ציונים לתורה עז

משמע שאם לא הקריבו של שחר אין מקריבין את של בין הערבים ותעשה תקריב מרבה שמקריבין לכן מפאת הסתירה מוקמינן לקרא דשני רק על החינוך ומשא"כ לולי קרא דתעשה הייתי אומר באמת דמיעוטא דשני קאי אלעולם ושפיר אצטריך קרא דתעשה לזה שאפי' לא הקריבו את הראשון קודם חצות מ"מ מקריבין את השני אחר חצות כן נ' להסביר דברי הזית רענן שלא יהיו גוף דבריו מחוסרי הבנה ואולם בכוונת הסיפרי זוטא כבר כתבתי דאין נ' כן כ ל רק כוונתו מפורשת שאם לא הקריבו את הראשון קודם חצות מקריבין אותו עצמו אחר חצות. והנה מ"ש הזית רענן אפשר הפי' כו' ונ' דהוקשה לו שיהי' הפי' כפשוטו שאם לא קרב תמיד של שחר קודם חצות יקרב לאחר חצות לא ידעתי באמת מדוע הוקשה לו זה אי משום דכתי' בתמיד של שחר בבוקר הרי הסיפרי זוטא ריבויא דקרא דריש תעשה תקריב ואי משים שהי' משמע לו מאיזה מקום בדברי חכמים שאין הדין כן הנה מזה יודאי הא אין להקשות קושי' על הסיפרי זוטא דתנא הוא ופליג וגם לכאורה לא ידעתי אנה מבואר היפוך זה ובסוגי' דברכות שם נדבר רק מזמן דלכתחלה וכן הך דעדיות איירי בלכתחלה אבל זמן של דיעבד שפיר יכול להיות שאם לא קרב קודם חצות יקרב אפי' לאחר חצות ואולם לכאורה מדברי הגמ' מנחות עצמה שהבאנו יש ללמוד ההיפוך דמדדרשי' שני בין הערבים ולא ראשון בין הערבים היינו שאם לא הקריבו תמיד של שחר לא יקריבו תמיד של בין הערבים הואיל ויהי' הוא הראשון ואי איתא דאם לא הקריבו תמיד של שחר קודם חצות מקריבין אותו אחר חצות א"כ אכתי הא אפשר להקריב אחר חצות תמיד של שחר תחלה ואחריו תמיד של בין הערבים ואכתי יהי' התמיד של בין הערבים השני וא"ל דא"א לעשות כן דכיון דמטא זמן של תמיד בין הערבים בעי לאקדומי חובת שעתא ברישא וא"א להקדים לו תמיד של שחר ע' בראשונים ריש תפלת השחר ובזבחים (דף י"ב ע"א) זה אינו דזה שייך רק אם אין תמיד של בין הערבים תלוי בתמיד של שחר ואז שפיר כיון שהגיע חצות ה"ל שעתי' דתמיד של בין הערבים משא"כ אי דרשי' שני דתמיד של בין הערבים צריך שיהי' שני וא"א לו להיותו ראשון א"כ כ"ז שלא הוקרב תמיד של שחר הרי עדיין לא מטא חובת הקרבת תמיד של בין הערבים כלל ואחר הקרבת תמיד של שחר הוא שמתחיל זמנו וא"כ שפיר הרי אפשר להקריב תמיד של שחר אחר חצות ואחריו תמיד של בין הערבים ועל כרחך דאם לא הוקרב תמיד של שחר קודם חצות עבר זמנו לגמרי וא"א להקריבו עוד אחר חצות

ואולם באמת אין זו ראי' כלל דהא מיעוטא דשני לתמיד של שחר נמי ממעט לי' דכיון דההקרבה של בין הערבים היינו אחר חצות צריכה להיות שני א"כ הרי גם את התמיד של שחר א"א להקריב עוד אז דא"כ תהי' בו הקרבת ראשון והתורה אמרה שהעשי' בין הערבים תהי' עשיית שני ולא עשיית ראשון וא"כ מהאי מיעוטא גופא דשני הרי גם את הראשון א"א להקריב אחר חצות אם לא הוקרב קודם חצות וכמובן וא"כ לפי האמת דהאי מיעוטא דשני קאי רק אשעת חינוך שאז תהי' הקרבה שני' בין הערבים ולא הקרבה ראשונה אבל לא קאי אאחרי שנתחנך המזבח א"כ אחרי שנתחנך שפיר יוכל להיות שאם לא קרב תמיד של שחר קודם חצות הוא קרב שפיר גם אחר חצות

[ול' הגמ' דאמר בד"א שלא נתחנך המזבח אבל נתחנך המזבח אפי' ראשון בין הערבים. הכי פירושו בד"א שלא נתחנך כו' אבל נתחנך אפי' ראשון היינו אפי' הקרבה ראשונה יכולה להיות בין הערבים שאפי' לא הוקרב תמיד של שחר עד חצות מקריבין אחר חצות ואף דתימצאת ההקרבה שאחר חצות הקרבת ראשון בזמן בין הערבים אבל מה מקריבין אז אחר בין הערבים אם תמיד של בין הערבים לבד או גם תמיד של שחר מזה לא נדבר כלל בגמ']

