צמח צדק הקדמון קלד

יוכל הבעל להיות עמה בבית כל זמן שאינה מגרשה נראה דצריכין הרחקה שלא ידורו יחד בבית אחד אפילו על ידי בני ביתם שמשמרם ואף על גב דמועיל בכי האי גונא באשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה כהובא בטור א"ה סימן ז' הא מבואר התם בב"י דאינו אלא כשנאסרה מספק אבל לא בידעינן ודאי שזינתה וכן משמע מלשונו בש"ע שכתב וז"ל אשת כהן שנאסרה עליו משום שבויה הואיל והדבר ספק הרי זו מותרת לדור עמה בחצר אחד וכו' עכ"ל. הרי דקדק וכתב הואיל והדבר ספק לאפוקי בודאי נטמאת דלא. ובנדון דידן שאמרה היא שזינתה עם בעל אחותה הפסולה לכהן. אף על גב דלגבי בעלה הוה ספק מכל מקום לגבי דידה הוי ודאי והיא שויה אנפשה חתיכה דאיסורא לכהן. ולכך צריכה היא לצאת מביתו של הבעל מיד אחר שתוכל לילך אחר לידתה: ולקרא שם ולד ליכא נפקותא תקרא אם הילד שם לולדה בתה כרצונה בביתה ולא יטפלו בה אנשי הקהל כטעם רבי משה הדרשן בפרה אדומה. הנראה לעניות דעתי כתבתי. וה' יצילנו משגיאות: ויראינו מתורתו נפלאות. ויעשה עמנו לטוב' אות: שאלה פ"ג זית רענן. שקט ושאנן. חדוד ושנון: האלוף כמהר"ר ר' יצחק יצ"ו. אשר שאל מכ"ת ממנו על דאתא לקדמוהו עובדא אשה אחת שהיתה נשאת לבעל ומיד אחר הנשואין כמו חדש או חדשים בגד בה בעלה והלך ממנה ולקח את כל אשר לו ולה והרי כבר עברו כארבעה שנים שהלך ולא חזר: ועתה נודע שמעל מעל באשתו ובחרם ר"ג מ"ה ולקח אשה אחרת במלכות פולין. והנה איש אחד נקרא רבי יעקב הכירו כי זה הוא והשתדל מהבליעל ההוא ששלח גט פטורין לאשתו. והוא נעשה שליח לזה. ועתה בהביאו את הגט אל מקום אשר האשה ההיא שם מצאו שינוי בשם אבי האשה בגט ובהרשאה. שכתבו שם אביה יצחק והוא היה נקרא נתן. ורבי יעקב השליח אומר שהמגרש לא היה יודע שם אבי האשה והיה שם איש א' ממדינה זו נקרא קלמן גויטיין. הוא הגיד ששם אביה היה יצחק והיו סומכין עליו וכתבו כן בגט ובהרשאה. האם יש להכשיר גט כזה כיון דיש בזה חשש עיגון כי האיש הבליעל ההוא הלך למלחמה אשר בארצות רוסיא ופולין. וקשה להשיגו ואפשר שיהרג וימות במקום שלא יהיו מכירים אותו. ולא נעלם ממך דמילתא דא כבר אמורה הובא בש"ע א"ה סימן קכ"ט דהגט פסול בכהאי גונא. והרב ב"י מייתי התם מה שנמצא מזה בפסקי מהרא"י בסימן קפ"ד. קל"ח. קצ"ז. ומסקנא דמילתא דגט כזה פסול הוא אלא שכתב דבלאו הכי נמצאו מתירין בכה"ג אלא שדחו אותם מהרא"י בפסקיו ודילמא משום חשש עיגון וחשש תקלה לבת ישראל יש למצוא היתר: הנה חקרתי וחפשתי על כל צד וצידי צדדים ולא מצאתי הכשר לגט זה דבכי האי גונא ליכא מאן דשרי ואפילו אותו כת המקילין דמייתי מהרא"י בפסקיו בסימן קפ"ד קל"ח קל"ז בגט שנתנו באוב"ן שהיו כותבין שם אביו דן והיה נקרא נתן מודים דבגונא דנדון דידן אין להכשיר דכולהו טעמא דידה ליתא בנדון דידן: טעם א' היה נראה להו להכשיר הגט משום דהמגרש החזיק לעצמו שלשים יום קודם לכן שאביו היה נקרא דן בפסקי מהרא"י סימן קל"ח ונראה להו לדמות להא דכתב הטור א"ה סימן קכ"ט וז"ל אבל לא הוחזק בשני השמות וכו' אין צריך לכתוב אלא השם של מקום הכתיבה וכו' ואפילו יודע אחר כך שיש לו שם אחר במקום אחר הגט כשר שאין לנו אלא כשם שהחזיק לעצמו וכו' עכ"ל והוא על פי מה שכתב הרא"ש בפרק השולח ובתשובה כלל סימן ד' והובא בב"י והאי טעמא ליתא בנדון דידן שהרי לא הוחזק בשם זה כלל: טעם ב' שהאיש ההוא היה ממיר שתי פעמים וסברי למימר דמעיקרא קדושי טעות הוו שם בפסקי מהרא"י סימן קנ"ח והא נמי ליתא בנדון דידן: טעם ג' דמשמע מפסקי מהרא"י סימן קפ"ד דאחד מן המקילין רצה לדייק בשמיה ולדרוש דמה שקרא לעצמו בן נתן היינו לומר שנתן בלבו לשוב וכיוצא בזה לכל חפציו דרושים והכל שבושים ואפילו הא נמי ליתא בנדון דידן דאין שום שייכות ענין ההוא לנדון דידן שכתבו בשינוי שם אבי האשה: טעם ד' בפסקי מהרא"י סימן קל"ח דסבירא להו למקילין כיון דשם אבי האשה ואבי האיש אינו צריך בגט הוא הדין נמי גם השינוי אינו פוסלתו דומיא לשם הלידה כשם שהתם אין השינוי פוסל משום דאינו צריך לכתוב הוא הדין נמי בשם האב הנה אפילו אי יהבינן להו לטעותייהו דהוי דומיא לשם לידה מ"מ אין הנ"ד דומה לדהתם דשאני התם דגירש לאשתו שלא על ידי שליח ואמר לה הרי את מגורשת ממנו וכו' הרי נתגרשה באמת מבעלה אלא דאיכא למיטעי לומר כיון שיש שינוי בשם אביו שאחר הוא ששמו כשמו ואותן מקילין סבירא להו דלא איכפת לן בזה דומיא לשם הלידה כיון דאינו צריך לכתוב בגט שם אביו אין השינוי פוסל בו והשתא מיהא ידעינן דאשה זו נתגרשה מבעלה אבל בנדון דידן דשלח הבעל גט לאשתו על ידי שליח ועשה שליח לגרש את האשה פלונית בת יצחק והיאך ישנה השליח וימסור הגט ליד האשה פלונית בת נתן מה שלא צוה הבעל וטובא איכא למיחש דלא נתכוון לגרש לאשתו. כלל ולכך שינה את שם אביה והרי אין כאן גירושין כלל לאשתו פלונית בת נתן שהיא אשתו באמת לכך ודאי דבכי האי גונא ליכא מאן דפליג דאין כאן גט כלל לאשה זאת: כיוצא בזה ממש מצאתי נמי אחר כך בתשובת רא"ם סימן ס"ו בגט הבא מחרצות יון ששנו שם אבי המגורשת שכתבו בת תאנים במקום בת יוסף תנם וכו' וכתב בתשובה ההיא בריש דף קי"ז וז"ל כ"ש בנדון דידן שהסופר לא כתב שם אבי אשתו אלא מפי הבעל וכו' ויש לחוש שמא כיון לקלקל וכו' יעויין שם כי האריך הרי כתב בהדיא כמו שכתבתי דחיישינן שהבעל נתכוון שלא לגרשה: טעם ה' מפסקי מהרא"י סימן קצ"ז משמע שהוא בעצמו צדד להתיר בשינו שם אביו היינו דוקא לפי מאי דהיה סבר שכבר נשאת על פי אותו הגט והיה מצדד להתירה שלא תצא אבל לא שתנשא לכתחלה ובנדון דידן תנשא לכתחלה ודאי לא שרינן: טעם ו' מפסקי מהרא"י סימן קל"ח משמע דמקילין סברי למימר מחשש תקלה שתצא היא לתרבות רעה יש להתירה ואפשר דדוקא באשה ההיא שטפולה היה מרובה ומפני כך היתה נשאת לאיש אחר כדמשמע התם הוא דחששו להכי אבל בנדון דידן ליתא להך מילתא: ואי משים עגונא כיון שזה המגרש בגד בה ונשא אשה אחרת עליה ואלו לא מצאוהו שליח זה לא היה מגרשה חיישינן דצריכה לישב עגונא כל ימיה לכך יש להקל הא לאו מילתא היא דבשביל חשש עיגון לא נכשיר פסולים. וכבר האריך בזה הרב רא"ם בתשובה הנזכרת סימן ס"ו דף קי"ז סוף ע"ב וז"ל וליכא למימר שאני הכא דאיכא עגונה דאתתא שהרי הגט הזה בא מארץ מרחקים והמגרש ג"כ משומד וכו' והיכא דאיכא עגונה דאתתא הקילו רבנן טפי ואין לדקדק בזה כדכתב הרב רבינו אשר בתשובה דהיכא דאיכא תקנות עיגון כגון גט שהובא ממקום רחוק יאריכו הווי"ן במקום שראוי להאריך וכו' ויש לומר דהא דאקילו בה רבנן משום. עגונה דאתתא הני מילי בהנהו דקדוקי דאביי פרק המגרש וכו'. (פירוש ודין ואיגרת ולימהך לא לכתוב ביו"ד וכיוצא בה דלא הוו פסולייהו אלא משום דמשתמע מינייהו תרי ענינא