ציונים לתורה פח

גם לחכמים לחייב לקרות בהכרח וא"א להם לומר נגד חיוב התורה בפועל שלא לקרות שוב הרי יש כאן גוף חיוב הדאורייתא ושפיר חייבין לקרות מפאת גוף המצוה דאורייתא וה"ל גוף המצוה באמת ולא מתורת השלמה ועל זה פריך הירושלמי מעתה אף משיעלה ע"ה פי' דעל כל פנים אי שייך השלמה בק"ש אם כן אף משיעלה כי' ואין עוד המצוה מה"ת עכ"פ מדוע לא יאמרו החכמים את ההשלמה באמת ויהי' חייב לקרות מתורת השלמה עכ"פ ודו"ק היטב. וגוף הספק הנ"ל אם יש עדיין המצוה מה"ת בכל מקום שפטרו חכמים בשוא"ת יש לדון בו טובא מכמה דוכתי וממ"ש ברש"י יבמות (דף צ' ע"א) דטעמא דיש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת בשוא"ת הוא משום דשוא"ת לאו עקירה הוא דהאדם יושב ובטל והדאורייתא ממילא מיעקר משמע בפשיטות דיש עדיין המצוה בכה"ג מה"ת ואם עושה שפיר היא מעשה המצוה מה"ת שהרי א"א לחכמים שיאמרו גם על דין התורה דגם מדין התורה פטור ואין כאן עוד מצוה כלל גם מה"ת דהרי זה עקירת הדאורייתא באמת ולעקור באמת הרי אין להם כח ורק על העשי' הוא שיכולין לומר אל האדם שישב בטל ולא יעשה שאין זה עקירה אבל על גוף המצוה הא אין להם כח לומר שאין כאן גוף המצוה וא"כ הרי שפיר יש עדיין המצוה מה"ת ואולם מדוכתי אחריני ים לדון טובא בזה ויבואר במ"א בארוכה בל"נ אי"ה]

וע"ע ל' הרוקח ה' חנוכה סי' רכ"ו והובא בב"י או"ח, סי' תרע"ב וז"ל ואם לא הדליק לילה אחת לא ידליק למחר או לילה האחרת מה שהי' לו להדליק אז ולא דמי לק"ש ותפלה דאמרי' בריש תפלת השחר שיחזור ויקרא ויתפלל עכ"ל ומבואר גם דעת הרוקח ז"ל דיש השלמה גם לק"ש ומה שהביא זה מן הגמ' ריש תפלת השחר הנה בגמ' לפנינו אין מבואר זה (והא דתני בברייתא שם ביטל ולא תני טעה י"ל בפשיטות דמשום תפלה נקט ביטל עש"ה וע"ש בפנ"י ומ"ש הרוקח ולא דמ' לק"ש ותפלה נ' הכוונה דשאני תפלה דהוא במקום קרבן ובקרבן מצינו תשלומין וכן ק"ש הוא ג"כ נגד תמידין וכילקוט שהבאתי וי"ל ג"כ הכוונה כנ"ל עוד דשאני תפלה דהוא רחמי דזמנו תמיד בעצם וכדברי הגמ' וכן ק"ש שאני דהוא שינון דזמנו ג"כ תמיד וכירושלמי הנ"ל וגם י"ל דשאני ק"ש דהיא קבלת עול מלכות שמים וזה ג"כ בעצם זמנו תמיד ולכן שייך בי' השלמה טפי וגם י"ל דמאי דס"ל לרוקח השלמה בק"ש הוא רק מערבית לשחרית דחד יומא נינהו ואין לדון ממנו לחנוכה שידליק ביום אם לא הדליק בלילה כיון דביום אין מצות הדלקה כלל ולא דמי לק"ש דיש גם בשחרית מצות ק"ש דשעתה ולכן שייך השלמה גם לשל לילה וגם הא ביום לא שייך הדלקה כלל דשרגא בטיהרא מאי אהני וכמבואר בטוא"ח שם סי' תרע"ג ובלילה שלאחרי' נמי לא שייך השלמה בנ"ח דאפי' ידליק בה הרבה נרות גם בשביל לילה שעברה מ"מ הא כלהו מיתחזיין רק הידור גדול למצות אותה הלילה עצמה כיון דריבוי נרות חשיבי הידור בזה כמבואר בבמה מדליקין ואין כאן השלמה איפוא כלל ללילה שעברה]

