ציונים לתורה פא

שזמנו ביום כשר כל היום מפאת הדיעבד וא"כ מבוארת סברת הרשב"א דגם בדיעבד התמיד פסול אחר ד' שעות כו' ואולם מגוף המשנה לכאורה לא מכרעא וי"ל שפיר כדברינו הנ"ל דמאי דלא שנה תמיד של שחר בהדיא היינו משום דלא חשב תנא רק מילי דזמנן כל היום לכתחלה מה"ת ומשא"כ בתמיד של שחר דלכתחלה זמנו רק עד ד' שעות כו' וכנ"ל ואף דשנה מוספין ולכתחלה הרי צריך להקריבם רק אחר תמיד של שחר ולפני תמיד של בין הערבים זה ג"כ לא קשיא דאין זה עניין זמן שהרי לא נאמר זמן בתורה כמה יושהה הקרבת תמיד של שחר ואחר הזמן ההוא היא שיתחיל זמן המוסף רק תלוי בענין ההקרבה לבד ואם הי' מקריב התמיד במינוט אחת מיד אחריו הי' יכול להקריב המוסף ואם שהתה הקרבת התמיד שעה הי' נצרך להמתין שעה ואין זה ענין זמן איפוא דזמן המוסף בעצם הרי שפיר זמנו כל היום רק שצריך שיוקדם לו מעשה הקרבת התמיד וכן שיאיחר לו מעשה הקרבת תמיד של בין הערבים וכאשר נ' כן ג"כ תי' הרשב"א הראשון במ"ש וי"ל דהכשר מוספין כל היום רק שדבר אחר מעכבן ובעניין הזמן שפיר י"ל דשנה התנא רק דבר שזמנו לכתחלה כל היום ומשא"כ תמיד של שחר דבעניין הזמן ניתן לו הזמן לכתחלה רק עד ד' שעות בתיבת בבוקר אלא דגם אח"ז איתרבי לדיעבד בקרא דתעשה

ואדרבה יתיישב לפי"ז מה שהקשה הרשב"א אדתני סיפא זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ומאי כללא האיכא תמיד של שחר ותמיד של בין הערבים ופסח דזמנן ביום ואין כשירין כל היום ולר' אושעיא אליבא דבן בתירא דס"ל בזבחים (דף י"א ע"ב) דפסח כשר כל היום ע"ש א"כ לא קשיא מפסח די"ל דמתני' אתיא אליבא דבן בתירא והא דלא תני לפסח בהדיא היינו ג"כ משום דשנה בהדיא רק מילי דלכתחלה זמנן כל היום ומשא"כ פסח דגם לר' אושעיא אליבא דבן בתירא לכתחלה ומנו רק מחצות מקרא דלא תשחט על חמץ וגו' כמבואר בתוס' פסחים (דף ק"ח ע"א) ד"ה נימא ועכ"ז כללא דסיפא זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום לא קשיא עלי' מפסח דכיון דבדיעבד עכ"פ זמן הפסח כל היום לכן שפיר שנה זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דגם פסח אין יוצא מן הכלל מפאת הדיעבד עכ"פ שהרי גם הוא כשר בדיעבד כל היום ואולם מן התמידין הא שפיר קשיא לכ"ע]

ונלענ"ד דכוונת המשנה זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום היינו דדבר שמצותו ביום הוא כשר מזמן התחלתו עד כלות היום ואין פוסק זמנו בו ביום ודו"ק וא"כ הא לא קשיא כלל מתמיד של בין הערבים ופסח דכך הרי הם תמיד של בין הערבים ופסח דמשעת התחלתן מחצות הרי כשרין וזמנן כל היום עד כלות היום ואי דאכתי קשיא מתמיד של שחר דאין כשר משעת התחלתו מבוקר עד כלות היום רק עד ד' שעות לר' יהודה כו' זה אינו דתמיד של שחר כשר באמת ג"כ כל היום עד הערב בדיעבד מריבויא דתעשה תקריב וכסיפרי זוטא הנ"ל וא"כ אדרבה דין הסיפרי זוטא הנ"ל מתאים עם המשנה מגילה הנ"ל דתני דבר שמצותו ביום כשר כל היום וק' ע"ז מתמידין ופסח דמצותן ביום ואין כשירין כל היום ועל כרחך צ"ל כוונת המשנה דדבר שמצותו ביום כשר משעת התחלתו עד כלות היום ואין פוסק זמנו בו ביום וא"כ הא ניחא מתמיד של בין הערבים ופסח דכך הרי הם דכשירים משעת התחלתן עד הערב ומשא"כ מתמיד של שחר הא אכתי קשיא וא"כ ע"כ צ"ל דתמיד של שחר כשר באמת ג"כ בדיעבד כל היום וכסיפרי זוטא הנ"ל ושפיר גם תמיד של שחר אין יוצא מהך כללא דדבר שמצותו ביום כשר כל היום ובאתי רק להעיר

ודע דאני מסופק עוד לומר בכוונת הסיפרי זוטא הנ"ל דלצדדין קאמר דלבן גודגדא דזמן התמיד עד ד' שעות אתי ריבויא דתעשה תקריב לומר דגם אחר ד' שעות כשר בדיעבד ולרבנן דס"ל דזמן התמיד עד חצות אתי ריבויא הנ"ל לומר דגם אחר חצות כשר בדיעבד והכי קאמר לפי שהעיד בן גודגדא כשר הכבש עד ארבע שעות יכול אם עברו ארבע לא יהא כשר ת"ל תעשה תקריב יכול קודם חצות מנין אף לאחר חצות פי' יכול רק קודם חצות והיינו לבן גודגדא דזמן התמיד לכתחלה עד ד' שעות והיינו משים דס"ל דעד ד' שעות הוא דקרוי בוקר ע' היטב ברכות (דף כ"ז ע"א) שם ולדידי' הוא דמצינן לריבויי מקרא דתעשה דכשר גם אחר ד' שעות עד חצות והיינו משום דאחר ד' שעות נהי דאינו עיקר בוקר מ"מ הרי יש בו ג"כ עניין בוקר מפאת היותו בחצי הראשון של היום עדיין וגם אינו עדיין זמן התמיד של בין הערבים ומשא"כ לרבנן דס"ל דזמן התמיד לכתחלה עד חצות והיינו משום דס"ל דעד חצות קרוי בוקר כמבואר בברכות שם לדידהו לא מצינן למידרש ריבייא דתעשה להכשיר התמיד בדיעבד אחר זמנו זה שהרי אחר זמנו זה כבר הוא בין הערבים ויוצא כבר מכלל בוקר לגמרי דהוא להיפוך דכבר התחיל זמן חצי השני של היום וגם כבר התחיל ומן תמיד של בין הערבים דהוא כבש השני ולא מיסתבר שיהי' אז עדיין זמנו של ראשון בדיעבד ויהי' זמנן יחד דפשטא דקרא משמע דקבע הכתוב זמן לכל אחד בפ"ע לזה בבוקר ולזה בין הערבים לא שיהא האחד קרב בזמנו של שני ולזה אשמעי' הס"ז דאינו כן רק דגם לרבנן דרשי' ריבוי דתעשה להכשיר התמיד אחר זמנו דהוא עד חצות ואתי ריבויא להכשירו גם לאחר חצות ואין כוונת הס"ז כלל לב' ריבוים רק על אותו הריבוי האחד דתעשה תקריב הוא דנתכוון בין לבן גודגדא ובין לרבנן. וגם י"ל כוונת הס"ז עד"ז דה"ק לפי שהעיד בן גודגדא כשר הכבש עד ד' שעות יכול אם עברו ד' לא יהא כשר ת"ל תעשה תקריב יכול קודם חצות לרבנן מניין אף לאחר חצות לדידהו ת"ל תעשה תקריב והוצרך לכפול ולשנות הריבוי בין לבן גודגדא ובין לרבנן משום דה"א דלבן גודגדא דזמנו רק עד ד' שעות הוא דמצינן למידרש אאחר ד' עד חצות משא"כ לרבנן דזמנו עד חצות לא שייך למידרש ריבוי להכשירו אתר חצות כיון דאז אינו עוד בוקר כלל וגם כבר הגיע זמן תמיד של בין הערבים וכנ"ל לכן קמ"ל דלרבנן נמי דרשי' ריבויא הנ"ל אאחר חצות

ולפי"ז י"ל דלבן גודגדא גם לפי האמת אתי ריבויא רק אאחר ד' שעות, עד חצות דעדיין יש עניין בוקר במה כיון דהוא בחצי הראשון של היום וגם עדיין לא הגיע זמן תמיד של בין הערבים ומשא"כ אחר חצות לא איתרבאי באמת כלל, להכשיר בו תמיד של שחר וא"כ לדידן דקיי"ל כהאי סברא דתמיד של שחר זמנו רק עד ד' שעות והוא סברת ר' יהודה בברכות שם הואיל ותנן בבחירתא כוותי' וכנ"ל א"כ לפי ההלכה שפיר התמיד של שחר פסול אחר חצות ורק עד חצות הוא דכשר בדיעבד ויובנו ג"כ בזה דברי הרי"ף שהבאתי למעלה דכ' דתפלת השחר אחר ד' שעות שכר תפלה יהבו לי' ותמהנו לעיל שהרי בגמ' אמרו רק טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים וא"כ הא נתנו השלמה לשל שחרית רק בזמן תפלה האחרת שלאחרי' אבל מניין שיהי' לה השלמה גם מן ד' שעות עד חצות דאין אז זמן תפלה כלל והא דאמר בגמ' דכולי' יומא שכר תפלה יהבו לי' הא קאי שם לרבנן דעד חצות זמנו העיקריי ואחר חצות הרי כבר יש זמן מנחה ויש השלמה גם לשל שחרית ומשא"כ לדידן דקיי"ל כר' יהודה דתפלת השחר רק עד ד' שעות א"כ מניין לנו שיהי' לה השלמה אחר ד' שעות עד חצות שאין אז זמן תפלה כלל ונזכרתי דכבר עמדו על מדוכה זאת בב"י ונושאי כלי הש"ע באו"ח סי' פ"ט ע"ש בארוכה ואולם להנ"ל הא ניחא ג"כ דגם לדידן מן ד' שעות עד חצות הרי בפשיטות יכול להתפלל עדיין בדיעבד מפאת התמיד דגם כן זמנו בדיעבר עד חצות ואחר חצות דכבר פסק זמן התמיד גם בדיעבד הרי אז יש השלמה מפאת שכבר הגיע זמן מנחה ולשחרית בזמן מנחה הרי נתנו השלמה וכנ"ל

ויתיישב בזה ג"כ מה שתמה הב"י שם על הרמב"ם והטור שכתבו דמן ד' שעות עד חצות יכול להתפלל בדיעבד אפי' בהזיד ולא התפלל בד' שעות ותמה הב"י דהא