צמח צדק הקדמון כג

דין גיגית ענבים דרוכים בבית גוי. כתב הטור י"ד בסימן קכ"ג דאסור לקנות ממנה שמא המשיך ממנה וחזר ומלאה וכו'. והוא על פי התוספות והרא"ש בעבודה זרה פרק רבי ישמעאל. אמתניתין לוקחין גת בעוטה וכו'. דף נ"ה: וצריך שתדע דההוא חששא שמא המשיך לאו למימרא דחששו שמא המשיך בכוס כדי לשתות יין צלול או כדי לרמות בו אחרים למכור ענבים דרוכים אחר שמשך יין צלול מתוכם. דלכל זה לא הוי חיישינן מספק כמו שיתבאר למטה. אלא הא דחששו לשמא המשיך היינו משום דכיון דדרך כל עושי יין מושכין תחלה יין צלול מן הגיגית שהענבים שבה נדרכו יפה. ואחר כך נותנים הזגים על הגת לדורכם תחת הקורה לכך חוששין שמא כבר המשיך יין צלול מהגיגית היא כיון שרגילין לעשות כך כל עושי יין שמושכין תחלה יין צלול מהגיגית ואחר כך נותנים הזגים על הגת לדורכם תחת הקורה: לכך כשהגיגית ענבים דרוכים עומדת תחת רשות הגוי במקום שדרכן למשוך שם יין צלול מהגיגית אין חילוק בין שעומדת תוך הבית ובין שעומדת בין הכרמים אסור לקנות ממנה דמה לי הכא ומה לי התם דכיון שדרכן למשוך שם יין צלול מהגיגית. אבל אם הגיגית עומדת במקום שאין דרכן למשך שם יין צלול ממנה מותר לקנות ממנה: ולפיכך גיגית שיש בתוכה ברזא שממנו נמשך יין צלול לתוך הכלי העומד במדרון תחת הגיגית ודאי דאסור לקנות ממנה ואין חילוק בין שעומדת בבית הגוי ובין שעומדת בכרמו של גוי. כיון דהברזא מוכחת עלה שדרכן למשוך ממנה יין צלול ואין לזה היתר כלל: אבל כשאין לגיגית ברזא בזה יש חילוק אם היא עומדת בין הכרמים והוא במקום שאין דרכן לעשות יין בין הכרמים כמו פה עיר ניקלשפורג שאין להם בתי גתות בין הכרמים ואין דרכן כלל לישאוב יין צלול מגיגית שבין הכרמים אלא מוליכין הענבים דרוכי' כמות שהן מעורבין הזגין והיין ביחד לתוך ביתם בחביות גדולות שקורין לא"ט. ושם בביתם יש להם בתי גתות ועושין יין שם ולא בין הכרמים ודאי דשרי לקנות מן הגיגית ההם העומדים בין הכרמים אפילו שעמדו כמה ימים כיון שאין דרכן למשוך יין צלול שם: ואע"ג כשהגיגית עומדת כך בענבים דרוכים כחצי היום יכול לפנות החרצנים מלמעלה אילך ואילך ולמשוך היין צלול מתוכו. מ"מ לא הוי המשכה כיון שאינו יכול להבדיל הזגים עד שולי הגיגית כמ"ש התוספות והרא"ש והמרדכי הביאם ב"י בי"ד סימן קכ"ג וכן פסק בש"ע: ואפילו לדברי הסמ"ג שנראה מלשונו שהוא מסופק בזה וסבירא ליה דאפשר דהוי המשכה אף על פי שלא הבדיל עד שולי הגת אלא מלמעלה כמו שכתב הב"י בשמו מכל מקום בכה"ג דאין אנו יודעים שהבדיל מלמעלה אלא שאנו חוששין שמא הבדיל גם הסמ"ג מודה דאין להחמיר דעד כאן לא מסתפק הסמ"ג אלא היכא דידעינן בודאי שהבדיל אבל לא בספק שמא הבדיל: אבל גיגית ענבים דרוכים העומדת בתוך ביתו של גוי אסור לקנות ממנה משום דהתם בביתו יש לו בית הגת ועוש' שם יין ודרכו למשוך יין צלול תחלה מן הגיגית קודם שנותן הגזים על הגת לדורכם תחת הקורה והיינו שמעמיד סל לתוך הגיגית שהיין צלול מסתנן לתוך הסל ושואב משם יין צלול שופכו לתוך כלי או לתוך חביות וחוזר וממלא בענבים דרוכי' ומעמי' הסל לתוכו ושואב יין צלול וכן עושה כמה פעמים ואח"כ נותן הזגים על הגת ודורכם תחת הקורה לכך כיון שדרכו לימשך חיישינן שמא כבר משך וחוזר ומילא ואסור לקנות מהגיגית ההיא אעפ"י שאין לה ברזא: ואין היתר לקנות אלא מבין הכרמים אם הוא במקום שאין עושים שם יין בין הכרמים ואין להם בתי גתות שם כמו פה עיר