צמח צדק הקדמון פב

מ"ס פסק כך דסירכא מטריף בכל איברים שנקובתן במשהו אלא דאי דריעותא דסירכא גריעי טפי מריעותא דקורט דם ואם כן אם בקורט דם שמצא רבי כנגד מחט תחוב בכרס אמר אם אין מכה קורט דם מנין מכל שכן שיש לומר כך בסירכא שנמצא מחט תחוב כנגדה אם אין מכה סירכא זו מנין: וליכא למימר דילמא שאני הכא בסירכא דבית הכוסות שנסרך לטרפש הכבד דלא שייך למימר אם אין מכה סירכא זו מנין דיש לתלות הסירכא בטרפש ולמימר דשם בטרפש היה נקב ומשם נסרך לבית הכוסות וטרפש שניקב ונסתם לא מיטרף בכך אף על פי דהוה קרום שעלה מחמת מכה אין בכך כלום משום דנקב בטרפש לא מיטרף מחמת נקובת הטרפש גופה אלא מחמת הכבד שסופו לינטל על ידי הרוח שיוצא דרך נקב הטרפש וממילא כשנסתם הנקב ואין הרוח יוצא לא מיטרף כמו שנתבאר בב"י סימן מ"א בד"ה בה"ג וכו' ואם כן לא שייך כאן למימר סירכא זו מנין דיש לתלות הסירכא בטרפש שהיה שם נקב ונסתם ונסרך לבית הכוסות הא ליתא דהרי גבי קורט דם נמי יש לתלות בדבר אחר והיאך קאמר אם אין שם מכה קורט דם מנין. דאי לאו הכי תיקשי למה לא מיטרף בקורט דם לחוד אפילו בדליכא מחט תחוב כנגדה מטעם דאם אין שם מכה קורט דם מנין. אלא על כרחך דקורט דם לחוד תלינן בשום דבר ולא מיטרף בכך ואפילו הכי היכא דמחט תחוב כנגדה מטרפינן מטעם דאמרינן אם אין שם מכה קורט דם מנין כלומר למה נמצא קורט דם מכוון כנגד המחט אלא ודאי דמחט נקבה וממנה בא קורט דם הכי נמי בסירכא אף על גב דיכולין לתלות הסירכא בדבר אמר כגון בטרפש מכל מקום כיון דמחט תחוב כנגדו לפנינו אמרינן אם אין שם מכה סירכא זו מנין כלומר למה נסרכה כאן מכוון כנגד המחט אלא ודאי שהמחט נקבה וממנה באה הסירכא כדאמרינן בקורט דם ולאו דוקא קורט דם מוכיח על המחט שנקבה מעבר לעבר אלא אפילו היכר כל דהו מוכיח שהרי אפילו חלודה מוכיח כהובא בב"י בשם רבינו ירוחם ופסק כך בש"ע בהג"ה סעיף ט': אע"ג דבים של שלמה בפרק אלו טריפות סוף ס"א חולק אב"י המטריף בהיכר חלורה ומפרש דברי רבינו ירוחם בענין אחר דהעלה חלודה היינו המחט העלה חלודה ולא קאי אכרס. מכל מקום מודה הוא דבסירכא איכא היכר טובא שהרי לדידי' מיטרף בסירכא לחוד אפילו בלא מחט תחובה כנגדה כמו שכתב באלו טריפות סימן מ"ח. לכך פשוט הוא דיש להטריף בכה"ג כל זה ברור ופשוט הוא. ולרווחא דמילתא יש להביא ראיה ולהוכיח כן מתוך לשון בדיקת ישני' גופא שממנו לקוח דין זה בהגה"ת ש"ע שכתב וז"ל אם תמצא שנסרכה ההמסס או בית הכוסות לחצר הכבד אז צריך לבדוק אחר מחטין כי דרכה שאם נסרכה למצוא שם מחטין וכן בא לידי כמה פעמים והטרפתי אותן עכ"ל. הרי לא כתב אלא שדרכה הוא שאם נסרכה למצוא שם מחטין ולא כתב למצוא שם מחטין שנקבו. משמע מלשונו אפילו לא נקבו אלא תחובין בו מיטרף: ועוד דסיים וכתב וכן בא לידי כמה פעמים והטרפתי אותן ואי לא הוי מטריף אלא בניקב מעבר לעבר לא היה צריך לסיים ולומר והטרפתי אותן דודאי אם ניקב מעבר לעבר דטרפה הוא ומאי קמשמע לן בזה שכתב והטרפתי אותן ולא היה צריך למימר אלא וכן בא לידי כמה פעמים ומצאתי מחטין ותו לא. ודין של מחטין הנמצאים היא מבואר אם ניקב מעבר לעבר טריפה ואם לאו לא מיטרף אלא ודאי דהטריף אע"ג דלא הוי ניקב מעבר לעבר והא קמל"ן בזה שכתב והטרפתי אותן שאע"פ שלא היו נקובין מעבר לעבר היה מטריף כיון דסירכא היתה כנגדן דאם אין שם מכה סירכא זו מנין: אבל מכל מקום נראה דאין להטריף אלא בשנמצא קוץ או מחט תחוב בכרס נגד אותו מקום שנסרכה לטרפש ואפי' לא ניקבה מעבר לעבר דאיכא הוכחה שהיה שם נקב כיון דהקוץ תחוב בו ונמצא נסרכת באותו מקום. אבל בנמצא קוץ או מחט מונח כך בכרס ואינו תחוב בו אע"פ שבית הכוסות נסרך לטרפש אין להטריף דבקורט דם גופיה נמי לא אמרו דיש להטריף אלא בנמצא קוץ תחוב בו אבל בנמצא בתוכו ואינו תחוב בו לא אמרינן להטריף: ואע"ג דגבי ושט אם נמצא קוץ מונח בושט לארכו ואינו תחוב בו אינו כשר אלא בשאין עליו קורט דם אבל כשיש עליו קורט דם הוה טריפה אף על פי שאין הקוץ תחוב בו אלא מונח בתוכו כהובא בי"ד בש"ע סימן ל"ג סעיף ט'. שאני ושט דאכלה ביה וכעיא ביה ומתנענע תמיד איכא למיחש שמא מתחלה ניקב הקוץ את הושט ומחמת הניענוע חזר הקוץ למבפנים ונסתם הנקב אבל בכרס שהוא נח לעולם אי איתא דהקוץ היה נוקב בו מתחלה לא היה חוזר למבפנים אלא היה תוחב בו כמו מתחלה וכה"ג כתב בסמ"ק סימן ר"א דף צ"ו והרא"ש פר' אלו טרפות בשם ר"ת. לכך אין להטריף בכרס בנמצא קוץ מונח בתוכו ואינו תחוב בו אפילו בנמצא עליו קורט דם מבחוץ וכן משמע נמי ממה שכתב הרב בהג"ה ש"ע סימן מ"ח סעיף ח' וז"ל מחט או קוץ הנמצאים בהמסס ובית הכוסות בחללו ולא נתחב בהן כלל כשר בכל ענין ואין צריך שום בדיקה עד כאן לשונו. הרי כתב דכשר בכל ענין והיינו משום דבכי האי גונא כשמונח הקוץ בתוכו ואינו תחוב בו לא הוי ריעותא כלל. ואין צריך בדיקה אחר נקב ואפילו אם נמצא בו קורט דם לית לן בה אם אין שם נקב: וליכא לפרש דהא שכתב ואין צריך בדיקה היינו שאין צריך בדיקה אם יש שם קורט דם ואם כן יש במשמע דאין צריך בדיקה אחר קורט דם אבל מכל מקום אם מצא עליו קורט דם הוי טריפה אף על פי שאין הקוץ תחוב בו אלא מונח בתוכו הא ודאי ליתא דהא רוב הפוסקים מרדכי בשם ראב"י וסמ"ק וספר התרומה ומרדכי בשם ר"ת וריב"א הביאם הרב ב"י בסימן מ"ח כולהו סבירא להו בניקב בית הכוסות מצד אחד ונמצא עליו קורט דם לא מיטרף אלא בנמצא קורט דם נגד פי המחט ממש משום שכשהוא נגד פי המחט נראה שעבר לשני צדדים וחזר לפנים ומתוך כך הוא נגד המחט ממש אבל לא בנמצא בסביבות הנקב וכו'. ואם כן היאך סלקא דעתך למימר דאפילו אין הקוץ תחוב בו אלא מונח בתוכו דהוי טריפה בשביל שנמצא קורט דם עליו מבחוץ. הא אפילו אי הוי תחוב בו לא היה מטריף אי לא הוה ממש כנגד פי המחט אלא סביב הנקב וא"כ מהי תיתא לומר שהקורט דם הוא ממש נגד מקום פי המחט בשנמצא עתה לפנינו שאינו תחוב אלא מונח בתוכו: והגע עצמך בשאין הקוץ תחוב בו אלא מונח בתוכו דקיל שהרי אין צריך בדיקה כלל יהא אסור אם נמצא בו קורט דם בכל גונא. ובנמצא קוץ תחוב בו דחמיר שצריך בדיקה לא יאסור אלא בנמצא קורט דם דוקא נגד פי המחט ולא בכל גונא. לכך ודאי דלא מסתבר כלל למימר כך. ואין להחמיר בשאין הקוץ תחוב בו אפילו בנמצא קורט דם מבחוץ. ולא דמי לושט דמחמרינן ביה משום דשאני ושט דמתנענ' תמיד דאיכ' למיח' דניקב כבר וחזר למבפני' משא"כ בבית הכוסות וכדפירשתי לעיל: ומה שכתב הרב בהג"ה ש"ע מי"ד סימן מ"ח סעיף ח' דכשנמצ' קוץ בחלל בית הכוסות ולא נתחב בו כלל כשר בכל ענין ואין צריך בדיקה וכו' עכ"ל אין פי' של ואין צריך בדיקה היינו שאין צריך לבדוק אחר קורט דם אלא פירוש שאין צריך בדיקה אחר נקב ויש במשמע אבל אם נמצא נקב לא משום דאז הוי טריפ' אבל ע"י קורט דם