ציונים לתורה ז

הכשירו וכדברי הראב"ד הנ"ל וע"כ במים דחג דכתי' ושאבתם מים בששון ממעיני וגו' ע' סוכה (דף מ"ח ע"ב) בגמ' והמילוי עצמו מכלל המצוה ואפי' יש לו מים מצוה למלאות מן המעין לשם ניסוך וע' תוספתא זבחים פרק י"ב המנסך ג' לוגין מים בחג בחוץ חייב בשאר ימות השנה פטור ר' אלעזר אומר אם נתמלאו לשם חג חייב אם לאו פטור עכ"ל [וע' ירושלמי סוכה פ"ד ה"ו] הרי דלר"א צריך להיות מילוי לשם ניסוך ומעכב בדיעבד ואפי' עלה ירד דאל"כ הרי מתקבל בפנים והיה ראוי שיתחייב בחוץ וכנודע וטעמא דר"א וודאי מפאת קרא דושאבתם מים בששון הנ"ל וע"כ נהי דמוכח דלרבנן דלר"א גם בלא נתמלאו לשם חג חייב בחוץ וע"כ דבפנים אם עלה לא ירד מ"מ לכתחלה גם לרבנן וודאי דהוא מצוה [ומ"ש בירושלמי סוכה שם אית תנא תני בשם ר"א א"צ שיהא מילואן לשם חג הכוונה שם לעניין החיוב בחוץ דיש מ"ד דא"צ לעניין החיוב שיהא מילואן כו' רק אפי' ניסך בחוץ מים שלא נתמלאו לשם חג חייב] וע"כ שפיר הכשירו של כלי לקדש גם בחוץ כיון דהמילוי בחוץ עצמו מצוה וע' זבחים (דף כ' ע"ב) דאפי' אי נימא דפסלה יציאה בקידוש ידים ורגלים ואם יצא הכהן חוץ לעזרה וחזר צריך לקדש ידיו ורגליו שנית מ"מ בפרה מקדש בכלי שרת בפנים ויוצא ואמר שם בגמ' הטעם דשאני פרה דהואיל וכל מעשי' בחוץ לא פסלה בה יציאה ע"ש וה"נ מעין זה כיון דמצות המילוי בחוץ לכן שפיר מקדש מיד בחוץ בשעת המילוי ומיושבת קושית התוס' והראב"ד הנ"ל ואין צורך להכריח מכח זה דמקדש בעלמא גם בחוץ ליפסל

ועפיד"ז תתיישב ג"כ קושית התוס' בסוכה (דף נ' ע"א) שם דהקשו דנייתי שפיר במקודשת מע"ש דכ"ש אין מקדשין שלא בזמנן ולהנ"ל כיון דהמילוי עצמו מצוה וא"א למלאות בשבת מפאת איסור שבת ה"ל ע"ש זמנו של המילוי ושפיר יקדש גם מע"ש [ודכוותה בתוס' מנחות (דף נ"א ע"א) ד"ה אפי] וכי היכא דמקדש בחוץ מפאת היות המילוי בחוץ מצוה ואף דהניסוך רק בפנים ה"נ מקדש שפיר מע"ש כיון דהמילוי מ"ש זמנו ואף שזמן הניסוך הוא למחר ודו"ק היטב

ואין להקשות ע"ו דא"כ בקצירת העומר נמי דאם מצא קצור אינו קוצר והקצירה עצמה מצוה הי' ראוי להיות הקצירה בכלי שרת מקודש ולא מצינו זה דז"א דאין כ"ש מקדש רק ביש לו תוך ע' מנחות (דף ע"ח ע"ב) וכלי של קצירה אפי' יהיה לו תוך כאין לו תוך דמי כיון שאין התוך משמש כלום שהקצירה אינה נעשית עם התוך של כלי רק עם חודו (אולם התוס' במנחות (דף ק"א ע"א) ד"ה אע"ג כתבו דקרדום שמנסרין ומשפין בו עצי המערכה היה כלי שרת ומקדש העצים בניסור ושיפוי אכן רש"י ז"ל חילק ע"ז ע"ש ודעת התוס' עצמם בזבחים (דף ל"ד ע"א) ד"ה שקדש דאין הקרדום כלי שרת ורק השיפוי עצמו מקדש עש"ה] ועוד דהרי העומר נקצר תבואה וחסר עדיין זרי' ובירור וטחינה והרקדה כו' וא"א שיתקדש כלל בשעת קצירה דאינו ראוי אז למזבח וע"כ שפיר לא בעי כ"ש ולא דמי למילוי המים דהמים כהמלאותם כך הם מתנסכים ע"ג המזבח וראוים להתקדש בשעת המילוי וז"פ

