צמח צדק הקדמון קמא

והכרנו אותו יפה ודאי דאין לסמוך על עדותן כיון שהיה מלחמה: וכן מה שהעיד הר"ר אהרן הנ"ל עוד שהיו מדיינים על הירושה של רבי הירץ הביאו עדים יהודים שהיו ממירים דתם מחמת אונס הגזירה וחזרו לדת זה הביא עדים לדבריו וזה הביא עדים לדבריו ובין כך ובין כך העידו השני כתות שרבי הירץ בודאי נהרג גם על עדות זה אין לסמוך להתירה לשוק: אף על גב דלכאורה היה נראה שיש לסמוך על עדות זה שמעיד בשם שתי כתות עדים שר' הירץ נהרג להתיר אותה לשוק דמהי תיתא שלא לסמוך על עדות זה אי משום שאז כשראו העדות דהיינו הריגת רבי הירץ היו ממירים דתם ואז היו פסולים לעדות ונמצא תחלתן בפסול, אף על פי שאחרי כן חזרו לדת ושם כשרים לעדות מכל מקום לא מהני עדותן דאנן תחלתן וסופן בכשרות בעינן הא לאו מילתא הוא הא כבר כתב הרא"ש בתשובה כלל נ"ד שמתירין נשים על פי בעלי תשובה דכיון שתחלתן בשעת הגזירה היה על ידי אונס לא הוי תחלתן בפסול וכן הסכימו אחריו האחרונים ובנדון דידן פשיטא דאין לפוסלן מחמת זה דמי יימר כשראו הריגת רבי הירץ שהיו כבר ממירים הדת דילמא לא היו ממירים אלא אחר כך דשמא לא באו עליהם להרגם אלא אחר כן ואז המירו דתם ובתשובת הרא"ש מיירי שיודעים שכבר המירו דתם כשראו הריגת אותו שמעידין עליו ויהי מה בין שעדיין לא המירו דת כשראו הריגת רבי הירץ ובין שכבר המירו לא מיקרי תחלתן בפסול כיון שהיה על ידי אונס כמו שכתב הרא"ש בתשובה כלל נ"ד ואם כן אין לפוסלן מחמת זה ויש לסמוך על עדותן: ואי משום דאיכא למיחש לבדדמי שהרי אמרו שנהרגו במלחמה ולא אמרו וקברנוהו ואנן בעינן שיאמרו וקברנוהו דהאי מלחמה שהיה בעיר מהאויבים היתה גריע ממלחמה שהיא על פני השדה מערכה מול מערכה הא כבר כתב הרא"ש הביאו הטור והרב בהג"ה ש"ע סעיף נ' דבתרי לא בעינן שיאמרו וקברנוהו והכא הוו שתי כתות עדים שאמרו שנהרג לא בעינן שיאמרו וקברנוהו: ואף על גב דהנהו שתי כתות עדים לא העידו לפנינו ואין אנו מדיינין אלא על פי עד אחד שהעיד בשמם כך מכל מקום כיון שרבותינו ז"ל האמינו לעד אחד בעדות אשה הרי אנו מאמינים לו שכך אמרו תרי סהדי והוי כאלו הוי אותן תרי סהדי לפנינו ובתרי לא בעינן שיאמרו וקברנוהו: וכן מצאתי בתשובת מהר"ם לובלין סימן קכ"ח דף צ"א סוף ע"ג שכתב וז"ל ובשני עדים הסכימו כל הפוסקים זולת הרי"ף וכו' דבשני עדים לא שייך לומר דאמרי בדדמי וכו' ואף על גב דאותן שני עדים לא באו להעיד בפני ב"ד כי אם אותו משה בר פסח שהוא עד אחד העיד שהגידו להם השני יהודים הדברים הנ"ל מכל מקום אין נראה לחלק בזה בעדות אשה עכ"ל הרי מבואר דכשאחד מעיד בשם שנים הוה כאלו העידו שנים לפנינו ובשנים לא בעינן שיאמרו וקברנוהו: ואי משום דאלו שתי כתות עדים הכחישו זה את זה שכת אחת אומרת הבעל נהרג תחלה וכת אחת אומרת אשתו נהרגה תחלה ושתי כתות עדים המכחישין זה את זה עדותן בטלה הא נמי לאו מילתא הוא דהא כבר כתב הרא"ש בתשובה והביאו הטור א"ה בסימן י"ז סעיף ח' עד אומר מת ועד אומר נהרג הואיל ושניהם מעידים שאינו קיים תנשא אשתו דקיימא לן כר"י ור"ש דמתניתין בפרק האשה שלום אחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג הואיל ושניהם מודים שאינו קיים הרי אלו ינשאו (דף קי"ז) ולהרב ב"י הוקשה מפני מה הוצרך הטור להביא בשם אביו הרא"ש הא מתניתין היא כבר כתבתי ישוב ע"ז בתשובה סימן מ"ה לכך בנדון דידן הואיל ששני כתות מודים שנהרג רבי הירץ הרי יבמה זו מותרת לשוק כר"י ורבי שמעון דמתניתין: ועוד נראה דבר מן דין השנוי במתניתין באחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג הואיל ששניהם מודים שאינו קיים הרי אלו ינשאו אלא אפילו אי לא הוי כדי להתיר אשה להנשא כי אם עדות ממון אין לפסול הנך עדות לגמרי אף על פי שהן מכחישין זה את זה אלא שלאותו דבר שהן מכחישין זה את זה עדותן בטלה אבל במה שיש בתוך אותו עדות שאין מכחישין זה את זה מקיימין: דהכי כתב בהדיא במישרים הביאו הרב ב"י בטור ח"מ ס' ל"א במחו' א' וז"ל כתוב במישרים נ"ב ח"ז ואם אינם מכחישים זו את זו אלא בקצת עדות ובקצת אינם מכחישים נתקיים אותו הקצת עכ"ל הרי מבואר במה שאין מכחישין זו את זו נתקיים ובנדון דידן אפשר שאין מכחישין זו את זו בכל מה שהעידו אלא במקצת והיינו שכת ראשונה העידו שרבי הירץ נהרג ביום ד' כחצות היום ואשתו נהרגת אח"כ ביום ד' סמוך לערב וכת שנייה העידו שאשת ר' הירץ נהרגה ביום ד' בהשכמה ובעלה ר' הירץ נהרגה ביום ד' אחר כך כחצות היום הרי שאין מכחישין זו את זו אלא בהריגת אשת ר' הירץ אבל בהריגת ר' הירץ גופיה לא הכחישו זו את זו ששני כתות עדים שניהם העידו וכוונו עדותן שרבי הירץ נהרג כחצות היום ויש לנו לקיים עדותן לענין הריגת ר' הירץ אפילו לענין ממון כגון אם הניח ר' הירץ יותר מכדי כתובת אשתו מורידין לאותו קרוב לנחלה לאותו מותר שעל הכתובה ולא אמרינן כיון דהכחישו הכתות עדים זו את זו הרי עדותן בטלה לגמרי ודילמא לא מת ר' הירץ ואין מורידין קרוב לנחלה כל זמן שלא ידעינן שזה מת אלא אמרינן למאי דהוכחשו הוכחשו ובמה דלא הוכחשו מתקיים עדותן כמו שכתב במישרים ובסמוך יתבאר טעם לזה כי דין אמת הוא ואם כן היה נראה לפי זה שיש לסמוך על העדות אלו שהעידו שנהרג שיש היתר ליבמה זאת: אמנם אחר עיון הדק הטיב נראה דאין להתירה על פי עדות האלו כיון שהם מכחישים זה את זה והיינו משום דאפשר לומר דעד כאן לא קאמרי במתניתין באחת אומרת מת ואחת אומרת נהרג הואיל ששניהם מודים שאינו קיים הרי אלו ינשאו אלא דוקא כשיש שלום בעולם דלא חיישינן לבדדמי ומעידין על דבר ברור התם הוא דאמרינן משיאין את אשתו משום דאף על גב דהם מכחישין זו את זו ואחת מהן ודאי שקר קאמרה מכל מקום שנייה אינה משקרת ולא אמרינן כיון דהאחת משקרת חיישינן דילמא גם שנייה משקרת דרבי מאיר הוא דסבירא ליה כך כמו שכתבו התוספ' התם פרק האשה שלום ריש דף קי"ח בדבור המתחיל ומכחישות זו את זו וכו' אבל ר"י ור"ש לא סבירא להו הכי אלא סביר' להו אף על גב דמכחישות, זו את זו והאחת ודאי שקר קאמרה מכל מקום השנייה נשארה בחזקתה והרי אחת מעידה שאינו קיים הרי אלו ינשאו דכל אחת אומרת שהיא נשארה בחזקתה ומכל שכן כשבאים שני עדים ומעידי' זה אומר מת וזה אומר נהרג אע"ג דמכחישין זה את זה והאחד מהן ודאי שקר מכל מקום השני נשאר בחזקתו והרי עד אחד כשר מעיד שאינו קיים הרי זו תנשא דמשיאין אשה על פי עד אחד וזהו הטעם של מישרים שכתב אם אינם מכחישין זה את זה אלא בקצת עדות ובקצת אינם מכחישים נתקיים אותו הקצת עכ"ל היינו משום דאף על גב דכת אחת ודאי הוחזקו שקרנים מכל מקום כת שנייה לא הוחזקו שקרנים ואם כן נתקיים אותו מקצת על פי אותן שני עדים שבכת שלא הוחזקו שקרנים וזה נכון היא ובעדות אשה סגי אם רק עד אחד נשאר בחזקתו אבל אם מעידים שנהרג במלחמה והם מכחישים זה את זה כמו בנדון דידן שזה אומר הבעל נהרג תחלה במלחמה ואחר כך אשתו וזה אומר בהפך ולא אמרו וקברנהו שמא יש לנו לומר דאין שום אחד מהן שקרן אלא אמרי בדדמי כיון שלא אמרו וקברנוהו ונמשך מזה שאם באים להעיד ביחד בעדות אחרת מקבלין אותם ולא אמרינן דעדותן בטלה