צמח צדק הקדמון יז

הפליטה דסתימת נקבי הפליטה על ידי הדחה מאן דכר שמיה. אלא משום דאף על גב דיש כח במלח להפליט הציר שבתוכו. מכל מקום לא אמרינן איידי דיפלוט ציר יפלוט נמי דם הבלוע במקום אחר כיון דליכא דם בתוך הבשר שיהא המלח מפליטו לא מצי נמי למיפלט דם הבלוע ממקום אחר דפליטת ציר לא מהני למיפלט דם הבלוע בתוכו ממקום אחר. כך סבירא ליה להר"ר יונה. אבל אי לא הודח לא היה נאסר כלל משום דאז היה טרוד לפלוט הציר. ואיידי דטרוד לפלוט אמרינן אפילו בציר איידי דטרוד לפלוט ציר אינו בולע דם ממקום אחר. וזה נכון: ואחר כך כתב בבא תנינא דקילא מקמייתא וז"ל ואפי' הכי יש ליזהר שלא להניח בשר שנמלח ופלט כל דם וצירו אצל בשר מליח שלא יצא מידי דמו דסלקא דעתך אמינא כיון דהוא עדיין במולחו ואינו תפל אינו בולע מן בשר אחר קמשמע לן דכיון שכבר פלט כל דמו וצירו שוב אינו טרוד לפלוט ובולע מבשר אחר אף על גב דעדיין לא הודח כיון שכבר פלט דמו וכל צירו אבל אי הוה עדיין בתוך פליטת צירו אף על פי שלא הודח לא היה נאסור משום דאמרינן איידי דטרוד לפלוט ציר אינו בולע דם מבשר אחר. כמו שפירשתי בבבא קמייתא. ואחר כך נקט בבא תליתאי דקילי מתרתי קמייתא וז"ל ואפילו הכי יש ליזהר שלא למלוח בשר בתחילה וכולי עם בשר שנמלח כבר אף על פי שאותו בשר פולט ציר. עדיין כל שיש לחוש שיגמור פליטת ציר הראשון קודם פליטת דם האחרון וכולי. ואם כן שפיר מתיישב הכל וגם לשון וכן דנקט: הרי בארנו שמה שכתב הר"ן בשם הר"ר יונה בשר שנמלח והודח שהניחו עם בשר שהוא במולחו לא מהניא ליה מליחה אחר כך ואסור. לאו משום דנסתמו נקבי הפליטה אחר הדחה. אלא משום כיון דתו ליכא דמו בתוכו לא מהניא ליה מליחה אחר כך למיפלט דם הבלוע. אף על פי דעדיין ציר בתוכו ועל ידי מליחה פולטת ציר דכל מקו' פליטת ציר אינו מועלת למיפלט דם הבלוע בו ממקום אחר: ומדברי הטור י"ד סימן ע' הן מה שכתב הוא גופיה הן מה שכתב בשם הרשב"א נמי אין במשמע כלל שיהא סברא לומר שעל ידי הדחה נסתמו נקבי הפליטה דלא כמו שפירש הרב מ"ו בב"ח סעיף ט' דברי הרשב"א דטעמו שאוסר בשר שנמלח והודח ונמלח אח"כ עם בשר אחר שהוא במלחו משום דעל הדחה נסתמו נקבי הפליטה ואינו יוצא עוד על ידי מליחה דהא ליתא כמו שיתבאר אלא טעמו כטעם הר"ר יונה שהביאו הר"ן וכדפירשתי דכיון דליכא דם בתוכו אלא ציר לא מהני מליחה דפליטת ציר אינו מועיל לפליטת דם הבלוע בו: כי הנה מה שכתב הטור בסוף סימן ע' וז"ל כתב עוד הרשב"א אסור ליתן בשר שלא נמלח כלל עם בשר שנמלח קודם פליטתו וכו'. ובספר התרומות וכו' ויש מתירים וכולי ולא נהירא עכ"ל. הכל הוא מדברי הרשב"א. ועיין בב"י הביאו בד"ה כתב עוד הרשב"א וכולי שכתב וז"ל וכתב עוד שם ויש מגדולי המורים שהורו שחוזר הוא להכשרו וכולי וזה נכון. וגדולה מזו אמרו מקצת רבותינו שאפילו מלחו בשר שנמלח והודח ובלע דם חתיכה זו שמלחו עליו חוזר הוא ומלחו וכשר דכבולעו כך פולטו וכמו שפולט על ידי מלח דם של עצמו פולט נמי דם שבלע ממקום אחר. ואין דבר זה נכון בעיני וראיתי סתירת דבר זה ממה שאסרו דגים שמלחן עם עופות ואילו היה להם היתר במליחה לא אמרו אסורים ולא היו שותקים מללמד עליהם את ההיתר עכ"ל: הרי מבואר מה שהביא הטור מדברי הרשב"א ויש מתירים גם בזה זהו דעת מקצת רבותינו שהביא הרשב"א שגדולה מזו אמרו וכולי ומה שכתב הטור אח"כ ולא נהירא הוא דברי הרשב"א עצמו שכתב ואין דבר זה נכון בעיני וכו': וביאור הדברים כך הוא תחילה כתב שספר התרומות מתיר בשר שלא נמלח עדיין כלל שהניחו אצל בשר שהוא במלחו ע"י שיחזור וימלחנו שעל ידי שיפלוט דם דידיה יפלוט נמי דם שבלע. וזהו ודאי נכון ואחר כך כתב ואפילו לפי זה בשר שנמלח כבר ופלט כל דמו שמלחו עם בשר אחר אסור וכו' ומיירי שפלט דמו ולא צירו והודח כמו שכתב הרשב"א כך בהדיא וסלקא דעתך אמינא דיהא דין זה דומה לדין דלעיל מיניה בסמוך דכיון דהודח הרי הוא כבשר תפל דשרי על ידי מליחה שימלחנו אחר כך הוא הדין נמי בבשר זה שנמלח והודח קמשמע לן דאסור והיינו דכיון שכבר פלט דמו אף על גב דעדיין לא פלט צירו שוב אינו חוזר ופלט דם שבלע דדוקא אם עדיין דמו בתוכו ופלטו על ידי מליחה אז מהני דפולט נמי דם הבלוע והיינו כבשר תפל שעדיין דמו בתוכו. אבל כאן דליכא דם בתוכו שכבר פלטו במליחה ראשונה ולית ביה רק צירו תו לא מהני מליחה למיפלט הדם דאע"ג דיש כח במלח למיפלט ציר לא מהני למיפלט דם הבלוע ממקום אחר והיינו ממש כמו שכתב הר"ר יונה ואפילו לפי זה וכולי שהביא הר"ן והביאו ב"י וכדפירשתי לעיל. וממילא נשמע והוא פשוט דאם לא הודח לא היה נאסר כלל משום דאז היה טרוד לפלוט ציר ואיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם וזה מבואר התם בת"ה הארוך בהדיא. ולא הוצרך הטור לכתוב בהדיא דמיירי כאן בנמלח והודח משום דהוא נלמד מענינו שהרי כתב וז"ל ואפילו לפי זה בשר שנמלח כבר וכולי. וקאי אלעיל בסמוך שכתב דין בשר תפל דמותר על ידי מליחה שימלחנו אחר כך וסלקא דעתך אמינא דהוא הדין נמי דין זה בשר שנמלח קמשמע לן ואם כן ודאי דצריך לומר דמיירי כאן בהודח שיהא דומיא דלעיל שהוא בשר תפל. ועוד אי מיירי בלא הודח לא הוי נאסר כלל משום דאיידי דטרוד לפלוט ציר לא בלע דם: ואחר כך כתב ויש מתירים גם בזה ע"י מליחה. דאף על גב דליכא דם עצמו בתוכה שכבר פלטו אפילו הכי מהניא מליחה לפלוט דם הבלוע בתוכה והוא הדין נמי אפי' וכולי דהיינו אפילו לאחר פליט' כל דמו וכל צירו סביר' ליה דשרי על ידי מליחה כי זהו דעת מקצת רבותינו שגדולה מזו אמרו וכולי. שהביא תורת הבית ומסיימים בטעמם דכשם שפולט דם עצמו על ידי מליחה כך פולט דם בלוע. פירוש לדבריהם אף על פי שעתה פלט כל דמו אפילו הכי מהניא מליחה דכשם שפולט דם עצמו על ידי מליחה כך פולט דם בלוע אף על פי שאין בתוכו דם כלל משל עצמו. ועל זה כתב ולא נהירא מטעם שהקשה בת"ה מדגים ועופות שנמלחו יחד אלו היה להם היתר במליחה לא היו שותקים מללמד עליהם את ההיתר אלא כיון שכבר פלט דמו תו לא מהניא ליה מליחה כלל: אבל אין לפרש הא דכתב הטור ויש מתירים גם בזה קאי דוקא כשעדיין לא פלט כל צירו דעל ידי דיפלוט ציר יפלוט נמי דם שבלע ממקום אחר. אבל היכא דפלט כל צירו לא דאם כן לא הוו מקשה הרשב"א מידי מדגים ועופות שנמלחו דאסורים דהתם שאני דלא מהני מליחה משום דלית להו לדגים גופייהו לא דם ולא ציר למיפלט לכך לא מהניא להו מליחה למיפלט דם שבלעו ממקום אחר. אבל כאן דעדיין בתוכו ציר דלמא מהניא מליחה למיפלט דם הבלוע דכיון דיפלוט ציר יפלוט נמי דם הבלוע. אלא על כרחך דסבירא ליה אפילו אי פלטו כל דמן וצירן אפילו הכי מהניא להו מליחה לכך מקשה שפיר מדגים ועופות שנמלחו וכולי: ואין להקשות מנא ליה להרשב"א באמת לפרש דברי מקצת רבותינו שגדולה מזו אמרו היינו אפילו אחר שפלטו דמם וצירם דמהני מליחה ומקשי עליהו מדגים ועופות שנמלחו יחד