ציונים לתורה קי

ועד"ז י"ל עוד דלא שייך כאן בפשיטות היקיש דהוי' ליציאה לומר דכי היכא דביציאה האומר היום אי את אשתי כו' מגורשת לעולם כך דכוותי' בקידושין מקודשת לעולם כיון דהוא ביציאה רק מסברא וע"כ אילו לא הית' הסברא מחייבת כך בקידושין לא שייך ההיקיש כלל כיון דגוף ההיקיש דהוי' ליציאה איצטריך לשאר מילי ואין היקיש למחצה לא שייך בכה"ג להקיש לעניין דבר שהוא במלמד רק מסברא ואין הסברא שייכית בלמד כמבואר בפנ"י ריש קידושין וע' קידושין (דף מ"ד ע"א) וע' אריכות בבית האוצר כלל קי"א אך לעניין קידושין בשיור לזמן כיון דכל חלות קידושין בשיור רק מהיקיש ליציאה דלולי זה לא הי' לחול כלל מסברא לכן תו שפיר יש להקישו לגמרי ליציאה וכנ"ל וע' כעין זה בתוס' גיטין (דף מ"א ע"ב) ד"ה דכ"ע]

וא"ל דד"ז ראוי שיהי' תלוי בפלוגתא דדון מינה כו דלמ"ד אוקי באתרא ראוי לומר גם כאן דדון חלות קידושין בשיור מחלות גירושין בשיור דחיילי מגזה"כ ואוקי באתרה דמקדש בשיור לזמן יחול רק לזמן כמו שהיא הסברא בקידושין ולא נלמוד לעניין זה מגירושין דחיילי לעולם כיון דהוא בגירושין רק מסברא דכיון דפסקה פסקה ואין הסברא בקידושין דז"א דלא שייך כאן אוקי באתרא דרק אילו בכל קידושין לזמן הי' הדין דחלים רק לזמן אז הי' לנו לומר גם בקידושין בשיור לזמן דאוקי באתרא שיהי' דינם ככל שאר קידושין לזמן דחלים רק לזמן כך קידושין בשיור יחולו רק לזמן ומשא"כ אחרי דכל קידושין לזמן ג"כ חלין לעולם מסברא ורק דבקידושין בשיור לזמן אין שם הסברא המחייבת חלותם לעולם וגם אין שם סברא מנגדת זה רק שאין שם הסברא אשר בשאר קידושין המחייבת זה (דבשאר קידושין מחייבת הסברא ההתפשטות לעולם ומשא"כ בחלות גם בשעתו בשיור אין הסברא מחייבת עוד ההתפשטות כיון דגם בשעתו חל רק בשיור] וא"כ מה בכך שאין שם הסברא המחייבת הרי יש שם ההיקיש ליציאה המחייב חלותם לעולם ועדיין יהיו דומים לשאר קידושין לזמן דחלין ג"כ לעולם ודו"ק ועוד בלא"ה לק"מ דהא אנן לר' אליעזר קיימינן ור' אליעזר הא ס"ל בחולין (דף ק"כ ע"ב) דאמרי' דון מינה ומינה וא"כ הא בפשיטות ניחא

