צמח צדק הקדמון צב

מותרת וכו' משמע שאין לומר כן בשלא נודע שם העיר בפרטות דחיישינן ליצחק בן מיכאל אחר באחד מהמקומות וכו' וכן כתב רבינו ישעיה מטרנ' בהדיא פרק האשה שלום וז"ל באו עדים והעידו שמת יוסף בן שמעון מעיר פלונית מתירין את אשתו ואין חוששין שמא יוסף בן שמעון אחר היה באותה העיר: ואם יאמרו העדים יוסף בן שמעון מת ולא ידעו מאיזה עיר היה אף על גב שלא הוחזק יוסף בן שמעון בעיר הזאת חוששין ליוסף בן שמעון אחר בעולם ואין מתירין אשתו של יוסף בן שמעון הידוע לן עכ"ל הר"ר ישעיה: הרי לך בהדיא דצריך להזכיר שם עירו ולא סגי בהזכרת שמו ושם אביו ואע"ג דלא הוחזק לנו אחר בעירו שיהא שמו כן וכו' עכ"ל מהררי"ק גופיה בשורש קפ"ד והביאו ב"י סעיף י"ח: הרי כתב הוא גופיה בהדיא הפך ממה שכתב בשורש קע"ה. וכבר הרגיש בזה הרב ב"י בסוף סעיף י"ח וכתב ליישבו וז"ל וצריך להיות דספוקי מספקא למהררי"ק. אי סגי להרמב"ם בשמו ושם אביו או אי מצריך נמי שם עירו ובשורש קפ"ד אמר דאפילו אם תמצא לומר דלא סגי ליה להרמב"ם בשמו ושם אביו עד שיזכיר שם עירו ההוא איתתא שריא דכל הנהו הוכחות דמייתי התם עדיפי משם עירו ובתשובה זו שבשורש קע"ה תפס דעת הרמב"ם על פי מאי דמשמע מפשט אותם לשונות שהביא דכל שמזכיר שמו ושם אביו אין להזכיר שם עירו וסיים בה ואפילו אם תמצא לומר דסבר הרמב"ם שצריך להזכיר שם עירו ה"נ כבר הזכיר שם עירו וכו' עכ"ל הרב ב"י: הרי מבואר מתוך שני תשובות דמהררי"ק שורש קע"ה. ושורש קפ"ד שלא רצה מהררי"ק לסמוך להתיר על פי הזכרת שמו ושם אביו נחוד אלא היכא דאיכא נמי הוכחות טובות כמו שכתב בשורש קפ"ד ברבי דוד בר שלמה בעלה של דבורה והכל מבואר בב"י סעיף י"ח שהביא תשובת מהררי"ק אבל בלא הוכחות לא התיר מהררי"ק ומה שכתוב בשורש קע"ה להתיר על פי הזכרת שמו ושם אביו לא כתב אלא דרך משא ומתן אבל לא הלכה למעשה: אמנם עם היות שמהררי"ק חכם גדול ומופלג היה וקטנו עבה ממתני ואין אני כדאי לחלוק עליו ודי לי להבין דבריו מכל מקום תורה היה וללמוד אני צריך כי הנה מעיקרא דדינא דמחלק בין הזכרת שמו לחוד ובין הזכרת שמו ושם אביו ומייתי ראיה לזה מן הרמב"ם אית לי פירכא שכתב בשורש קע"ה שאם מזכיר שמו ושם אביו סגי ולא צריך להזכיר שם עירו וראיה מהא דכתב הרמב"ם וז"ל מצא כתוב בשטר מת פלוני בן פלוני או נהרג פלוני בן פלוני ונודע שהוא כתב ישראל הרי זו תנשא אשתו עכ"ל הרמב"ם הרי מבואר כשהזכיר שמו ושם אביו סגי לכך העלה חילוק זה וכתב הא דצריך להזכיר שם עירו היינו היכא דלא הזכיר רק שמו לחוד אבל היכא דהזכיר שמו ושם אביו לא צריך להזכיר שם עירו אלו הן תורף דברי מהררי"ק כמו שהבאתי למעלה דבריו וקשיא לי עליה הא דין זה דכתב הרמב"ם מצא כתב בשטר וכו' לקוח הוא מירושלמי שהביאו הרי"ף והרא"ש והתוספות שילהי יבמות והטור סעיף י' ולא נזכר שם מת פלוני בן פלוני וכו' אלא פלוני לחוד וז"ל הירושלמי מצאו בשטר כתוב מת איש פלוני נהרג איש פלוני רבי ירמיה אמר משיאין את אשתו רבי בון בר כהנא אומר אין משיאין את אשתו וכו' עכ"ל וכתב הרב המגיד הרמב"ם פסק לקולא דבסופרים הולכין אחר דברי המקיל הרי מבואר בירושלמי דמיירי שלא מלאו כתוב אלא מת פלוני לחוד ולא מת פלוני בן פלוני ואם כן למה משיאין את אשתו הא בשמו לחוד אף הוא מודה שצריך להזכיר שם עירו כדאיתא בתוספתא וכאן לא הזכיר שם עירו ולמה משיאין את אשתו אלא על כרחך צריך אתה לומר דירושלמי לא נחית בדין זה לפרש היאך שצריך להעיד כדי להתיר אשה על ידי אותו העדות ולא בא אלא לומר דאפילו עדות בכתב מהני ולא אמרינן דהוי מפיהם ולא מפי כתבם דבעגונא הקילו דמשיאין על פי עדות בכתב ומיירי דהוי בגוונא שהיה בהני אי היו מעידים בעל פה דהיינו שאנו יודעים על מי הם מעידים אלא דלא נחית השתא לפרושי דין זה היאך צריך להעיד רק להשמיענו אתא דעדותן מהני אפילו בכתב כך צריכין אנחנו לפרש הירושלמי הכי נמי הם דברי הרמב"ם בדין זה שכתב וז"ל מצאו כתוב בשטר מת פלוני בן פלוני וכו' לא בא אלא להורות שמשיאין ע"פ עדות בכתב ולא נחית בדין זה לפרושי היאך צריך להעיד ומיירי בגוונא שאנו יודעים על מי הוא מעיד בכתב וכבר נודע דרכו של הרמב"ם לכתוב הדין כמו שהוא בגמרא תו בירושלמי או בתוספתא ולכך אין לדייק מדבריו מדכתב כאן בדין זה שאם מצאו כתב מת פלוני וכו' ולא נזכר שם עירו שאינו צריך להזכיר שם עירו כיון דהזכיר שמו ושם אביו דלא בא בדין זה לפרש היאך צריך להעיד רק בא להורות שעדות בכתב מהני ודבריו הם ממש כדברי הירושלמי: ועוד היאך דייק מהררי"ק מדברי הרמב"ם מדכתב בדין זה וז"ל מלאו כתוב בשטר מת פלוני בן פלוני וכו' משיאין את אשתו ולא נזכר שצריך להעיד על שם עירו שמע מיניה דבהזכיר שמו ושם אביו אין צריך להזכיר שם עירו הא בספר הרמב"ם על פי מה שהביאו הטור לא נזכר בדין זה רק שמו לחוד ולא נזכר שם אביו שכן כתב הטור בשמו בסעיף ט' אחר שהביא דברי הירושלמי וז"ל והרמב"ם כתב מצאו כתוב בשטר מת פלוני נהרג פלוני וידוע שהוא כתב ישראל שנשא אשתו עכ"ל הרי לא כתב אלא שמצא וכתוב מת פלוני לחוד אלא ודאי דלא בא בדין זה לפרש היאך צריך להעיד רק בא להורות שעדות בכתב מהני וגירסת ספר הרמב"ם כאשר הביאו הטור יותר נכון מאשר הביאו מהררי"ק אף על גב שבספרי הרמב"ם שלפנינו איתא הגירסא כאשר הביאו מהררי"ק מכל מקום יותר יש לסמוך אגירסא שהיה לפני הטור מפני שהיא ממש כדברי הירושלמי וכן הוא דרכו של הרמב"ם לכתוב הדין ממש כאשר הוא בגמרא או בירושלמי: ומסתברא למימר דהשינוי שנפל בספרים הוא מפני שאין נפקותא לענין הדין בין שיאמר שמו ושם אביו ובין שלא יאמר רק שמו לחוד וכל מקום שמהני בדהזכיר שמו ושם אביו מהני נמי בדלא הזכיר רק שמו לחוד וכ"מ דלא מהני בדלא הזכיר רק שמו לחוד לא מהני נמי אפילו בדהזכיר שמו ושם אביו לכך לא דקדקו הסופרים בזה וכתבו ביש ספרים מת פלוני לחוד ולא הזכירו בן פלוני וביש ספרים כתבו מת פלוני בן פלוני וכו' ובאמת אין נפקותא בזה כלל רק בא להורות בדין זה שעדות בכתב מהני בגוונא דמהני אם היו מעידים בעל פה וכמו שבארנו למעלה: ואם יאמר האומר אף על גב דמן הירושלמי מוכח דלא נחית בדין זה לפרש היאך שצריך להעיד כיון שלא נזכר בירושלמי שם אביו ולא בא אלא לומר דעדות בכתב מהני וכדפירשתי מכל מקום יש לומר כיון דבספרי הרמב"ם שלפנינו הגירסא שנזכר בכתב שמו ושם אביו כמו שהביאו נמי מהררי"ק דילמא גירסא זו עיקר והרמב"ם לא מיירי בגוונא דמיירי הירושלמי אלא הוא הוסיף מדיליה כשנזכר בכתב שמו ושם אביו מהני אפילו כשלא הזכיר שם עירו אף על גב דזה דוחק גדול הוא חדא מפני שדרכו של הרמב"ם לכתוב הדין כאשר מלאו בתלמוד דידן או בירושלמי כדפירשתי. ואידך למה תלה דין זה במלאו כתוב היה לו לחדש דין זה בעדות בעל פה אם מעיד על שמו ושם אביו מהני ואין צריך שיזכיר שם עירו אף על פי דבמצאו כתב הוי רבותיה טפי מכל מקום לא הוי ליה לערבב האי חידוש דשם אביו מהני בדין מצאו כתוב אלא הוה ליה לבאר דין זה בפני עצמו כיון דחידוש הוא ואם כן דוחק גדול הוא לומר כך מכל מקום יש להוכיח נמי מדברי הרב המגיד