צמח צדק הקדמון קפג

רק להרב המסדר הגט ולעדים צריך לכתוב שני שמות כיון שידוע הוא על פי שנים שהעידו כך שיש לו עוד שם אחר והכי מסתבר' דהרי עיקרי טעם דמתניתין הוא מפני לעז שאותן שבמקום הנתינה לא יהיו יודעים משם זה שבמקום הכתיבה ויאמרו לא נתגרשה מבעלה והיינו דקתני מפני תיקון העולם ואם כן אם הרב והעדים יודעים שיש לו שם אחר היאך מפקינן הלעז במה שאין הרבה יודעים משם אחר שיש לו במקום הנתינה הא מכל מקום חששא דלעז איכא לעיני הרב המסדר הגט והעדים החתומים בו או אפילו להרב לחוד תינח היכא דאין שום אדם יודע משם אחר מספיק' לא חיישינן לשם אחר אפילו נודע אחר כך שיש לו שם אחר ולא כתבו בגט וכל שום הגט כשר אע"ג דלבסוף איכא למיחש ללעז מכל מקום הגט כשר בדיעבד ולא מהדרינן אעובד' אבל היכא דהרב המסדר הגט יודע מתחלה שיש לו שם אחר ויודע דיש לחוש ללעז ודאי דהוי הגט פסול אי לא כתב וכל שום דמפני הלעז תיקן ר"ג לכתוב וכל שום וכו': ואין להקשות לפי זה למה נקט רב אשי לשון והוא דאיתחזק ולא קאמר לשון והוא שידענו היינו משום שאותן שיודעים משם אסר צריך שיהא מוחזק להם כך בשם אחר היינו שלשים יום ואם נמצאו כאן שנים שמוחזק להם שלשים יום באותו שם אחר שהם יודעים בו מיקרי איתחזק וחיישינן ללעז אף על פי שאין מי יודע מאותו שם אחר אלא הרב המסדר לחוד על פי אותן שנים. ולאפוקי אם אין ידוע לאותן שנים שיש לו שם אחר אלא על פי שקרא הוא לעצמו ולא הוחזק בו שלשים יום לא מיקרי איתתזק. לכך נקט רב אשי לשון והוא דאיתחזק וכו': אבל אין לכתוב אנא אברהם כהן דמתקרי יהושע וכו' אע"ג דכך היה נקר' במה"י מ"מ אין לכתוב עליו כהן כיון דלאו כהן היא דבשלמ' הא דצריכין למיכתב שמו אברהם דאיתחזק ליה במדינת הים היינו משום דיכול אדם לשנות את שמו לשם אחר. והנך תרי שמות תרווייהו קושטא נינהו שיש לו תרי שמות לכך אף על פי שאין קוראין אותו כאן בעירו אלא בשמו הראשון אפילו הכי צריכין למיכתב גם שמו השני כיון שיש לו תרי שמי אבל כהן אין אדם יכול לעשות לעצמו אם אינו כהן ואם כן היאך יש לכתוב בגט דבר שאינו לכך אין לכתוב כהן ועוד דאיכ' למיחש לתקלה דדילמ' אית ליה בנים מהאשה שבמדינת הים מקום שהיה קורא את עצמו כהן ויהיו נוהגין בהם קדושת כהן ויהיו פודין הבכורים ולא יהיו פדוים. לכך ודאי דאין לכתוב כהן בגט: וליכא למימר דילמ' הא דהחזיק את עצמו במדינת הים בשם אברהם כהן לאו למימר' שהוא כהן מזרע אהרן דילמ' אינו אלא ששמו כהן כמו רב כהנא שהיה ישראל ונקר' בשם כהנא כדאית' בחולין פרק הזרוע רב כהנא אכל בשביל אשתו פי' רש"י שהיה אוכל מתנות כהונה בשביל אשתו שהיתה כהנת והוא היה ישראל וכן מצינו פרק בתרא דבב"ק דף קט"ו מתקיף לה רב כהן ודילמ' וגלימ' וכו' הרי שהיה אחד נקרא כהן אע"ג דמהתם ליכא ראיה כל כך דמצינן למימר שהיה נקרא רב והיה כהן ולא שהיה שמו כהן אבל מ"מ מן רב כהנא דפרק הזרוע איכא ראיה דאיכ' דשמיה כהן כמו רב כהנא. ואם כן דילמ' נמי האי דהוה נקרא אברהם כהן לא שהוא כהן אלא ששמו כהן וכן משמע מדקרו ליה אברהם כהן ולא אברהם הכהן אלא ודאי דשמיה הוה כהן והיה נקרא שם בתרי שמות בשם אברהם ובשם כהן ושכיחי טובא האידנא קוראים אותם בתרי שמות כחד' ישראל חיים משה שמואל הא לאו מילת' הוא שהרי נודע לנו שהיה מחזיק את עצמו לכהן שם ולא שהיו קוראין אותם בתרי שמות אלא שהיה עולה לתורה לכהן והא דקראוהו אברהם כהן ולא אברהם הכהן הא לאו מילת' הוא חדא דכן דרכן של בני אדם לקרוא לכל' כך פלוני