ציונים לתורה קט

בצד המקודש שבה לעלמא ואותו הצד הוי אשת חיש גם נו עש"ה ברשב"א אהך דקידושי דראובן אהני קידושי דשמעון לא אהני כו' וא"כ לסברא הנ"ל לכאורה יש לדון בכל דרכנו בזה ולומר דרק בקונם פרטיי דאיירי בי הריטב"א בנדרים שם כיון דאין האיסור לכל ועל מי שלא אסר הרי מותר לו באמת ובפועל לכן חשוב שיור ואין בכח האיסור להתפשט אלעולם ומשא"כ בקידושין אפי' בשיור חוץ מפלוני מ"מ כיון דצד המקודש אסור גם על הפלוני א"כ הרי תמיד איסור האישות הוא איסור שלא בשיור דאף דנגד הפלוני לא קידש ואילו הי' אפשר לו לשמש בצד המשויר לבד הי' מותר בה מ"מ בצד שקידש הרי אוסר בצד ההוא לכל ומה שהוא אוסר הרי אוסר באמת לכל ואין כאן שיור באיסור כלל דו"ק מאוד. ואולם בריטב"א גיטין שם הוא חולק בזה להדיא על הרשב"א הנ"ל וס"ל דבמקדש חוץ מפלוני היא מותרת בפועל חל הפלוני ע"ש בריטב"א שכ' וז"ל בתר דבעיא הדר פשטה בין לר"א ורבנן בעי' ויצאה והיית' וכיון שכן לר"א היכא דאמר לה הרי את מקודשת לי כנגד כל אדם חוץ מפלוני מקודשת ואסורה לכל ומותרת לאותו פלוני לגמרי דלגבי דידי' הרי היא כפנוי' כו' עכ"ל ועוד דאפי' לרשב"א הנ"ל מ"מ סוף סוף הרי יש כאן שיור בכח הקידושין כיון דהי' בכחו לקדש יותר גם נגד הפלוני שלא יתפשו בה קידושין גם אל הפלוני ודברי הריטב"א נדרים הנ"ל מראין להדיא דכל ששייר בכחו ולא גמר כל האישות כפי מה שהי' בכחו שוב אין מתפשט מן הזמן אלעולם וכמו שהעתקתי דבריו ז"ל בתחלת דברינו

והנה יש לחלק עוד בין קונם בשיור למקדש אשה בשיור חוץ מפלוני דמקדש כו' לא חשיב שיור כל כך כמו בקונם כיון דאין אשה מתקדשת אלא מרצונה ואין בידו לקדשה נגד הפלוני כ"ז שאין היא רוצה וא"כ הרי שייר רק מה שאינו בידו וע"כ לא חשיב זה שיור כמו בקונם דכולו בידו ומשייר מה שבידו ואפי' הית' האשה רוצה להתקדש גם נגד הפלוני רק הוא שלא רצה מ"מ הרי הית' יכולה לחזור בה אילו הי' בא לקדש גם נגד הפלוני ואין לדון היות רצונה בקידושין רק כאשר מתקדשת אבל כ"ז שאין מתקדשת לא שייך לדון היות רצונה בכך כיון דיכולה לחזור ושפיר חסר עדיין רצונה ואין הדבר בידו לבד ולכן לא הוי שיור כ"כ כמו בקונם דמשייר מה שבידו לגמרי ואין לומר דעכ"פ מפאת שניהם יחד הא הוי גם בקידושין שיור גמור דהא שניהם יחד עכ"פ היו יכולים לרצות דז"א דכיון דבקידושין האיש היא כל הפועל דכתי' כי יקח ולא כי תקח ואין לאשה רק רצון והפקר לפעולה שלו וע"כ אין לדון בדבר רק מצד האיש לבד דהוא כל הפועל ואצלו הרי אינו בידו כיון דנריך גם רצונה ודו"ק

