ציונים לתורה לט

קרבנותיהם ודחי אביי דלמא מנודה לשמים שאני דקיל, כו' וכיון דחזינן דמנודין לשמים שלחו קרבנותיהן לכתחילה אפי' את"ל דמנודה לשמים קיל ממנודה לבריות מסתיין דנימא דהיינו דמנודה לבריות לא ישלח קרבנותיו לכתחלה אבל לומר דאף בדיעבד לא נרצה אין לנו עכ"ל

ודבריו נפלאו בעיני דמדוע בחר דווקא במקום הזה לחפש טעם מדוע כ' הרמב"ם ז"ל דבדיעבד הורצה ולא כ' טעם לזה בכל המקומות הנ"ל אשר כ' הרמב"ם ג"כ ככה ובפי"ג הי"ג מה' מעשה הקרבנות כ' הכ"מ ז"ל בעצמו בפשיטות דהואיל והוא איבעי' דלא איפשיטא מש"ה נקט רבינו בדיעבד לקולא וכמו שהבאתי דבריו וא"כ הרי גם בהא דמנודה כו' איבעי' דנא איפשיטא הוא בגמ' וא"כ מדוע כאן הפליא עצה לחפש טעם אחר עמ"ש הרמב"ם ז"ל דבדיעבד הורצה וצ"ע וע"ע בהוריות (דף ד' ע"א) דאמר משל דסומכוס למה הדבר דומה לאדם שהביא כפרתו בין השמשות ספק מבעוד יום נתכפר לו ספק משחשיכה נתכפר לו שאין מביא אשם תלוי וברש"י ספק משחשיכה נתכפר לו ולא הוי כפרה דביום צוותו כתיב דקיי"ל דפטור דא"צ להביא קרבן אחר כו' עכ"ל והנה אנו למדין מדברי הש"ס הנ"ל דין חדש דאם מחויב חטאת והביאו ביה"ש א"צ להביא חטאת אחר ואפי' אשם תלוי א"צ להביא [דהי' ה"א לומר דעכ"פ אשם תלוי חייב דכיון דיש ספק אם כיפר על העבירה או לא כיפר א"כ יש עליו עתה ס' עבירה וה"ל כמו אבל חלב או שומן דחייב אשם תלוי] וא"כ יש מכאן מקור לכאורה לדעת הרמב"ם ז"ל הנ"ל דבספק בקרבן הורצה בדיעבד וא"צ להביא קרבן אחר

ואולם באמת גם בש"ס הוריות הנ"ל קשה להבין הטעם דמדוע אין חייב חטאת אחר הרי הוא בחזקת חיוב להביא חטאת ויש ספק אם יצא ידי חיובו וא"כ מדוע לא ניזיל בתר חזקה ובשלמא בנידון דברי הרמב"ם ז"ל הנ"ל דאיירי בכולהו בס' דין ובעי' דלא איפשיטא י"ל דל"ש חזקה דבשביל החוקה לא ישתנה הדין כמ"ש קצת פוסקים וכנודע דבריהם ואולם בס' בין השמשות מדוע לא ניזיל בתר חזקה ואולם גם בס' ביה"ש נראה דל"ש חזקה דכיון דס' ביה"ש הוא ספק אחד לו ולכל העולם אם הוא יום או לילה וע"כ א"א לומר שבשביל החזקת חיוב שלו נכריע דבין השמשות הוא לילה שהרי הספק הזה הוא גם לכל העולם ולגבייהו ליכא חזקה וא"כ כיון דלגבייהו נשאר הדבר בספק א"כ ממילא ההכרח שישאר גם אצלו ספק כיון שספק אחד הוא לו ולהם וא"א דיהי' ביה"ש לכל העולם ס' יום ס' לילה ולו ודאי לילה ודו"ק