ניקלשפורג ואין דרכן כלל למשוך יין צלול מהגיגית שבין הכרמים ולכך שרי לקנות כיון דאין דרכן לימשך כלל בין הכרמים ואפילו שעמדה הגיגית כך עם ענבים דרוכים בין הכרמים ימים שלשה מותר לקנות ממנה מצד הדין כיון שאין דרכן לימשך שם והוא הדין נמי מן אותן חביות גדולות שקורין לאט"י שנתמלאו מן אותן גיגית שבין הכרמים ובהם מוליכין הענבים דרוכים לתוך ביתם מותר לקנות כל זמן שלא הביאם לתוך ביתו כיון שאין דרכן לימשך כלל לא מן הגיגית שבין הכרמים ולא מן החבית ההיא שקורין לא"ט שממלאים מן הגיגית לתוך החבית ההיא: ומכל מקום קבעו פה ק"ק ניקלשפורג למנהג קבוע שלא לקנות מהגיגית העומדת בין הכרמים עם ענבים דרוכים אעפ"י שאין לה ברזא אלא באותו יום שנדרכו הענבים כי אז הזגים והיין מעורבים יחד ואי אפשר לשאוב יין צלול בלי תערובת זגים ולפעמי' קונים אף אם עמדה הגיגית עד למחרתו של יום שנדרכו כגון שנדרכו סמוך לערב. אבל כשידוע שעומדת הגיגית כך עם ענבי' דרוכים יומים או יותר אין קונין מהם כי אז בנקל יכול למשוך יין צלול כי הענבים דרוכים העומדים יומים טבע היין הוא לירד למטה והזגים צפים למעלה. ולפעמים הוא בהפך ובקל יכול להבדיל הזגים ולשאוב יין צלול לכך מחמירין לכתחלה ואין קונין ממנה כשעמדה הגיגית עם ענבים דרוכים שני ימים אף על פי שהוא בין הכרמים והיינו דוקא לכתחלה. אבל בדיעבד שכבר קנה ישראל הענבים דרוכים הגיגית שבין הכרמים מותר פה עיר ניקלשפורג לעשות מהם יין כשר. אף על פי שעמדה הגיגית ההיא כמה ימים בין הכרמים כיון שאין לה ברזא וגם אין דרכן פה למשוך כלל יין צלול מגיגית שבין הכרמים כמו שביארנו למעלה: ואף על גב דאיכא למיחש כיון שעמדו הענבים דרוכים כל כך ירד היין למטה והזגים צפים למעלה ובקל יכול למשוך שמא שאב בכוס מתוכו. מכל מקום כיון שכבר קנה ישראל הענבים הדרוכים האלו יש להתיר בדיעבד ולסמוך אדברי התרומה שכתב הרב ב"י בשמו וז"ל בשביל פורתא כהאי שלוקח בכוס וגם אינו מתכוון בכך כי אם לנסותו אפילו הוא בלא ענבים אינו חשוב בכך המשכה ליאסר אותו שבגיגית במגע גוי אלא שבכוס אסור: ועוד יש להתיר בדיעבד מטעם שכתב הרב ב"י על דברי התוס' בדין הקונה יין מגיגית הגוי צריך שלא תהא ברזא בגיגית וכו'. וז"ל ואיכא למידק דאפילו ליכא ברזא נמי הא איכא למיחש נמי שמא יוציא מעט יין צלול בכוס או שמא יתן סל בגת ויהיה בתוכו יין צלול שמא יש לומר דסבירא ליה דלכל הני לא חיישינן דלא שכיחי ולא דמי לברזא דשכיח טובא ולמשוך על ידה וכו'. עכ"ל. הרי התיר משום דלא חיישינן למילתא דלא שכיח וכן משמע נמי מהא דכתב מהרי"ק שורש צ"ב. הביאו הרב ב"י סימן קפ"ג דיש להתיר בכי האי גונא בדיעבד כיון שאין דרכן למשוך כלל מגיגית ההיא שבין הכרמים שאין עושין יין אלא בביתם ולא בין הכרמים: אבל באותן מקומות שעושין יין בין הכרמים ובתי גתות שלהם עומדים סמוך לכרמים ממש ושם עושין יין ושם בין הכרמים דרכם לעשות כן ששואבים תחלה יין צלול מן הגיגית דרך הסל שמעמידו לגיגית ואחר כך נותנים הזגים על הגת לדורכם תחת הקורה ודאי דאסור לקנות מן הגיגית ההם כשהענבי' נדרכו דחיישינן שמא כבר המשיך כיון שדרכו לימשך שם יין צלול. אף על פי שהוא בין הכרמים הוה כאלו היתה עומדת בבית הגוי דלאו בבית תליא מילתא אלא בהמשכה תליא מילתא דכל מקום ששם דרכו לימשך יין צלול חיישינן לשמא המשיך דמה לי בית ומה לי כרם כיון שדרכו לימשך משם. לכך גיגית ענבים דרוכים אפילו