ציונים לתורה קא

הני תרי גופי נינהו כו' וא"כ מדלא משני גם אקושי' דכ"ג שהפריש פרה לפרו תיקדוש דהאיכא פרת חטאת דהני תרי גופי נינהו משמע דפרת חטאת דציבור מביאין לא חשיב תרי גופי לגבי כ"ג כיון דגם הוא מן הציבור ודו"ק וא"כ מבואר דהחלק אינו נחשב בגוף אחר לגבי הכלל וא"כ איסור הח"ש נמי שפיר הוא נדחה ג"כ מן המצוה אשר בכלליות הכזית ולא חשיב כב' חפצים דחלקי הדבר לגבי כלליותו לא חשיבי כחפץ וגוף אחר ודו"ק [וע"ע בזה בדברינו בקונטרס גבורות שמונים אות ל"ו עש"ה]

וע"ע יבמות (דף י"ז ע"ב) דאמר ואיצטריך למיכתב אחים ואיצטריך למיכתב יחדיו (כי ישבו אחים יחדיו דילפי' התם מתיבת אחים דהמצוה באחין מן האב דיליף אחוה אחוה מבני יעקב וכן ילפי' מתיבת יחדיו דדרשי' יחדיו המיוחדים בנחלה לאפוקי אחין מן האם) דאי כ' רחמנא אחים כו' ואי כתב רחמנא יחדיו ה"א דמייחדי באבא ואמא צריכא והא מהיכא תיתי יבום בנחלה תלה רחמנא ונחלה מן האב ולא מן האם (מה ה"א דניבעי מייחדי באבא ואמא הא יבום בנחלה תלה רחמנא כדדרשי' יקום על שם אחיו לנחלה ונחלה הא הוא מן האב כו') איצטריך סד"א הואיל וחידוש הוא דקמישתרי ערוה גבי' אימא עד דמייחדי באבא ובאמא צריכא עכ"ל הגמ' וצריך ביאור דמדוע ה"א דניבעי מייחדי באבא ובאמא מפאת דחידוש הוא דקמישתרי ערוה גבי' הא גם באחין מן האב לחוד הרי כמו שהאחוה מועטת מבמייחדי באבא ואמא והוי המצוה קלושה טפי ה"נ הרי האיסור אשת אח דהוא ג"כ רק מפאת האחוה הרי הוא ג"כ קלוש טפי ושפיר יש אל המצוה להתיר האיסור כמו שיש לו להתיר במייחדי באבא ובאמא דהקורבה גדולה יותר לעניין המצוה והיא גדולה ג"כ יותר לעניין האיסור וצ"ל כוונת הגמ' דהא עתה לפי האמת הייבום נוהג בין באשת אח מן האב לחוד ובין באח מן האב ומן האם גם יחד ואילו באח מן האם לחוד אין המצוה נוהגת

וא"כ עתה שפיר יש תימה דהא חזינן דבעניין הקורבת אם אין עניין המצוה כלל וכלל ורק בקורבת אב הא דיש כל עניין המצוה מדנוהגת המצוה גם בקורבת אב לבד ואילו בקורבת אם אין נוהגת כלל הרי כי הקורבת אב לבדה יש בה כל עניין המצוה והיא לבדה המחייבתה לגמרי וא"כ הרי יש תימה באח מן האב ומן האם דמדוע יש אז מצות יבום הרי יש אז גם קורבת האם שיש בה האיסור כיון דגם אשת אח מן האם שלא מן האב ג"כ אסירא ואילו עניין המצוה הרי איננו כלל בקורבה ההיא וא"כ איך ניתר האיסור אשר בקורבת האם הרי אין בקורבה ההיא עניין מצוה כלל שתתיר את האיסור ומשא"כ אילו היינו אומרים דגם המצוה אין נוהגת רק באח מן האב ומן האם שתיהן יחד דייקא אז הא לא הי' עוד תימה כ"כ שהרי אם אין המצוה נוהגת רק בהיות ב' הקורבות יחד א"כ אז הא רק ב' הקורבות גם יחד בצירופן הם שמחייבין המצוה ונמצאת איפוא בכל קורבה וקורבה חלק מעניין המצוה וע"כ נהי דבכל קורבה לבדה יש האיסור בשלימות דהא אשת אח מן האב גם שלא מן האם וכן מן האם שלא מן האב ג"כ אסירא ואילו מעניין המצוה אין רק חלק בכל קורבה לא כל עניין המצוה מ"מ אין זה תימא כל כך מה שגם חלק מעניין המצוה דוחה לשלימות האיסור דיוכל להיות דמצוה זו גדלה מעלתה כ"כ עד שגם חלק ממנה בכחו לדחות שלימות האיסור ואין זה תימה דכך ידעה התורה דמצוה זו ערכה רב להיות גם חלק ממנה גדול ערכו מערך האיסור בשלימות ושפיר הוא דוחה אותו ומתירו וע"כ שפיר ניתר האיסור אשר בכל קורבה מחלק המצוה אשר הוא בקורבה ההיא היינו דאיסור הקורבת אב ניתר מחלק המצוה אשר בקורבת אב ואיסור הקורבת אם ניתר מחלק המצוה אשר בקורבת אם ומשא"כ לפי האמת שהדין הוא דגם באח מאב לבד יש ג"כ המצוה א"כ הא קורבת האב היא שיש בה כל עניין המצוה והיא לבדה המחייבתה כולה ואין קורבת האם אף מצטרפת כלל בעניין המצוה וא"כ עתה הא יש תימה שפיר דא"כ היכא דהוא אח מן האב ומן האם גם יחד מדוע מותרת הרי בקורבת האם יש האיסור בשלימות ואילו אף חלק מן המצוה הרי אין שם בקורבה ההיא שתתיר את האיסור דהא קורבת האב לבדה היא העושה אפ כל המצוה כיון דגם בקורבת אב לבדה היינו באח מן האב לבד הרי ג"כ יש המצוה ומשא"כ קורבת האם הרי אין בה עניין המצוה לא בכל ולא בחלק לא בכל מדאין המצוה נוהגת באח מן האם לחוד ולא בחלק מדלא בעי' לעניין המצוה שיהי' אח מן האם ג"כ רק די בקורבת האב לבד וא"כ נמצא איפוא האיסור אשר ישנו בקורבת האם לבד דאשת אח מן האם לבד הא גם כן אסירא הנה הוא ניתר בלי שום עניין מצוה בקורבה ההיא שיתיר אותו וזה שפיר תימה ומה שאין כן אילו היינו אומרין דבעי' מייחדי באבא ובאמא נמצא דב' הקורבות יחד בצירופן הוא שפועלין המצוה ויש איפוא בכל קורבה חלק מן המצוה ולכן שפיר האיסור אשר בכל קורבה ניתר מחלק המצוה אשר בקורבה ההיא ומה שיש בכח לחלק מן המצוה להתיר איסור בשלימות זה איננו תימה כ"כ די"ל דידעה התורה דערך המצוה נפיש טובא עד שגם בחלק ממנו יש כח להתיר האיסור בשלימות ורק עתה לפי האמת דניתר איסור השלם שבקורבת אם מבלי היות בקורבה ההיא אף חלק מן המצוה שיתירנו זו וודאי תימה יתירה וע"כ שפיר ה"א משום זה דניבעי מייחדי באבא ובאמא מפאת דחדוש היא דקמישתרי ערוה גבי' דאי ניבעי מייחדי כו' לא יהי' עוד חידוש כ"כ היתיר איסור ערות קורבת האם כמו שהוא עתה לפי האמת דיש מצות ייבום גם באח מאב לחוד ודו"ק היטב מאוד וא"כ עכ"פ לפי האמת דיש מצות ייבום גם באח מאב לבד וכן באח מאב ואם ונדחה האיסור שבקורבת אם מעניין המצוה אשר בקורבת אב כולה ואיננה בקורבת האם אף בחלק וכנ"ל