ועוד נראה דס' ביה"ש הוי ממש כס' דין דכמו דבשביל החזקה לא ישתנה הדין ה"נ בשביל החזקה לא ישתנה זמן ביה"ש להיות לילה ואפי' אם היתה החזקה לכל העולם נ"כ לא היתה מועלת כיון שהספק הוא בזמן אם הוא יום או לילה וזה לא ישתנה בשביל החזקה

ודע דמכ"ז יש ראי' לדעת האומרים דהחזקה הוא מטעם בירור והכרעה בגוף הספק שהחזקה מכרעת ומבררת הספק דאילו לדעות האומרים דחזקה איננה מבררת הספק רק שהתורה גזרה דכשיהי' ס' ישאר הדבר לפי הדין שהי' עד עכשיו א"כ גם כאן נהי דביה"ש אכתי ספק הוא עכ"ז ראוי שישאר המסופק מחויב כמו שהי' מחויב עד עכשיו וכן בהך דבשביל חזקה לא ישתנה הדין ול"מ חזקה בס' בעיא וכדומה ג"כ נימא דנהי דאין הדין משתנה בשביל החזקה ואכתי ס' הוא עכ"ז ראוי שישאר הדבר המסופק כמו שהי' עד עכשיו וע"כ דחזקה הוא מטעם בירור בגוף הספק וע"כ בס' בעיא וכן בס' ביה"ש לפי מה שכתבנו דל"ש לומר בהו שהחזקה תברר הספק לכן שפיר לא אמרי' בהו חזקה ודו"ק. ואחרי כתבי נזכרתי עוד מדברי הגמ' עירובין (דף ל"ו ע"א) ככר זו היום (ערב שבת) חול ולמחר קודש ואמר עירבו לי בזה עירובו עירוב היום קודש ולמחר חול ואמר עירבו לי בזה אין עירובו עירוב ומאי שנא היום חול ולמחר קודש מספיקא לא נחתא לי' קדושה (בביה"ש דקונה העירוב) היום קודש ולמחר חול מספיקא לא פקעה לי' קדושתי מיני' עכ"ל הגמ' ומבואר דשייך חזקה גם בספק ביה"ש ואולם י"ל דאין כוונת הש"ס עירובין הנ"ל לחזקה דמעיקרא כ"א לחזקת ממון דאין ההקדש יכול להוציא הממון מבעליו בספק וכן להיפוך בהיום קודש כו' א"א להוציא הדבר מרשות הקדש מספק ובאתי רק להעיר

והנה מצאתי עוד בירושלמי פסחים פ"ח ה"ב וז"ל א"ר יודן כל הספיקות דר' נתן אינון חוץ מן הזורק דם חטאתי ודם אשמו ס' בלילה זרק ס' ביום זרק נעשה כספק כפרה וס' כפרה כיפר עכ"ל והק"ע והפ"מ שם פירשו דכל מקום שתמצא בספק פסח דאסור באכילה ואפ"ה פטור מפסח שני דע שהיא אליבא דר"נ דס"ל דאכילת פסחים לא מעכבא אבל לרבנן חיים בפסח שני חוץ ממחוסר כיפורים שהביא חטאתו ואשמו ע"פ ס' בלילה זרק ס' ביום זרק דכיפר ומותר לאכול בקדשים וא"צ להביא קרבן אחר וע"כ אפי' לרבנן פטור מפ"ש כיון דאפי' באכילה איתי' ע"ש וא"כ גם פה נאמר דין כזה דש"ס הורי"ת הנ"ל שאם הביא מחוסר כיפורים קרבנותיו ס' בלילה זרק ס' ביום זרק כיפר ואולם ממאי דדייק הירושלמי לומר נעשה כספק כפרה וספק כפרה כיפר מוכח קצת דבקרבן אחר אם הביאו ס' יום ס' לילה לא יצא ורק במחוסרי כיפורים איתי' לדין זה וצ"ע להבין טעם הדבר דלפי הסברא אדרבה מחוסר כיפורים גרע דהוי בחזקת טומאה לענין אכילת קדשים שהרי הכפורים הם אצלו לענין קדשים כמו הטבילה והע"ש למעשר ותרומה וא"כ כמו שלטבילה והע"ש בעי' לילה ודאי ולא מהני ביה"ש וכמפורש בשבת (דף ל"ה ע"א) וביצה (דף י"ט ע"א) ה"ה דלענין הכיפורים ראוי לומר כן

