צמח צדק הקדמון ריח

ואף שיש לדחות ולומר הא דישראל נאמן נגד הנכרי היינו דוקא לסמוך על דבריו בעדות אבל בנדון דידן שהנכרי תובעו לישראל ויכול לזכות מכח תביעותו שהוא מוחזק בהפרה בדיניהם ובדינינו על כל פנים מחוייב לישבע וכל זמן שלא נשבע אינו יכול לפטור את עצמו בטענות מקח טעות בהא סמכינן אדבריו דטענתו טענה מעליא: הא נמי ליתא דהרמב"ם מייתי בפשיטות בפרק י"ד מהלכות טוען והובא בש"ע בטור ח"מ סימן קמ"ט שלא נתקן שבועה לנכרי והתם מיירי בתביעה ולא בעדות ממילא משמע אף בתביעת ישראל נאמן נגד הנכרי: ואי משום קדושת בכור שהוא חמור מממון לכך יהא חייב שבועה אפילו נגד הנכרי: הא ליתא דאדרבא אם האיסור הוא חמור אמרינן כבר מושבע וכו' אינו חייב לישבע וכעין זה מצינו בגמרא ריש מסכת ביצה דף ל"ה עמוד ב' שבת דחמיר לא אתי לזילזולא אקילו רבנן וכו' וכך מצינו בדוכתין טובא בגמרא: ואי משום דבדיניהם הוי הנכרי מוחזק כמו שכתבנו הא נמי ליתא דמאי איכפת לי בדיניהם דהרי באמת הישראל מוחזק שתופסו חובו ושבועה אינו חייב נגד הנכרי ומהר"ם מינץ כתב נמי בתשובה סוף סימן פ' וזה לשונו ועוד מאי איכפת לי בדיניהם אם בדינינו המקח קיים וכו' ושמא תאמר דבדין בכור דיינינן כבדיניהם כדאיתא בגמרא בכורות דף י"ג עמוד א' אמר ר"ל אמר רבי אושעיא ישראל שנתן מעות לנכרי בדיניהם וכו' ורש"י פירש דיינינן בדיניהן מזה ליכא להוכיח דהיינו דוקא בדיניהם שפסקה התורה קנין מעות ולא משיכה כמתרץ הגמרא אבל דינים אחרים אף בדין בכור לא דיינינן בדיניהם דאי לא תימא הכי אלא כל דיני בכור דיינינן בדיניהם מאי מקשה המקשה מאי בדיניהם דילמא הכי פירושו בדיניהם שקנה בהמה בנימוסיהן הוי מקרי בכור אבל בדינינו לא קנה הישראל אלא צריך לומר דלא איכפת לן גבי בכור בדיניהן מכל הלין טעמי אינו נראה לכופו לישראל זה להחזיק הולד לבכור: :הנראה לעניות דעתי כתבתי תמו שאלות ותשובות תהלה לרוכב ערבות