וראיתי להתוס' במנחות שם ד"ה בד"א שכתבו וז"ל בד"א שלא נתחנך המזבח ואהא קאי שאין מחנכין דמתני' אבל נתחנך יקריבו כבש אחד דווקא ולא שנים מדלא קתני ושנים היו קריבים לריש אף על גב דגבי קטורת קרב כולן לא דמי כלל דהתם חדא מילתא הוא עד כאן לשונו הנה שהתוס' היו כמסתפקים בזה שאחרי שנתחנך המזבח אם לא הקריבו כבש בבוקר יקריבו שנים בין הערבים אחד עבור של שחרית ואחד עבור של בין הערבים ואליבא דרבנן נראה דלא הית' להם התחלה לספק בזה כלל אחרי שגם בקטורת לא מצינו לחכמים שיסברו שאם לא הקטירו בבוקר יקטירו בין הערבים מנה שלימה להשלים גם פרס של שחרית וכי קמסתפקא להו אליבא דר"ש דאמר בקטורת ושלימה הית' קריבה הרי דמקריבין בקטורת דערבית גם פרס דשחרית וא"כ אפשר דה"ה לענין כבשי התמידין לדידי' אם לא הקריבו בבוקר קריבין לאחר חצות ב' הכבשים ועכ"ז דחו זה דמדלא קתני במתני' גם בכבשים ושנים היו קריבין לר"ש כי היכא דתני בקטורת משמע דבכבשים גם לר"ש קרב רק כבש אחד וטעם החילוק דקטורת הוא רק חדא הקטרה כמו בכל יום אלא ששיעורה גדול יותר בכמות מנה שלימה לא פרס אבל עכ"פ הוא רק חדא הקטרה והויא לה הקטרת בין הערבים לחוד ומשא"כ אם יוקרבו ב' כבשים ה"ל ב' הקרבות וזה לא מיסתבר שיהיו ב' הקרבות אחרי דתמיד של שחר כבר עברה זמנו ותמיד של בין הערבים הרי הוא רק אחד אלו דברי התוס' בזה והנך רואה כי גם התוס' דברו מסברא זאת אליבא דר"ש שאם לא קרב תמיד של שחר קודם חצות יוקרבו שנים אחר חצות והיינו בהכרח אחד עבור של שחר ואחד עבור של בין הערבים וה"ז כדברי הסיפרי זוטא ולא דברו התוס' מדחיית זה משום מקום ואם הי' נמצא באיזה מקום מפורש דבר זה שאם לא קרב תמיד של שחר קודם חצות אינו קרב עוד אחר חצות עכ"פ הי' להם להתוס' להזכירו והנה מה שדחו הם ז"ל סברא זאת מדלא קתני במתני' ושנים היו קריבים לר"ש הנה באמת אחר שידענו מדברי הסיפרי זוטא אלה דדריש כן מקרא דתעשה שאם לא קרב תמיד של שחר קודם חצות הוא קרב לאחר חצות א"כ לכאורה אין ראי' מן המשנה כלל די"ל להיפוך דבתמיד גם רבנן מודו דשנים היו קריבין מדרשא הנ"ל דתעשה תקריב והי' דין זה ידוע להם ולא הוצרכו לשנותו כאן ובא התנא רק להודיענו החידוש בקטורת דס"ל לר"ש דשלימה הית' קריבה דזה לית להו לרבנן רק לר"ש לבד והוא חידוש וע"כ אשמעי' זה החידוש סברת ר"ש בזה דשלימה הית' קריבה דזה חידוש של ר"ש וסברתו לבד אבל בתמיד כ"ע הכי אית להו מדרשא דתעשה תקריב ולא הוצרך לשנותו

ואדרבה י"ל דהיינו טעמא דר"ש בקטורת דשלימה הית' קריבה דלא נתפרש בגמ' טעמא דר"ש ולהנ"ל י"ל דהיינו טעמא דר"ש דגמר קטורת מתמיד דכמו דתמיד של שחר אם לא קרב בזמנו הוא קרב עם תמיד של בין הערבים כך הקטורת ג"כ כן ואין קושי' דא"כ הי' ראוי בקטורת ג"כ שיהיו ב' הקטרות כל אחת בפ"ע כמו שהם הקרבות ב' התמידין דז"א דשאני תמידין דא"א לערב ההקרבות משא"כ בקטורת כיון דכבר הגיע זמנה של קטורת בין הערבים ואפשר לחבר איפו הקטרת ב' החצאין יחד מיסתבר לי' לר"ש דהכי עדיף טפי למיעבד וע"כ הוא רק הקטרה אחת של מנה שלימה ודו"ק ובזה הוא דפליגי ר"ש ורבנן דר"ש גמר ומדמה קטורת לתמיד ורבנן לא גמרי קטורת מתמיד אבל בתמיד לכ"ע שנים היו קריבין בין הערבים

והנה אפי' נאמר כסברת התוס' דממתני' דמנחות משמע דבתמידין לכ"ע קרב רק אחד בין הערבים מ"מ י"ל דהסיפרי זוטא פליג בזה אתנא דמתני' דמנחות הנ"ל אליבא דר"ש דתנא דמתני' ס"ל דרק בקטורת ס"ל לר"ש דגם חצי השחרית הי' קרב בין הערבים אבל בתמיד לא והסיפרי זוטא ס"ל אליבא דר"ש גם בתמיד כן ומה שנאמר דין זה בסיפרי זוטא סתמא י"ל דכמו דסתם סיפרי ר"ש כמבואר בסנהדרין (דף פ"ו ע"א) כן סתם הסיפרי זוטא [דנ' משם סיפרי זוטא לכאורה דהוא כמו קיצור הסיפרי הגדול] ג"כ כן, וע"כ דברי הסיפרי זוטא הנ"ל אליבא דר"ש הם דס"ל כסברא זו להדיא בקטורת במנחות שם וסברת הסיפרי זוטא הוא אליבי' דגם בתמיד ס"ל כן [ולפי"ז צ"ל לכאורה דדרשא דתעשה תקריב