צל"ח סדר קדשים לג

הגרמה דכשרה והיינו משום דס"ל שיש מקום שחיטה משיפוי כובע ולמטה א"כ הוה ליה למימר העיד ר"ח ב"א שחיטה משיפוי כובע ולמטה שכשרה שזה עיקר הדין לדידיה ולמה תלה עדותו בהגרמה ובזה כולל הכל כיון ששם מקום שחיטה אלא ודאי בהנך תרי מוגרמת דרבנן הוה ליה עדות דהיינו במוגרמת דשאר טבעות שכשרה ששם מקום שחיטה וגם שרובו של אחד כמוהו וממילא אם שחט רובו בטבעת כשר אפילו אם למעלה אינו מקום שחיטה ואיך הוה כייל למכלל הנך בחדא והוצרך לומר על מוגרמת ומדלא קאמר עלה ש"מ שכולל עוד מוגרמת וא"כ כן הוא הפירוש בתוספתא דר"י ב"י אמה ששחיטה בשאר טבעות כשר ומסיק ומוגרמת פסול והיינו רבנן לחלוק על ר' יוסי בזה והעיד ר"ח על מוגרמת דא ועל מוגרמתא דרבנן דמתני' שכשרה ובתוספתא שניה הכשיר מוגרמת דרבי יוסי דהיינו אפילו לא שחט רובו בטבעת הורה מסברא שכשרה שס"ל שזה מקום שחיטה ואמר סתם ור"ח ב"א מכשיר משום דלעיל מיני' אומר הכשר שחיטה מטבעת וכו' ואמרו מוגרמת פסולה ולא הזכיר שם לא רוב ולא מיעוט ולא רבנן ולא ר' יוסי ומקרי מוגרמת בשחט כולו למעלה דגם זה מקרי מוגרמת ור"ח מכשיר ולפי זה שוב ניחא במה דאמרו הלכה כר"ח דקאי רב נחמן כוותיה ולא אמר משום דעדות היא והיינו כמו שכתבתי שעל זה לא היה לו עדות וגם מזה הוכיחו רב ושמואל דלרבנן יש שני מיני מוגרמת וכנ"ל ולכן לא סברי בזה כר' יוסי דסברי כרבנן. ומעתה נבוא לפרש דברי ריב"ל אמר ריב"ל מוגרמת דרבנן כשרה לר' יוסי ב"י ואין הכוונה על מוגרמת דמשנתינו שהרי אנו רואין שנחלקו בו רבנן ור' יוסי ב"י ומאי קמ"ל אלא הכוונה בשחט שאר הטבעות וקמ''ל שזה מקרי הגרמה לרבנן וזה לא שמענו ממשנתנו ומוגרמת דר' יוסי וכו' והקשה פשיטא דכיון דחזינן דר' חנינא פליג בשני מקומות בחדא מסברא ובחדא מעדות א"כ מכלל שיש עוד מוגרמת ואי הוה קאי רחב"א בעדותו אר' יוסי ב"י א"כ שוב נכלל גם מוגרמת דרבנן דמתני' ואין לנו לפרש בתוספתא השני כי אם על מוגרמת דשאר טבעות ומכלל דאסרי רבנן וקאמר מהו דתימא ר"ח ארבנן קאי פירוש ארבנן דמתני' בהא הוה ליה עדות ובתוספתא השנית קאי אר' יוסי ב"י ובזה הכשיר מסברא קמ"ל דא"כ העיד עלה מבעיא ליה ודוק דלא אמר קמ"ל דאדר' יוסי קאי לפי שגם לפי האמת לא קאי אר' יוסי רק אשני מוגרמת דרבנן ואמוגרמת דר' יוסי הכשיר בברייתא שניה מסברא ולא מעדותו:

ובזה ניחא לי מה דכתב רש"י כאשר הכריע לשון ראשון בדברי רב ושמואל כתב ואין כאן מכשול להחליף ההלכה דהא לית הלכתא ככולהו אלא כרחב"א ולכאורה פירושו תמוה דמנ"ל דרחב"א מכשיר מוגרמת דרב ושמואל דלמא ריב"א מכשיר רק מוגרמת דרבנן ודר' יוסי דמשנתינו ולפי מה שכתבתי ניחא וניחא ג"כ מה דכתב רש"י העיד ר"ת וכו' וכל עדות הלכה היא ומה בעי רש"י בזה. אמנם לפי מ"ש הוא הוצעה למה שסיים לבסוף שאין מכשול וכו' ולכן הקדים דכל עדות הלכה היא וא"כ למה אמר לקמן מטעם דקאי רב נחמן כוותי' אלא ודאי דבעדותו קאי אמוגרמת דרב ושמואל ואמוגרמת דרבנן דמתני' ובתוספתא שניה קאי אמוגרמת דר' יוסי וכנ"ל ודוק. ובזה נתיישבו כל הדקדוקים הנ"ל על נכון. אך נשאר עוד ליישב מה שאמר והלכתא כרחב"א דקאי רב נחמן כוותיה וכבר אמר לעיל והלכתא משיפוי כובע ולמטה כשרה והיינו דשייר בחיטי והיינו הך ולמה לי הכפל בזה. ועוד למה תלה ברב נחמן והלא שמעתתא דאמוראי כוותיה ופשיטא לשיטת התוס' כולהו אמוראי אחד לא נעדר קיימי כוותיה דגם רב פפא משמיה דרבא לא הטריף אלא למעלה מהחיטי דהיינו פגע ולא נגע לשיטת התוס'. ולכן נלע"ד לפרש דמה דהעיד רחב"א על מוגרמת היינו מוגרמת דרבנן ומוגרמת דר' יוסי דמתניתין והא דלא העיד סתם על משיפוי כובע ולמטה שהוא מקום שחיטה וכמו שהקשיתי לעיל היינו שכלל בעדותו תרתי העיד על מוגרמת דר' יוסי שכשרה בזה העיד שמקום שחיטה הוא משיפוי כובע ולמטה והעיד על מוגרמת דרבנן שכשרה בזה כלל שרובו ככולו ונ"מ אם הגרים אחר הרוב עד למעלה משיפוי כובע אפ"ה כשרה הואיל וכבר נשחט רובו. ובתוספתא שניה שהכשיר מסברא דנפשיה בלי עדות מרבותיו זה קאי על מוגרמת השניה דרבנן דהיינו ששחט בשאר טבעות דהיינו מוגרמת דרב ושמואל יעל זה כיון ריב"ל בתחלת דבריו מוגרמת דרבנן כשרה לר' יוסי וכמ"ש למעלה. ועל זה אמר והלכתא כרחב"א להכשיר מוגרמת דשאר טבעות שעל זה עדיין לא פסק לעיל כלום ואמר דרב נחמן קאי כוותיה דרב נחמן אמר לעיל ר' זירא משמו דמוגרמת כשרה. והא דלא אמר והלכתא כר' יוסי שהרי גם ר' יוסי מכשיר בשאר טבעות היינו משום שר' יוסי אין הלכה כמותו בכל דבריו אבל רחב"א הלכה כמותו בכל דבריו:

עוד נלע"ד לתרץ מה שהקשיתי כיון שלא נזכר במשנה דפליגי רבנן על ר' יוסי בשאר טבעות אם הם מקום שחיטה א"כ איך יחלוק רב ושמואל על ר' יוסי. ואומר אני כיון שרב ושמואל אמרי דאף ר' יוסי לא אמר וכו' ופירש רש"י דאית לי' לר' יוסי רובו ככולו במקום שחיטה אבל לשויה מקום כשר לשחיטה משום האי טעמא לא אמרינן רובה ככולה. הרי דיותר נוח לומר במקום שחיטה על גוף השחיטה רובו ככולו מלומר רובו ככולו לשויה מקום שחיטה וא"כ רבנן דסברי אפי' במקום