ועוד נ' דאין לצרף כאן שניהם יחד דכמו שכתבו התוס' רי"ד בקידושין (ד' ז') אהך דהתם בהמה הכא דעת אחרת דאפי' האשה רוצה מ"מ כיון דאצלה חסר רצונו ואצלו חסר רצונה לכן א"א לו שיפשוט כיון דא"א להפשיטות לבא מאיליו דבכל אחד מהם הרי חסר עדיין רצון הב' עש"ה וכזה הם ג"כ דברי הרשב"א קידושין (דף ס"ב ע"ב) אהא דאמר שם ואלא הא דא"ר אושעיא הנותן פרוטה לאשתו ואמר לה הרי את מקודשת לי לאחר שאגרשך אינה מקודשת ה"נ לר' יוחנן (דכל שבידו לאו כמחוסר מעשה דמי) דהוו קידושין נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה וברשב"א שם נהי דבידו לגרשה בידו לקדשה כלומר לאחר שתתגרש. תמי' לי והלא שניהם מרוצין עכשיו בכך ואף על פי שאין בידו לקדשה בעל כרחה מדעתה יכול הוא לקדשה וכל שביד שניהם אמאי מחוסר מעשה וי"ל כיון שאין ביד אחד מהם מחוסר מעשה הוא שאף אם תרצה היא להתקדש לו אחר שתתגרש אין בידה בעל כרחו וא"נ אף היא שמא תהי' אחר גירושין בדעת אחרת כו' עכ"ל הרי דאף דשניהם מרוצין מ"מ אין דנין תורת שניהם יחד למיחשבינהו כחדא גופא והרי הוא בידו של זה הגוף רק אמרי' דאף ששניהם מרוצין מ"מ בכל אחד נחשב אין בידו הואיל וצריך גם רצון הב' וע"כ כזה גם כאן לעניין שיור בין מצדה ובין מצדו לא הוי שיור גמור כיון דאין השיור בדבר שבידו לבד רק צריך גם רצון הב' לזה ולא דמי לקונם דהוא שלו לבד ובידו לאסור לכל ואם משייר הוא שיור גמור ולכן רק שיור כזה הוא דמקליש הדבר לבלתי היות לו כח עוד להתפשט לעולם ואולם חילוק זה יתכן רק אאוסר דבר שלו בקונם ואינו אוסרו לכל העולם ומשא"כ באוסר דבר של חבירו על עצמו שם גם בקונם לא הוי שיור בדבר שבידו דאין בידו לאסור דבר שאינו שלו רק על עצמו ואך הרווחנו עכ"פ בזה ליישב הקושי' מהך דקונם יין שאני טועם היום דשם כיון דאוסר יין סתם ויש בכללו גם יין של עצמו ויין של עצמו הא יכול לאסרו לכל העולם לכן שפיר יש בנדר זה שיור בדבר שבידו ושפיר פקע בכדי וכנ"ל

עוד נ' דבאמת הא ק אהא דאמר בסוגי' דנדרים הנ"ל ומה אילו האומר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי כו' ונראה שהי' זה להם דין ידוע דאומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי היא מקודשת לעולם ולכן דייק מזה דה"ה בהקדש לזמן קדוש לעולם וק' לכאורה דמאי ראי' מקידושין להקדש הא יוכל להיות הטעם בקידושין מפאת היקישא דויצאה והית' דכיון דבגט באומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מגורשת לעולם כמבואר בהמגרש (ד' פ"ד ע"א) לכן גם בקידושין כה"ג באומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי מקודשת לעולם מהיקישא לגט ומה ראי' משם להקדש דבהקדש הא ליכא היקישא

ואולם באמת ז"א דגם בגט הדין הנ"ל דאומר היום אי את אשתי ולמחר את אשתי מגורשת לעולם הרי אין נלמד מקרא והוא שם ג"כ רק סברא גרידא דכיון דפסקה פסקה כמבואר בהמגרש שם וא"כ אילו הית' הסברא בקידושין להיפוך דראוי לחיל רק לזמן א"כ מאי חזית להקיש הוי' ליציאה שיחולו גם קידושין לעולם אדרבה הקש להיפוך יציאה להוי' שיחול גם גט רק לזמן וכמובן וא"כ הא דאומר היום את אשתי ולמחר אי את אשתי דמקודשת לעולם על כרחך אינו מהיקישא דהוי' ליציאה רק דהסברא עצמה בקידושין גופיהו כן דכיון דחל האישות לזמן פושט גם אלעולם וא"כ שוב שפיר יש לדון ממנו גם להקדש דיפשיט אלעולם ואולם התינח בקידושין בלי שיור ומשא"כ במקדש בשיור בזה הא יוכל להיות שפיר הסברא כריטב"א הנ"ל דאין לו לפשוט אלעולם דהואיל ובשעתו נמי לא חל בכל אפשריותו רק בשיור לכן חין לו גם כח ההתפשטות אאחר זמן ועכ"ז אף דמסברא אין לו כח התפשטות אאחר זמן מ"מ הדין שפיר יוכל להיות דחלין הקידושין בכה"ג ג"כ אלעולם וזה דהא קידושין בשיור כבר הבאתי הך דר' אבא ריש המגרש דלא הי' להם לחול מסברא כלל אפי' לר' אליעזר דקניין מעליא בעינן ורק מהיקישא דויצאה והית' הוא דחיילי דהואיל ותל גט בשיור חוץ מפלוני דבגט נלמד מקרא לכן חלים גם קידושין בשיור וא"כ כיון דכל עיקר חלות הקידושין בשיור רק מהיקישא לגט ממילא ההכרח להקישו לגמרי לגט וע"כ כיון דבגט אילו הי' מגרש בשיור לזמן היינו הרי את מגורשת היום חוץ מפלוני הרי הית' מגורשת אלעולם חוץ מפלוני מטעמא דכיון דפסקה פסקה דנגד מי שגירש על יום כיון דפסק אישותו נגדו הרי פסק ומאין יחזיר בלי קידושין חדשים וא"כ בגט וודאי בגט לזמן בשיור וודאי דהסברא הוא דחל כך בשיור אלעולם וא"כ שיב גם בקידושין לזמן בשיור ההכרח שיחילו כך בשיור לעולם מהיקישא לגט דהא אין לומר כאן אדרבה הקש להיפוך דכיון דבקידושין בשיור לזמן הסברא שחלים רק לזמן וכסברא הנ"ל דכל שחל בשעתו רק בשיור אין לו לפשוט לכן גם בגט בשיור לזמן יחול רק לזמן דז"א דבשלמא אילו הי' לקדושין בשיור לזמן חלות כך מפאת עצמותם הי' שייך להקיש גירושין לקידושין ומשא"כ אחרי שבקידושין מפאת עצמותם הרי אין להם לחול כלל בשיור דקניין מעליא בעינן וכל חלותם רק מפאת ההיקוש לגירושין דכיון דגירושין חלים בשיור ה"ה לקידושין א"כ ממילא יש לך להקיש כל הדבר לגירושין דכמו שהחלות בגירושין מצד עצמותם כך יהא החלות בקידושין וכיון דגירושין בשיור לזמן חלים מפאת עצמותם אלעולם דשם הסברא כך דנגד מי שפסקה פסקה וכנ"ל ה"ה בקידושין בשיור לזמן יש להם לחול אלעולם ולא שייך לומר אדרבה הקש גירושין לקידושין כיון דכל חלות הקידושין רק להיפוך מהיקיש לגירושין ולולי זה לא הי' להם חלות כלל ולכן שפיר קידושין בשיור לזמן חלים כך בשיור לעולם אף דאין סברא המחייבת חלותם לעולם מ"מ הם חלים שפיר מהיקישא לגט ומשא"כ בקונם דליכא היקיש ע"ז שפיר נידון רק לפי הסברא המחייבת החלות רק לזמן הואיל וגם בשעתו חל רק בשיור ודו"ק היטב כי זה פשוט נכון בס"ד: