ציונים לתורה ט

משום דכיון דיש שיעור צריך לבא לברירה וע"כ בשלא מדעת דה"ל ברירה מאלי' לא אמרי' ברירה הן והן הדברים אשר כתבנו כבר למעלה

עוד מלים בפי ביישוב גוף קושייתנו זאת וזה דהנה מה שכתבנו למעלה דהי' המילוי בע"ש לצורך מחר אחרי הניסוך של בו ביום ונמשכתי בזה לפום רהיטא אחרי דברי הקרבן עדה דכ' כן בירושלמי סוכה פ' החליל והנה אחרי ההתבוננות הדרנא בי מזה ואציע ל' הירושלמי שם דאהא דתנן במשנה שם אין פוחתין מכ"א תקיעות במקדש ואין מוסיפין על מ"ת כו' מרב שבת שבתוך החג היו שם מ"ח כו' וקחשיב שם ג' מינייהו למילוי המים אמר שם בירושלמי ע"ז וז"ל א"ר זעירה זאת אומרת שלא היו תוקעין אלא לניסוך המים בלבד אין תימר למילוין ניתנו ג' למילוי המים של יום וג' למילוי המים של מחר (פי' ממתני' שמעי' שלא היו תוקעין אלא לניסוך המים ושלש למילוי המים דתנן היינו בשעה שהיו מנסכים וממלאים הספל מים דאי ס"ד למילוי המים היו תוקעין ניתני נ"א תקיעות כע"ש שבתוך החג שהרי היו ממלאים בו מים גם לצורך מחר וניתוספו עוד שלש וה"ל למיתני ג' למילוי המים של יום וג' למילוי המים של מחר. קרבן עדה) אילין אינון והא אית לך חורנין תשע למוספי שבת ותשע למוספי ר"ח ותשע למוספי יו"ט של ר"ה כו' והנה הק"ע פי' דהך "אילין אינון והא אית לך חורנין זה כולו קושי' דמקשה אילין אינון כלומר אילו הם דייקא מ"ח תקיעות בע"ש שבתוך החג והא משכחת נמי מ"ח תקיעות ביו"ט של ר"ה שחל בשבת כו' והנה הקשה שם הק"ע אמימרא דר' זעירה הנ"ל דאמר ואת אומרת כו' דמנ"ל הא דילמא בע"ש שבתוך החג היו ממלאין צלוחית לע"ש וחבית לשבת בב"א עש"ה בש"ק

ולענ"ד קושיתו זאת הוא דברי הירושלמי עצמו וזה דהא דאמר בירושלמי אילין אינון מוסב אהך דר' זעירה ודלא כפירושו ז"ל וה"פ אר"ז זאת אומרת כו' אין תימר למילוין ניתנו ג' למילוי המים של יום וג' למילוי המים של מחר וע"ז השיב הירושלמי אילין אינון כלומר הן הן דג' התקיעות דתנן למילוי המים הן עצמן למילוי המים של יום ולמילוי המים של מחר ועולין הן לשניהם ואח"כ מתחיל דיבור בפ"ע והא אית לך חורנין וקאי על המשנה דתנן ע"ש שבתוך החג היו שם מ"ח כו' וע"ז מקשה והא אית לך חורנין ומדוע לא חשבינהו תנא נמי להני וא"כ לפי' זה הרי מפורש בירושלמי שהיו המילוים כאחת ואיך שיהי' בפשט הירושלמי מ"מ לשיטת הש"ס דידן דהאי שלש למילוי המים אין הכוונה לניסוך המים ע' היטב סוכה (דף נ"ד ע"א) וברש"י שם א"כ הרי הדרא קושית הירושלמי לדוכתה ועל כרחך לומר לשיטת הש"ס דידן דהיו ב' המילוין כאחת והיו ג' התקיעות למילוי המים עולות לשני המילוים גם יחד [וגם הסברא הפשוטה לכאורה מחייבת כן דהיו המילוים כאחת דלמה הי' להם לטרוח ב' פעמים ללכת חוץ לירושלים אל השילוח כיון שבהליכתם הפעם הראשונה בבוקר היו יכולין למלאות לצורך יום וגם לצורך מחר ונ' דלא הי' כלל שום ה"א לבעלי התלמוד לומר שלא היו המילוים כאחת ומימרא דר' זעירה הנ"ל היינו רק דהית' סברתו דכיון דהם מילוים חלוקים דאלו לצורך יום ואלו לצורך מחר לכן היו ראוי לתקוע ג' תקיעות בפ"ע על זה וג' תקיעות בפ"ע ע"ז כמו אילו הי' המילוי הב' ביומו דהיו לו או תקיעות בפ"ע ולכן אמר דזאת אומרת דג' למילוי המים הכוונה לניסוך דאי למילוי ה"ל למיתני ו' תקיעות וע"ז השיב הירושלמי אילין אינון דבג' התקיעות יוצאין לשני המילוים גם יחד]

