צמח צדק הקדמון קיח

בשעת יצירת הבהמה ואומרים קצת אנשים שכן דרכן של רוב הבהמות הודיעני מהם תשובה כל שנקבו הדקין בין בנקב שוה בין בנקב משופע טריפה ואותן קצת אנשים שאמרו לך שדרך רוב הבהמות כך אין שומעין להם וכו' שאנו לא ראינו כן להבהמות כלל כל שכן לרובן ושאלתי לבקיאי הקצבים ואמרו לי כי זה מנגיחות בהמה אחרת שכן דרכן ולפיכך עובר הנקב בשיפוע למעלה לפיכך אסור וכו' עכ"ל משמע דלא הטריף אלא משום דלא האמין לאומרים שהוא כן מתולדתו אלא האמין לקצבים הבקיאים שאמרו שהוא מנגיחת בהמה אחרת אבל אלו היה מאמין להם היה מכשיר דאי לא תימא הכי תקשה למה ליה להחזיק לשקרנים אותן שאמרו שהוא כן מתולדתו תיפוק ליה אפילו אי דבריהם אמת הות טריפה משום דכל נקב מטריף אפילו כשהוא מתולדתו אלא ודאי דסבירא ליה להרשב"א דנקב כשהוא מתולדתו אינו מטריף ולכך הוצרך לומר שהם משקרים מה שהם אומרים שהוא כן מתולדתו אלא מנגיחת בהמה אחרת ולכך הטריף הא לאו מילתא הוא דודאי גם הרשב"א סבירא ליה דכל נקב מטריף אפילו כשהוא ניכר שהוא מתולדתו והא דהוצרך הרשב"א לומר ששקר הוא מה שאומרים שרוב הבהמות הם כן ושהקצבים הבקיאים אמרו נו שהוא מנגיחת בהמה אחרת לא תידוק מיניה הא לאו הכי לא היה מטריף אלא הכי הם המשך דברי הרשב"א בתשובה זו לפי שהשואל כתב שמקצת אנשים הם אומרים שכן דרכן של רוב הבהמות והיינו אפי' בהמות שהן גדולים וחיו כבר כמה שנים ורוצים לומר כיון שנקב זה נראה מענינו שהוא מתולדתו ונמצא בבהמה שחיתה כבר שתים ושלש שנים ודאי דאין נקב כזה מטריף: דאלו היה מטריף לא היתה הבהמה יכולה להיות חיה כל כך שנים על זה כתב הרשב"א שאין להאמין להם כיון שהוא נגד דברי רבותינו ז"ל שאמרו בניקבו הדקין והוית טריפה מפני שאין כמוה חיה וצריכין אנו לומר שנקב כזה אם נמצא בבהמה גדולה שחיתה כבר יותר מי"ב חדש ודאי שאינו מתולדתו כדי לקיים דברי רבותינו ז"ל שאמרו שאין כמוה חיה והרשב"א לטעמיה אזיל שכן כתב נמי בתשובה סימן צ"ח ביתרת אבר שנמצ' בבהמה וחיתה כבר יותר מי"ב חדש שצריכין אנו להכחיש אותן ולומר שמא נתחלפה בהמה זו באחרת או שמא טעה וכיוצא בזה כדי לקיים דברי רבותינו ז"ל ויעוין שם כי האריך בזה ונדון זה נקב שנמצא בדקין שנראה מענינו שהוא כן מתולדתו כל שכן הוא שיש להכחיש אותה ולומר שאינו מתולדתו דהשתא יתרת אבר שבודאי מתולדתו הוא והם מכירין לאותה בהמה שהיתה כבר יותר מן י"ב חדש כתב שצריכין להכחיש אותן ולומר שמא נתחלפה בהמה זו באחרת וכו' כדי לקיים דברי רז"ל נקב כזה שנמצא בדקין דלא ידעינן בודאי שהוא מתולדתו לא כל שכן שיש לנו להכחיש אותם ולומר דלאו מתולדתו הוא כדי לקיים דברי רבותינו ז"ל ואי משום שנראה מענינו שהוא מתולדתו ודאי דאין זה כלום דאפשר שהנקב נעשה תוך י"ב חדש על ידי קוץ או חולי והעור נתרפא מבפנים סביב הנקב המפולש עד שנראה שהוא כן מתולדתו ואינו מתולדתו וכן נמצא בנשים בנקבי תנוך האוזן שהנקב בתנוך האוזן הוא מפולש והעור מבפנים סביב הנקב נתרפא עד שנראה שהוא כן מתולדתו ואינו מתולדתו ולכך ליכא היכר כלל להכיר שהוא כן מתולדתו והא דמסיים הרשב"א וכתב ששאל לקצבים הבקיאים ואמרו לי שאינו מתולדתו אלא מנגיחה בהמה אחרת לא תידוק מזה הא אי לא הוה שומע כך מהקצבים לא היה מטריף דלא כתב הרשב"א כך לעיקר הדין דהוא הדין אפילו אי לא היה שומע כך מהקצבים היה מטריף משום דאין להאמין שתחיה הבהמה יותר מן י"ב חדש אם יש לה נקב אלא שכתב האמת שגם הקצבים הגידו לו שנקב כזה הוא מן נגיחת בהמה אחרת ואינו מתולדתו: וכן משמע מדברי מהרש"ל בים של שלמה בפרק אלו טריפות סימן נ"ה שגם הוא מפרש דברי הרשב"א בתשובה זו סי' שפ"ג שהטריף הנקב בדקין שנראה מענינו שהוא כן מתולדתו היינו משום שהוא נגד רז"ל שתחיה בהמה יותר מן י"ב חדש אם יש לה נקב ואין חילוק בין שהוא מתולדתו או לא דמייתי התם תשובת הרשב"א זו וכתב הוא עליו וז"ל ויפה כתב שאין להשגיח במה שאומרים אנשים שרוב הבהמות הם כן וכו' וחלילה להאמין ולהקל מה שהוא נגד דברי רבותינו ז"ל עכ"ל מהרש"ל הרי כתב על הרשב"א שיפה הטריף ותלה הטעם משום דאין להאמין נגד רבותינו ז"ל בניקבו הדקין שאין כמוה חיה ולא מפני שהקצבים אמרו לו שהוא מנגיחת בהמה אחרת והיינו משום דעיקר טעמו של הרשב"א הוא כיון דאמרו רבותינו ז"ל שנקב בדקין טריפה משום דאין כמוה חיה אין להאמין שתחיה הבהמה יותר מי"ב חדש אם יש לה נקב ולכך כתב שאותן שאמרו שרוב הבהמות הם כן אפילו בהמות שהיו כבר יות' מן י"ב חדש ודאי שקר הם אומרים ואם נמצא נקב ביה בבהמה גדולה שחיתה כבר י"ב חדש ודאי דלאו מתולדתו הוא ולעולם נקב פוסל בין שהוא מתולדתו בין שאינו מתולדתו והא דכתב הרשב"א מן הקצבים שאמרו לו דהוא מנגיחא בהמה אחרת לא תלה הדין בזה אלא האמת כתב כדפרישית: וכן משמע נמי מדברי הרב בהג"ה ש"ע מי"ד סוף סימן מ"ז וז"ל דבמקום שהנקב מטריף אין חילוק בין שהוא נראה שהוא מתולדתו בין שלא נראה שכתב יתרת שתלוי בדקין והוא סתום כשירה אבל אם הוא פתוח בראשו טריפה משום דהריעי נופל לגוף ועוד דהוא נקיבת הדקין עכ"ל והתם מיירי שנראה שנברא כך ואפילו הכי הוי טריפה דמיקרי נקיבת הדקין: ומ"מ נראה דכל זה אינו אלא באבר שיש לו חלל כגון לב ודקין ומרה וכיוצא בהם התם הוא דמטריף הנקב אפי' כשנראה שהוא כן מתולדתו דאין חילוק בנקב אם הוא מתולדתו או לא ומטריף אבל באבר שאין לו חלל כגון טחול שהנקב מטריף כשהיא בסומכת ונמצא נקב בסומכיה ונראה שהוא כן מתולדתו כאשר בא לידי כמה פעמים בהיותי בק"ק פרוסטין שנמצאו בעגלים נקב מפולש בטחול בסומכיה ונראה שהוא כן מתולדתו וכן בא לידי פה ק"ק ניקלשפורג פעם אחת בטחול מבהמה גס' שנמצא בה נקב מפולש בסומכיה ונראה שהוא כן מתולדתו שהעור היה סביב הנקב שלם וחלק אין להטריף דכיון שאין חלל לטחול וניכר ונראה שהוא כן מתולדתו לאו דיינינן ליה כנקב אלא כחסרון ומשום חסרון אין להטריף מידי דהוה בריאה דס"ל דחסרון בריאה הוא כשר הוא הדין נמי בטחול וטפי יש להכשיר בטחול מבריאה ומסתברא למימר אפילו מאן דמטריף בריאה חסרון מכשיר בטחול בכי האי גונא: ולא תקשה כיון שכבר בארנו לעיל בביאור דברי תשובת הרשב"א סימן שפ"ג בנקב שנראה מענינו שמתולדתו הוא כך דטריפה משום דאפשר שהנקב הזה נעשה על ידי חולי או קוץ ונתרפא כך מבפנים העור סביב הנקב עד שנראה שהוא כן מתולדתו ואינו ונקבי' שבתנוך האוזן הנשים מוכיח א"כ אם נקב נמצא בטחול בסומכיה מאן לימא לן שמתולדתו הוא ואינו אלא חסרון וחסרון אינו מטריף דילמא לאו מתולדתו הוא אלא על ידי חולי או קוץ נעשה ונתרפא העור מבפנים כך עד שנראה שהוא כן מתולדתו ואינו ואם כן יש לו דין נקב וטחול שניקבה בסומכיה טריפה הא ודאי לאו מילתא הוא דאם כן לא תמצא לעולם הכשר חסרון בריאה דלעולם נימא דלאו חסרון הוא אלא נקב ונתרפא מבפנים העור עד שנראה שמתולדתו הוא כן ואם כן היאך מצינו למימר דחסרון בריאה כשר אלא ודאי בכל אבר שאין לו חלל מבפנים כגון טחול וריאה ונמצא בו דבר שיכולין לתלות שהוא חסרון ולא נקב כגון שנראה שהוא כן מתולדתו אחזוקי ריעותא לא מחזקינן לומר דילמא ניקב על ידי קוץ או חולי ונתרפא העור מבפנים עד שנראה שהוא כן מתולדתו כיון שאין ריעותא לפנינו ולא דיינינן ליה אלא כחסרון