כהן ואין מדקדקין לומר הכהן ועוד הא מצינן נמי בכי האי גוונא בקרא מלכים ד' וזבוד בן נתן כהן רעי המלך פי' זבוד בן נתן כהן היה חבר ורעו למלך הרי לא כתיב נתן הכהן אלא נתן כהן ומכל שכן לשון בני אדם דרכן לומר כן לכך אין לכתוב בגט כהן וכי תימא א"כ אם לא יהיו כותבין בגט כהן חיישינן לתקלה שבמקום הנתינה יאמרו שאין זה בעל אישה זאת אף על פי שאנו מודיעין להתם דלאו כהן הוא מ"מ חיישינן לזמן ארוך שישכחו הדבר ויקלקלו עליה דכה"ג כתב הר"ן דחיישינן לזמן ארוך הא לאו מילתא הוא דכיון דהרבה מהפוסקים ס"ל דאפילו במי שהוא כהן באמת אינו צריך לכתוב כהן הביאם הרב ב"י ובש"ע סימן קכ"ט תו לא חיישינן לתקלה כיון דאין צריך לכתוב כהן אפי' לדידן דנהיגין למיכתב כהן לא חיישינן לתקלה בכה"ג לזמן ארוך כיון דאיכא דסבירא להו דלא צרכינן אפילו לכתחלה למיכתב כהן לכך שפיר דמי שלא לכתוב כהן אלא דסלקא אדעתאי למימר דילמא בנדון דידן כיון שקרא את עצמו במדינת הים כהן ואיתחזק בשם זה ואינו כהן יש למיכתב אנא אברהם דמתקרי יהושע וכל שום וחניכא דאית ליה וא"כ תו ליכא למיחש לתקלה שלאחר זמן יאמרו שאין זה בעלה כיון דלא נזכר בגט שהוא כהן כיון דכתיב בו וכל שום וחניכא וכו' אע"ג דאנן ס"ל כר"ת בפרק השולח דף ל"ד בד"ה וכל שום שיש לו וכו' שכתב דאין לכתוב וכל שום וכו' היינו משום דנראה זה הגט של אדם אחר הוא כיון שאין לזה שום וחניכא אבל בנ"ד הא יש לו חניכא שהיה נקרא כהן ושפיר דמי למיכתב וכל שום וחניכא וכו' אבל הסכמת הרב הגדול אור ישראל וקדושו הגאון מהו"רר העשיל הוא שאפי' וכל שום וחניכא וכו' אין לכתוב ולא יהיו כותבין אלא אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו' לכך אין לכתוב כ"א אנא אברהם דמתקרי יהושע בן משה וכו' הנלע"ד כתבתי והסכים על כל זה הרב הגדול הגאון הנ"ל וכן הסכימו שאר גדולי הדור אשר המה פה בעת הזאת יום ב' טו"ב מנחם תט"ז לפרט קטן: שאלה ק"ט אחד נשא אשה וקודם שנכנס עמה לחופה עשה לה שטר חייב על עצמו מעכשיו ושעה אחת קודם מיתתו מסך אלף זהובים והשטר נעשה בקנין ושעבוד מטלטלי אגב מקרקעי ובאופן היותר מועיל ע"פ תיקון חז"ל ובכל יפוי כח וזכות ובכל שופרי דשטרי דנהיגין הסופרים למיכתב שטרי חובות וחתומים עליו עדים כשרים נאמני הקהלה ואח"כ מת ונמצאו עליו בעלי חובות באופן שאם תטול אשתו כמשמעות שטר חוב שלה אלף זהובים לא ישאר מאומה לבעלי חובות לגבות ממנו ובמדינה זו יש תקנה משנים קדמוניות וזה לשונה מי שנעדר מן העולם ב"מ ויש עליו ב"ח וכתובת אשה ולא נמצא בעזבון בכל אשר יש לו בין מקרקעי ובין מטלטלין ראוי ומוחזק כדי לשלם לבעל חוב וכתובת אשה ולפעמים שחייב גם לקהל עבור מסים ולצדקה מצאנו וראינו לתקן משום נעילת דלת וכדי שלא להפקיע זכות האשה לגמרי תיקון הגון ונכון והיינו אם כשנשא אשה זו היו לו קרקעות בתים נחלות שדה וכרם היא קודמת לגבות בכתובתה מן הקרקעות עד כדי סך עיקר כתובה לבתולה ארבע מאות זהובים רייני"ש לאלמנה מאתים זהובים רייני"ש וגם מלבושים ובגדים הידועים שהכניסה אליו ולצדקה יש קדימה לגבות מן המקומות שבבית הכנסת בעזרת אנשים ונשים אפילו קודם לאשה בכתובתה ואם אין לו קרקעות או שיש לו אלא שקנה אחר הנשואין אז לא תגבה היא בכתובתה אלא סך מאה זהובים רייני"ש בין בתולה בין אלמנה וגם תקח מלבושים ובגדים הידועים שהכניסה היא לו ותסתלק היא לגמרי ומהמותר יתפרעו כל בעלי חובות והקהל במסים שלהם קודמים לכל ב"ח כמו שטר שיש לו קול עכ"ל התקנה