והזכירוני בזה גם דברי המרדכי מגילה רמז תת"ג דכ' וז"ל וכ"כ בה"ג מי שלא בירך על ספירת העומר בלילה לא יברך ביום כו' וראב"י אומר כו' ולולי שקשה בעיניו לחלוק על ה"ג הי' אומר לברך ביום כההיא דפ' תפלת השחר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים כו' עכ"ל ואולי ג"כ הטעם לפי מאי דקיי"ל ספירת העומר בזה"ז מדרבנן ומה"ת היא תלוי' בקרבן ולכן היא חלק מצות הקרבן ובקרבן הא משכחת השלמה וע"כ שייך השלמה גם לספירת העומר כמו דיש השלמה לתפלה הואיל והיא במקום תמידין ובקרבן הא משכחת השלמה וכדברי הב"ח שהבאתי כבר והיינו חגיגה דיש לה תשלומין ז' ובחג ח' ופסח למ"ד דשני תשלומין דראשון דבאלה הרי מפורש עניין השלמה ומה שעלה על דעת הרוקח להיות עניין השלמה בחנוכה י"ל ג"כ כברת הואיל והוא זכר לנס שנעשה בהדלקת המנורה דהוא ג"כ עניין הקרבה ובקרבן הא משכחת השלמה וע' תוס' תמורה (דף י"ד ע"א) ד"ה וכל דכתבו בשם רש"י אהך דאמר התם וכל הקרב בלילה קדוש בלילה דהכוונה אשמן דמנורה דקרינן לי' קרב בלילה ע"ש] וע"ע רש"י חגיגה (דף ט' ע"א) ד"ה מביא וד"ה ור' יוחנן אמר דמשמע דיש שייכות תשלומין ג"כ בקרבן טומאה דנזיר בנטמא בליל שמיני ע"ש והוא דבר הצ"ע והארכתי בזה במ"א בביאור דברי הש"ס שם

וע"ע ש"ע או"ח סי' רצ"א סעי' א' בהג"ה דמי שלא אכל סעודת ליל שבת יאכל ביום שבת ג' סעודות ונ' ג"כ לכאורה דהוא מתורת השלמה ע' שבת (ד' קי"ז ע"ב) במשנה מצילין מזון ג' סעודות כו' כיצד נפלה דליקה בלילי שבת מצילין מזון ג' סעודות בשחרית מצילין מזון ב' סעודות כו' ואי איתא מאי כללא דבשחרית מצילין רק ב' הא משכחת גם בשחרית שיציל ג' אם לא אכל בלילה דצריך לאכול ג' ביום וע"כ דאכילת היום בכה"ג איננה חייב עצמיי רק בתורת השלמה דהוא חיוב קלוש מחיוב עצמיי ולכן לא התירו ההצלה מפני הדליקה עבורו

