צל"ח סדר מועד קלד

מ"ס הקפה ביד ומר סבר הקפה ברגל. ואבע"א בהא קמפלגי מ"ס סביב דמזבח פנימי וכו' והדבר יפלא והלא הוא הדבר עצמו שאמר תחלה מ"ס הקפה ביד וכו' ומה הרויח בהאבע"א

ונראה דמתחילה, דאמר סתם דפליגי אי הקפה ביד או ברגל ולא אמר מאיזה שורש נולד מחלוקת זה ומה טעם שלכל א' היה נלע"ד דפלוגתא זו שורשה הוא עצמו עיקר המחלוקת באיזה הצד מתחיל דר"ע דסובר דמתחיל בדרומית וא"כ אי אפשר להקיף דרך ימין משום דר"ל לכך על כרחו צריך להקיף ביד שאם יקיף ברגל שוב על כרחו יקיף דרך ימין כיון דלכ"ע ילפי פנים מחוץ וא"כ יעבור על דר"ל לכך הוא מקיף ביד ואין עליו חיוב לעשות דרך ימין וריה"ג לשיטתו דמתחיל בצפונית וא"כ אף שיעשה דרך ימין לא יעבור על דר"ל לכך אין הפסד שיקיף ברגל ומעתה לפי זה שוב אנו אחראין ליתן טעם על עיקר פלוגתתן דלמה למר מתחיל בדרום ולמר בצפון דעכשיו ליכא למימר כפי הנחה דלעיל דלהכי לריה"ג מתחיל בצפונית אף דפיתחא בדרום כדי שיקיף דרך ימין דהיא גופא קשיא יקיף ביד ולא יצטרך ליתן דרך ימין שהרי לפי הנחה של עתה להכי סובר דמקיף ברגל לפי שאין לו הפסד בזה שהרי מתחיל בצפונית וממילא בא לו דרך ימין ודר"ל בחד אבל עכ"פ למה הרחיק עצמו מן הפתח יתחיל בדרום ולא יקיף ברגל רק ביד ולא איצטריך לדרך ימין אלא ודאי לפי הנחה זו צריך לומר דריה"ג סובר באמת פיתחא בצפון ואם כן פליגי בתרתי פליגי בפיתחא ופליגי בהקפ' אם הוא ביד או ברגל או שנצטרך לומר דריה"ג סובר דילפינן יד מרגל ואף שכבר דחה אוקימתא זו והוכיח ממשנתינו דריה"ג סובר הקפה ברגל מכל מקום עדיין יש לומר דלדינא סובר ילפינן יד מרגל והיא הנותנת כיון שאף אם יתן ביד יצטרך ליתן דרך ימין ועל כרחו יתחיל בצפוני' א"כ שוב אין לו הפסד להקיף ברגל ורבי עקיבא לא יליף ולכך אינו מקיף ברגל ולכך מקיף ביד כדי שלא יצטרך לדרך ימין ויוכל להתחיל בדרומית דרך צאתו מהפריפה ועכ"פ גם בזה פליגי בתרתי פליגי אי יליף יד מרגל ונ"מ בעלמא בלולב ונר חנוכה ופליגי במציאת ההקפה במזבח הזהב אם היתה ביד או ברגל ועל זה בא האיבעית אימא לחדש למעט בפלוגתות וקאמר דודאי פליגי אם הקפה ביד או ברגל אבל אכתי לכ"ע פיתחא בדרום ולכ"ע לא ילפינן יד מרגל רק שריה"ג סובר סביב דמזבח הזהב כמו סביב דמזבח החיצון ועל כרחו מקיף ברגל וממילא על כרחו דרך ימין ולכך מתחיל בצפונית ור"ע סובר כל מזבח הזהב במקום חד קרן וממילא יכול להקיף ביד ואין צריך דרך ימין ולכך מתחיל בדרומית דרך צאתו

ולקמן (דף נ"ט ע"א) בפלוגתא דחנניא ור' יוסי הא ודאי דחנניא דסובר בצד צפון הוא נותן אם כן התחלת המתנות היה בדרום ודאי שסובר פיתחא בדרום אלא לרבי יוסי דסבר בצד דרום נותן והתחלת המתנות היה בצפון אכתי היינו יכולים לומר דסובר פיתחא בדרום ואעפ"כ מתחיל בצפונית משום דרך ימין וכדפירשתי לריה"ג. אמנם משום דאשכחן לר' יוסי בהדיא דסבר פרוכת אחת וממילא סבר פיתחא בצפון לכך מפרש טעמו לשיטתו

עוד נראה לפענ"ד לתרץ פסקי הרמב"ם ורבי עקיבא וריה"ג סברי ב' פרוכת הוי אלא דפליגי בפריפה איך היתה וע"ד שכתב הרשב"א אלא שהרשב"א ז"ל לא נתן טעם לפלוגתא זו ואני אומר מלתא בטעמא