הנה יש כדמות ראי' לכאורה דשייך דחי' גם בב' חפצים דהתם נמי הרי האיסור בקורבת אם והזכות בקורבת אב ואולם שם הא גזה"כ הוא וגם י"ל דלא חשיב שם ב' חפצים כי חפץ האיסור שם היא האשה שביאתה אסורה והקורבה היא רק סבת האיסור וגם י"ל דאין הקורבות נפרדות שם לפי האמת וגם בהיותה אשת אח מאב ומאם עדיין שפיר אין שם רק קורבה אחת אלא שהיא קורבה יותר גדולה והיא קרובה טפי הואיל והוא אשת אח מאב ומאם [וע' תו' כריתות (דף ג' ע"א) ד"ה לומר וע' אתוון דאורייתא כלל (ט"ז)] וא"כ הא אין לדון בזה איפוא רק במה שבחלק מן הקורבה כבר יש האיסור ואילו המצוה איננה בחלק ההוא עדיין כיון דקורבת האם המעוטה לבדה אוסרת דהא אשת אח מן האם לחוד ג"כ אסירא ואילו המצוה ישנה רק בקורבת אב הגדולה מקורבת אם דמשפחת אב הוא דקרוי' משפחה ולא משפחת אם ומה"ט דודתו רק מן האב אסירא ולא מן האם וא"כ מדבעי' לעניין המצוה שיהי' אח מן האב ואילו לעניין איסור גם באח מן האם יש האיסור א"כ הא חזינן דלעניין האיסור לא בעי' קורבה גדולה כ"כ כמו לעניין המצוה וא"כ כפי מה שהיא הקורבה בייבום הרי תמיד יש האיסור בחלק ממנה אשר ערכו כבר כערך הקורבה הקטנה מן האם ואין בו המצוה עדיין ודו"ק היטב מאוד. ויש לדון מעניין הייבום איפוא רק דגם האיסור אשר בחלק הדבר נדחה מן המצוה אשר בכלליותו כי כך היא בעניין הייבום באח מן האב לבד שבחלק הקורבה אשר ערכו כערך אשת אח מן האם כבר יש האיסור ואילו המצוה הוא רק בכל הקורבה אבל אין ראי' מזה על ב' חפצים ממש דהא י"ל דחלקי הדבר לגבי כלליותו לא חשיבי ב' חפצים וכנ"ל וגם נ' דבלא"ה אין לדון בזה מייבום אלעלמא דייבום היא הותרה ולא דחי' וכמו שהארכתי בזה במ"א ואין לדון משם לעניין דחי' כלל ובאתי רק להעיר

ודע דגוף הדבר הנ"ל דאין ראוי לומר דחי' במידי דאכילה כיון דבח"ש ג"כ יש איסור ואילו המצוה אין רק בכל הכזית י"ל עוד כן ג"כ עפ"י דברי הריטב"א בפ"ד דקידושין אהך דאוכל נבילה ביוה"כ פטור דכ' דאפי' נתנבלה ביוה"כ חשוב איסור יוה"כ מאוחר לאיסור נבילה כיון דבכזית יש כבר איסור נבילה ואילו איסור יוה"כ ישנו רק בככותבת ע"ש

וא"כ ממילא לפי"ז ג"כ לעניין עדל"ת הא לא חשוב בעידנא לגבי איסו' הח"ש דאפי' אוכל כל הכזית בב"א בבליעה אחת מ"מ כיון דכשבאת לדון על הכזית ההוא הרי יש בחלק ממנו איסור ח"ש ואילו עניין המצוה אין עדיין בהחלק כלל רק בכולו לכן חשוב זה שאין המצוה וחד עם האיסור רק באה אחר האיסור כיון דבהחלק כבר יש איסור ואין המצוה עדיין ודו"ק היטב ובאתי בכ"ז רק להעיר: