צמח צדק הקדמון עד

יש בגופו כאשר לובשים יהודים עם ציצית ואמרתי גם לי יש מלבוש כזה. והשיב לא כי אני מכיר ששלו היה שחור כהה והוא היה מלובש כמו זה וגם אני מכירו בענק ושאלתיו גם לי יש ענק והשיב לי הגזלן לא. הענק שלו יש בו שרשרות ובזה אני מכירו: עכ"ל: גם העיד כמר יודא ליב כ"ץ הנ"ל גם אני הכרתיו בענק שהוא זה ובזקנו חתיכה זקן שחור היה עוד בעין והכרתיו גם הגיד כמר יהודא ליב כ"ץ לא יכולתי לראות הטיב בפנים רק מרחוק מחמת שאני כהן עכ"ל: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות של כמר דוד בן מהר"ר יודא הלוי שהעיד בתורת עדות בב"ד וכו' ביום ו' י' טבת תאי"ו טי"ת לפ"ק: כשבאתי לשם שהמשיכוהו הגוים מן המים לא יכולתי להכיר בענין אחר בפנים שלו וגם בזקנו רק שהוא רבי זלמן הי"ד ומיד ותכף לקחתי הענק מצוארו והרי הוא זה לפניכם וגם היה בגופו חתיכה מלבוש סערדקיל מצבע נעגי"ל ברוי"ן עם ציצית. גם זה הכרתי שהיה הוא רגיל ללבוש המלבוש הזה: שוב אחרי כן ביום ה' כ"ח תמוז תט"ל שאלו הב"ד לכמר דוד הלוי שיבאר דבריו הראשונים במה הכירו. והעיד בתורת עדות וכו' כשבאתי לשם היו אילנות שוכבים עליו. ומראה פנים שלו היה לי ניכר כי זקנו היה לו עדיין כמו שהיה בחיים רק מצח לא היה לו דהיינו העור מהמצח לא היה לו וגם העור מהחוטם לא היה לו כמאן ששוכב זמן ארוך במים אבל הכרת פנים הי' לי בו שהוא זה מחמת זקנו עכ"ל: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקדש הגדת עדות של כמר יהודא בן יעקב שהעיד בתורת עדות וכו' ביום ו' י' טבת תט"ל: באותו יום שהמשיכוהו לרבי זלמן הי"ד מהמים היה מכוסה עם אילנות ירוקים והסרתי האילנות מעליו והכרתיו בפנים שלו. וגם בזקנו שהוא זה כי בחייו הייתי מכיר אותו בטוב כי סחרתי עמו. וגם המלבוש שלו סערדקיל מצבע נעגי"ל ברוין חתיכה אחת עם ציצית עדיין היתה בו עכ"ל: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות של כמד שלמה בן יודא כ"ץ שהעיד בתורת עדות וכו' ביום ה' י"ט טבת תי"ל: שמעתי מן הסופר של בעלי שלשים שהרצחן שדנו אותו בגאלי"ץ הודה בעינוי ראשונה שעשה י"ב רציחות י"א היו גוים והי"ב עשה הוא והבושפסקי מקאפשי"ן היו ביחד והבושפסקי הטמין עצמו ואני מותתי את היהודי ואחרי כן אני ובושפסקי נשאנו אותו יחד לנהר ותחבנו אותו תחת הכפור כן הגיד הסופר מל"ת ושמעתי גם מן הרבה זולתו שהיו אצל העינוי עכ"ל: העתקה מלשון אשכז ללשון הקודש הגדת עדות של כמר שלמה בן יודא כ"ץ שהעיד בתורת עדות וכו' ביום ה' י"ט טבת תי"ל: שמעתי מן יערגל שהיה אצל העינוי בעיר גאלי"ץ כשדנו לרצחן והגיד שעשה י"א רציחות. והי"ב היה יהודי אחד הוא והבושפסקי הלכו מן גאלי"ץ והיהודי הלך מן האליט"ש והיה לעת הערב ביום ה' ומתתנו אותו אצל שביל הדרך ושם מצאו מלבושים שלו הסרבל וכובע של רבי זלמן הי"ד עכ"ל והעיד כמר משה הנ"ל שהערל מל"ת היה: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקדש הגדת עדות של כמר זלמן בן יששכר שהעיד בתורת עדות וכו' ביום הנ"ל: גוים באו לבית התורף והסיחו לפי תומם שהרצחן שהיו דנים אותו הודה שעשה י"ב רציחות והיהודי האויסשרליצר היה הי"ב ואמרו הגייות שיש הפסד בעד היהודי האויסטרליצר כי גבר בגוברן היה עכ"ל: הנה לכאורה היה נראה להתיר האשה הזאת מרת הענדל אשת רבי זלמן מק"ק אוסטרליץ על פי העדות שהעיד בב"ד בת"ע העד הא' כמר ליב בן שלמה כ"ץ שבא אליו הגוי מעצמו והגיד לו שביער הם גוים שמצאו ההרוג והזכירו שהוא רבי זלמן מק"ק אויסטרליץ דכיון שהגוי הגיד לו כך והיה מל"ת אין אנו צריכין יותר אע"ג דלא הזכיר שם אביו כיון דהזכיר שמו ושם עירו סגי בכך כי כן הוא הסכמ' כל הפוסקי' כיון שהגוי המגיד לא רצה להראו' להעד הנזכר המקום ששוכב שם ההרוג אם לא שיתן לו שכירות הרי הוא מגיד במילתא דשייך ביה ועביד דמשקר כההיא דפ' כל הגט דף כ"ח ודף כ"ט. שמע מקומנטריסין של גוים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו וכו'. ומסיק התם משום דהא דמסיח לפי תומו מהימן ה"מ במילתא דלא שייכי ביה פירש רש"י שאינו תפארת להם אבל במילתא דשייכי ביה שהם מתפארים שהרגו בדין וכו'. הרי מבואר דלא לגמרי הימנוה למסיח לפי תומו דבמילתא דשייך ביה לא הימנוהו ואם כן הוא הדין כאן אין להאמינו אף על גב דמל"ת דיש לחוש שיש לו שייכות בזה מחמ' ממון ועביד דמשקר: וכן איתא נמי פרק האשה בתרא סוף דף קכ"א האי גוי דאמ' לישראל קטול אספסתא ושדי לחיואי בשבת ואי לא קטילנא לך כדקטילנא לפלוני וכו' דמסיק התם דלא סמכינן על זה משום דלמירמא אימתא קא עביד. הרי מבואר כשיש לנו לתלות בשום דבר את הגדתו תולין אף על גב דמסיח לפי תומו אם כן ה"ה נמי בנדון דידן יש לנו לתלות שאמר כך משום ממון שיתנו לו ודילמא שקורי קא משקר: הא ליתא דלא דמי להתם חדא שהרי מתחלה כשהגיד הגוי לישראל לפי תומו שגוים הם ביער ומצאו להרוג רבי זלמן מאויסטרליץ לא הזכיר שום ממון כלל והלך לדרכו ונגמר הגדתו וליכא כאן הוכחה כלל שאומר כן בשביל ממון דמהי תיתי לומר שבשביל ממון הוא מגיד כיון שלא הזכיר ממון. אף על גב דאחר כן לא רצה להראות אם לא שיתן לו שכר מכל מקום יש לנו לומר שמתחלה לא נתכוון לכך אלא שאחר כך למדוהו כך אותן הגוים שהיו ביער כמבואר בעדותו של כמר ליב שאותן הגוים הם התחילו להזכיר ענין ממון ואמרו אליו לך אצל הגוי ההוא הוא יגיד לך כי אותו הבטיחו על ממון הרי הם התחילו להזכיר הממון אפשר שהם הסיתו אותו והוא לא אסיק אדעתיה לתבוע ממון. ואפילו אם תמצא לומר שהוא עצמו אסיק אדעתיה לתבוע ממון מ"מ אפשר לומר דמתחלה לא אסיק אדעתיה אלא שאחר כך נתלבש רוח אחרת שהרי היתה שהות בין הגדתו בראשונה לישראל ובין שאלת ישראל אותו שנית ומאן לימא לן שמתחלה נתכוון לכך. וכיון דמתחלה היה מל"ת ולא היה ניכר ממנו כלל שהוא מתכוון לדבר אחר למה נפיק אותן מדין מל"ת ושאני התם בשמע מקומנטריסין וכו' ובההיא דאמר ליה קטול אספסתא וכו' דאיכא הוכחה שהוא מתכוון לדבר אחר. אבל במל"ת ולא ניכר ממנו כלל שהוא מתכוון לדבר אחר לא בטיל מיניה דין מל"ת: והכי איתא בהדיא בהג"ה מרדכי דקידושין ובתשובת הר"מ שבמיימוני לסדר נשים הביאם הרב ב"י בטור א"ה סימן י"ז סוף סעיף י"ד וזה לשונו גוי שאמר הרגתי לפלוני נאמן וכו' וליכא למיפסלי' משום דילמא למירמא אימתא ליהודי' הוא דקאמר הכי כיון דלא מוכחא מילתא מתוך דבריו וכו' שאם באנו להחמיר כך היכי סמכינן על שום עדות גוי מל"ת וכו' אלא ודאי לא חיישינן למידי בכל מל"ת היכא דלא מוכח מתוך דבריו דמשקר עכ"ל: ותרומת הדשן הביא תשובה זו בסימן רל"ט. ותפס את זה לעיקר דלא מפיק מדין מל"ת אלא אם כן איכא הוכחה שמתכוון לדבר אחר אבל מסתמא הוי מסיח לפי תומו גמור אלא שמלשון הטור בסעיף י"ד משמע קצת בהפך שצריך הוכח' שמל"ת שכתב וז"ל כיצד מל"ת כגון שאמר אני ראיתי לפלוני שמת כמה