והנה נלענ"ד דאפי' נימא דכשהוקרבו כיפוריו ביה"ש חייב קרבן אחר עכ"ז אין החיוב עליו רק בא הקרבן האחר משל ציבור וכמבואר בשקלים פ"ז מ"ו ומ"ז אר"ש ז' דברים התקינו ב"ד כו' ועל הקינין הפסולות שיהיו באין משל ציבור כו' ע"ש ולא גרע פסול הזה במה שהוקרב ביה"ש משאר פסולים ורק אם האדם בעצמו פשע והביאם ביה"ש לעזרה חייב וודאי להביא קרבן אחר אבל אם הוא הביאם לעזרה ביום והכהנים הקריבום ביה"ש ה"ל כשאר פסולים דאין אחריות על הבעלים אולם יש להסתפק דתנאי ב"ד דשקלים הנ"ל הי' רק בקינין אבל לא בחטאות ואשמות של בהמות דמחוסרי כיפורים ואפי' נימא דתנאי ב"ד זה הוא בכל קרבנות דמחוסרי כפרה ולאו דוקא בקינין עכ"ז אין לפרש בזה דברי הירושלמי הנ"ל ולומר דמה שאמרו בירושלמי דס' כפרה כיפר היינו שהוא א"צ להביא כפרה אחרת ושיצא הוא ידי אחריות חיובו ורק הציבור מביאין עבורו דז"א דא"כ אפי' הוקרב בלילה וודאי נמי שהרי תנאי ב"ד הוא בכל אופנים שנפסלו הקינין שיהיו באות משל ציבור ותו דאכתי תיקשי דעכ"פ ראוי שיהי' אסור באכילת קדשים מטעם חזקת טומאה עד אשר יביאו הציבור כפרה אחרת עבורו ואילו בירושלמי הנ"ל מפורש להיפוך שהר' אמר דמחוסר כיפורים שהביא כפוריו ע"פ ס' ביום ס' בלילה מותר מיד בלילה באכילת פסח אע"פ שלא הוקרבו עדיין כפורים אחרים ודברי הירושלמי לענ"ד צע"ג

וע"ע במעילה (דף י"ט ע"א) דאמר אי מה חטא האמור בתרומה עד שיצא מן ההקדש לחול מן הקודש לקודש כגון לקח קיני זבין וקיני זבות וקיני יולדות ושקל שקלו והביא חטאתו ואשמו מן ההקדש כיון שהוציא מעל דברי ר"ש ר' יהודה אומר עד שיזרק הדם מנין ת"ל תמעול מעל מ"מ וברש"י ד"ה עד שיצא מן ההקדש לחול כ' וז"ל לפי שכשאוכל את התרומה הוא מוציאה לחולין מנין המוציא מקודש לקודש כגון שלקח ממעות הקדש וקנה מהן קיני זבין וקיני יולדות או ששקל מהן שקלו שהוא חייב לשקול לתרומת הלישכה או שהביא חטאתו ואשמו מן ההקדש דהיינו מקודש לקודש וכיון שהביא לעזרה מעל דברי ר"ש דקסבר דמאן דמחויב חטאת או אשם לעולם הוא חייב באחריותו עד שיביאנו לעזרה וכאן דהביאו נפטר מאחריותו אף האי נמי דמוציא מקודש לקודש כיון שהביאו לעזרה ויצא ידי חובת אחריותו מעל ורי"ס לעולם