ואולם יש לעיין כאן מטעם אחר לכאורה אי שייך כאן לגמרי ההיקיש דויצאה והית' לעניין זה שיחולו קידושין לזמן לעולם כי היכי דבגירושין לזמן מגורשת לעולם וזה דבקידושין הא צריכין אנו לומר דאותן הקידושין והאישות שקידש לזמן יתפשטו או יחולו לעולם כיון דהוא דבר של הוי' ומאין יהי' אחר הזמן אישות אם לא מהתפשעות איתו שהי' לזמן או שהוא חל מיד אלעולם וא"כ זה הרי אינו כלל בגירושין כדי שנוכל ללמדו מגירושין דבגירושין כיון דהוא העדר ואפיסת האישות א"כ באומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי באמת הגט חל רק ליום ולאלמחר באמת לא פעל הגט כלל ואינה ביום המחר מסולקת האישות ע"י גט כלל ורק כיון דיום האתמול כבר פסק האישות ע"י הגט א"כ אחרי שנעדר האישות מאין יבא עוד ולכן גם ביום המחר ממילא איננו לא שההעדר של אתמול מתפשט אלמחר או שחל מיד גם אלמחר דבהעדר אין צורך לזה וחל שפיר רק איום שאמר וגם אין מתפשט מן היום ההוא אלמחר ורק דכיון דביום ההוא כבר הי' הדבר ההוא נעדר ונאפס המציאת מאין יתהווה ויתחדש ביום שאחריו וע"כ ממילא הוא נשאר נעדר תמיד וא"כ הא אין לדון ממנו לקידושין כלל לומר דאומר היום את אשתי כו' חייל לעולם או מתפשט לעולם דהא עניין זה שאני רוצין לומר בקידושין חלות לעולם או התפשטות לעולם זה הא איננו באמת בגירושין כלל דאין בגירושין באמת כה"ג רק חלות ליום וזה ראוי שיהי' גם בקידושין וגם לולי ההיקיש הוא כן דליום מיהת הא חייל כמו שקידש אבל שיחול או יתפשט יותר זה הא אין ללמדו גם מגירושין דגם בגירושין הא אין דבר זה כלל כנ"ל ודו"ק היטב מאוד

ואולם נ' דדבר זה ראוי שיהי' תלוי בספק שלנו במקומות רבות מאוד ברשימותי וחידושי בעניין היקיש [וכן ג"ש מה מצינו] אי מקישין עצם מציאות הדבר שיהי' בלמד כמו שהוא במלמד או את האיכות הוא שמקישין דכאן האיכות איננו שוה דבגט הוא העדר ביום שאחריו לפי שהי' העדר אתמול ולא שההעדר דאתמול עצמו מתפשט איום שלאחריו או שחל מיד אלעולם ואילו בקידושין יהי' ההוי' ביום שלאחריו מהתפשטותו מאתמול או מחלותו מיד אלעולם וא"כ אין איכות ההוי' דמחר בקידושין כאיכות ההעדר דמחר בגירושין

ואולם אי מקישין עצם מציאות הדבר סוף סוף עצם המציאות הוא בגירושין כן שהאומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי הויא האשה מסולקת האישות לעולם ולכן גם כאן ראוי שיהי' האישות לעולם וא"כ כיון דלר' אליעזר קיימינן ור' אליעזר נ' דס"ל דמקישין עצם מציאות הדבר לא איכותו ע' יבמות (דף מ"ח ע"א) ת"ר וגלחה את ראשה ועשתה את צפרני' ר' אליעזר אומר תקוץ (הצפרנים) ר' עקיבא אומר תגדיל א"ר אליעזר נאמרה עשי' בראש ונאמרה עשי' בצפרנים מה להלן העברה אף כאן העברה רע"א נאמרה עשי' בראש ונאמרה עשי' בצפרנים מה להלין ניוול אף כאן ניוול כו' עכ"ל הגמ' ומבואר דפליגי בזה ר"א ר"ע דר"א ס"ל דיש להקיש עצם המציאות דכמו דבראש הוא העברת שער כך בצפרנים יהי' העברת הצפרנים ואף שלא ישתוו האיכיות דהעברת השער היא ניוול ואילו העברת הצפרנים היא יפוי מ"מ אין משגיחין באיכות ומקישין רק עצם המציאות אף בבלתי שיווי האיכות וריע ס"ל דיש להקיש האיכות לא עצם המציאות וע"כ אף דעצם מציאות העשי' בראש היא העברה מ"מ כיון דאיכותה היא ניוול דהעברת השער היא ניוול לאשה וע"כ יש להקיש רק איכות העשי' לומר דאותו האיכות אשר בראש היינו הניוול הוא יהי' בצפרנים וע"כ כיון דבצפרנים הוא להיפוך דגידולם הוא ניוול לכן ההיקיש מחייב שתגדיל הצפרנים ואף דיומצא עצם המציאות היפוך מן הראש דבראש השערות מועברים ונעדרים ואילו הצפרנים הוים וגדילים ובמ"א הארכתי בזה מאוד

