צל"ח סדר מועד קמד

הסוכה. אבל השתא דפירשו התוס' תחתונה צילתה מרובה היינו ע"י צירוף. וא"כ בשתיהן פסולות. ששתיהן צילתן מרובה היינו ג"כ תחתונה ע"י צירוף. וא"כ גם השתא אין פסול תחתונה משום סוכה שתחת סוכה ושפיר כתבו דהוי מצי לאשכוחי כהנ"ל

ולכאורה האי מאי למימרא דמקשה. על כרחך אין הכוונה מאי למימרא משום דמצד עצמו הדבר פשוט כל כך. דאם כן למאי הלכתא מקשה ארבא. ולמה לא הקשה אמתני' דהדלה וכו'. והא מצטרף וכו'. ואי שחבטן א"כ מאי למימרא אלא ודאי עיקר קושייתו מאי למימרא היינו משום, דמסיפא שמעי' לה וא"כ קשה על דברי התוס' שכתבו והא דלא משני כגון שצילתה מרובה משום דאם כן מאי למימרא דהשתא נמי דמשני שחבטן פריך מאי למימרא ע"ש בדבריהם ומאי ראיה היא זו דעל חבטן פריך מאי למימרא. משום דמסיפא שמעינן אבל בצילתה מרובה הוי נכון דזה לא שמענו מסיפא וחדא מתני' קמ"ל דמהני חבטה וחדא קמ"ל דמהני צילתה מרובה

אמנם נוכל לומר דכוונת התוס' דגם צילתן מרובה שמעינן ממתני' דהמקרה סוכתו בשפודין וכו' אם יש ריוח ביניהם כמותן וכמ"ש התוס' ובזה נדחה דחיית מהרש"א בדיחוי דברי ריב"א שהתוס' הוצרכו לראיה דהמקרה בשפודין שהוא משנה משא"כ שיביאו ראיה מברייתא דלקמן. בזה הוה יכול לאוקמי מתני' בהכי. אמנם עדיין תשאר קושיית מהרש"א אראיה דהוצין שהוא רק מימרא דאמוראי

שם אלא לאו בשחבטן: הנה בחבטן אפילו האילן צילתה מרובה. מכל מקום אם סכך הסוכה רבה עליו. למה לא בוטל ברוב. ונראה משום דאם האילן צילתה מרובה אז גם הסכך של הסוכה פסול משום תעשה ולמ"ה שמתחלה לא היה שם סכך עליו. וכל זה באילן קדים אבל בסוכה קדמה לא שייך תולמ"ה כמבואר בשו"ע ובמג"א וא"כ לקמן בהדלה עליה אפילו הגפן ודלעת צי"תן מרובה מהני ולפ"ז קשה מנ"ל להתיר לכתחלה כלל ודלמא תרווייהו מתני' בדיעבד. ולקמן בהדלה מתיר ברוב אפי' בגפן שצילתו מרובה וכאן מתיר בחמתו מרובה ותרווייהו צריכא ומשנתינו אפילו באילן קדים. ואפ"ה בחמתו מרובה מותר ע"י חבטה. וצריך לומר דהרי ההיתר ע"י חבטה הוא פשוט דהרי מקשה מאי למימרא. ועיקר החידוש דלא גזרי' אטו לא חבטו וזה ודאי מוכח מסיפא דלא גזרי' דמה בכך שסיפא סוכה קדמה. מ"מ בלא חבטה פסולה. וע"י חבטה הוכשרה מכלל דלא גזרינן

שם הנ"מ בדיעבד מה דאמר דה"מ בדיעבד קמ"ל. ולכאורה איך קמ"ל ודלמא משנתינו בדיעבד מיירי ואי ממשנה יתירא הרי יש חילוק בסיפא סוכה קדמה וקמ"ל רישא אף באילן קדים ואי משום דא"כ ניתני אילן קדים וק"ו סוכה קדמה. א"כ די שנאמר דבסיפא בסוכה קדים שרי לכתחילה אבל דרישא באילן קדים להתיר לכתחלה. וצריך לומר דלא שייך לחלק בין סוכה קדמה או אילן קדים. אלא היכא שהסוכה צלתה מרובה ואז כשר בלא חבטה. ואז שייך לחלק אבל כשההיתר ע"י חבטה וסוכה עצמה צריכה לזה הסכך פסול לא שייך לחלק כלל בין אילן קדים או לא

ד' י"א ע"א צריך לנענע כו' לשמואל דאמר צריך לנענע א"כ קשה פשיטא ומה קמ"ל בשלמא לרב קמ"ל דקציצתן זו עשייתן אבל לשמואל מאי קמ"ל וצ"ל דקמ"ל דלא אמרי' דעכשיו הסכך כבר הוא פסול. ומה מועיל נענוע העליון

דף י"ד ע"ה מתניתין מסככין בנסרים דברי ר"י ור"מ אוסר הריטב"א נתקשה דהוה ליה למתני ור' מאיר פוסל. שהרי אפילו בדיעבד פוסל. והפני יהושע כתב דמיירי שיש הכשר סוכה. ואפ"ה אסור לכתחלה גזירה שמא יישן תחתיו ולדבריו אסור לסכך בדבר פסול אפילו סמוך לדופן לכתחלה שמא ישן תחתיו. ולענ"ד נראה דאולי לר' מאיר כיון דאסור רק משום גזירה אינו פוסל הסוכה רק תחתיו ולכן קאמר ר"מ אוסר דהיינו שאוסר לאכול תחת הנסר או לישן. אבל אינו פוסל שאר הסוכה אפי' רחב ד'. ובזה סיפא נתן עליה נסר וכו' מיירי אפילו באמצע ודלא כפרש"י. ואל תתמה שיהיה נסר סכך פסול. ואפ"ה לא יפסול כל הסוכה שהרי לפי מה שאמרו בשמעתין בלישנא אחרינא מאי מצטרפין לד' אמות מן הצד אם נימא כפשטא דמשמעות הלשון הזה היינו דאף דלר"י אליבא דשמואל נסרים שיש בהן ד' פסולים לסכך אפ"ה אין מצטרפין לד' אמות מן הצד. ה"נ יש לומר גם בנסר א' שיש בו ד' אף שהוא פסול מכל מקום קיל משאר סכך פסול ואינו פוסל שאר הסוכה אפילו הוא באמצע

