ציונים לתורה נד

עולה שאינה מכפרת אינה מרצה אשם שמכפר אינו דין שאינו מרצה כו' ושם (דף י"ב ע"ב) ומה חטאת שאינה כליל שחטה שלא לשמה פסולה עולה שהוא כליל לא כ"ש מה לחטאת שכן מכפרת כו' וע"ש (דף נ' ע"א) רש"י ד"ה עולה דכ' עולה לגבי חטאת ואשם לא חשובה כפרת עשה דידי' כפרה עכ"ל וע"כ כיון דכפרת עולה לא חשובה כולי האי יש בכחה לכפר אפי' בבאה בעבירה כל שאין ההקרבה עצמה עבירה משא"כ כאן שהשחיטה עצמה עבירה שפיר אין בכחו לכפר כלל ושפיר אין בו מצוה כלל וכנ"ל]

ואולם לכאורה הא בורכא דהא כפרת הקרבן הוא רק בזריקה ואילו השחיטה בו הוא ג"כ רק מצוה גרידא כמו בעלמא וא"כ אי לא אמרינן מהב"ע בעלמא גם בשחיטת עולה אין לנו לומר מהב"ע ואכתי ראוי לומר עדל"ת ואולם באמת הא דשחיטה אין לה פעולת כפרה לאו מילתא פשיטא היא דהוא לענ"ד איבעי' בש"ס זבחים ל ו' ע"א) איבעי' להו אעשה דלאחר ההפרשה מכפרא או לא מכפרא כו' ושם (דף ז' ע"א) קבעי באת"ל דמכפרה אעשה דלאחר הפרשה אעשה דלאחר שחיטה קודם זריקה מי מכפרה או לא עש"ה: והנה כוונת האיבעי' נ' פשוט דהוא אם הזריקה לבדה מכפרת בלי צירוף ההפרשה והשחיטה עמה א"ד ההפרשה והשחיטה משתתפין בפעולת הכפרה ואין הזריקה לבדה הוא המכפרת ורק בצירוף ההפרשה והשחיטה היא שמכפרת וע"כ עשה דלאחר הפרשה או דלאחר שחיטה דחסר לעשה זאת כפרת ההפרשה והשחיטה כיון דרק אחריהם הוא שעבר לכן שפיר אין בכח הזריקה לבד לכפר עלי' דזריקה לבד א"א לה לכפר בלי צירוף ההפרשה והשחיטה עמה וזה דבר מוכרח בכוונת האיבעי' דאי נימא דהזריקה לבדה הוא הפועלת בעצמה כל הכפרה ואין עניין להפרשה ושחיטה בכפרה כלל א"כ מה ה"א שלא תכפר הזריקה אעשה דאחר הפרשה ושחיטה ומדוע לא תכפר הזריקה על כל הנעשה עד הזריקה אם היא לבדה היא הפועלת כל הכפרה וע"כ דזהו סברת האיבעי' דההפרשה והשחיטה משתתפים בפעולת הכפרה וע"כ כל שהיתה העבירה אחרי ההפרשה והשחיטה דא"א להפרשה ושחיטה שתכפר עליהם שפיר אין לזריקה לבד כח כפרה והנה נודע דעת הרמב"ם דכל את"ל הוא פשיטות וא"כ עשה דלאחר הפרשה הא איפשיט דמכפר ועשה דלאחר שחיטה הוא דקמיבעי' לן ועש"ה בזבחים ובתוס' וא"כ ההפרשה לפי"ז וודאי אין משתתפת בכפרה ורק השחיטה הוא איבעי' דגמ' אי משתתפת בכפרה או לא

