ציונים לתורה קח

וע"ק דלב"ש הא בלא"ה ליכא לשנויי אהך דבעולה לכ"ג דמשכחת לי' בממאנת כדמשני אליבא דר' אלעזר דהא לב"ש המיאון מבטל ועוקר למפרע תורת האישות ונעשית גם ביאתה לבעלה למפרע ביאת זנות וא"כ הא ה"ל גם היא זונה וגם היא אסורה לכהן בלא"ה משום זונה דהא ה"ט דב"ש דאין יכולה למאן כדי שלא תהי' הביאה למפרע ביאת פנוי הבא על הפנוי' דעשאה זונה וכירושלמי הנ"ל אתי' דב"ש כר' לעזר כו' הרי דלב"ש הוי גם ביאת קטנה שממאנת אח"כ למפרע ביאת פנוי כו' דעשאה זונה ככל פנוי הבא על הפנוי' דעשאה זונה לר' אלעזר ואולם לדרכנו פה בזה ניחא בס"ד דב"ש לטעמייהו ס"ל כר"א שמותי מתלמידי ב"ש [ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם וכמ"ש כבר למעלה] דמהני קידושין בשיור ובשיור הא מהני גם לזמן וא"כ משכחת לה בפשיטות בעולה לכ"ג בקידש בשיור לזמן ובא עלי' תוך הזמן ועבר הזמן דאינה לא אלמנה ולא גרושה ולא זונה רק בעולה לבד וכנ"ל ורק על ר' אלעזר הוא דלא בעי הש"ס לשנויי הכי ביבמות (דף נ"ט א שם דלא בעי לאוקומי' לדר' אלעזר כהך דר' אליעזר דגיטין הנ"ל דלא קיי"ל כוותי' וע"כ הוכרח לשנויי בממאנת ומשא"כ ב"ש לטעמייהו דאית להו סברת ר' אליעזר הא א"צ כלל לשינויא דממאנת דמשכחת לי' שפיר בקידש בשיור לזמן ועבר הזמן וכנ"ל ידו"ק כי הוא פשוט ונכון בס"ד

והנה מה שכתבנו למעלה דמקדש בשיור לזמן ועבר הזמן תיתסר לכ"ג משום אלמנה דסילוק האישות בעבור הזמן יש לו להחשב אלמנות יל"ע בזה עוד בקידושין (דף ע"ז ע"א) ע"ש דמשמע דלא משכחת שיחול איסור אלמנה על איסור גרושה [ורק להיפוך חייל משום דגרושה מוסיף לכהן הדיוט ע"ש] ואי איתא הא משכחת שפיר חלות אלמנה על גרושה בראובן שקידש אשה חוץ משמעון ולוי ובא שמעון וקידשה חוץ מלוי לשלשים יום וגירשה ראובן אח"כ תוך הל' יום דנאסרת משום גרושה ואילו בעבור הל' יום שפיר חייל ג"כ איסור אלמנות לכ"ג שמפאת סילוק האישות דשמעון על איסור הגרושה שבה וזה לפי מה שכתבנו במ"א דאע"ג דאאחע"א מ"מ איסור שהי' הדבר עומד לכך חייל על איסור אחר קדום שלא הי' הדבר עומד לו ודייקנא לה מגמ' בכורות (דף נ"ג ע"ב) דאמר דצריך קרא דיהי' קודש ולא שכבר קדוש דכתי' במעשר דאל"כ ה"א דאע"ג דאין קדושה חלה על קדושה מ"מ ה"מ שאר הקדש דכל בהמה לאו לעולה קיימא אבל מעשר דכל בהמה למעשר קיימא אימא אע"ג דאקדשה קדושה אחריתי לא פקע איסורא דמעשר מינה וליחול גם קדושת מעשר אקדושה האחרת הקודמת הואיל ועומדת למעשר ואילו לקדושה האחרת אין עומדת ע"ש וא"כ דכוותה נמי בהאי דאאחע"א יש לנו לומר כן דאיסור שהדבר עומד לכך יש לו ליחול על שאינו עומד לכך [וע' מה שהארכתי בזה ג"כ בבית האוצר כלל ס"ז עש"ה] וא"כ ה"נ כיון דאיסור גרושה אין עומדת לכך דאשה בסתמא לאו לגירושין עומדת כמבואר בזבחים (דף ב' ע"ב) ואילו לאיסור האלמנות שמפאת סילוק האישות דשמעון הרי הית' עומדת שפיר עוד לפני חלות איסור הגרושה כיון דשמעון קידש מיד רק על ל' יום וזמן ממילא קאתיא ועומדת לכך ממילא שבעבור ל' יום תיתסר משים אלמנות ע"י הסתלקות האישות מאיליו ואילו לאיסור הגרושה הא לא היתה עומדת וא"כ הא שפיר יש לן לאיסור האלמנה לחול על איסור הגרושה בכה"ג ובאתי רק להעיר

והנה מה שדננו ג"כ דקידושין כה"ג לזמן מיחשיב שילוח ויש בה איסור לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה וגו' וכמו שהבאנו ראי' לוה מהך דהענקה דאף דלא נמכרה מיד רק עד הבאת סימנים או כ"ז שהאב חי מ"מ קרינן בי' וכי תשלחנו וגו' וכנ"ל הנה לפי"ז ג"כ באינם אם יקדש אנוסתו בשיור לזמן יולקה ג"כ בעבור הזמן משום לא יוכל לשלחה דמה שקידשה מיד רק עד הזמן לשתצא מאתו בעבור הזמן חשיב זה שילוח וכנ"ל והנה אי נימא דרק שילוח הוא דמיקרי בכה"ג אבל גירושין לא מיקרי מה דמסתלק האישות בעבור הזמן ואין בה איסור לכהן משום גרושה הנה יש לפרש בזה סוגי' דתמורה (דף ד' ע"ב) ומ"ש מימר דלקי כו' מקדים תרומה לביכורים נמי לילקי כו' א"ר אבין שאני התם דלאו שניתק לעשה הוא כו' יתיב ר' דימי וקאמר לה להא שמעתתא איל אביי וכל לאו שניתק לעשה לא לקי והא מימר דלאו שניתק לעשה הוא ולקי כו' הוי להו תרי לאוי וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר תרי לאוי והרי אונס דחד לאו וחד עשה ולא אתי חד עשה ועקר לאו דתניא אונס שגירש אם ישראל הוא מחזיר ואינו לוקה ואם כהן הוא לוקה ואינו מחזיר כהנים קאמרת כהנים טעמא אחרינא הוא דרבי רחמנא קדושה יתירא עכ"ל הגמ' והתמי' נודעת דמה הוקשה לו מהך דכהן לוקה הא כיון דאינו מחזיר משום איסור גרושה הרי אין כאן ניתוק ובדין יש לו ללקות ומה קשיא מהא אהך דמקדים תרומה לביכורים דשם יש העשה בפועל דצריך להפריש הביכורים אחרי הפרשת התרומה ומנתקת שפיר הלאו וכמו שעמדו ע"ז התוס' שם ע"ש ועוד יש כאן קושי' דאדמקשי לי' מסיפא דכהן לוקה כו' ליסייעי' מרישא דישראל מחזיר ואינו לוקה ותיקשי לי' איפוא ברייתא גופה דמ"ש כהן ומ"ש ישראל וע"כ החילוק מפאת דבזה יש העשה ובזה אין העשה וא"כ גם בהך דמקדים תרומה לביכורים דיש העשה הרי ג"כ שפיר אין לו ללקות ואולם בזה י"ל דס"ל לאביי דישראל נמי דמחזיר ואין לוקה אין הטעם משום ניתוק רק אביי לטעמי' דכל היכא דלא מהני לא לקי וע"כ ה"נ כיון דמחזיר ולא אהני מעשיו לכן לא לקי וכמבואר זה בתמורה (דף ה' ע"א) שם דלאביי ליכא מלקות בלא"ה באונס שגירש משום דלא אהני מעשיו דצריך להחזירה וא"צ לטעמא דניתוק ע"ש ואך הקושי' הראשונה תמוה טובא דמאי קשיא לי' מכהן דלקי הרי בדין יש לו ללקות כיון דאינו מחזיר ואין כאן ניתוק וכנ"ל

ואולם לפי דרכנו י"ל דאביי לטעמי' דאמר בריש המגרש את"ל איתא לדר' אבא כו' וס"ל כסברת איבעי' דר' אבא דמהני לכ"ע קידושין בשיור ואפי' לרבנן דר"א וכנ"ל וכיון דמהני קידושין בשיור הא מהני נמי בשיור לזמן וכריטב"א הנ"ל וא"כ הא משכחת גוונא הנ"ל באונס שקידש אנוסתו בשיור לזמן דאית בי' בעבור הזמן משום לאו דלא יוכל לשלחה וגו' וכנ"ל ולכן קשיא לי' לאביי שפיר מברייתא הנ"ל וכוונת הקושי' דמדוע חילקה הברייתא רק בין ישראל לכהן הא הוי מצי למיפלג ולמיתני בדידה בכהן גופי' דאם אנס אשה וקידשה אח"כ בשיור לזמן ועבר הזמן דיש לו ללקות משום לאו דלא יוכל לשלחה וגו' וכנ"ל מ"מ מחזיר ואינו לוקה דהתם שפיר הרי יכול להחזיר כיון דאין אסורה לו משום גרושה דגרושה הא לא הויא בכה"ג וכנ"ל ואילו בסתמא בכהן אונס שגירש גירושין ממש לוקה ואין מחזיר וא"כ מדלא מפליג הכי בכהן גופי' על כרחך דאפי' חד לאו אין בכח העשה לעקור ואין הניתוק פוטר מן המלקות כלל וטעמא דישראל מחזיר ואין לוקה לאו משום ניתוק רק משום דלא אהני מעשיו וע"כ הך דלא אהני הא ליתי' במקדש לזמן ועבר הזמן דשם שפיר הא אהני השילוח דידי' דרק במקדש אלעולם וחל האישות אלעולם וגירש אח"כ ובאים הגירושין להפקיע האישות שמאז והלאה לכן אם אנו מחייבין אותו להחזיר ויוחזר האישות הלאה שפיר לא אהני מעשיו שהרי יוחזר להיות האישות בזמן העתיד אשר האישות של אותו זמן העתיד הוא שבאו הגירושין להפקיע ולא הועילו בהפקעתם שהרי יוחזר האישות ויהי' כאילו לא גירשה עדיין ומשא"כ במקדש לזמן ועבר הזמן שם אפי' יקחנה אח"כ זה הרי אישות חדש היא לגמרי והם ב' קידושין. קידושין שקידשה על ל' יום ואחר ל' יום מקדשה קידושין אחרים אלהלאה ואין כאן חזרת אישות קדום כלל ושפיר אהני מעשיו ודו"ק היטב מאוד ולכן שפיר יש לו ללקות בגוונא הנ"ל דמשום לא מהני הא ליכא ואילו הניתוק אין פוטר המלקות ולכן שפיר לא הוי מצי למיפלג ולמיתני בדידי' בכהן גופי' ושפיר דייק אביי דלא אתי עשה ועקר אפי' חד לאו באונס מדכללא כייל דכהן לוקה ואינו מחזיר דאי איתא הא משכחת גם בכהן מחזיר ואינו לוקה בגוונא הנ"ל וכנ"ל וע"ז משני דבכהן דייקא הוא דלא אמרי' ניתוק משום קדושה יתירא דאית בהו וכפירש"י שם ע"ש ומשא"כ בישראל שפיר אמרי' ניתוק ודו"ק כי נכון הוא דרך פלפול בס"ד

ויש לדון עוד בעניין זה המתבאר מריטב"א נדרים הנ"ל דמשכחת קידושין לזמן בשיור מדוכתי טובי וגם עוד ספיקות ועניינים טובי וכמעט צריך לחיבור בפ"ע ובאתי כעת רק בזה המעט

ודע דלפי המבואר ברשב"א גיטין ר"פ המגרש שם דגם במקדש שיור חוץ מפלוני מ"מ אותו הפלוני אסיר בה דאף דבצד המשויר אליו מותר לשמש מ"מ הרי א"א לחלה והרי משמש גם