צמח צדק הקדמון צט

אמנם כד מעיינין שפיר בהגדתן נראה דאין ביניהם הכחשה כלל. ראשונה שכמר יודא זעליג הגיד שהרוצח הפשיט מן יהודי ההרוג מלבוש מצבע בלא"ה והניחו שוכב במלבוש שחור וכמר דוד הגיד בשם הגוי שאינו זוכר במה היה לבוש אין כאן הכחשה דאפשר כששאלו כמר דוד על מלבושי ההרוג הבין הגוי כוונתו לשאול על תואר וצורת מלבוש שלו היאך היה עשוי אם הי' סרבול או מלבוש שדרך היהודים ללבוש אבל לא שיהא שואלו על צבע מלבושיו מפני שכבר אמר שהפשיט ממנו מלבוש מצבע בלא"ה והניחו שוכב במלבוש שחור. ולכך הבין שאינו שואלו אלא על תואר וצורת המלבוש היאך היה עשוי על זה השיב שאינו יודע אבל צבע מלבושיו ידע וכבר הגיד וא"כ אין כאן הכחשה כלל לא בהגדת העדים ולא בהגדת הגוי: וכן מה שהגיד כמר יודא זעליג בשם הגוי שג' ימים אחר הריגת היהודי היה נשאל על היהודי ההרוג ולא רצה להגיד. וכמר דוד הגיד בשם הגוי שסבור היה לבוא לניקלשפורג ולהגיד מן ההרוג וליטול שכר גם פה אין כאן הכחשה דאפשר שכך היה האמת שהגוי היה סבר שיסעו דרך ניקלשפורג ולא יהיו מרגישים בחסרון ההרוג ולא יהיו יהודים יודעים שפגעוהו בדרך ויגיד הוא סתם שראה יהודי אחד הרוג בדרך ולא יבא לידי חשש סכנה לא הוא ולא בני חבורה שלו ויטול שכרו על הגדתו ליהודים מן ההרוג רק כי לא עלתה בידו מפני שלא נסעו דרך ניקלשפורג אבל אחר כך בא יהודי אחד אל שר האלף שלו עם בשמים למכור וחקר ודרשו שאל על היהודי ההרוג אנה הוא בא וידע הוא כי פגעוהו בדרך היה ירא להגיד ממנו כי היה חושש שעל ידי כן יבא הוא או הרוצח לידי סכנה ולכך לא הגיד ואם כן אין כאן הכחשה לא בהגדת העדים ולא בהגדת הגוי: וכן מה שהגיד כמר יודא זעליג בשם הגוי שהרוצח אמר תחלה לאחד מן הבעלי מלחמה וקראוהו הנזביל רוץ אחר היהודי ופגע בו או יתן לך מעות ומשמע שלאחר קרא ולא אותו וכמר דוד הגיד בשם הגוי שאותו קרא ואמר אליו רוץ ופגע בו וכו'. גם בזה אין הכחשה ביניהם דבכי האי גונא עבידי למיטעי כמר זעליג הבין שאמר כך לאחר וקרא אותו הנזביל וכמר דוד הבין שלאותו המגיד קרא ואמר רוץ ופגע בו כי לא בקשו לדקדק בזה כיון דלא נפקי מהא מידי לגוף העדות וגם לא רמיא עליה דסהדי למידכר כהא דאיתא פרק זה בורר אחד אומר בדיוטא עליונה ואחד אומר בדיוטא התחתונה בא מעשה לפני ר' וצירף עדותן וכתב הריב"ש סימן רס"ו הטעם משום דכיון דתרווייהו אמרי בדיוטא בין עליונה לתחתונה לא דכירי אינשי היא הדין נמי בנדון דידן. כיון דתרווייהו אמרי שאמר הרוצח לאחר רוץ ופגע בו בין זה לזה לא דכירי אינשי: וכן כתב הרא"ש נמי בתשובותיו כלל נ"ט סימן א' עד המעיד ראיתי דבר זה ופלוני היה עמי ואותו פלוני אומר לא ראיתי ולא הייתי עמך אין זו הכחשה כי בגוף העדות לא אתכחיש כלל כי לא רמיא עליה דסהדי למידכר מי היה עמו בעדות עכ"ל. ומכל שכן בנדון דידן דלא רמיא עליה דסהדי למידכר למי שהגיד הרוצח תחלה רוץ ופגע בו וגם אפשר דטעו בדברי הגוי המגיד זה הבינו כך וזה הבינו כך ובקל עבידי למיטעי בכי האי גונא ואם כן אין כאן הכחשה כלל והדעת מכרעת שכמר דוד טעה בזה דלא דקדק שפיר דבלאו הכי מוכח שטעה ולא דקדק שפיר במה שאינו נוגע לגוף העדות שהוא אמר שהרוצח היה אוברשטר ולשון זה אוברשטר הוא שר האלף והוא היה מצוה תחלה על אחד מן הבעלי מלחמה שירוץ ויפגע ביהודי או שיתן מעות וזה דבר שאין לו שחר כי אלו היה שר האלף כמו שאמר דוד לא היה רשאי הבעל מלחמה לסרב נגדו כי היה מתחייב בנפשו מנימוסי מלחמה אלא ודאי שלא היה אוברשטר כמו שאמר דוד אלא היה הוף מיינשטר כמו שאמר יודא זעליג וכמר דוד לא דקדק בזה כיון שאינו נוגע לגוף העדות וטעה ואמר בשם הגוי שהרוצח היה אוברשטר ואינו כן אלא הוף מניישטר הוא שאינו רק נאמן בית על האדון ויכולים הבעלי מלחמה לסרב נגדו כי אין לו שום ממשלה עליהם. ומהאי טעמא נמי אין כאן הכחשה כלל במה שהעיד כמר יעקב בר משה שהגוי המגיד הגיד לכמר דוד הנ"ל מהריגת היהודי והזכירו בשמו ושכמר דוד כתב שמו לזכרון וכמר דוד הגיד שלא הגיד לו הגוי שם היהודי דבכי האי גונא לא עבידי סהדי למידכר ואין כאן הכחשה וכן מה שהגיד כמר יעקב שהגוי הגיד שנהרג היהודי בין בצעי המים סמוך להאנוי"א וכמר יודא זעליג וכמר דוד העידו בשם הגוי שנהרג בין בצעי המים בין ניקלשפורג לראבנשפורג גם בזה אין הכחשה ביניהם כיון שאנו יודעים המקומות ההם והם מכוונים דהיינו אותן בצעי המים הסמוכים להאנוי"א הן הן שבין ניקלשפורג להראבנשפורג והחיילות אשר היו חונים אז בשטח ההוא היו חונים בהאנוי"א ובראבן שפורג וכחדא חשבי להו ולפעמים הזכירו מקום תחנותם על שם האנוי"א ולפעמים הזכירו על שם ראבנשפורג כי סמוכים המה והוי ממש כדיוטא עליונה ותחתונה אף על גב דאי אפשר לראות מזה לזה מכל מקום כיון שהיו מתפשטים בחנייתם מזה לזה חשבי להו כחדא ובלאו הכי המה שייכים זה לזה וסמוכים זה לזה הרי מבואר דהגדת העדים מכוונים הם ואין בהם כלל הכחשה וראוי לסמוך אעדותן: ומעתה אבאר שמה שהגידו בשם הגוי מיקרי שפיר מסיח לפי תומו דמהי תיתי לאפוקו ליה מדין מל"ת אי משום שהוא התחיל לומר ליהודי וז"ל. אשאלך הנמצא היהודי מניקלשפורג וכו' דמשמע מלשון זה שעל סמך השאלה הוא אומר ולא הוי מסיח לפי תומו דבכי האי גוונא כתב מהר"ר דוד כהן בתשובה דעובדא דמשה סוסי והביאו ב"י סימן י"ז. וז"ל תוגר אחד אמר ליהודי אחד ממשה סוסי לא שמעת ממנו כלום. אמר היהודי לא שמעתי ממנו דבר. אמר התוגר דעו כי הרגו פלוני תוגר דאף אם היינו אומרים שכל גוי האומר פלוני מת בלי שישאלוהו נקרא מל"ת מכל מקום בנדון דידן פשיטא דלא חשיב מסיח לפי תומו דהואיל ושאל לא שמעת ממשה סוסי כלום נראין הדברים כתשובת שאלה ואף על פי שלא שאלוהו מכל מקום נראה שידע שאבד זכרו והם לא ידעו מה נעשה ממנו לכך שואל עדיין לא שמעת ממנו כלום שהוא רוצה להשיב על שאלתם ובקשתם דכי היכא דבפונדקית חשבינן בכייה כאלו התחילה היא להודיע להם קודם שישאלוה איה חבירנו הכי נמי יש לומר שמה שהיו מבקשים לדעת מה נעשה ממנו וידע התוגר ואמר לא שמעתם כלום ממה שאתם חוקרים ודורשים לא שמעתם כלומר ועדיין אתם מבקשין לדעת ממנו ואם כן הרי משיב על שאלתם ואומר להם שהרגו תוגר פלוני דכה"ג לא הוי מל"ת עכ"ל. ונדון דידן הוי דכוותיה שהרי הגוי התחיל לשאול אם לא נמצא היהודי ויש לנו לומר שידע שנאבד יהודי והם אינם יודעים מה נעשה ממנו לכך שאל עדיין לא נמצא היהודי ההוא שהוא רוצה להשיב על שאלתם ובקשתם כמו בעובדא דרבי דוד כהן ולא הוי מל"ת אי משום הא לא איריא דהרי כבר חלקו על מהר"ר כהן כל החכמים שבדורו הביאם ב"י וסבירא להו דמיקרי שפיר מסיח לפי תומו ובטל דברי רבי דוד כהן ברוב הובאו בתשובת בנימן זאב וגם הרב ב"י פסק דלא כוותיה: וכי. תימא דנדון דידן גרע טפי דכיון שהעד כמר יודא זעליג העיד שהגיד הגוי שהיהודי אחד שאל על. הריגת היהודי שלשה ימים אחר הריגתו ושלא רצה להגיד כיון שהיו כולם תחת ממשלה אחת כמבואר בעדותו ואם כן אנו יודעין שהיה גוי זה נשאל מן יהודי על ההרוג ודילמא בכי האי גונא נפיק מדין מל"ת