צמח צדק הקדמון לא

ואם כן ביאתו שמה לא תקרא ביאה הא ודאי לאו מילתא היא דהא מכל מקום סבור היה הוא בעצמו שיכשר בעיניו לדור שם ואדעתא דהכי בא שם מיקרי ביאתו ביאה ואדרבא דמסתבר לומר שסופו מוכיח על תחלתו שסבור היה לישאר שם כיון שקבל דורנות מהם ואי אז כששלחו דורנות היה בדעתו ליסע משם ולא לישאר שם ודאי דלא היה מקבל דורנות מהם. אבל באמת ליכא הוכחה כלל מסופו על תחלתו: ועוד מסוגיות התלמוד פרק ב' דחולין דף ל"ט השוחט את הבהמה לזרוק דמה לע"ז וכו' וכן מנדרים פרק ה' דף מ"ח הנודר הנאה מחבירו ואין לו מה יאכל וכו' מוכח דלאו בכל גונא אמרינן סופו מוכיח על תחלתו ויתבאר זה בפסק היתר עגונה מרת הענדל אשת רבי זלמן אויסטרליץ לקמן. ויעויין שם כי שם נתבאר הכל וכאן אין להאריך: שאלה יז שאלוני מדוע אני מדקדק על בדיקת הושט מאווזות שמלעיטין אותן ומזהיר את הקהל שיהיו מהפכים את הושט לבדוק אם לא נמצא בו ריעותא מבפנים ואין אני מדקדק להזהירם שיהיו בודקים בראש האווזא שהרי כל מה שהוא מהוושט ולמעלה ממקום שנשחט נשאר בראש ושמא נמצא נקב באותה חתיכה שבראש ובאמת בק"ק ניקלשפורג מדקדקים לבדוק גם בראש האווזא מהאי טעמא. וכן נמצא נמי בתשובת מהר"ם לובלין סימן כ"א שבמדינות אשכנז נוהגין לבדוק גם בראש האווזא ופעם אחת לא בדקו הראשים של האווזות ונפל חילוק גדול בין רבני אשכנז יש אוסרי' ויש מתירים: תשובה לפי מה ששאלתני מתשובת מהר"ם לובלין סימן כ"א היה לי להשיבך ממקום שבאת דאין צריך לבדוק אחר ראשי האווזות דהכי כתב בהדיא מהר"ם לובלין התם בתשובה סימן כ"א דף י"ט סוף עמוד ג' וז"ל הלכך נראה דאפילו לכתחלה אין צריך בדיקה למעלה ממקום שחיטה דלא מחזקינן בהו איסורא. וכן מעולם לא שמענו במדינתנו לבדוק הוושטין למעלה ממקום השחיטה וכו' עכ"ל. הרי כתב בהדיא דאין צריך לבדוק למעלה בראשי האווזות וכדאי הוא לסמוך עליו: אלא לפי שאין דרכי להקל במקום שיש מחמירין אם לא שיש לי טעם בדבר על כן אמינא לך טעמא דדוקא בושט עצמו מה שהוא למטה ממקום שנשחט הוא דצריך בדיקה והיינו שצריכין להזהיר את העם שיהיו הופכין את הוושט ולבדוק מבפנים אם לא נמצא שם ריעותא משום דאין דרכן לאכול את הוושט ומשליכין אותו לחוץ וחישינן כיון דלא נרא' להו ריעותא מבחוץ בוושט ישליכו אותו לחוץ כהרגלן לכך צריכין אנו להזהיר אותן שיהיו הופכין אותו תחלה לבדוק ולראו' מבפנים אם לא נמצא בו ריעותא. אבל ראשי האווזות דרכן לאכול אותן ואין משליכין אותו לחוץ אלא פותחין אותו ונוטלין המוח מתוכו ומבשלין הראש ואוכלין אותו. ואם נמצא ריעותא בוושט בחתיכה שנשארה בראש נראה לעין הוא כיון שפותחין אותו ובאין לשאול אין צריכין אזהרה שיהיו בודקין את הראש דממילא הוא בדוק להם כיון שנראה להם לעין אם יש שם ריעותא וישראל קדושים הם אפילו ריעותא כל דהו שנראה להם באין לשאול. לכך אין צריכין אזהרה אלא על הוושט מה שהוא למטה ממקום שנשחט משום דמבחוץ לא נראה להו ריעותא בוושט וצריכין להזהיר אותן שיהיו הופכין אותו אבל הוושט שנשאר בראש שנראה לעין אם יש ריעותא מבפנים שלעולם פותחין את הראש אין צריכין אזהרה דודאי אם יש שם ריעותא באין לשאול: ועוד אמינא לך טעמא דשאני כאן ק"ק פרוסטיץ מק"ק ניקלשפורג דאע"ג דנוהגין בק"ק ניקלשפורג לבדוק גם ראשי האווזות שאני התם משום דהתם מלעיטין האווזות בשיבולת שועל ובמיני זרעונים מעורבים