והנה עפ"י דברינו אלה שהיו ב' המילוים כאחת הנה תתיישב בזה בפשיטות קושית התוס' הנ"ל דמדוע לא הביאו במקודשת הא אין כ"ש מקדשין שלא בזמנן ולהנ"ל בפשיטות לק"מ דהא בלא"ה אמר בגמ' דעל כרחך דקסבר דכ"ש מקדשין שלא מדעת דאל"כ הרי הי' אפשר להביא במקודשת שלא בכוונת קידוש וע"כ דגם כוונה היפוכית היינו אפי' מחשב בהדיא שלא יקדש הכלי נמי לא מהני למנוע הקידוש דאל"כ אכתי הי' אפשר להביא במקודשת ויכוין בהדיא שלא יקדש וא"כ כיון דמחשבתו לא מעלה ולא מורות רק הכלי מקדש בעצמותו אם המים ראוים להנסך א"כ אילו הי' מביא במקודשת הרי שפיר הי' הכלי מקדש כיון דהמילוי הי' עוד לפני הניסוך של יום וא"כ הרי ראוים אותם המים להנסך בו ביום ושפיר ה"ל בזמנו ושפיר הי' מקדש דמחשבתו מה שהוא מחשב שממלא לצורך מחר הרי לא מעלה ולא מורדת ואין בכחה למנוע הקידוש כלל כיון דהמים בעצמותם ראוים להנסך היום והכלי מקדש שלא מדעת ולא גרירא בתר מחשבתו כלל ואף אם הית' מחשבתו להיפוך וז"פ ונכון מאוד בס"ד

ומעתה אחרי אשר זכינו לזה הנה גם קושיתנו מהך דמעילה מיושבת לנכון בס"ד ואומר אני דאם יש שיעור למים הדין באמת דמקדש ג' מתוך כולם וא"א לנסכם כיון דיש גם היתרון דאינו ראוי למזבח וברירה לא אמרי' שיברור מהם ג' ונימא דאגמ"ל דאילו הם המקודשין ועכ"ז שפיר הכלי מקדש ג' מתוך כולם אע"ג דלא יהי' אפשר לנסכם כיון דאין החסרון בהדבר המתקדש דג' לוגין בעצמותם הרי ראוים לניסוך אלא דהאדם יוכרח לעבור בנסכו גם הבלתי ראוי אבל הג' לוגין בעצמותם הרי ראוים לניסוך וע"כ הכלי שפיר עושה את שלו ומקדש ג' לוגין מתוך כולם אלא דאח"כ א"א לנסכם וטעונין עיבור צורה ככל הקדשים שא"א להקריבם ואין בהן פסול בגופן וכנודע ואולם עכ"ז שפיר דייק בסוכה שם דאין שיעור למים וזה דאי איתא דיש שיעור למים לכאורה הרי שפיר הי' אפשר למלאות ג' לוגין לצורך יום וג' לוגין לצורך מחר ויהיו ב' המילוים במקודשת וזה דאינו שממלא לצורך מחר הרי א"א שיוקדשו מיד לצורך יום דא"כ הרי יהיו ו' לוגין מקודשין לצורך יום וששה לוגין הרי אינם ראוים לבו ביום רק שלשה כיון דיש שיעור למים והרי אין הכלי מקדש רק בראוי לו אולם הא בורכא דמאן לימא לן דכלי האחר יקדש ולא כלי זה אמור להיפוך דכלי זה יקדש ולא כלי האחר כיון דמחשבתו שהוא מחשב דכלי האחר הוא לצורך יום וכלי זה לצורך מחר הא לא מעלה ולא מורדת אחרי דכ"ש מקדשין שלא מדעת וא"כ כיון דג' לוגין שבכל כלי ראוין בעצמותם להתקדש לצורך יום א"כ הי' מינייהו מפקית ושפיר מקדשין גם שניהם וינוסכו ג' לוגין שבאחד מהם והשניים יופסלו בלינה וכמובן

