ציונים לתורה פ

גבי קרבן ואם כוונתו אחגיגה דיש לה תשלומין כל ז' ובחג ח' ופסח למ"ד דשני תשלומין דראשון מכל מקום מה יועיל זה לעניין תפלות דכנגד תמידין תיקנום ובתמידין הא לא אשכחן השלמה ואולם לדרכנו הנ"ל ניחא שפיר בעזה"י דבתמידין גופי' אשכחן השלמה לתמיד של שחר בזמן תמיד שלאחרי' ושפיר דנו מזה גם השלמה דתפלות שכנגד התמידין וכנ"ל]

ודע דיש לי קצ"ע בדברי, הסיפרי זוטא הנ"ל דתמיד של שחר רק לכתחלה הוא דזמנו עד ד' שעות אבל בדיעבד בשר כל היום דא"כ בבוקר דכתב גבי תמיד של שחר ל"ל הא אפי' אם הי' כתוב ביום ג"כ הי' חיוב לכתחלה להקריבו מיד בבוקר משום זריזין מקדימין ואילו בדיעבד הרי גם עתה זמנו כל היום [וע' יומא (דף כ"ב ע"ב) ברש"י שם שכ' ואי דאורייתא הוא היכא מקדמינן גרסינן ולא גרסי' היכא מאחרינן שהלא כל חציו ראוי להרמה ומה לנו אם יאחר עכ"ל ואולם בתוס' שם עמדו בחמת על דברי רש"י שהרי אינו רשאי לאחר משום זריזין מקדימין]

וע"ע זבחים (דף י"א ע"ב) מכשיר הי' בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בי"ד כו' והכתי' בין הערבים כו' בין שני ערבים (בין סוף ערב דאתמול לתחלת ערב שלאחריו דהיינו כל היום) תמיד דכתי' בי' בין הערבים ה"נ דכולי' יומא כשר התם מדכתי' את הכבש האחד תעשה בבוקר כלל דבין הערבים בין הערבים ממש ואימא חד בבוקר אידך מכולי' יומא כו' וצע"ק ג"כ דהא לסיפרי זוטא הנ"ל תמיד של שחר כולי' יומא כשר בדיעבד מריבויא דתעשה תקריב ואי נימא דשל בין הערבים נמי כולי' יומא זמנו ובין הערבים פירושו בין שני ערבים א"כ מה החילוק בין התמידין ומדוע כתבה תורה בזה בבוקר ובזה בין הערבים ואי מפאת הלכתחלה הרי גם של בין הערבים מצוה לכתחלה להקריבו בבוקר דכיון דבין הערבים פירושו בין ב' ערבים וה"ל כאילו הי' כתוב ביום וא"כ ג"כ מצוה להקריבו בבוקר לכתחלה משום זריזין מקדימין וא"כ על כרחך דבין הערבים דתמיד פירושו בין הערבים ממש דאל"כ מה החילוק שבינו לבין של שחר ואפי' נימא דיש מחלוקת בזה על הסיפרי זוטא מ"מ מה הקושי' על בן בתירא הא בן בתירא יכול לסבור כהסיפרי זוטא וצע"ק

ודע דאני מסופק עוד אם אין כוונת הסיפרי זוטא רק על ההקרבה דאם שחט את התמיד קודם ד' שעות יכולין לזרוק דמו בדיעבד כל היום דהזריקה קרוי' הקרבה כמבואר בכ"ד וזהו שאמר תעשה תקריב ועל הקרבת האיברים לא מצי קאי דאינהו הא כשרים גם בלילה שלאחריו רק על הקרבת הדם קאי וכנ"ל אבל לשחוט את התמיד אחר ד' שעות וכ"ש אחר חצות אה"נ דגם לסיפרי זוטא אינו רשאי אפי' בדיעבד ולענין זריקת הדם לכאורה נ' דכ"ע מודים בזה דאל"כ המחשב בתמיד של שחר לזרוק דמו אחר ד' שעות או אחר חצות יהי' פיגול ולא מצינו פיגול כזה ורק במחשב לזרוק דם משתשקע החמה הוא דמצינו פסול מחשבת בזבחים (דף נ"ו ע"ב) אבל פיגול של מחשב לזרוק לאחר ד' שעות או לאחר חצות לא מצינו וע"כ דזריקת הדם יכולה להיות בדיעבד כל היום לכ"ע ואולם י"ל דאף דאין זמן זריקת דם תמיד לאחר ד' שעות כו' עוד מ"מ כיון דאין פסול בגוף הדם עדיין דהדם גופי' לאו פסול הוא עדיין דדם נפסל רק בשקיעת החמה ומשתשקע החמה הוא שנפסל בגופו ומשא"כ לאחר ד' שעות כו' רק אין זמן זריקה עוד אבל גוף הדם אינו נפסל בעצמותו ולכן המחשב לזרקו אחר ד' שעות כו' אין מחשבה זאת מפגלת כיון דלא הי' המחשבה להאכיל למזבח דבר פסול ורק שהוא שלא בזמנו דכיון דפיגול דכתי' בקרא אם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי וגו' הא איירי במחשבה על אכילת דבר פסול שכבר נפסל בעצמותו בנותר לכן אין שום מחשבת פיגול רק במחשב על דבר פסול הן לאכילת אדם והן לאכילת מזבח ומשא"כ במחשב לזרוק דם התמיד אחר ד' שעות כו' נהי דאין אז עוד זמן זריקתו מ"מ כיון דאין פסול בדם בגופו אין מחשבת זריקתו מפגלת (וכבר כתבנו מזה דלא הוי פיגול רק במחשב על דבר פסול לא במחשב על דבר שאין אז זמנו ואין פסול בגופו באתוון דאורייתא כלל י' ובלקח טוב כלל ד' ע"ש וע' ירושלמי ברכות שם פ"ד ה"א וז"ל מ"ט דרבנן (דס"ל דתמיד של שחר קרב עד חצות) שנים ליום חלוק את היום (פי' דמפרשי' שנים ליום דכתי' בתמידין חלוק את היום לחלקים שוין עד חצות לתמיד של שחר ומחצות ואילך לחמיד של בין הערבים) טעמא דר' יהודא (פי' דר"י מאי דריש בהאי שנים ליום) שנים ליום חובה ליום שנים ליום שני פרקליטין ליום שנים ליום שתהא שחיטתן לשם היום כו' ובפי' החרדים ז"ל וז"ל שתהא שחיטתן לשם היום לאפוקי לזרוק דמו למחר להקטיר אימוריו למחר דהוי פיגול עכ"ל ז"ל והנה דמפרש ז"ל שתהא שחיטתן לשם היום לאפוקי יום הבא שלא יחשב עליו לזרוק בו הדם אפי' בלילה או להקטיר בו האימורין לאחר עמוד השחר דהוי פיגול ועכ"פ מבואר דלשם היום אין כאן פיגול ואמאי הא גם בלשם היום משכחת פיגול בתמיד של שחר מיהת אם חישב לזרוק דמו אחר ד' שעות או אחר חצות דהוי פיגול אף שהוא בו ביום וע"כ דלא הוי פיגול באמת בכה"ג וכנ"ל

