צמח צדק הקדמון סב

התם בגמרא ובגוי אם היה מתכוין אין עדותו עדות היכי משכחת לה פירש רש"י היכא משכחת לה דלא נתכוין להעיד ולא להתיר ומשני במסיח לפי תומו כי ההוא דהוה קאמר ואזיל מאן איכא בי חיואי שכיב בי חיואי ואנסבה רב יוסף לדביתהו וכו' וכבר הסכימו כל הפוסקים דכל ששואלין לגוי אפילו לא בא הגוי לב"ד מיקרי נתכוין להעיד ואין עדותו עדות ולא מהני הגדת גוי רק במסיח לפי תומו ואם כן בנ"ד שכמר זלמן שאל לגוי תחלה כמבואר בעדותו תו לא הוי הגוי מסיח לפי תומו: ואף על גב דלא שאל כמר זלמן לגוי אלא אם הוא יודע מה נתהוה באנשיל שיגיד לו דברים שיש בהם ממש ולא שאלו אם הוא חי או מת. וראיתי בתשובת משאת בנימין סימן ק"ט שמתיר בכי האי גונא אם לא שאלו בפירוש אם חי או מת: הא כבר מבואר בהדיא בתשובת הרשב"א הובא בתשובת בנימין זאב סימן ט' דאם שאלוהו היכן פלוני או אתה יודע מה נעשה מן פלוני מיקרי שאלה ותו לא מיקרי מסיח לפי תומו יעויין שם: ואפשר דגם משאת בנימין לא קאמר דאם שאלו סתם ולא שאלו בפירוש אם הוא חי או מת דלא מיקרי שאלה אלא היכא דאיכא הוכחה דלא אסיק אדעתיה להסתפק בו אם הוא חי או מת ועיקר שאלתו עליו איה הוא היינו אם הוא במקום פלוני או במקום פלוני והגוי השיב לו אחר כך שמת אז מיקרי מל"ת אבל היכא דליכא הוכחה והוא שואל סתם איה הוא ודאי דכל מה שמשיב הגוי אח"כ לא מיקרי מסיח לפי תומו וכמו שכתב הרשב"א בהדיא ואם כן בנדון דידן שכמר זלמן שאל לגוי תחלה וכי ידעת מה נתהוה באנשיל ואמר הגוי שהוא יודע ואחר כך אמר לו זלמן שאם יגיד דברים שיש בהן ממש יתן לו ו' אדומי' ומלבוש דאיכא הוכחה בהפך שלא היתה כוונתו רק לשאול אם הוא חי או מת פשוט הוא דכל מה שהשיב הגוי אחר כך לא השיב אלא על פי שאלת זלמן ותו לא מיקרי מסיח לפי תומו וגם משאת בנימן מודה בכי האי גונא: אבל בהא ליכא לאסתפוקי דלא הוי מסיח לפי תומו משום דכבר עשו הכרזה בכפרים ובשווקים על כל מי מיודע מאומה מן ג' אנשי' הנאבדים שיבא ויגיד ויקבל שכרו ואם כן אפילו אי הוי הגוי מסיח לפי תומו ממש הוה לן למיחש דילמא הגוי מתכוין להעיד כיון שכבר חקרו על הנאבדים ולא מיקרי מל"ת. הא ליתא דכבר הסכימו כל האחרונים דבכי האי גונא כל שלא שאל לגוי זה עצמו מיקרי שפיר מסיח לפי תומו דהכי כתב בהדיא בפסקי מהרא"י סימן קס"א ומביא ראיה מתשובת מהר"ם. וכן כתב מהרי"ק שורש קכ"א. וכן פסק הרב בהג"ה ש"ע סימן י"ז סעיף ט"ו וב"י האריך שם ומבואר בו הכל באר הטיב ולכך אי הוי הגוי מסיח לפי תומו ממש לכמר זלמן שור ויצחק הוה עדותם מהני. אף על פי שכבר הכריזו וחקרו על ג' אנשים אלא שכבר בארנו דגוי לא היה מסיח לפי תומו רק על פי שאלת כמר זלמן הגיד מה שהגיד ולא מהני הגדתו: וכיון דהכי הוא דהגדת הגוי מה שהגיד לכמר זלמן שור ויצחק בסיון תז"ל לא הוי מל"ת ולא מהני אם כן מה שהגיד אחר כך בחנוכה תח"ל לכמר ליב דעקנוג וכמר שלום נמי לא מהני אף על גב דהיה אז מסיח לפי תומו כיון שהוא הוא הגוי שהגיד בראשונה לכמר זלמן ויצחק בסיון תז"ל הוא עצמו הגוי שהגיד אחר כך בחנוכה תח"ל לכמר ליב וכמר שלום שכמר שלום היה מכירו שהוא הגיד כבר לכמר זלמן ויצחק מהנאבדים ומתחלה מה שהגיד בסיון חז"ל לכמר זלמן ויצחק לא הוי מל"ת אלא על פי שאלת זלמן הגיד אם כן מה שהגיד אחר כך בחנוכה תח"ל לכמר ליב וכמר שלום נמי לא מהני אף על גב דהיה מסיח לפי תומו כיון שכבר שאלוהו פעם אחת לגוי זה עצמו. ואף על גב דמהרא"י בפסקיו סימן קס"א. ומהרי"ק שורש קכ"א כתבו להתיר אפילו בשמ' הגוי מפי הבעלים עצמה. מכל מקום לא התירו אלא מטעם שלא שאלוהו לגוי זה עצמו אף על פי ששמע מפי הבעלי' עצמם מכל מקום כיון שלא אמרו לו שום דבר ולא שאלוהו להעיד להם מיקרי מסיח לפי תומו כמבואר בדבריהם בהדיא והביאם ב"י. אבל בכי האי גונא של גוי זה עצמו כבר שאלוהו כולי עלמא מודים דתו לא מיקרי מסיח לפי תומו אף על גב דזה שהיה הגוי מסיח לפי תומו אחר כך לכמר ליב וכמר שלום היה יותר מחצי שנ' אחר הגדתו ושאלתו של כמר זלמן ויצחק. מכל מקום כיון שכבר פעם אחת שאלוהו לגוי זה עצמו תו לא מיקרי מסיח לפי תומו אפי' כשמסיח לפי תומו זמן רב אחרי כן: וראיה לזה דאמרינן כששאלוהו לגוי תחלה תו לא מהני הגדתו אחר כך אפילו אחר זמן רב אפילו מסיח לפי תומו מהא דכתבו האחרונים בפשיטות בתשובות מהר"ר אברהם הובא בתשובות מהר"א מזרחי סימן ע"ג שאם היה הגוי מל"ת מתחלה ולא ביאר דבריו לגמרי יכולין לשואלו אחר כך אפילו שנתים ימים אחר כך. יעויין שם. ובתשובת מהר"ר שמואל הובא בתשוב' זאב סימן י"ז וז"ל ובר מן דין אמינא שאם הגויה היא בחיים כפי ששמעתי יכולין אנו לשואלה כיון שהיא כבר התחילה והסיחה לפי תומה וכו'. עכ"ל: הרי מבואר כשהיה תחלת הגדת הגוי לפי תומו סמכינן אהגדתו אחר כך ואמרינן כל מה שהגיד אחר כך הוא על סמך מסיח לפי תומו תחלה הוא הדין נמי להפך כשאומר תחלה על ידי שאלה תו לא מהני אחר כך הגדתו במל"ת אפילו זמן רב אחר כך משום דאמרינן נמי כל מה שהגיד הגוי אחר כך אינו אלא על ידי שאלה ששאלוהו כבר קודם לכן דהכי מבואר בהדיא בב"י וז"ל וכתב נ"י בשם המפרשים דכן נמי יש לומר דכי היכא דכל שהתחיל לומר במסיח לפי תומו אף על פי ששאלוהו לבסוף הגיד להם על פי שאלתם נאמן כן נאמר דכל שאומר לו איה פלוני שהלך עמך שהנחנו כאן כל מה שישיב להם מכאן ואילך אינו נדון במסיח לפי תומו וכן כתב הרב המגיד בשם הרשב"א וכו' יעויין שם: ואם כן כיון שבארנו דפשוט הוא לאחרונים בתשובותם דאם היה מל"ת מתחלה אף על גב דבזמן רב אחר כך שאלוהו הוי הכל כמסיח לפי תומו דכל מה שמגיד אחר כך היינו על מסיח לפי תומו שהיה מתחלה מגיד הכי נמי יש לומר בהפך כשלא היה מתחלה מל"ת אלא על פי שאלה כל מה שמגיד אחר כך מל"ת אפילו זמן רב אחר כך לא מיקרי מסיח לפי תומו אלא תלינן לומר על סמך השאלה ששאלוהו מתחלה מגיד אחר כך: אע"ג דמשמע לי מתשובת מהר"מ שבמיימוני המתחלת חזרנו על כל הצדדים וכו' שאפילו שאלוהו לגוי תחלה ולא השיב ואחר כך זמן מה מסיח לפי תומו מיקרי שפיר מל"ת כמו שבארתי בתשוב' היינו דוקא היכא דשתק תחלה. אבל בנדון דידן שגם מתחלה היה משיב אם כן ודאי דאיכא למיחש שמכוון להשיב על מה ששאלוהו ואין זה מל"ת: ועוד בנדון דידן איכא הוכחה טובא דמה שהגיד הגוי בפעם שנית לכמר ליב ושלום בחנוכה תח"ל אף על גב דהגיד לפי תומו מכל מקום על סמך השאלה ששאלוהו כבר הגיד שהרי אמר לכמר שלום בזה הלשון העדיין לא נודע לכם כלום מן ג' אנשים עכ"ל. הרי אנו רואים עין בעין דאסיק אדעתיה שהיה נשאל כבר על ג' אנשים ולכך הוא שואל אותו אם עדיין לא נודע מהם כלום ואם כן אף על גב דהוא זמן רב אחר השאלה מ"מ לא מיקרי מסיח לפי תומו כיון דאנו רואים ומבינים מתוך לשונו שעל סמך השאלה הראשונה הוא מתחיל ואומר עדיין לא נודע לכם מן ג' אנשים ויש לחוש שמתכוון להעיד: וגדולה מזו כתב ר' דוד כהן בתשובותיו אפילו היכא דלא שאלוהו לגוי זה עצמו תחלה והוא מסיח לפי תומו ואומר לשון זה עדיין לא שמעת מן ההרוגי' לא מיקרי מסיח לפי