צמח צדק הקדמון קעד

חיישינן לכולהו דאפילו אם תמצא לומר דדרס להנך קודם שהרג להאי מ"מ חיישינן לכולהו דשמא כשם שדרס לאלו קודם שנהרג לזה דרס עוד אחרים קודם שהרג לזה לכך חיישינן לכולהו אבל אם נמצא חד או תרי ותלת הרוגים שנקטעו ראשיהם או שנקרעו בטניהם בענין שהזאב חזי בעינא שהרגו מתחת ידו ולא נמצאו עוד אחרים שנדרסו לא חיישינן לאחרים אלא אמרינן אלו כבשים מצא ראשונה והרגם ונח רוגזיה ולא דרס עוד לאחרים אע"ג דחזינן דלא נח רוגזיה בחד נח רוגזיה בתרי ותלת וכן פסק הרב בתשובה משאת בנימן בשילהי הספר בחדושי דינים שלו וכן נמי הרב בט"ז ונכון הוא: אלא שהרב משאת בנימן מסיים וכתב וז"ל ודלא כמשמעות רבי יונה באו"ה והיינו משום דמשמע ליה שהרב או"ה ס"ל אם קטל יותר מחד חיישינן לכולהו כיון דחזינן דלא נח רוגזיה בחד וכן משמע נמי למ"ו הרב בב"ח דהכי ס"ל להרב באו"ה ודעתו נוטה אחריו להחמיר וכן משמע להרב בספר תורת חיים דהכי ס"ל להרב באו"ה ודעתו נוטה ג"כ אחריו שיש להחמיר בדקטל יותר מחד: אמנם לי לא משמע כן מדברי הרב באו"ה אלא משמע לי מדבריו דהוא נמי סביר' ליה אפילו דקטל תרי ותלת כל שלא נמצאו עוד שנדרסו לא חיישינן לאינך שכתב בשער נ"ז סוף סימן ח' וז"ל ואפילו בקטע ראשו של אחת נמי לא אמרינן שנח רוגזיה אלא כשלא הכה והמית אבל אם קטע ראש אחד מהן או אפילו שאכלה כולה והמית ג"כ קצת בדריסה גלתה דעתה שלא נח רוגזיה וחוששין לכולן עכ"ל משמע להו מדבריו שכתב שלא אמרינן שנח רוגזיה אלא כשלא הכה והמית וכו' משמע אבל אם הכה והמית לא נח רוגזיה וכדמסיים נמי וכתב בהדיא כך אבל אם קטע ראש אחד וכו' והמית גם כן קצת בדריסה גלה דעתה שלא נח רוגזיה וכו' ואגב חורפייהו לא עיינו ולא דקדקו בדבריו שכתב וז"ל אלא כשלא הכה והמית וכו' ולא היה צריך להזכיר לשון הכה ולא הל"ל אלא כשלא המית וכו' וכן בסיום דבריו שכ' וז"ל או אפילו שאכלה כולה והמית ג"כ קצת בדריסה וכו' ולא היה צריך להזכיר לשון בדריסה ולא הנ"ל אלא והמית גם כן קצת וכו' ומה לו להזכיר לשון בדריסה אלא האמת הוא דהרב באו"ה ס"ל אם נמצאו עוד אחרים שנדרסו אע"פ שמתו אח"כ מחמת הדריסה מ"מ כיון דלא נהרגו ממש תחת יד הזאב בענין שראה בעינו שנהרגו כגון דקטע לרישא או שקרע בטנו חוששין לכולן דלא היה אלא כדרוסה בעלמ' וחזינן דלא נח רוגזיה אף על פי שקטע כבר לרישא דחד ובהא מיירי הרב וזהו שדקדק וכתב דלא אמרינן שנח רוגזיה אלא בשלא הכה והמית וכו' פירוש שלא הכה ודרס עוד אחרים והמיתם ע"י הדריסה אבל אם קטע לרישא או קרע בטנו דחד כו' והמית ג"כ קצת בדריסה וכו' פירוש שדרס עוד אחרים ומתו ע"י הדריסה אבל לא שקטע לרישיה או קרע בטנו בענין דלא חזי הזאב בעינא שנהרגו תחת ידו ממש לא הוה אלא כדרוסה בעלמ' ולא נח רוגזיה דהוא סבר הבהמה ברחה וניצולה ותקיף רוגזיה טפי וחוששין לכולם ולכך נקט בגמר' דקטע לרישיה דחד מנייהו דדוקא בכה"ג הוה נח רוגזיה דחזא בעינא שנהרגה תחת ידו ממש אבל אי מתה על ידי שדרסה לא נח רוגזיה לכך כתב הרב אפילו בדקטע לרישא דחד אי חזינן שדרס עוד אחרים והמיתם ע"י הדריסה אמרינן לא נח רוגזיה כיון דלא מתו אלא ע"י דריסה אבל אי קטיל לכמה כבשים וחזי בעינא שנהרגו תחת ידו ממש דהיינו דקטע לרישיה דידהו או שקרע לבטנייהו כמו בנדון דידן אפילו דקטל בענין זה תרי ותלת או יותר ולא נמצאו עוד אחרים שנדרסו אמרינן נח רוגזיה ולא חיישינן לאחרים: וכן משמע נמי מדברי הרב בהג"ה ש"ע סימן נ"ז סעיף ט' שמפרש דברי הרב באו"ה כדפרשתי שכתב בשמו בהג"ה וז"ל ואפילו הרגה אחת מהן דוקא שלא ראינו שדרסה עוד אחרים אבל אם דרסה אחרים הרי ראינו שלא נח רוגזיה וכל מה שבדיר אסור עכ"ל הרי לא כתב בשם הרב או"ה אלא שדרסה עוד אחרים ולא כתב שהרגה עוד אחרים משום דלא מיירי אלא כשדרסה עוד אחרים אע"ג דנזכר בדברי האו"ה שמתו לא נפקא מיניה מידי כיון דעל ידי דריסה מתו לא הוה אלא כדרוסה בעלמ' ולכך חוששין לכולם אבל בשהרגה עוד לאחרים בענין דחזי להו שנהרגו תחת ידו ממש כגון דקטע לרישייהו או שקרע בטניהם לא חיישינן לאחרים אלא אמרינן נח רוגזיה וזה נראה ברור בדברי האו"ה: ומכל שכן בנדון דידן שראו שני זאבים בחצר ונמצאו מיד שני כבשים הרוגים שקרעו בטניהם ולא נמצאו שנדרסו עוד אחרים ודאי דלא חיישינן לאחרים אלא אמרינן דכל א' מן הזאבים מצא ראשונה כבש אחד והרגה ונח רוגזיה ולא דרס עוד אחרים ואין חוששין להם וכולן מותרים: שאלה ק"ו אתת לקדמאי אשה א' ועמה אנשים שלמים המדברי' בעדה לעיין בשריות' דאתת' בתה מרת דינה בת חיים מק"ק גויטיי"ן שהיתה נשואה לרבי יחיאל בן רבי ליב מק"ק זאמא שט"ש ורבי יחיאל ואשתו דינה היו דרים בק"ק גויטיין וכפי הצעת דברים של האנשים השלימים המדברים בעדה נמנעו גדולי הרבנים גאוני עולם מלעיין בשריותא דהך איתתא באמרם כי לא עליהם המלאכה לגמור כי אם על הרב שבגליל ההוא אליו יובא כל דבר קל וחומר ובשביל כן באו אלי והפצירו בי לחוות את דעתי ולומר בכן נדרשתי לאשר שאלוני ודרך משא ומתן אביע ואומר אף כי קטנם עבה ממתני ויודעים לדרוש את התורה כמין חומר על כל זה אלך בדרך טובים ואורחות צדיקים אשמור את אשר חז"ל שקדו על תקנות עגונות דבריהם כדרבונות ונטועים כבמסמור ואנכי הקטן יהיה המתחיל וגאוני עולם גדולים הרבנים שבק"ק ווינא עליהם לגמור ובדרך אמת ינחני ה' הבור' כל במאמר: וזה הגבי' עדות אשר הביאה אם האשה מרת דינה הנ"ל: במותב תלתא בי דינא. כחדא הוינא. ואתא לקדמנא. היקר כהר"ר יצחק אייזק בן מהר"ר שלמה והעיד בתורת עדות בעונש אם לא יגיד ונשא עונו וז"ל בל"א: מיר זיינן גיפארן מוואיידסלב אין דער שלעזי' איז צו וואיידסנב איין יהודי צו אונש קומן האט גיזאגט ער וויל בייא אונזרן ריידוואן רייטן האבן מיר אין גיפראגט פון וואנין ער איז אין ווער ער איז הט ער אונש גיזגט עראיז פון זאמאשטש ר' ליב שמוקלירש זון ער היישט יחיאל קאן ניט ווישן אוב ער היישט רבי יחיאל אודר יחיאל רק ער האט סתם גיזאגט ער היישט יחיאל אונ' האט גיזאגט ער האט איין ווייב צו גויטיין אונ' ער איז בייא זיין פאטר ב' שנים גיוועזין אונ' האט גיקרענקט אצונד פארט ער צום ווייב וויל זיא צום פאטר נעמן אזו איז ער בייא אונזרן רידוואן גריטן דא מיר זיין גיקומן אונטר דעם דארף וויסאקי אין דעם וואלד איז ער פור דעם רידוואן גריטן אזו האט ער זיך צו אולש אום גיקערט אונ' איז אים בלוט פון פנים אראפ' גירינן האט גיזאגט דז פויארן האבן אים פר שטעלט אונ' האבן אים גיוואונט אין דעם זיינן דיא פויארן קומן צום רידוואן צו לויפן אונ' האבן אונש ביגזלת אונ' אך גיוואונט אזו זיינן מיר זיך צו לופין אונ' דער יהודי איז גם כן וועק גילאפן מיט דעם סוס