ואולם התינח אם נותן בכל כלי רק ג' לוגין משא"כ אם יתן באותו שלצורך יום ג' לוגין ואילו באותו שלצורך מחר יתן יותר מג' לוגין אז שפיר אותו שלצורך מחר לא יקדש כלל דלגבי הי מינייהו מפקית לענין זה שפיר יש משפט הקדימה אל הכלי האחר שבו ג' לוגין מכוונים והם אפשרי הניסוך בפועל משא"כ זה שיש בו יותר והם בלתי אפשרי הניסוך וכנ"ל וא"כ כיון דבטלה סברא דהי מינייהו מפקית א"כ זה הכלי שיש בו יותר מג' לוגין שפיר לא יקדש כלל דלצורך היום לא יוכל לקדש כיון דהכלי האחר שבו ג' לוגין מכוונים הרי ראוי יותר וכנ"ל ולצורך מחר ג"כ לא יוכל לקדש דזהו שוב שלא בזמנן ואין כ"ש מקדשין שלא בזמנן [וא"כ כיון דבשעת המילוי לא הי' בר קידוש כלל נעשה כמי שמילאו הקוף כש"ס יומא (דף כ"ט ע"ב) ושוב גם למחר לא יקדש וישפכו ממנו למחר היתרון על ג' לוגין ויניחו ג' לוגין ויתקדשו אז הג' לוגין דשפיכת היתרון שהי' מונע הקידוש בשעת המילוי חשוב שפיר מעשה אדם לשיוכל הכלי לקדש כי הך דקציצתן זו היא עשייתן דסוכה (דף י"א ע"א) ודו"ק. וגם הי' אפשר בפשיטות לשפוך מהם למחר ג' לוגין לתוך כלי אחר מקודש ויתקדשו בו או דאחרי הניסוך של ע"ש היו שופכין מיד היתרון על הג' לוגין והניחו בו ג' לוגין ולא הי' אפשר שיתקדשו אז כיון דניסוך של בו ביום כבר הי' ולמחר הא ה"ל שלא בזמנו וביום שבת שפיר מתקדשין בו ומתנסכים ולפי הסברא הזאת צ"ל דלא הוי כמו שמילאו הקוף והטעם כיון דגם בשעת המילוי היו ראוים לקידוש אלא שכלי האחר עיכב מפאת דהי' ראוי ביותר לסיבת אפשריות הניסוך בפועל ודו"ק] וא"כ הרי שפיר הי' אפשר למלאות גם לצורך מחר במקודשת יותר מג' לוגין ועכ"ז לא יתקדשו כלל ולא יופסלו בלינה וע"כ שפיר דייק דאין שיעור למים וראוי הכל לבו ביום ושפיר יתקדש ויפסל בלינה והתינח א דסוכה