שחיטה לא אמרינן רובו ככולו ק"ו דלא סבירי לשויה מקום שחיטה על רובו ככולו וא"כ אף למסקנא דר' יוסי תרתי קאמר מ"מ רבנן דפליגי בהא ק"ו דפליגי וסבירא להו דלא משוינן לשאר טבעות מקום שחיטה משום רובו ככולו וא"כ רב ושמואל הכריעו בפלוגתא דרבנן ור"י שהיא מן ההיפך אל ההיפך דר' יוסי ס"ל דאפילו משוינן מקום שחיטה משום רובו ככולו ורבנן ס"ל דאפילו במקום שחיטה לא משוינן רובו ככולו הכריעו רב ושמואל בחדא כר' יוסי ובחדא כרבנן:

ודנה זה ניחא ללישנא קמא דרב הונא משמיה דרב אסי דאפילו בשחט שני שלישים והגרים שליש אסרי רבנן וא"כ על כרחך טעמייהו משום דלא ס"ל רובו של אחד כמוהו אבל ללישנא בתרא דבהא גם רבנן מכשרי ופלוגתייהו בהגרים שליש ושחט ב' שלישים וטעמייהו דרבנן דבעידנא דנפקא חיותא בעינן רובא בשחיטה ולא דמי לחצי קנה פגום משום דהכא אינו מקום שחיטה א"כ הדרא קושיא לדוכתא מנ"ל לרב ושמואל דרבנן פליגי על ר' יוסי בזה. אמנם ללשון שלישי שברש"י ניחא דהא ודאי דפליגי רבנן דהשתא בטבעת עליונה דליכא למגזר רוב חללו אטו רוב עוביו אסרי ק"ו בשאר טבעות וכן לפירוש התוס' ג"כ ניחא דודאי פליגי רבנן דאם פליגי בעליונה שרוב הטבעת היא רוב חלל ק"ו דפליגי בשאר טבעות. אמנם רש"י מיאן בפירוש השלישי מטעם דא"כ ליכא קושיא מברייתא דברייתא בלא הגרים מיירי ומטעם זה נדחה גם פירוש התוספות דגם לפירוש התוס' קשה קושיא זו עצמה וכמ"ש מהר"ם מלובלין. אמנם לאית דמפרשי יש דברים בגו דהנה רש"י פירש בגמרא בלשון שני שהוא לשיטת האית דמפרשי וזה לשונו ובהגרים היכי מצי לאכשורי הא לא שחיט רובא וכי תימא משום דקמ"ל דיציאה דשאר טבעות לא חשיב הגרמה וכו' וכתב מהרש"א ז"ל פירש השתא אית לן למימר הכי לר' יוסי ב"י דלית ליה הגרמה בשאר טבעות ולעיל במשנה דפירש רש"י לאית דמפרשי בכל טבעות חשיב הגרמה היינו לרבנן ולר' יוסי ב"י היינו כדס"ד מעיקרא לרב ושמואל דאף ר"י לא אמר היינו לא אמר ממש עיין מהרש"א. ולפי זה השתא בברייתא מוכח דלר' יוסי ב"י לית ליה הגרמה בשאר טבעות וא"כ השוחט מתוך הטבעת היינו טבעת הגדולה דאל"כ ל"ל לר"י ע"פ רובא וא"כ לא אשכחן כלל לרבנן מפורש דפליגי בזה ארבי יוסי וא"כ מנ"ל לרב ושמואל לחלוק על ר' יוסי בזה. והנה במה שכתבתי דעכ"פ ע"פ ברייתא זו מוכח דגם לאית דמפרשי משנתינו בטבעת הגדולה מיירי ניחא לי מה דהוה קשה לי במה דאמר לקמן רב נחמן אכשר משיפוי וכו' אלא רב חנן כמאן לא כרבנן ולא כר"י הנה כמה אמוראי שחשיב בגמרא לעיל מיניה דאכשרו בשייר בחיטי