ואולם יש לעיין קצת בזה מהך דמנחות (דף פ"ח ע"א) יתיב רבי וקא קשיא ליה רביעית למה נמשחה אי מצורע חוץ הוא ומוכח דלא שייך קידוש כלי בחוץ ואף בדבר שמצותו בחוץ ויש ליישב והנה מ"ש דהכלי מקדש שפיר מע"ש מפאת מצות המילוי כיון דא"א למלאות בשבת וה"ל ע"ש זמנו של המילוי ראיתי שוב שכן מבואר להדיא בתוס' שבועות (דף י"א ע"א) ד"ה אלא וז"ל א"נ אין כלי שרת מקדשים אלא בזמנן אפי' ליפסל כדמוכח בס"פ שתי הלחם אע"ג דבס"פ לולב וערבה צריך לומר דמילוי ע"ש חשוב בזמנן לפי שא"א למלאות בשבת כו' עכ"ל

ומעתה הרי יש מדברי תוס' אלה ראי' ברורה לדברינו דיש לכלי לקדש גם בחוץ מפאת היות מצות המילוי בחוץ דהרי אין הבנה לדבריהם כלל לכאורה דמה בכך דא"א למלאות בשבת וצריך למלאות בע"ש הרי אפשר למלאות בכלי חול ומה עניין כלי שרת לזה שיחשוב זמנו לגבי הכלי ושיקדשנו כלי וע"כ דכך היתה סברתם ז"ל דכמו שהמילוי מצוה כן ראוי ג"כ להיותו בכ"ש וע"כ שפיר חשיב גם ע"ש זמנו גם לגבי הכלי מפאת מצות המילוי שזמנו מע"ש וראוי להיותו בכלי וע"כ הכלי מקדש מיד בע"ש וא"כ גם לעניין חוץ שפיר נכונים דברינו דכיון דמצות המילוי בחוץ וראוי להיותו בכלי נמצא החוץ מקום הכשירו של כלי ושפיר מקדש מיד בחוץ ולא דמי לדעלמא דאין מקדש אלא בפנים מפאת דמקום הכשירן בפנים וכדברי הראב"ד הנ"ל דכאן הרי מקום הכשירו גם בחוץ וכהך דזבחים (דף כ' ע"ב) דאע"ג דפסלה יציאה בקידוש כו' מ"מ בפרה דמעשיה בחוץ לא פסלה יציאה דאין היציאה לחוץ פגם כלל כיון דכך הכשירו של פרה וע"כ ה"נ שפיר אין החוץ מונע את הכלי מלקדש כיון דכך הכשירו למלאות בו בחוץ [ואין להקשות על התוס' דשבועות הנ"ל דנהי דהמילוי זמנו בע"ש וראוי להיותו בכלי מ"מ הרי הי' אפשר למלאות בכ"ש ולהוריק המים מכ"ש לכלי חול לפני בואם לעזרה ועדיין אין היותו בכ"ש בעזרה זמנו ודו"ק דז"א דכיון שניתן בכ"ש י"ל דאסור להוציאו לכלי חול משום מעלין בקודש ולא מורידין וע' תוס' מנחות (דף ח' ע"א) ד"ה רבי חנינא ועוד דכמו דסברת התוס' דראוי להיות המילוי בכ"ש והיינו ע"כ משום דחשיב להו המילוי כעין התחלת עבודת המים [טעמא משום דכתיב ושאבתם וגו' וכנ"ל] הנה כמו כן סברתם דראוי להיות המים בכ"ש מן המילוי דהיא התחלת עבודתו עד הניסוך שהיא גמר עבודתו ולא שיישם בכלי חול בנתיים ואולי כוונת התוס' ממש כדברינו דהכלי מקדש מיד בחוץ או דסבירא להו כסברת הראב"ד הנ"ל דליפסל מקדש תמיד גם בחוץ]

ואולם דברי התוס' שבועות הנ"ל נתעוררתי עוד דצריכים עיונא רבא שהרי מבואר ברש"י פסחים (דף ל"ג ע"ב) אהא דאמרי' התם מי החג שנטמאו השיקן ואח"כ הקדישן טהורין וברש"י מי החג כגון של ניסוך המים דשבת שבתוך החג היו ממלאין אותן מע"ש וכשנטמאו אין יכולין לילך ולמלאות מן השילוח בשבת וטורח הוא למלאות. מבור הגדול בגלגל והלך והשיקם באמת המים שבעזרה כו' עכ"ל וא"כ איפוא מדוע יחשב ע"ש זמנו של המילוי מפאת שא"א למלאות בשבת והרי גם בשבת היה אפשר למלאות מן הבור הגדול [עי' עירובין (דף ק"ד ע"א) ויומא (דף י"ט ע"א) ושלהי מדות] אלא שהי' טורח בדבר וא"כ עכ"פ מכח זה אין לו לע"ש להחשב זמנו וכמובן ובשלמא עמ"ש דהכשר המילוי בחוץ וע"כ הכלי מקדש גם בחוץ לא קשיא דהרי הי' אפשר למלאות מבור הגדול דז"א די"ל דלשכה שבה היה הבור הגדול [ע' רש"י עירובין שם וביומא ובמדות שם] לא היתה מקודשת [ואפי' היתה פתוחה לקודש י"ל דהבור לא היה מקודש מכח זה ואף דבפסחים (דף פ"ו ע"א) מבואר דמחילות הפתוחות לעזרה תוכן קודש מ"מ כאן הרי אין הבור פתוח לעזרה רק ללשכה וע' תוס' פסחים (דף ס"ז ע"ב) ד"ה מחילות] וא"כ גם אם ימלא מן הבור הגדול הרי יהיה המילוי בחוץ משא"כ אהך דע"ש קשיא שפיר כיון דהיה אפשר למלאות בשבת אלא שהיה טורח בדבר ואולי ס"ל לתוס' דבור הגדול לא היה מעין וא"כ מימיו פסולים לניסוך כמבואר בתוס' סוכה (דף מ"ח ע"ב) ד"ה מנא ה"מ דבעי' מעין דווקא משום דכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני וגו' ע"ש וכ"כ הריטב"א שם דבעי' מים חיים ע"ש וכן הוא ג"כ בתוס' ב"ב (דף ס' ע"ב) ד"ה מים אהא דאמר שם א"כ מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים והקשו בתוס' שם הא אפשר במי בורות דפסולים לניסוך כדמשמע בסוכה (דף מ"ח) עכ"ל עש"ה וכן מבואר עוד בתוס' מעילה (דף י"ב ע"ב) ד"ה כל וברש"י שם (דף י"ג ע"א) ד"ה בור מלא מים אמתני' שם דחשבה בור מלא מים בין דברים שאינם ראוים לא למזבח ולא לבד"ה ופירשו שם רש"י ותוס' דלניסוך המים אינם ראוים משום דבעי מים חיים לניסוך וע' ב"ב (דף ע"ט ע"א) בגמרא דהובאה שם משנה דמעילה הנ"ל ופי' שם הרשב"ם ג"כ כן עש"ה

ואולם מגוף המשנה לענ"ד לכאורה לא מכרעא די"ל דהא דחשיב בור מלא מים בין דברים שאינם ראוים לא