ציונים לתורה סז
Tzionim leTorah 67 · ציונים לתורה · free full Hebrew text
Open in the reader →דבעי' זכיר' קודמת דייקא לעשי' ואולם מדברי רש"י שם שכ' וז"ל חל להיות פורים בשבת. דברי הכל אין קורין זכור לשעבר דהא השתא לא קדמה עשי' לזכיר' וגבי מוקפין קדמה זכיר' לעשי' עכ"ל ובד"ה עדיין היא מחלוקת כ' אף בזו אמר רב מקדימין כדי שתוקדם זכיר' לעשי' דעיירות עכ"ל ונ' מלשון זה דרש"י ז"ל מפר דלכ"ע ס"ל אליבא דרב דלא מהני ב"א במקום שהוזכר קדימה ורק טעמא דר' הונא אליבא דרב בחל להיות בשבת עצמה דאמר דמודה רב דאין מקדימין הוא משום דכיון דגבי מוקפין תוקד שפיר זכיר' לעשי' וגבי עיירות נמי נהי דלא תוקדם מ"מ נמי הא לא תיאחר לכן אזלינן בתר קדימה דמוקפין וחשיב שפיר קדמה זכיר' לעשי' כיון דגם בעיירות נמי אין כאן ההיפוך וביותר ביאור נ' דב"א כיון דהוא ממוצע בין הקדימה והאיחור חשיב לי' כאילו הי' חציו קדימה וחציו איחור שהרי אם אתה נותן לב"א משפט הקדימה יש לך לומר שהעשי' אשר בו קודמת לזכיר' ויש לך לומר ג"כ שהזיר' אשר בו קודמת לעשי' שלכל אחד מהם הרי יש לך לתת משפט הקדימה בשוה ואם כן שוב נמצאו שיש כאן ב' הדברים בשיקול בעיירות היינו שכל כך יש שם קדימת זכירה לעשי' כמו ההיפוך קדימת עשיה לזכירה וע"כ מצרפת לקדימת זכיר' לעשי' אשר יש בעיירות אל ריקדימת זכיר' לעשי' אשר יש במוקפין דאצלם הרי יש קדימת זכיר' לעשי' בפועל ממש ואין אצלם ההיפוך כלל נמצא איפוא שיש וכאן בין העיירות והמוקפין יחד יותר הקדמת זכיר' לעשי' מאשר רש הקדמת עשי' לזכיר' וע"כ בטל עניין הקדמת עסי' לזכיר' אשר כאן בעניין הקדמת זכיר' לעשי' המרובה ממנו ונידון הדבר אחר הרוב לבד ונחשב שהית' שם הקדמת זכיר' לעשי' לבד ודו"ק היטב מאוד ור' נחמן כו' אליבא דרב ס"ל דלא אזלינן כלל בתר מוקפין רק בתר עיירות לחוד וכיון דבדידהו הוי רק ב"א וב"א נחשב קדמה עשי' לזכיר' כמו קדמה זכיר' לעשי' ולכן לא מהני וא"כ לכ"ע ס"ל אליבא דרב דלא מהני ב"א במקום שצריך קדימה ופלוגתתם רק אי אזיל רב בתר מוקפין נמי לצירוף על כל פנים או אזיל בתר עיירות לחוד וכנ"ל ובאתי רק להעיר
וע"ע מגילה (דף ב' ע"א) במשנה חל להיות בערב שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום ובגמ' שם (ד' ד' ע"ב) מתני' מני אי רבי אי ר' יוסי מאי רבי דתניא חל להיות בע"ש כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפין חומה קורין בו ביום רבי אומר אומר אני לא ידחו עיירות ממקומן אלא אלו ואלו (עיירות ומוקפין) קורין בו ביום מ"ט דת"ק דכתי' בכל שנה ושנה (להיות עושים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה כל השנים יהיו שוות) מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן עיירות קודמות למוקפין ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין נדחין עיירות ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן שאני הכא דלא אפשר ורבי מ"ט בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין עיירות נדחין ממקומן אף כאן לא ידחו עיירות ממקומן ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות קודמות למוקפין אף כאן נמי עיירות קודמות למוקפין שאני הכא דלא אפשר. מאי ר' יוסי דתניא חל להיות בערב שבת מוקפין וכפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ר' יוסי אומר אין מוקפין קודמין לעיירות אלא אלו ואלו קורין בו ביום מ"ט דת"ק דכתי' בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה עיירות בי"ד וזמנו של זה לא כזמנו של זה (זמן של עיירות לא כזמן של מוקפין) אף כאן עיירות בי"ד וזמנו של זה לא כזמנו של זה ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות שאני הכא דלא אפשר מ"ט דר' יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות אף כאן אין מוקפין קודמין לעיירות ואימא בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה זמנו של זה לא זמנו של זה אף כאן זמנו של זה לא זמנו של זה שאני הכא דלא אפשר עכ"ל הגמ' והנה בהך דר' יוסי דאמר מ"ט דר' יוסי בכל שנה ושנה מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות כו' וס"ל משום הכי דאלו ואלו קורין בו ביום הא תיקשי דמה הועלנו בזה שנאמר שיקראו אלו ואלו בו ביום הרי עדיין אין זמן המוקפין שוה לכל שנה שהרי בכל שנה הם מאוחרין לעיירות ואילו עתה אינם מאוחרין רק הם שניהם יחד ועל כרחך לנו לומר דזה לא מיחשיב שינוי מה שהמאוחר הוא ביחד ורק אילו יוקדמו המוקפין הוא דיוחשב בם שינוי שהם מאוחרים תמיד ועתה הם להיפוך מוקדמים משא"כ מה שתמיד הם מאוחרים ועתה הם ביחד זה לא נחשב שינוי וא"כ הא משמע לכאורה דבת אחת שפיר מהני גם במקום שצריך איחור כיון דב"א לא חשיב שינוי לגבי איחור וכמובן ואין לומר דקושיתנו זאת דמה הועלנו במה שקורין יחד הרי עדיין אין זמן המוקפין שוה לכל שנה דבכל שנה הם מאוחרין ועתה הם ביחד היא היא קושית הגמ' ואימא מה כל שנה ושנה זמני של זה לא זמנו של זה כו' דז"א דאם זאת היא כוונת הקושיא א"כ מאי משני שאני הכא דלא אפשר ומה בכך דלא אפשר סוף סוף במה שאנו אומרים שיקראו יחד הרי ג"כ לא הועלנו כלום דהרי אנו רוצין שיהיה זמן המוקפין דומה לכל שנה ועדיין הרי אינו דומה ומה לי מפאת מה אינו דומה אם מפאת שצריך להיות מאוחר ואינו מאוחר ואם מפאת שצריך להיות מאוחר והוא מוקדם ודו"ק היטב
וא"כ אדרבה הרי מוטב שיקראו המוקפין ביום הכניסה ונקיים עכ"פ זמנו של זה לא זמנו של זה משיקראו גם הם בי"ד ולא יתקיים לא זמנו של זה כו' ולא שיווי זמן דמוקפין לכל שנה דבכל שנה הם מאוחרים ועתה אינם מאוחרים ועל כרחך דמה שהמוקפין קורין עם העיירות יחד שפיר נחשב דזמנן שוה לכל שנה דב"א אין נחשב שינוי מן האיחור ורק אילו היו מוקדמין הוא דהיה נחשב שינוי ולא קשיא ליה כלל לגמ' מהא דאין זמן המוקפין שוה לכל שנה דשפיר נחשב שוה ורק מפאת הך דזמנו של זה לא ומנו של זה הוא דקשיא ליה דדבר זה עניין אחר הוא דבו אין הקפידא מפאת זמן המוקפין שצריך שיהי' דומה לכל שנה רק הקפידא מכח שניהם יחד העיירות והמוקפין שצריך שלא יהיה יחד וזמנו של זה לא יהי' זמנו של זה ואין הבדל בזה בין אם המוקפין קודמין והעיירות מאוחרין או להיפוך ורק שלא יהיו יחד ועל זה שפיר מתרצינן דזה א"א להתקיים כיון דבשבת א"א שיקראו המוקפין מגזירה דרבה וביום הכניסה נמי א"א שיקראו שאז לא יהיה זמנם שוה לכל שנה שבכל שנה הם מאוחרים ועתה מוקדמים משא"כ אם קורין יחד שפיר מיחשיב זמנן שוה לכל שנה דמאוחר אין קפידא שלא יהיה בב"א וכנ"ל ודו"ק היטב מאוד
ואולם י"ל דבכל שנה יש באמת ב' דברים במוקפין. א' מה שאין קודמין לעיירות. ב' מה שהם מאוחרים להם וע"כ כיון דקפדינן אשיווי זמנן לכל שנה לכן נהי דלא מצינן לקיים השיווי בכל הדברים מקיימינן ליה מיהת במה שיכולין לקיים וע"כ מקיימינן לי' מיהת בדבר האחד היינו במה שאין קודמין ואף דא"א לקיים אותו גם בדבר הב' היינו מה שהם מאוחרים ודו"ק ואולם הבנתנו הראשונה יותר נראית בכוונת הגמ' דכוונת הגמ' דהב"א נחשב שיווי לגמרי לא שהוא רק שיווי בדבר אחד ונשאר עדיין חלוקה בדבר ב' ותדע עוד דהא גוף הלשון קשיא דאמר מה כל שנה ושנה אין מוקפין קודמין לעיירות ומה זה שאמר שאין קודמין הרי הם עוד יותר מזה מאוחרים לעיירות לא לבד שאין קודמין ואם שלא היה יכול לומר מה כל שנה ושנה מוקפין מאוחרין לעיירות אף כאן מוקפין מאוחרין לעיירות דהא א אינם מאוחרין רק קורין יחד מ"מ הרי בפועל סוף סוף בכל שנה ושנה יש ב' דברים שאין קודמין ושהם עוד יותר מאוחרים ורק כאן שא"א לנו לקיים הך דשהם מאוחרים ע"כ מקיימין מיהת הך דאין קודמין וא"כ עכ"פ כל שנה ושנה הרי הם באמת עוד יותר מאוחרים וא"כ מה שהזכיר בכל שנה ושנה ל' שאין קודמין הרי אינו מדוקדק שהרי הם עוד יותר מזה מאוחרים וכך הול"ל מה כל שנה ושנה מוקפין מאוחרין לעיירות אף כאן מיהת לא יהיה קודמין ואולם להבנתנו הראשונה הנ"ל ניחא שפיר דנהי דבכל שנה ושנה הם עוד יותר מזה מאוחרים מ"מ כיון דדבר המאוחר הקפידא בו רק שלא יוקדם לכן שפיר קרי ליה שאין קודמין לעיירות כיון. דרק זה הוא הקפידא לא מה שהוא מאוחר דהא גם ב"א שפיר דמי אף דאז אינו מאוחר ודו"ק היטב מאוד]: