צמח צדק הקדמון קעו

העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות של העד הא' כהר"ר יצחק אייזיק בן מהר"ר שלמה מה שהגיד בב"ד בתורת עדות בעונש אם לא יגיד ונשא עונו: וזה אשר העיד אנחנו נסעו מק"ק וואיידסלב למדינת שלעזיא ובא אלינו יהודי אחד ואמר שהוא רוצה לרכוב אצל העגלה שלנו שקורין רידוואן והיינו עגלת צב ושאלנו אותו מאיזה מקום הוא ומי הוא ואמר לנו שהוא מק"ק זאמשטש בן ר' ליב שמוקליר ושמו הוא יחיאל ואפשר שהוא נקרא רבי יחיאל אלא שהוא לא קרא את עצמו בשם רבי ואמר ששמו יחיאל וגם אמר שיש לו אשה נשואה לו בק"ק גויטיין והוא היה משך שתי שנים אצל אביו והיה מוטל על ערש דוי ועתה הוא נוסע לאשתו להוליכה לאביו בכן רכב אצל עגלה שלנו וכאשר באנו מחוץ לכפר וויסאקא אל היער רכב הוא לפני העגלה בכן חזר ובא לאחוריו ודם היה שותת על פניו ואמר שהערלים כפריים נצבו לפניו בדרך וחבלוהו ובתוך כך באו הכפריים לרוץ אל העגלה שלנו וגזלו אותנו וגם חבלו אותנו בכן נתפזרנו זה מזה ונמלטנו והיהודי גם כן נמלט על סוסו ובלילה באנו לכפר חראשטשי ברוד וחושבים היינו שהוא נמלט בכן באו כמה גוים וגוית ושאלו אותנו האם לא חסר אחד מאתנו ואמרנו מאתנו לא חסר אחד רק אחד היה רוכב והוא נמלט והשיבו לא נמלט אלא נהרג והגידו לנו היאך נהרג שהוא היה רוצה להמלט וערל כפרי אחד רדף אחריו ובא הוא אל סבכי היער ולא היה יכול הסוס לילך אז ירד מסוסו ושלף חרבו ועמד נגד הכפרי ההוא והכה הכפרי עליו עד שחרבו נפל מידו ובחרב של יהודי עצמו חבלוהו וגם במקלו הכה נגד פניו ויצא מוחו כל זה היה ביום ב' כ"ו חשון והגוים הנ"ל הגידו לנו כל זה בליל ג' ז"ך חשון הגוים אמרו הצורה מהיהודי ההוא שהיה בעל קומה וזקנו שחור והסוס היה שחור וכאשר אמרו כן הוה ביום ג' לערבית בלילה בא השקץ של הפריץ לביתו מן מלמדו שמענו שסיפר לאמו שהגוי יו"דעק מראדי"ק הרג ליהודי עם חרבו של היהודי עצמו ולקח ממנו מאה אדומים ואח"כ הלך מאמו שאלנו אותו שוב ואמר לנו גם כן כך הסוס שהיהודי היה רוכב עליו היה של הפריץ שהעגלה שלנו היתה שלו ואמרו לנו ערלים כפריים שהפריץ נתן ששה זהובים והשיג הסוס ביום ג' כל היום באו ערלים והגידו שהרגו יהודי אחד ובקשנו את הפריץ שירכוב ויראה אם אמת הוא וכן עשה ורכב וחזר ובא ואמר שלא ראה מאומה אך ורק שני ערלים ששלחם הוא המה הגידו שראו אותו שוכב הרוג בכתונתו לחוד וכובע שקורין בריטל שכב על פניו וכתב גלחות היה מונח אצלו ואנחנו שמענו מן היהודי הנ"ל מה שאמר לנו שיש לו כתב מן הערונים מק"ק זאמאשטש שיניחו אותו למקומת שיבא ע"כ הגדתו: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות של העד הב' כמהר"ר אבנר במהר"ר יודא מה שהגיד שתורת עדות בבית דין ובעונש אם לא יגיד ונשא עונו: וזה אשר העיד בק"ק וואיידסלב רצה יהודי אחד גם כן לשלם כדי ליסע בעגלה שלנו שקורין רידוואן ולא הנחתיו כי לא הכרתיו ואחר כך בא אלי רבי שמואל חזן והגיד לי כי הוא איש טוב ושמו רבי יחיאל מזאמשטש והוא בן רבי ליב שמוקליר והייתי מצטער על שלא הנחתיו ליסע עמנו בעגלה וכן שכר סוס מן הפריץ שהעגלה היתה שלו ורכב אצל העגלה שלנו וביום ב' כ"ו חשון כשבאנו מחוץ לכפר וויסאקי רכב היהודי לפני העגלה ופתאום שמענו ביער קול צווחה וקפצתי מתוך העגלה לחוץ והיהודי חזר ורכב לאחוריו וברח דרך הפונה לכפר וויסאקי ורדפו אחריו כפריים