ובזה מתורץ גם תמיהת הר"ן שתמה על מה ששנינו בסיפא כשרה פשיטא דאטו דין דופן עקומה אתי לאשמועי' הלא דין ד"ע מפורש לקמן (ד' יז ב') בית שנפחת כו' ולדידי אתי שפיר דלא איירי משנתינו בדופן עקומה. ובאמצע איירי ואפ"ה כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו והא דאמרי' לקמן (ד' י"ז ע' ב) תני נתן עליה נסר ומוקי לה מן הצד יתבאר אחר כך בדברינו

והנה אם הם כשפודין של ברזל ליכא למימר בהו שום קולא משאר סכך פסול ובודאי פוסל גם שאר הסוכה. דאם לא כן אינן כשפודין ש' ברזל. וכיון דהנך אמוראי פסקו דהפכן על צידיהם פסולים משום דעשאן כשפודי ברזל וכתבתי לקמן שפסקו כשמואל וכר' מאיר במשנה דלקמן בביטולי תקרה ואם כן אי אפשר לפרש משנתינו סיפא דאינו פוסל שאר סוכה שהרי לשמואל סיפא עכ"פ לאו ר' יהודה לחוד הוא אלא דברי הכל ולר' מאיר לשמואל דדינו כשפודי ברזל הקשה לקמן לשמואל דאמר באמצע בארבעה אמאי כשרה. ובזה ניחא דדייק לקמן למימר אלא לשמואל וכו' ולא הקשה גם לרב ללישנא דסורא ולפי מ"ש ניחא דלרב גם לר"מ אינן כשפודי ברזל וכדהוכחתי מברייתא דנתן עליה נסר וכו' אף על פי שלא הכניס לתוכו כו'. ולרב הך ברייתא כר' מאיר אזלא ואפ"ה אינן כשפודי ברזל ואיכא למימר דגם כן אינו פוסל אפילו באמצע בד' אף דשאר סכך פסול פוסל בד' ולהכי מקשה דוקא לשמואל דלשמואל לר' מאיר ודאי הם כשפודין של ברזל דאל"כ הנך אמוראי דפסלי מן הצד דלא כמאן

ואומר אני דאפילו לפי מ"ש לפרש משנתינו נתן עליה נסר וכו'. דאפילו באמצע איירי דאינו פוסל בסוכה. מכל מקום היינו בסוכה שיש בה סכך כשר שבעה טפחים יחד סמוכים בלי הפסק. ואז אף שאח"כ נתן נסר אינו מבדיל להפסיק חלק שחוץ לנסר מעיקר הסכך אבל אם ליכא שיעור סוכה יחד מסכך כשר. כגון שבכל הסוכה יש נסר ואחר כך סכך שעור נסר ואחר כך סכך כל הסוכה בודאי שהנסרים מפסיקים. וליכא לצרף שיעור סוכה יחד כלל. ולכך אחר כך מברייתא דמודה ר' מאיר שאם נתן בין נסר לנסר וכו' לקמן (ד' י"ח ע"א) מקשה באמת סתם וקאמר אלא למ"ד באמצע בארבעה אמאי כשרה והיינו בין לשמואל בין לרב ללישנא דסורא ובאמת כדמשני שנפסלים באמצע אליבא דרב היה די בזה. ולא הוי צריך לאוקמי ב' אמות מצומצמות. רק אליבא דשמואל מוקי ח' אמות מצומצמות

וכ"ז לשמואל דסובר לקמן (ד' י"ז ע"ב) סכך פסול באמצע בד' טפחים. אבל לרב להך לישנא דנהרדעא דלרב אפילו באמצע בד' אמות. א"כ קשיא משנתינו סיפא דקתני כשרה ובלבד שלא יישן תחתיו מאי קמ"ל והרי אפילו בסכך פסול ממש אינו פוסל בד' טפחים ואף שזה אינו מפורש לקמן במשנה ואיכא למימר דהיא גופה קמ"ל שאין סכך פסול פוסל בפחות מד' אמות. אם כן הוה ליה לתנא להשמיענו חידוש זה בסכך פסול ממש. ואם להשמיענו דאפילו בנסר עכ"פ לא יישן תחתיו כבר שנינו ברישא דלר' מאיר אין מסככים בנסרים והר"ן נדחק בזה לומר שלא נטעה דדוקא בסיכך כל הסוכה בנסרים הוא דגזרינן גזירת תקרה אבל בנסר א' לא גזרי' כלל אפילו לישן תחתיו. קמ"ל משנתינו אפילו בנסר א' ע"כ דברי הר"ן והוא דוחק לחלק בכך ובשלמא לשמואל קמ"ל סיפא דאפילו לר"י לא ישן ברחב ד' טפחים וכן קמ"ל דאפילו באמצע אינו