ועכ"פ מבואר דר"א ס"ל דעצם המציאות הוא שמקישין אף שלא בשיווי האיכות וכן ר' אליעזר שמותי מתלמידי ב"ש ושיטתו שיטת ב"ש וכנ"ל ומצינו גם לב"ש סברא זאת בקידושין (דף י"א ע"ב) ע"ש דב"ש ילפי קידושי אשה מאמה העברי' דמה אמה העברי' בעי' ב' פרוטות אף באשה כן [וכיון דאפיקתי' מפרוטה אוקמי' אדינר ע"ש] ואף דבאמה העברי' אין ב' הפרוטות לקניין דרק פרוטה אחת היא לקניין ופרוטה הב' היא רק לראויות לגרעון וראויות לגרעון הא ליתי' באשה ואנו מצריכין בה ב' הפרוטות לקניין וא"כ זה הא אינו באמה העברי' כלל ואיך נלמדנו מאמה העברי' וכבר עמדו ע"ז המפרשים שם וכתבנו כבר בזה בחידושינו שמה דע"כ סברת ב"ש דלמידין עצם המציאות לא איכותו [דעניין זה היא פלוגתא במקומות רבות מאוד] וע"כ סוף סוף אחרי שהמציאות באמה שנותן ב' פרוטות צריך לתת גם בקידושין כן וממילא באשה איכותם של שתיהן לקניין כיון דלא שייך באשה ראויות לגרעון וכמו שהארכנו שם בזה וע"כ כזה גם כאן שפיר ילפי' שיהי' המציאות בקידושין כמו בגירושין אף שאין האיכות משתוה דבגירושין הוא העדר לפי שהי' העדר כבר לא מפאת התפשטות כו' ואילו בקידושין האיכות מפאת התפשטות כו' כנ"ל מ"מ סוף סוף ילפי' שפיר שיהי' בקידושין אותו המציאות אשר בגירושין דכמו דבגירושין לזמן היא פנוי' לעולם כך בקידושין לזמן תהי' אשתו לעולם [וא"ל דאם כן לא יוכל לגרשה עוד דזה אינו דבגירושין נמי הרי יכול לקדשה שנית וכך בקידושין יכול לגרשה וא"ל דאם כן על כל פנים לר' ישבב אליבא דר' עקיבא דגם בגרושה לכהן אין קידושין תופסין א"כ לא יוכל כהן לגרש אשתו כי היכא דאם מגרש אשה אין יכול עוד לקדשה דז"א דאם תאמר שלא יוכל לגרש תו הא אין מציאות להך דאם מגרש אשה כו' וא"כ הא א"א להקיש לעניין זה כלל ועוד דר"ע לטעמי' דמקישין האיכות לא העצם כמבואר בהך דיבמות וא"כ שפיר א"א להקיש כנ"ל כיון דבגט הוא רק מפאת איכות האיסור דאיכות האיסור מונע חלות הקידושין כיון דגרושה אסורה לו ואין קידושין תופסין בחייבי לאוין ומשא"כ בגירושי אשתו הא אין איכות זה וז"פ. ואולם יל"ע עדיין מסברא דלכאורה הך דקידושין לזמן כו' לא דמי גם להך דר"א דיבמות והך דב"ש דשם עכ"פ עצם המציאות בראש הוא דין התורה שהתורה ציותה להעביר שערה וכן עצם מציאות נתינת ב' פרוטות באמה הוא דין התורה דהתורה חייבה נתינה