והנה נלע"ד עוד דספק זה אם השחיטה משתתפת בכפרה י"ל דהוא פלוגתא דב"ש וב"ה בזבחים (דף ל"ו ע"ב) במשנה ב"ש אומרים כל הניתנין על המזבח החיצון שנתנן במתנה אחת כיפר ובחטאת שתי מתנות ובה"א אף חטאת שנתנה במתנה אחת כיפר כו' ובגמ' שם (דף ל"ז ע"ב) א"ר הונא מ"ט דב"ש קרנות קרנות קרנות הרי כאן שש ארבעה למצוה ושתים לעכב [ד' קרנות המזבח לד' מתנות החטאת למצוה ושתים חזר ושנה על שתים מהן לעכב] וב"ה קרנת קרנת קרנות (דסברי יש אם למסורת) הרי כאן ארבע שלש למצוה ואחת לעכב ואימא כלהו למצוה [דהא לא שנה אפי' באחת לעכב] כפרה בכדי לא אשכחן כו' ובתוס' שם ד"ה הרי כאן שש וז"ל וא"ת בחמש סגי דלאחד לא איצטריך דכפרה בכדי לא אשכחן וי"ל דדילמא ב"ש לית להו האי טעמא עכ"ל וכן כתבו עוד בסנהדרין (דף ד' ע"א) ד"ה ושתים לעכב וז"ל וא"ת הול"ל שלש לעכב דכי לא כתי' נמי אלא ד' הוי ידענא אחת לעכב דכפרה בכדי לא אשכחן כדאמרי ב"ה ואכתי מיותר תרי לרבות שנים וי"ל דב"ש לית להו ההוא סברא א"נ קסברי כיון דאיכא שפיכת דמים ליסוד לאו כפרה בכדי הוה עכ"ל

והנה מה שכתבו דב"ש לית להו סברא דכפרה בכדי לא אשכחן צ"ע להבין דהא וודאי אם לא נתן אף מתנה אחת ולא הי' שם מתן דמים כלל א"כ במה יתכפר והרי זו סברא אלימתא ופשוטה ואיך אפשר לומר דב"ש לית להו הך סברא וגם מה שכתבו דס"ל לב"ש דכיון דאיכא שפיכת דמים ליסוד לאו כפרה בכדי הוא והיינו דשפיכת דמים ליסוד מכפר ג"כ צע"ק דבזבחים (דף נ"ב ע"א) משמע דאפי' למ"ד דשירים מעכבין מ"מ מכפרין לכ"ע אינם עש"ה וא"כ קשה קצת לייחס סברא לב"ש שלא מצאנוה בשום מקום ולשום מ"ד ולענ"ד י"ל דב"ש וב"ה פליגי כאן בספק איבעי' דזבחים הנ"ל אם הזריקה לבדה פועלת הכפרה או השחיטה ג"כ מצטרפת בפעולת הכפרה דב"ש ס"ל דהשחיטה ג"כ מצטרפת בפעולת הכפרה ולכן שפיר ה"א דבדיעבד אפי' לא הית' זריקה כלל ג"כ מתכפר ולא הוי כפרה בכדי דהרי כבר כיפרה השחיטה כפרה מה ושפיר ה"א דבדיעבד די בכפרת השחיטה לחוד משא"כ ב"ה סוברים דהזריקה לבד היא שפועלת כל הכפרה ואין השחיטה מצטרפת עמה כלל ולכן שפיר אם לא זרק כלל אף מתנה אחת שפיר ה"ל כפרה בכדי דהא לא נעשה עדיין פעולת כפרה כלל ושפיר אמרי ב"ה דכפרה בכדי לא אשכחן משא"כ ב"ש סוברים דגם השחיטה מצטרפת בכפרה ולכן שפיר לא הוי כפרה בכדי כיון דכבר עשתה השחיטה קצת כפרה (והא דלא פשיט לאיבעי' דזבחים הנ"ל מהך פלוגתא דב"ש וב"ה דס"ל לב"ה דהזריקה לבדה פועלת כל הכפרה היינו משום דהא אין מפורש זה בדברי ב"ה והוא רק הבנה שיש להבין בסברתם ואין לפשוט איבעי' מכח זה וכדאשכחן כזה בכמה דוכתי וגם יש שם עוד שינויא אחרינא בזבחים (דף ל"ו ע"ב) בטעם פלוגתת ביש וב"ה הנ"ל עש"ה וע"כ אין לפשוט מזה ומשא"כ לר' הונא עכ"פ דמשני כנ"ל ולדידי' צ"ל דב"ה אית להו סברא דכפרה בכדי לא אשכחן ומעכבא חדא מתנה מסברא גם לולי קרא כלל וב"ש פליגי אהא ומצרכי קרא גם אעיכוב מתנה אחת צ"ל דבזה הוא דפליגי ב"ש וב"ה אם השחיטה מצטרפת בכפרה ולא הוי כפרה בכדי או אין השחיטה מצטרפת בכפרה וכנ"ל]

