ציונים לתורה ס

(פי' דמעתה אין ללמוד דנעשה משקה כשותה ביין מק"ו מתגלחת דהותרה מכללה כו' דאיכא למיפרך מה לתגלחת שסותרת תאמר ביין כו') עכ"ל התוס' ומבואר בזה לכאורה ג"כ דעושין פירכא גם ממידי דלא שייך דהא מה דתגלחת סותרת ואילו יין אינו סותר היינו משום דבעי' גידול שער וע"כ ההכרח לתגלחת שיסתור ומשא"כ ביין דקאים שערו אין לו מפני מה לסתור ולא שייך כלל עניין סתיר' דתגלחת ביין כיון דהסתיר' שם רק מפני גידול שער וזה הא ליתי' כלל ביין דקאים שערו ואפ"ה עבדינן פירכא מזה ואמרי' מה לתגלחת שסותרת כו' ויש לדקדק כזה גם מגוף הסוגי' דנזיר שם עש"ה בסוגי' ובאתי רק להעיר

וע"ע קדושין (דף ד"ב') כי יקח איש אשה כו' אין קיחה אלא בכסף כו' והלא דין הוא ומה אמה העברי' שאינה נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה אינו דין שתקנה בכסף כו' ומסיק דמעיקרא דדינא פירכא מה לאמה העברי' שכן יוצאה בכסף כו' וברמב"ן שם ד"ה ומה אמה העברי' שאינה נקנית בביאה וז"ל קשיא לי והא לאו משום קולא דביאה היא אלא שאין קניינה לשם אישות כו' עכ"ל ומבואר דמידי דלא שייך אינו קולא וגרעון ואין לעשות ממנו ק"ו והילכך ביאה דלא שייכא באמה העברי' לעשות בה קניין כיון דאין קניינה לשם אישות רק לשם עבדות ואין שייכות ביאה לעבדות ע"כ אין לעשות מזה ק"ו ולומר ומה אמה העברי' שאינה נקנית בביאה כו' דאין זה קולא הואיל ולא שייך בה ביאה וא"כ ה"נ פשוט דאין ראוי לעשות פירכא ממילתא דלא שייכא דחד טעמא הוא עם ק"ו וכמובן דגם בפירכא אחרי דמידי דלא שייך אינו גרעון א"כ הרי אין הלמד מיפרוך כלל ולא קיל לי' כלל מן המלמד במה שאין בו מידי דלא שייך בי' וישנו במלמד מפאת דשייך בי' וכמובן וסברת קושית הרמב"ן הנ"ל הוזכרה בגוף הש"ס קידושין שם בעניין יוכיח ע"ש דאמר בתר הך דמייתינא וז"ל הגמ' ובעלה מלמד שנקנית בביאה והלא דין הוא ומה יבמה שאינה נקנית בכסף נקנית בביאה זו שנקנית בכסף כו' אמה העברי' תוכיח שנקנית בכסף ואינה נקנית בביאה מה לאמה העברי' שאין קניינה לשם אישות (הילכך לא שייכא בה ביאה. רש"י) כו' [ומסיק דמעיקרא דדינא פירכא מה ליבמה שכן זקוקה ועומדת כו'] וא"כ דקדוק שלנו מקושית הרמב"ן הנ"ל יש לדונו לכאורה גם מגוף הש"ס הנ"ל דאמר דאין לעשות יוכיח ממידי דלא שייך והילכך אין לומר אמה העברי' תוכיח שנקנית בכסף ואין נקנית בביאה דמה לאמה העברי' דלא שייך בה ביאה דדין יוכיח הוא עצמו ג"כ כדין ק"ו ע' תוס' סוטה כ"ח א' ד"ה אינו דיו. ובאתי רק להעיר