ואולם י"ל דמסברא הי' ראוי להיות פיגול באמת ואך מהאי דרשא דשנים ליום הוא דילפי' באמת דלא היי פיגול כל שמחשב לשם אותו היום [והא דאמר בירושלמי שתהא שחיטתן כו' פשוט דה"ה כל שאר העבודות אלא דעבודה קמייתא נקט ואולם רבנן הא מצרכי קרא דשנים ליום לומר חלוק את היום וא"כ לדידהו אכתי ראוי שיהי' פיגול במחשב בתמיד של שחר לזרוק דמו אחר חצות ויש להאריך בזה טובא עוד בירושלמי הנ"ל ובאתי פה רק להעיר]

והנה לכאורה יש להביא ראי' דתמיד של שחר אין כשר בדיעבד כל היום ממשנה מגילה (כ' ע"ב) כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין כו' זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום כו' ואם כן מדלא חשב גם כן תמיד של שחר רק חשב מוספין ושבקי' לתמיד של שחר משמע דתמיד של שחר אין כשר כל היום ואולם י"ל דחשב רק דברים שזמנן לכתחלה מן התירה כל היום מה שאין כן תמיד של שחר דזמנו לכתחלה מה"ת רק עד ד' שעות או חצות דהכתי' בבוקר רק דבדיעבד גם אח"כ זמנו מריבויא דתעשה תקריב וכמו שכתבנו בהבנתנו הראשונה בדברי הסיפרי זוטא וראיתי ברשב"א מגילה שם ד"ה ולתפלת המוספין ולמוספין וז"ל קשיא לי והא אין דבר קודם לתמיד של שחר וא"כ א"א למוספין שיקרבו כל היום כו' וכן א"א להקריבו לאחר תמיד של בין הערבים דכתי' עלי' ודרשי' עלי' השלם כל הקרבנות וי"ל דהכשר מוספין כל היום רק שדבר אחר מעכבן ועי"ל דאפשר דאם שנה והקדים מוספין לתמיד של שחר לא פסל כו' וכן אם הקריב מוספין לאחר תמיד של בין הערבים לא פסל והא דלא תניא הכא תמידין משום דתמידין זמנן קבוע לשל שחר עד חצות או עד ד' שעות ושל בין הערבים דוקא מפלג המנחה ולמעלה וכן נמי לא תניא פסחים מהאי טעמא גופי' דהא כתי' תזבח את הפסח בערב ואע"ג דקתני זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום אין למידין מן הכללות כו' ועוד שכל דבר שמצותו ביום סתם קאמר כלומר שלא פירש בו הכתוב ולא קבע בו שעה ביום לאפוקי תמידין שכתוב בהם את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים וה"ה והוא הטעם לפסחים עכ"ל ומבואר דס"ל לרשב"א ז"ל בפשיטות דתמיד של שחר פסול גם בדיעבד אחר ד' שעות לר' יהודא או אחר חצות לרבנן מדתי' אהך דלא שנה תמידין משום דתמידין זמנן קבוע לשל שחר עד חצות כו' וא"כ אילו הי' בדיעבד כשר כל היום אכתי הא קשיא דהו"ל למיתניי' לפמ"ש הרשב"א עצמו תחנה דהא דשנה מוספין הכוונה אדיעבד ומפאת דבדיעבד גם קודם תמיד של שחר כשירין דאילו לכתחלה אין זמנן כל היום רק מאחר תמיד של שחר ואיליך וכן ממאי דקשיא לי' לרשב"א אהך דקתני זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דהא איכא תמיד של שחר כו' א"כ משמע ג"כ דס"ל דגם בדיעבד פסול אחר ד' שעות כו' דאל"כ הא שפיר איתי' בכלל דבר