ולפי"ז שוב שפיר לא קשיא אהך דהשוחט עולת נדבה ביו"ט לוקה דנימא עדל"ת דהא כיון דברייתא ב"ש היא ולא ב"ה דאית להו מתוך וא"כ ב"ש לטעמייהו דלית להו סברא דכפרה בכדי לא אשכחן [וכ"ה סברת ב"ש בהכרח גם לאידך שינויא בזבחים (דף ל"ז ע"ב) עש"ה ותבין ורק לב"ה הוא דיש שם חילוק בזה בין שינויא דר' הונא הנ"ל לאידך שינויא עש"ה ותבין] והיינו דסבירא להו לב"ש דגם השחיטה לה פעולת כפר וכנ"ל וא"כ שוב כאן דהיא עביר' וא"א לה שתכפר. שוב לאו מצוה היא כלל ולא שייך עדל"ת ולכן שפיר לוקה על הלאו וככל הנ"ל ולפי"ז שפיר א"ר יצחק בר אבדימי הא מני ב"ש היא די"ל דר' יצחק בר אבדימי נמי ס"ל כשינויא דר' הונא דזבחים הנ"ל וא"כ ב"ש וב"ה בהאי סברא הוא דפליגי דלב"ש השחיטה משתתפת בכפרה ולב"ה הזריקה לבד עושה כל פעולת הכפרה ואין השחיטה משתתפת בכפרה כלל וע"כ שפיר לא מצי למימר הא מני ר"ע היא דנהי דשמעינן לי' לר"ע דלית לי' מתוך מ"מ בעניין פלוגתא דב"ש וב"ה דזבחים הנ"ל וודאי הא כהלכה ס"ל דקיי"ל כב"ה לגבי ב"ש וא"כ הא גם לר"ע אין בשחיטה עניין כפרה ושוב נהי דלית לי' מתוך מ"מ הא אכתי תיקשי דאמאי לוקה נימא עדל"ת וככל הנ"ל וא"כ על כרחך הוצרך לומר דהא מני ב"ש היא וכנ"ל ודו"ק נכון הוא דרך פלפול בס"ד

ובגוף הספק הנ"ל אם ההפרשה והשחיטה מצטרפים בכפרה [דלדיעות דאת"ל ל"ה פשיטות א"כ הרי לא נפשטה האיבעי' גם לענין הפרשה וע' תוס' שבת (דף ע"ב ע"א) ד"ה כי אתי ר' דימי דכתבו דאמוראי דהתם פליגי בהנ"ל אי מכפר אעבירה דאחר הפרשה עש"ה מש"ש בזה] יש להעיר עוד מכמה דוכתי ע' מנחות (דף י"ט ע"א) דאמר אי מה סמיכה בבעלים אף שחיטה בבעלים ההיא לא מצית אמרת ק"ו ומה זריקה דעיקר כפרה לא בעינן בעלים שחיטה דלאו עיקר כפרה לא כל שכן כו' ומשמע דגם השחיטה מצטרפת בכפרה רק דאינה עיקר כפרה דאל"כ הול"ל ומה זריקה דמכפרה לא בעי בעלים שחיטה דלא מכפרה לכ"ש וכמובן ולעניין הפרשה ע' תמורה (דף כ"ב ע"ב) ופסחים (דף צ"ו ע"א) פלוגתא דרבי ורבנן אי אבודה