתחילין וכו' שהתוס' ס"ל כשטת הרי"ף דאי כהרמב'"ן א"כ איך יסברו שקרא רק וביום השבת והלא לדבריהם שם מוכח דאסור לצאת באמצע קריאה דאל"כ לא הוי משני מידי וכיון דס"ל דאסור לצאת א"כ ממילא ישמע שקורין לו עוד פסוק אחד בפרשת ובראשי חדשיכם אלא ודאי דגם התוס' ס"ל כהרי"ף וכמנהג שלנו וא"כ מנ"ל הא דלמא באמת כהרמב"ן ונראה דמוכח ממה דאמר במסקנא והלכתא דולג ואמצעי דולג ובשלמא אם קאי על ר"ח הוכרח לומר ואמצעי דולג משום דיש הוה אמינא שהאחרון דולג עיין בר"ן אבל אי קאי רק אמעמדות למה הוצרך לומר ואמצעי הא בלא"ה ליכא למימר דהאחרון דולג דא"כ הראשון קרא ג' מבראשית והשני קרא ב' הנשארים מבראשית וחד מבויהי רקיע והשלישי דולג ומתחיל יהי רקיע וא"כ אין בשום אחד גזירת נכנסין כלל רק גזירת יוצאין יש שני פעמים דהיינו היוצאים בין גברא לגברא אחר שיסיים הראשון שיסברו שהשני יקרא רק ב' פסוקים הנשארים והיוצאים בין שני לשלישי יסברו שהשלישי לא יקרא רק ב' פסוקים אבל חשש נכנסים ליכא ואפילו הנכנסים בעת שיתחיל השני הלא מוכח כבר דאסור לצאת באמצע קריאה כמ"ש לעיל א"כ ממילא ישמעו שיקרא עוד פסוק שלישי בויהי רקיע וא"כ דליכא רק חשש יוצאין ובר"ח לא אמר רב דולג קשה איך קאמר בגמ' אליבא דשמואל משום חשש נכנסי' יוצאים נכנסים מאן דכר שמי ואמנם משכחת חשש נכנסים באמצע