ועיין פיה"מ להרמב"ם פאה פ"ח מ"ז אהך דמי שיש לו מזון י"ד סעודות לא יטול מן הקיפה וז"ל ומי שיש לו י"ד סעודות שהוא מזון שבוע לא יקח מן הקופה שיקבצו בכל שבוע ואולם נעשו י"ד סעודות מזון לשבוע אחד מפני שיש ג' סעודות לשבת וי"א בשש ימים הנשארים ב' סעודות בכל יום אחת ביום ואחת בלילה ולפי החשבון צריך שיהא י"ב סעודות אלא שהם לא חשבו לו סעודת מוצאי שבת מפני שלא יצטרך אלי' בשביל שאכל במנחה יום השבת והוא השלמת ג' סעודות של שבת עכ"ל ואין לטעות כוונתו דסעודת מוצ"ש היא השלמת ג' סעודות דשבת דאם אכל בשבת רק ב' סעודות משלים השלישית במוצ"ש וע"כ זה שאכל סעודה הג' בשבת במנחה א"צ לסעודת מוצ"ש דהא הרמב"ם ז"ל לא אתי עלה כאן מפאת עניין המצוה שיש בסעודת מוצ"ש רק מפאת שיש לו לאכול בטבע אחת בלילה ואחת ביום גם באחד בשבת כמו בשאר ימים וגם אין ל' הרמב"ם ז"ל הולם כלל הכוונה הנ"ל ואך כוונתו דסעודת המנחה דשבת היא המשלמת ג' סעודות דשבת ובה הם שנשלמים ונגמרים ועיקר רצונו לומר דסעודה הג' המשלמת קיום הסעודות צריכה להיות במנחה שלפי שבתחלה אמר רק שיש ג' סעודות לשבת ולא פירש זמנם וא"כ הרי אפשר שיאכל אחת בלילה ושתים בבוקר ומן הבוקר לא אכל עור ושפיר צריך לסעודה במוצ"ש וע"כ הוסיף ז"ל לפרש כי סעודה ג' המשלמת צריכה להיות במנחה דווקא וא"כ הרי אכל סעודה במנחה ואין לו רעבון עוד כ"כ בלילה לאכול ואין לו ליטול מן הקופה לסעודת מוצ"ש וז"פ

וע"ע סוכה (ד' כ"ז ע"א) במשנה ועוד א"ר אליעזר מי שלא אכל ליני יו"ט הראשון ישלים לילי יו"ט האחרון כו' וצריך ג"כ טעם עניין השלמה הזאת ש בירושלמי ויבואר עוד במ"א בנ"ל אי"ה

כלל לח) נודע מה שדנו האחרונים ז"ל בארוכה לענין עדל"ת ושאר דוכתי אי שייך לומר עמוד וחטא בחפץ זה בשביל שתזכה בחפץ אחר והמקור מש"ס מנחות (דף מ"ח ע"א) ע"ש סוגי' ערוכה ודנתי גם אני בעניי כבר בזה בכמה דוכתי ויש להעיר עוד מש"ס זבחים (דף ע"ת ע"א) במשנה נתערב ודם קדשים כשירים) בדם פסולין ישפך לאמה בדם התמצית ישפך לאמה ור' אליעזר מכשיר ובגמ' שם (דף ע"ט ע"ב) במאי קמיפלגי א"ר זביד בגוזרין גזירה במקדש קמיפלגי דמ"ם גוזרין ומ"ס לא גוזרין ר' פפא אמר דכ"ע גוזרין והכא ברם התמצית מצוי לרבות על דם הנפש קמיפלגי כו' וברש"י ד"ה בגוזרין גזירה במקדש פליגי וז"ל אם עושין סייג בקדשים להרחיק מן העביר' ולא חיישינן להפסד קדשים שלא יפסיד את אלו בשביל סייג דאחרים קמיפלגי כו' עכ"ל ומשמע לכאורה מדברי רש"י דאילו הי' הסייג בשביל אותו הקודש בעצמו לכ"ע היינו גוזרין גזיר' ועיקר טעמא דר"א דאין גוזרין הוא רק משום דאין לומר עמוד וחטא בחפץ זה בשביל שתזכה בחפץ אחר וכהך דמנחות (דף מ"ח ע"א) שם עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן וע"כ כזה גם כאן אין לנו לאבד ולהפסיד קדשים אלו עבור זכות דקדשים אחרים ודו"ק

וע"ע סוטה (דף ל' ט"א) דמייתי התם משנה דחלה ר' אליעזר אומר חלה ניטלת מן הטהורה על הטמאה כיצד עיסות