והכוהו ואמרו כי זה רצה לירות אותנו בקנה השריפה ואח"כ הוליכו הכפריים גם אותי אל היער וכשחזרתי ובאתי אל העגלה ועמד הפריץ שלנו אצל הרידוואן ושאלתיו מפני מה אינו מניח לעגלה ליסע והשיב הכפריים לקחו מן היהודי הסוס ואראה להשיגו ובלילה כשבאנו לכפר חראשטשי ברוד הגידה לנו גויה מעצמה שיהודי אחד נהרג והיו לו שערות קלועים שקורין קאלטני"ש והיינו מא"ר צע"פ וזקנו שחור ובעל קומה ואני יודע שרבי יחיאל היו לו סימנים אלו ושאלתי אותה אם ראתה אותו והשיבה ודאי ראיתי אותו שוכב נהרג ואח"כ שמעתי כשבא השקץ של הפריץ לביתו וסיפר לאמו המעשה איך שיהודי נהרג והגיד מי הוא הרוצח וכי לקח ממנו מאה אדומים ואח"כ בקשנו את הפריץ שישלח להוודע הדבר אם הוא אמת בכן בא והגיד כי ראה אותו שוכב והגיד בו כל הסימנים הנ"ל וגם הגיד שעשו בו מיתות חמורות ואח"כ בקשנו את הפריץ שיניח אותו לקבור והבטחנו ליתן לו א' רייכש טאליר וצוה הפריץ למשרתו שיה' קוברו ובאופן שלא ירגישו כדי שלא יזרקוהו הכפריים אל המים: העתקה מלשון אשכנז ללשון הקודש הגדת עדות של העד השלישי כמר ליב בן הר"ר יחזקאל מה שהגיד בתורת עדות בבית דין ובעונש אם לא יגיד ונשא עונו: וזה אשר העיד בק"ק וואיידסלב היה אצלי רבי יחיאל בן רבי ליב שמוקירלש מק"ק זאמאשטש ושכר לעצמו סוס מן הפריץ שהיה העגלה הרידוואן שלו מה שרבי אבנר מלוקאב נסע עמו והיה רצונו לרכוב אצל העגלה ואני נסעתי לדרכי לפניהם וכשבאתי לכפר חראשטשי ברוד בא הגוי שומר החצר והגיד לפי תומו שיהודי אחד רכב אצל העגלה הרידוואן עם יהודים שנעשה להם גזילה נהרג ואמרתי לחבר שלי, ודאי שרבי יחיאל נהרג אחרי כן באו לרוץ רבי אבנר וחברותה שלו שנסעו בעגלה רידוואן והגידו שלהם נעשית הגזילה בלילה באתה גויה והגידה לפי תומה שיהודי אחד נהרג והיו לו שערות קלועים שקורין קאלטנ"ש היינו מא"ר צע"פ וזקנו שחור ובעל קומה ואני יודע שיהודי הנ"ל היו לו סימנים הללו ובקשנו את הפריץ מכפר חראשטשי ברוד שירכוב ויהא מחפש אחר ההרוג וחזר ובא והגיד שלא מצא כלום רק שלח את משרתו עם ערל כפרי אחד ובא משרתו והגיד שמצאוהו שוכב הרוג עם סימנים הנ"ל וגם הגיד שעשו לו עינויים גדולים ומיתות חמורות עשו בו והגיד שכובע שקורין בריטל מונח על פניו ואני יודע שהיה נושא כובע כנ"ל על לבו ובתוכו היו תפורים אדומים גם הביא לי המשרת סידור של תפלות מה שמצ' אצלו והסידור ההוא היה שלי ואני שאלתיו בק"ק וואיידסלב אותו סידור הביא ע"כ הגדתו: הוגבה כדת וכראוי ביום ר"ח כסליו תי"ז לפ"ק: נאם יצחק בן לא"א הר"ר זאב וואלף שליט"א מעלקוש. נאם יעקב הק' בן לא"א ה"ה מהר"ר אור שרגא חונה פה בייטום: ונאם הקטן יוסף בן א"א הר"ר נפתלי הירש ש"ן מק"ק קראקא חונה פה בייטום: הן אמת הוא אע"פ שאין במשמעות הגדת העדים שהיו יודעים שזה רבי יחיאל בן רבי ליב מזאמאשטש היה בעל אשה זאת מרת דינה בת חיים מגויטיי"ן שהרי לא נזכר בכל הגדתם שם אשה זו כלל מכל מקום כיון שהם מגידים על אחד בשמו ושם אביו ושם עירו שהיה נקר' רבי יחיאל ואביו היה רבי ליב שמוקלר מזאמאשטש ושהיה דר עם אשתו בק"ק גויטיי"ן ואנו ידעינן שבעל אשה זאת היה נקר' רבי יחיאל בן רבי ליב מזאמאשטש והיה דר עם אשתו בק"ק גויטיין תו אין אנו צריכין יותר והרי על בעל אשה זאת מעידין והכי איתא בתוספת' אין מעידין עד שמכירין שמו ושם עירו והטור א"ה סימן י"ז מייתי דין זה בשם הרמב"ם