ומתחלה אומר היא גופה קשיא למה היתה החיצונה פרופה מן הדרום והלא בבואו להיכל פניו למערב וימינו לצפון. וא"כ היה ראוי לעשות הפריפה בצפון שיפנה לימינו ועלה בדעתי לומר דבאמת לימא בדרמי פליגי אכל פלוגתייהו קאי דגם הא דסבר ר"ע פריפה בדרום הוא משום דלית ליה דרמי או משום דלא יליף פנים מחוץ אלא דקשיא במה דמסיק דפליגי דמ"ס הקפה ביד וכו' וקשה אכתי איך יתורץ לר"ע על עיקר הפריפה שהיתה בדרום והלא רבי עקיבא אית ליה דרמי וגם יליף פנים מחוץ והרי הלוכו מהיכל לק"ק ברגל היתה. ולכן נלפע"ד טעם הפריפה שהיתה בדרום ע"פ מה דאמרי' לעיל (דף נ"א ע"ב) משום שכינה לאו אורח ארעא למיעל להדיא והנה התוס' ישנים הקשו לעיל ור"י נמי ניעול בין מטרה לכותל משחרי' מאני'. והקשו התוס' דלמה לו לר' יהודה טעם דמשתני' נימא נמי הטעם דמשום שכינה לאו אורח ארעא. ותירצו דטעם זה שייך רק אם פרוכת א' היתה אבל לר"י דב' פרוכת היו לא שייך לאו אורח ארעא ואני אומר הלא בשביל כך עשו ב' פרוכת בשביל ספק שמא שייך חלל זה לק"ק ואם כן קדושת ק"ק על חלל זה ואין הפרש בין חלל זה ובין חלל ק"ק ושייך ג"כ לאו אורח ארעא. ואולי לא שייך משום שכינה אלא באותו חלל שהארון שם שם הוא עיקר שכינה כדכתיב ונועדתי וגו' על הכפורת. אמנם לדברי הרשב"א שאין זה חיוב שפרוכת פנימית יהיה פרוץ בצפון א"כ קשה מאי מקשה ורבי יהודה ניעול בין מנורה וכו' ודלמא סבר פרוכת א' היתה ופרופה בדרום ואם כן שייך לאו אורח ארעא משום שכינה

ולכן נלענ"ד דעיקר טעמיה דמשנה שהחיצונם פרופה בדרום משום דסובר דגם בין חלל שבין פרוכת לפרוכת כיון שאנו מסופקין שמא חלל זה יש לו קדושת ק"ק שייך לאו אורח ארעא וחששו שמא ישכח הכהן וייעול להדיא סמוך לכותל לכך עשו הפריפה בדרום ושם אי אפשר לו ליעול בהדיא משום דמשחרי' מאני'. וממילא מתורץ קושיית התוס' ישינים שיתרץ לר"י שלא יטול להדיא דאם כן קשה היא גופה קשיא למה עשו פיתחא בדרום והלא עדיף לעשות בצפון משום דרך ימין וצריך ע"כ לטעם משחרי' מאני'

אבל ר' יוסי דסבר חביבין ישראל ואדרבה עדיף הניעול להדי' א"כ ממילא פיתחא בצפון דבדרום אי אפשר למיעל להדיא משום דמשחרן מאני'

ומעתה נוכל לומר דר"ע וריה"ג שניה' סברי דב' פרוכת הוו אלא דפליגי בפלוגתא דר"מ ור"י דר' עקיבא סבר כר"מ דלאו אורח ארעא למיעל להדיא אבל ר' עקיבא מוסיף אדר' מאיר דחייש שמא יעול להדיא לכך עשו פיתחא בדרום ואי אפשר לו למיעל להדיא דמשחרן מאני' וריה"ג סובר כר' יוסי דחביבין ישראל וא"כ אדרבה פיתחא בצפון כדי שיעול להדיא

עוד נלענ"ד לתרץ פסקי הרמב"ם ור"ע וריה"ג תרווייהו סברי ב' פרוכת הוו והנה לעיל (דף נ"א ע"ב) כתב מהרש"א שאף שהמזבח היה משוך מעט כלפי מזרח לא היה ממש בין שולחן למנורה מכל מקום לא היה המזבח באמצע ממש רק צפוני של מזבח היה מכוון כנגד אמצעי של פרוכת כי היכי למה דס"ד לרש"י שהיה ממש בין מנורה לשלחן א"כ על כרחך אי שלחנות צפון ודרום מונחים אם כן מגיעים השולחנות עד סוף חלק צפוני. ועל כרחך מזבח כלו בדרום רק צד צפוני של מזבח היה באמצע. הכי נמי אפילו למה דמסיק רש"י שהמזבח משוך כלפי מזרח אפ"ה למ"ד צפון ודרום מונחי' לא היה המזבח באמצע ממש רק כלו בדרום וצד צפוני שלו היה באמצע. והנה הדבר יפלא היא גופה קשיא כיון שהיה משוך כלפי מזרח והיה יכול לעמוד באמצע ממש למה העמידוהו לדרום. דבשלמא אם לא היה משוך למזרח והיה עומד בין שולחנות למנורות ממש לא היה אפשר להעמידו באמצע משום דהשולחנות אכלו כל חלק צפוני של ההיכל, אבל אחרי שהיה משוך כלפי מזרח אם כן רווחא ליה ההיכל צפונה ונגבה אם כן למה לא יעמידו מזבח הזהב באמצע ממש ולכן נלע"ד שהטעם הוא מדכתיב במזבח הזהב ונתת אותו לפני הפרוכת לא היה רשאי להיות דבר מנסיק בין המזבח לפרוכת כמו שאמרו לעיל (ד' ל"ג ע"ב) שהמזבח היה משוך כלפי חוץ ולא היה עומד באמצע ממש בין שולחן למנורה משום דכתיב ואת המנורה נוכח השולחן בעינן דחזו אהדדי הכי נמי כאן דכתיב לפני הפרוכת בעינן שלא יפסיק דבר בינו לפרוכת וכיון שהשלחנות היו עומדים כל חצי חלק צפוני והמזבח היה משוך מעט כלפי חוץ אם היה עומד באמצע ממש לא היה חלק צפוני של מזבח כל חצי המזבח של צד צפון לפני הפרוכת שהשלחן הדרומי מפסיק בין מזבח לפרוכת והמזרחי בפ' תצוה כתב שהיה המזבח צריך להיות מנוון ממש נגד אמצעיתו של פרוכת לא דחי שם ברש"י שרש"י כתב שם שהיה המזבח מכוון נגד הארון מבחוץ וכיון