צמח צדק הקדמון צו

ליב בן חיים בון בעל האשה הזאת והוא הגיד לו אשתקד ממנו בכן נתתי ביד כמר אביגדור כתוב וחתום שיושיבו שם ב"ד כשר וישאלו לכמר אפרים בתורת עדות וכו' ויטילו עליו חרם שיגיד את אשר נודע לו מן כמר ליב בן חיים בון ושלחו לו מתם באדר תי"א לפ"ק את אשר הגיד כמר אפרים בר מאיר בתורת עדות וכו' ובחרם הגדול מלה במלה כאשר הגיד: והצורך לענינינו מעדותו הוא זה שהגיד כי האשה ההיא שהוא אחות כמר אביגדור מק"ק מי"זלופא והיא משרתת עתה בק"ק ניקלשפורג בבית האלוף כהר"ר יונתן כ"ץ היה הוא מכיר את בעלה שהיה נקרא ליב בן חיים בון ואמר שהיו משרתים יחד אצל רבי מרדכי איסרלש מק"ק ניקלשפורק ושמע מן כמר ליב שהוא ממדינת העסין מראדין בורג. וגם הגיד לו שם אביו ואמו ומשפחתו ושכח הכל רק כי עדיין זוכר שהגיד לו כמר ליב שכמר דוד מיקלאר מראדין בורג הוא דודו של כמר ליב זהו תורף דבריו של העד כמר אפרים בן מאיר: בכן אחרי שהגיד כמר אפרים ששמע מן כמר ליב בן חיים בון בעל אשה זאת מרת יוטל אחות כמר אביגדור מק"ק מיזלופא שהיא משרתת עתה בבית כהר"ר יונתן כ"ץ בניקלשפורג שהוא היה ממדינת העסין מראדין בורג הוה כאלו היה יודע שהוא מראדין בורג אף על פי שלא ידע אלא על פי דברי עצמו שהוא הגיד לו כך אפילו הכי מהני דכן כתבו כל הפוסקים וראיה מן עובדא דשילהי יבמות אני והוא היינו מהלכים בדרך אמרתי לו ישר כחך אריה וכו' לימים חלה ומת והתיר רבי טרפון את אשתו וכו' הרי אף על פי דלא הוחזק לו ששמו אריה רק ע"י ספור דברים בעלמא התיר רבי טרפון את אשתו וכן כתב בהדיא מהררי"ק שורש קע"ה וכיון דהכי הוא ישאלו עדיין את האשה מרת אידל היא שהעידה ביום ג' כ"ה מנחם תאי"ו יו"ד לפ"ק בק"ק אפטרוט על מיתת ליב בן חיים בון והגידה שהוא היה בן מרת פריבה כמבואר בעדותה אם תגיד היא שאותו ליב בן חיים שהעידה עליו היה מראדין בורג או תגיד שדוד מיקלאר מראדין בורג היה דודו אז תהיה האשה הזאת מרת יוטל אחות כמר אביגדור מק"ק מיזלופא מותרת להנשא לאחר דכיון שאנו יודעים על פי הגדת עדות כמר אפרים בן מאיר שבעלה של האשה הזאת מרת יוטל היה נקרא ליב בן חיים בון ושהיה מראדין בורג אף על פי שכמר אפרים לא הזכיר את האשה הזאת בשמה מכל מקום ידעינן שפיר שעליה הגיד שהרי הגיד שהיא אחות כמר אביגדור מק"ק מיזלופא והיא משרתת אצל האלוף כהר"ר יונתן כ"ץ בניקלשפורג ובעלה היה נקרא ליב בן חיים בון שהיה משרת אצל רבי מרדכי איסרלש מניקלשפורג על המכס הרי עליה היה מעיד והא דלא הזכיר אותה בשמה מפני רוב פשיטתו כיון שעליה היו דנין ובה היו מתעסקים לכך כיון שכמר אפרים הגיד שבעלה של מרת יוטל אחות כמר אביגדור מק"ק מיזלופא היה נקרא ליב בן חיים בון והיה ממדינת העסין מראדין בורג ומרת אידל בת דוד תגיד שזה שמת בעיר גאשליר שהיה נקרא ליב כאשר העידה על מיתתו היה מראדין בורג או תגיד שאותו ליב שמת בגאשליר היה כמר דוד מיקלאר מראדין בורג דודו תו אין אנו צריכין יותר דודאי בעלה של מרת יוטל היה ולא חיישינן לאחר כיון שהיא מזכרת אותו בשמו ובשם אביו ושם עירו ואפילו שלא תהיה יודעת שהוא עצמו היה מראדין בורג אלא שדודו כמר דוד מיקלאר היה מראדין בורג סגי בכך ותהיה האשה הזאת מותרת להנשא לאחר: אמנם לפי ששמענו שאותו ליב בן חיים בון שהעידה עליו מרת אידל שמת בק"ק גאשליר יש לו אח אחד מאביו כמר חיים והאשה הזאת מרת יוטל זקוקה לו על כן תהיה אסורה להנשא לאחר עד שיפטור אותו אח בחליצה כשרה דברי אלה על פי דת ודיני התורה בניסן תאי"ו יו"ד אל"ף לפ"ק: בכן הלכו האשה הזאת מרת יוטל ואחיה כמר אביגדור לארצו' אשכנז ובאו לב"ד הגדול דק"ק פרנקפורט בפסק זה שהי' בידם והראו להאלוף הגאון מורה צדק ובית דין שלו ועמדו על הדברים ונמצאו אמת שאותו ליב בן חיים בון שהעידה עליו מרת אידל שמת בגאשליר היה דוד מיקלאר דודו. והוא היה מראדין בורג. והתירו אותה לינשא לאחר. אחרי שנפטרה בחליצה כשרה מיבמה וחזרה ובאה אל מקומה: שאלה נ"ט גביית עדות בהיתר אשה עגונה מרת שאריל שנאבד בעלה כמר אליה באייר תא"ו ה"א לפ"ק. ועד היום הזה יושבת שכולה וגלמודה. שדודה ונדודה: וזה אשר העידו בק"ק ווינא בתענית אסתר תאי"ו יו"ד לפ"ק: במותב תלתא בי דינא וכו'. כמר יודא זעליג בר אברהם מק"ק אויסא העיד בתורת עדות בעונש אליו"ע וז"ל בלשון אשכנז. מיר זיינן גיוועזין צו מיגליץ אויף דען מארק איז איין יהודי גיזעשין אוף איין באנק ושמו דוד קלמנש מק"ק ניקלשפורג דא זיין גיקומן מושקטירר זיין גיוועזין לערך עשרה זא האבן זיא אן גיהובן צו דען יהודי הנ"ל גיא דוא אוועק פון דער באנק מיר וועלין זיך זעצין דא בין איך אך הין גאנגין צו זיא האבן מיר מיט אננדר גירט איך האב גימיינט זיא האבן עטווש צו פר קיופן. דא היבט איינר אן פון דיא מושקטירר מיין איז דער יהודי גיפונדן גיווארדן פון ניקלשפורג זא האב איך אז גיהובן צו דיא אנדרי יהודים דיא דער בייא זיינן גיוועזין שתיקה עטץ דא האב איך אן גיהובן וויא קענט איר דעם יודן ענטפרט עיר וויא זאל איך אים ניט קענן בין איך דאך דער בייא גיוועזין וויא מיר זיין גאנגין אויף פארטייא דא האבן מיר אן גיטראפין דען יהודי דא האט אונזר הוף מיינשטר פון לינדויאשין גישריאן אויף איין מושקטירר הנזביל לויף הין לאז דיר דער יוד געלט געבין וואו ניט מאך דען יוד טוט דא האט דער הנזביל גיענטפרט צום הוף מיינשטר וועלט איר אויז דעם יודן געלט שמעלצין מכט אים זעלברט טוט דא האט דער הוף מיינשטר גינומן זיין פאנטליר רא אונ' האט אים גיפורט אין גרעריך אריין אונ' האט אים טוט גישאסין אונ' האט אים זיין בלאה רעקיל אויז גיצוהן אונ' אין שווארצין רעקיל איז ער גיבליבן ליגן דא האב איך אם גיפרעגט וואו איז דאש גישעהן האט ער מיר משיב גיוועזין צווישן ניקלשפורג אונ' ראבן שפורג קאן מען דאך צווייא ארויז שיקן קיין קליידר ווערן זיא וואול ניט פינדן נייארט ביין מאכטין זיא וואול נאך פינדן אויף דען דריטן טאג איז קומין איין יהודי האט גיבראנט מיין אוברשטן אלירלייא שפעצירייא דא האט ער גיזאגט צו דיא מושקטיר מיין קאנט עטץ מיר ניט זאגין וואו דער יוד איז הין קומן דער אייך האט ביגיגנט פר דרייא טאגין איך וויל אייך איין גוטש טראנק געלט געבן זאגט מיר דא האב איך נישט טערין זאגין דען איך בין גיוועזין אונטר דיא שויידשן דאז זעלביג מאל היצונדר זיינן מיר אלי קיסרש וויא מיר דא זיצן עכ"ל: וזה אשר העידו בק"ק ווינא ביום ה' כ"א אדר שני תאי"ו יו"ד לפ"ק. במותב תלתא בי דינא וכו' כמר יעקב בר משה מק"ק גיבטש והעיד בתורת עדות בעונש אליו"ע וז"ל בלשון אשכנז איך בין גיוועזין צו מיגליץ אויף דען מארק דא האט איין יהודי פון ניקלשבורג אויף מיר גירופן דען איין בעל מלחמה הט אויף דען ניקלשפורגר גירופן דא האט מיך דער יהודי מניקלשפורג דער צו גירופין דער בעל מלחמה האט גיפרגט דעם ניקלשפורג פון וואנין בישטו האט דער יהודי משיב גיוועזין איך בין פון