ובגוף קושית הרמב"ן הנ"ל אהך דמה אמה העברי' שאינה נקנית בביאה אה נקנית בכסף כו' דמדוע לא פריך מה לאמה העברי' שאין קניינה לשם אישות כדאמר בתר הכי כן בסתירת היוכיח בהך דובעלה כו' כנ"ל ונ' בזה עפ"י המבואר בתוס' קידושין שם אהך מסקנא דמעיקרא דדינא פירכא דמה לאמה העברי' שכן יוצאה בכסף כו' וז"ל ה"ה דמצי למינקט שכן יוצאה בשש ויובל וסימנין אלא ניחא לי' למיפרך פירכא דשייכא אף בשפחה כנענית דהוי מצי למיעבד ק"ו משפחה כנענית (דג"כ אין נקנית בביאה ונקנית בכסף) דלא שייכי פירכי דסימנים ושש ויובל עכ"ל התוס' ולפי"ז נ' עפ"י המבואר בקידושין (ד' כ"ב ע"ב) השתא דאמרת הגביהו הוא לרבו קנאו (ע"ש דאמר דעבד כנעני נקנה בחזקה היינו חזקת עבדות שמשתעבד בו ואחד מענייני החזקה הוא אם הגביהו לרבו) אלא מעתה שפחה כנענית תקנה בביאה. כי קאמרי' זה נהנה וזה מצטער (היינו דהאדון נהנה והעבד מצטער אז הוא דהויא לה ההגבהה עבדות ושיעבוד והויא לה חזקת עבדות) הכא זה נהנה וזה נהנה הוא שלא כדרכה מאי איכא למימר א"ר אחא כו' מאן לימא לן דלאו הנאה אית להו לתרוייהו ועוד משכבי אשה כתי' הקישה הכתוב כדרכה לשלא כדרכה עכ"ל הגמ' ומבואר בזה דכיון דהוקשה ביאה שלא כדרכה לכדרכה לכן כיון דביאה כדרכה אין קונה ה"ה גם ביאה שלא כדרכה אין קונה ואף דאין דנין כאן כלל מתורת ביאה רק מתורת החזקת עבדות אשר בהביאה מ"מ סוף סוף כיון שהוקשו דינן שוה לכל הדברים וגם ביאה שלא כדרכה אין קונה וכבר עמדתי ע"ז באתוון דאורייתא כלל כ"ד דמה שייך כאן היקישא דמשכבי אשה הרי אין הדין כאן מתורת ביאה ומשכב כלל ואין כוונתנו שתקנה הביאה מתורת ביאה ומשכב כלל רק מתורת הגבהה ועבדות ושיעבוד אשר בה ומטעם חזקת עבדות ואיך שיהי' עכ"פ מבוארת סברת הגמ' דכיון דהוקשו זל"ז הוקשו לכל הדברים ואף מפאת עניין העבדות אשר בהביאה שלא כדרכה ומטעם חזקת עבדות ג"כ אין קונה כיון דביאה כדרכה אין קונה] ולפי"ז נ' דמש"ה לא פריך בברייתא דקידושין (דף ד' ב') הנ"ל אק"ו דמה אמה העברי' שאין נקנית בביאה נקנית בכסף כו' דמה לאמה העברי' שאין קניינה לשם אשות משום דא"כ אכתי הוי מצי למיעבד האי ק"ו גופי' משפחה כנענית דמה ש"כ שאין נקנית בביאה נקנית בכסף זו שנקנית בביאה כו' וכדברי התוס' קידושין הנ"ל דמש"ה לא פריך מה לאמה העברי' שכן יוצאה בשש כו' משום דא"כ אכתי הוי מצי למיעבד ק"ו מש"כ דליכא פירכא דשכן יוצאה בשש כו' וא"כ ה"נ לעניין פירכא הנ"ל דמה לאמה העברי' שאין קניינה לשם אישות ג"כ שפיר לא פריך לה משום דא"כ אכתי הוי מצי למיעבד ק"ו מש"כ דג"כ לא שייכא בה האי פירכא דאין קניינה לשם אישות וזה דכיון דגם ביאה שלא כדרכה אין קונה בה מגזה"כ מהיקישא דמשכבי אשה וא"כ בביאה שלא כדרכה הרי יש חזקת עבדות ושיעבוד וא"כ זה הרי הי' לו לקנות שפיר מתורת חזקת עבדות דזה הא שייך שפיר שיקנה בשפחה דהא חזקת עבדות קונה בה באמת רק דגזה"כ הוא לעניין החזקת עבדות אשר בביאה היינו בביאה שלא כדרכה בזה יש גזה"כ דאין קונה דאיתקש ביאה שלא כדרכה לכדרכה וכנ"ל וא"כ הרי איפוא עניין הביאה מבטל קניין החזקת עבדות אשר בה מה שהקניין שייך באמת דחזקת עבדות הא יש לו לעשות קנין וא"כ הא שפיר שייך ק"ו דמה שפחה שהביאה פועלת בה ביטול הקניין מ"מ כסף להיפוך פועל הקניין אשה שאין ביאה פועלת בה ביטול הקניין ואדרבה הביאה עצמה פועלת בה הקניין מתורת ביאה עצמה לכ"ש לכסף שיפעול בה הקניין ובזה הא לא שייך לומר עוד דמה לשפחה דלא שייך בה קניין ביאה הואיל ואין קניינה לשם אישות רק לעבדות דהא אנן לאו מתורת שאין עניין הביאה פועל הקניין אתינן עלה ורק מתורת שמבטל קניין חזקת עבדות שבו אשר הוא שייך שפיר וחזקת עבדות הרי קונה בה בפועל ועכ"ז כאשר יש חזקת עבדות עם הביאה אז הביאה מבטלת קניין החזקת עבדות וא"כ לבטל הרי לא הי' לו דמה שביאה שייכא לקניין אישות הרי אין טעם שיבטל עניין עבדות שבו ועכ"ז גזה"כ שמבטל וא"כ מן הביטול הרי שפיר יש לעשות ק"ו דהא חזינן דביאה מתנגד לעניין קניין דמבטל הקניין בש"כ אף שאין לו שייכות אל הביטול דרק שלא יקנה הוא עצמו מתורת ביאה הוא דשייך לפי שאין הקניין לאישות אבל לא שיבטל קניין החזקת עבדות וא"כ ממה שמבטל על כרחך דביאה הוא התנגדות לעניין קניין בעצם וא"כ גם באשה אף דקניינה לאישות ושייך שתקנה בה ביאה מ"מ ג"כ לא הי' לה לקנות דהא חזינן דביאה מתנגד לעניין קניין דגם בשפחה שקניינה לעבדות הא שייך שתקנה בה ביאה שלא כדרכה מתורת עבדות שבה ועכ"ז עניין הביאה שבה מבטלת הקניין וא"כ כך הרי הי' לה לבטל עניין קניין אשר הוא שייך בה בעצמותה מתורת ביאה והביטול בעצמותה היינו שלא תפעול הקניין ועכ"ז חזינן דאינו כן רק פועל באשה הקניין וא"כ הא שפיר יש כאן ק"ו דמה שפחה שהביאה מבטלת בה הקניין מ"מ כסף פועיל הקניין אשה שאין ביאה מבטלת בה הקניין רק אדרבה פועלת הקניין לכ"ש לכסף שיפעול הקנין ודוק היטב כי הדברים עמוקים מאוד בס"ד

ולפי"ז נ' דכיון דר' אחא דש"ס קידושין (דף כ"ב ע"ב) הנ"ל משני תרי שינויי חדא דמאן לימא לן דלאו הנאה אית להו לתרוייהו ועוד דמשכבי אשה כתי' וא"כ הרי ר' אחא מסופק בזה ולשינויא קמא דמאן לימא לן כו' א"כ הא לא מצינו כלל בביאה בשפחה שתבטל קניין עבדות כיון דגם בשלא כדרכה גם היא נהנית וכיון דגם היא נהנית אין כאן עבדות כלל וכדאמר כי קאמרי' זה נהנה וזה מצטער כו' וע"כ כי היכא דר' אחא מסופק בזה ה"נ י"ל דהברייתא גופה וסוגית הש"ס דקידושין (דף