כגון דוחן וכיוצא בזה וכשפותחין את פי האווזא ומלעיטין לתוכה מיד מתפזרים הזרעונים וצריכין לתחוב באצבעות לתוך פי האזוזא להביא הזרעונים למטה לבית הבליעה ושכיח הוא שעל ידי כן מתקלקל הוושט מיד בהתחלתו מה שהוא למעלה ממקום ששוחטין ונשאר בראש ושם מצוי הקלקול כמו למטה לכן צריכין לבדוק גם בראש אבל כאן ק"ק פרוסטיץ אין מלעיטין אלא בלחמים עגולים אפויה מקמח שעורים וכשפותחין את פי האווזא ומלעיטין אותן מיד נופלים הלחמים עגולים בוושט לבית הבליעה למטה ממקום ששוחטין ומשם ואילך מצוי הקלקול בוושט אבל לא למעלה לכך אין צריכין אנו להזהיר אמה שנשאר למעלה בראש אלא על מה שהוא למטה ממקום השחיטה דשם שכיחי ריעותא אבל למעלה לא שכיחי אבל מכל מקום אם נמצא להם ריעות' בראש באין ושואלין וזה ברור: שאלה יח נשאלתי ממנהיגי הק"ק פרוסטיץ חיל המלך עברו דרך שם בלכתם למלחמה ובאו לחנות שם כמו חדש ימים או פחות או יותר ורוצה המושל שלהם לחלק אכסניא גם לבתי היהודי' ודרך הוא שבני העיר צריכין ליתן להם ג' ימים ראשונים מזון וצידה ואחר כך ניזונים מקופה שלהם ואין בני העיר צריכין לית' להם רק מקום ללון ומים ומלח ועצים וכיוצא בזה דברים קטנים ורוב הקהל וכמעט כולם רוצים שיתפשרו עם המושל שלהם שלא יעשה אכסניא בבתי היהודים כי חוששים מן גניבות וממיעוט משא ומתן שלא להתראות בפניהם וגם טפולם עמהם בהכנת אכילה ושתייה קשה מאד וגם אחרי שיהיו חונים שם זמן מה חוששים מערבוב איסור והיתר וכיוצא בזה מלבד זה שאם יעשו אכסניא אצל יהודים תהיה ההוצאה מכלל הקהל כולו יותר מכפלים ממה שתהיה אם יתפשרו עם המושל ויתנו לו דבר קצוב ויחידים הבעלי כיסים מוחים שלא יתפשרו אם לא שיתחייבו הקהל לגבות אותו ממון לפי הבעלי בתים ולא לפי הממון ואנשי הקהל אומרים יתפשרו ואחר כך יקוב הדין את ההר היאך יהיו גובין ובעלי כיסים מעכבים: תשובה יראה שהדין עם הקהל ויכולים לכוף ליחידים הבעלי כיסים שיתפשרו עם המושל שלא יחלק האכסניא לבתי היהודים ושפיר קאמרי דאם יהיה להם דין אחר כך ידונו על זה משום דזה היזק של רבים הוא שהרי האמת כן הוא שההוצאה תהיה בכפלים אם יהיו בבתי היהודים גם זה אמת שיש להם לחוש מגניבות ומיעוט משא ומתן לכך צריכים היחידים תחלה לסלק היזק של רבים ואחר כך ידונו על זה היאך שיהיו גובין אם לפי הממון או לפי הבעלי בתים או לפי הבתים ממש: וראיה לזה מהא דאיתא בהג"ה מרדכי דקידושין והובא במרדכי על הגליון פרק לא יחפור וז"ל בפרק לא יחפור על דבר אשר דרש הדוכוס מאת היהודים שלו שיעסקו שאותם יהודים הדרים בפיי"ץ תחת שאר שרים הקטנים ישובו תחתיו ואמר שהדין כך שאין להם בפיי"ץ שלו אם לא ברשותו ואמר ליהודים אם לא תתעסקו שיבואו לדור תחתי כלה גרש יגרש אתכם ואתם לא ישאר פרסה. דומה בעיני כיון שביד הדוכוס לגרש הכל ואף אם אלו אומרים תמות נפשי עם פלשתים לא מהני אלא כופין אותם על מדות סדום שיעקרו ממקומן ויבואו תחתיו וכו' ואם יש להם פסידא במה שנעקרו ממקומן זה יטענו אחרי כן אחר שיסלקו ההיזק של רבים. אבל קודם לכן אינן רשאין לתבוע מאומה וכו' וראיה מפרק לא יחפור דקאמר אם העיר קדמה קוצץ בלא דמים ואם האילן קודם קוצץ ונותן דמים ולימא ברישא הבו לי והדר איקץ משום דהוי קדירא דבי שותפי ומהכא יש להוכיח שאפי' אם לא היה בם סכנה כלל מכל מקום כיון שאחרים מסוכנים עבורם שהם רבים צריכין לסלק